פורום נסיונות פעילים (עמוד 7779)

אל תהיה כזה, אל תהיה הוזה

וזה נראלי בכרם, לא בקרת

עוף לי מהעיניים

כן, עוצי!

את נלחמת! את גיבורה ואת תצאי מזה!! הכי טוב שאפשר!!!

מוזמנת לבקרני באישי ולספר...

קבלי אותו שוב מדהימה!! -

אוהבת אותך וסומכת עלייך לגמרי!!!

אממ... פתאום אני תוהה לעצמי אם לזה התכוונת בהודעה...

והוא ענקי!!!! החיבוק הזה...

כה עצוב שהיא נפטרה

בס"ד

בסוף הפתעתי אפילו את עצמי. סט חביב ביותר ב65 ש"ח.

הוא היה יכול להיות אפילו יותר טוב, אבל שניה לא הסתכלתי ומישהו לקח את האתרוג

וגם לגבי הלולב, הייתי בשמחה משקיע עוד 10-20 ש"ח כדי למצוא אחד יותר טוב, אבל כבר לא היו.

אמרתי לך |מתנשא|

ויצאתי ברווח של 760 ש"ח

@יוני
פעם אחרונה שתלכלך על הערבות שלי

זאת היתה המטרה

לצאת ממנו.

ולהסביר לו לאט לאט, בכל מיני דרכים, למה הוא צריך לשנות את זה ולמה זה מזיק.

אבל בעיקר נותנים לו את הזמן להבין שהם מזיקים לעצמם.

ואז כמובן לא לנטוש,ולעזור ולתמוך תמיד..

במיוחד שהוא בשלבי עליה וניסיון לבנות את עצמו מחדש..

מניסיון..

(סליחה על הבאלגן)

ב. אני לא יודעת מה בדיוק המקרה,

 אבל פשוט יושבים איתו, ומתחילים ללמוד איתו על הנושא,על שתי הצדדים..

 ולהראות לו מה האמת,לפי דעתך לפחות, ולמה מה שהוא עושה לא טוב ומזיק לו,עכשיו ואולי גם בעתיד.

ושוב,לא לעזוב למרות מה שהוא עושה.

אבל תשים לב לעצמך גם.. לך גם לפי ההרגשה שלך..

זה בכללי בלי לדעת על מה מדובר...

בעיקר אם אתה אומר שהוא בן 14..

אם תפרט יותר זה יהיה יותר קל להגיב.. אח, חבר וכו.. אבל מה שאתה בוחר..

ואני חושבת שזה לדבר איתו. להסביר למה זה לא טוב. להבין למה הוא כן עושה את זה. פשוט לדבר ולהסביר ולהבין..

תנסה קצת לפרט יותר מי הוא ומי אתה בן כמה אתה וכו... יהיה יותר קל..

לכל אחד יש את הבשלות הנפשית שלו..

בן כמה אתה?

שב איתו קודם כל,זה עוזר מלא.

ואז תסביר לו,אם אתה חושב שהוא,וגם אתה,בוגרים מספיק,ותסביר לו,בדרך הנכונה,מה עומד מאחוריי זה.

ועוד משו,אנחנו פה,בעיקר,נוער...

אולי כדאי שתכתוב על זה ל"חברים מקשיבים" הם בטח יעזרו הרבה יותר..

ו

תסביר לו. באמת באמת. מניסיון. שב איתו, תראה לו שאתה עושה את זה לטובתו. שיבין למה זה ככ לא טוב לו.. תן לו דוגמאות... קיצור..

בהצלחה.

במיוחד בגיל 14..

רק להשגיח שלא יהיו טעויות יותר מידי גדולות..

בס"ד

אנחנו מהמתארחים, וזה נחמד.

ומרות שאולי הייתי שמח להישאר עוד קצת בסוכה.

אנחנו לבדד!!

תכננתי לרמת גן בהתחלה.. ואז חשבתי ירושלים... כנראה נעביר אותו לבד בבית...

איפה הקרמבו שלי?

וגמאני רוצה חורף.

הכי שווה!

בית כנסת שצריך לחזק- יש.

הקפות שניות שוות- יש.

חברים- יש.

סבתא- יש.

עוד סבתא- יש.

לאן כבר יש ליסוע?

ואו, אה, אל תשאל, אין לי רגע דל

תודה על הדאגה

בהצלחה לך שם...

ובהצלחה לי פה...

אני דיי מרגישה את זה.

|הולכת לחפש את הכוח לארגן לי מחדש את החדר|

(מאמינה שכמה ימים והבית יחזור למתכונתו הרגילה, בואי ניתן לזה שבוע עד שיגמר בין הזמנים, טוב?)

ככה אני חושבת.

לסלוח זאת תמיד הבחירה המועדפת.

לסלוח זו לא השפלה, בכלל בכלל.

(כמובן לא, למי שאומר אפגע בו משום שאני יודע שיסלח לי ואוכל לפגוע שוב)

אבל כן לסלוח, בכל הזדמנות אחרת.

למה?

מכל סיבה אפשרית.

כי זו מצווה. ואהבת לרעך כמוך. הוי דן את כל האדם לכף זכות.

כי הרי רובנו לא באמת רוצים לפגוע,

ואם טועים וקורה משהו, זה מכאיב לפוגע לפעמים אפילו יותר מלנפגע.

וכי לסלוח זה כל כך כיף! טהור! זה מחטא את הכאב. זה נעים. 

סליחה של אמונה ברצון הטוב של השני, כמו שאומר רבי נחמן-

אמנם בהקשר אחר- "עוד מעט ואין רשע, התבוננת על מקומו ואיננו"-

כשמסתכלים על המקום הטוב באדם שמולך, כשמאמינים שהוא רק רוצה לעשות טוב,

כשרואים בו את החיוביות, היחס שלו אליך באמת הופך לכזה.

אני חושבת שזה סוד האנשים שלעולם אינם בודדים, "כמים פנים לפנים, כן לב האדם לאדם".

נמנמ. חפרתי יותר מדי?

|מהרהר|

השאלה אם הדרך לחנך את עצמך להאמין שיש לך ערך עוברת דרך שינוי הנטייה היפה הזאת, לסלוח,

כי גם אם זה אמור לחנך אותך למשהו נכון,

זה: א. גורם לרגשות קשים להישאר בלב. ורגשות קשים הם לעולם לא מתכון לדברים טובים

ו- ב. עלול לגרום לבדידות. וכשבודדים תחושת הערך העצמי לרוב מתגמדת.

לא בטוחה שאני צודקת, זאת רק השערה.

ושלומי? אני מטולטלת ועייפה, ושום דבר לא מצליח להרדים אותי.

בס"ד

אני קצת משקרת לעצמי ולעולם

כי לא הצלחתי ממש לכעוס

סלחתי מראש

אני רק עושה את עצמי עוד כועסת כי אולי זה יעזור לי להאמין בזה

פף

אוף ילדה

לכי למיטה

אבל מלא זמן הייתי במיטה.

בס"ד

רפ"ש

אתה נזכר שכתבת שם משהו ציני ואומר "אוי לא... לא נשמע טוב ההתראה הזאת... מי יודע איך ההוא מעוצבן עלי..."

בס"ד

בימים טרופים אלו הכל מגיע לשם בסוף..

אז אני אאלץ לעצור אותך בחשד לגזענות (והבעת דעה תחת ממשלת השב"כ ירום הודו)

ומהבתמצוושיות: רפו"שוש

כואב.

זה קרה לי בלילה אצל @הנסיך הקטן. מרוב שהיה לי קר |נזכר לפתע|

אמרו אצלנו לחלק להביא... כשימחנו...

הבנים חוץ ממי שאמר נראלי לא הביאו.

הבנות- הרוב שמו פס... כמוני

חולצתנועה בשבת עד שמגיעים לסניף זה.... לא נחמד ולא נוח (במילים מאוד מאוד מאוד עדינות ויפות)

אז כשרוקדים ...הבנים כאילו אבל גם לנו היה מה לעשות!!!

ליצג את הסניף אז הולכים עם זה..