המאוורר לא עוזר בכלום
אין אוויר בחוץ
קיץ
חם לי
יעלנחוץ? היה קפוא 
(טוב, בהתחשב בעובדה שלא אכלתי כלום זה נשמע הגיוני)
ולא היה לי מזגן רק מאוורר...
מזגן זה קר מדי.
אני רעדתי מקור בסוף הצום...
נחלילדים מתלהבים שנהרסו להם החיים.
(ילד = מתחת גיל 20)
זה פוגע בחברויות.
כל עוד הוא עושה אתזה בעדינות ולא מפוצץ בלוח זמנים עמוס שהורס לו את כל האפשרויות להנות מהגיל הזה זה סבבה.
אני לא רומזת כלום
אבל גם מקום בעיתון, בחדשות, באתר, בכל מקום שלא תרצי, שבו ניתן לך אפשרות להביע את עצמך
נכלל בהגדרה של 'במה משלו'
ממ
לא אמרתי כלום IנמלטI
כשאת מוסתרת מאחורי מלל זה מכסה ונותן מקום מסתורי (מסתורי? סתם ברחה לי מילה אחרת)
לא ככה כשאת על במה, כל האורות עלייך והכל מסתובב סביבו.
אל תגידי שזה לא גורם לגאווה כלשהי.
וחוץ מזה - אל תפטשי אותי
לא אני אמרתי ש'כשנותנים לילד במה משלו זה נורא'
וגם הרבה יותר קל להתגבר, לדעתי.
ואני אפטש אותך על אפך ועל חמתך,
כי אתה הוצאת את דבריי מהקשרם ![]()
אני רק נתתי פרטים נוספים לכלל שאמרת![]()
אבל במה לבן אדם = מקום בו הוא יכול להביע את עצמו.
בין אם זה בשירה, בכתיבה, בריקוד, בהצגה וכן הלאה.
לגבי התוצאות של זה - ברור שזה משתנה מאדם לאדם,
וכן מסוג במה כזה לאחר,
אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.
לא משהו 
המשפט הזה - 'זה שנותנים לילד במה משלו זה נורא'
פשוט קומם אותי לחלוטין.
כל בנאדם חייב שיתנו לו במה משלו. מקום להביע את עצמו.
אמנם בהקשר הזה (אגב, לא הסתכלתי כלכך בכל השרשור רק במשפט הזה וההמשך קצת)
יש משהו במה שאת אומרת, כשזה נרחב וציבורי והכל,
אבל באופן כללי - המשפט הזה אכזרי לחלוטין.
מצטערת אם זה הרגיז אותך.
לא לזה התכוונתי.
ובגלל שלא קראת את השאר או שסתם החלטת להתעלם בנית מזה משהו שבכלל לא התכוונתי אליו...
גם אני חושבת שזה מוגזם במידת מה..
באסה לך.
אבל באל עלמא.
בעצם אני לא רוצה לשמוע שירים.
אני אחכה קצת, כדי לתת לט' באב לחלחל.
ואז אני אתחיל בהדרגה - שירים עצובים על בית המקדש, ואז שירים שקטים, ואז רגילים ואז שמחים.
אבל אני מאמינה שעוד לפני שאני אתחיל לנסות לשמוע שירים כבר ייבנה המקדש, והלווים ישירו...
במהרה.
לנדאו, אם לא הבנתם....![]()
בן-ציון(גיסים שלי)
ואני די בטוחה שזה 5.
יעל
די"מהעדות הראשונה לתפילה במניין בכותל היא בסל הכל בת 500 שנה.
לפני זה היו מתפללים המזרח בשער הרחמים,בדרום בשערי חולדה ועוד.
החידוש של עם ישראל שמופיע כבר במשנה זה שהיו עומדים במזרח ומתפללים למערב בשונה מהגויים שהיו מתפללים הפוך לכיוון השמש.
היום חזרו להתפלל לכיוון של הגויים..
"שער המזרח" זה מה שאסור להקל נגדו ראש זה הצד הקדוש.
יש חוברת "יום ראשון" שממש מומלץ לקרוא.
והיא מלאה התפלפלות במיוחד לביינישים עילאיים ומתנשאים.
אבל גם אני קראתי ונהנתי. (ויש סיפורים ממש יפים בין לבין
)
רוצה לקרוא? 
http://www.kipa.co.il/tarbut/177/62998.html
(במקרה גם גיס שלי כתב אותה, ובכל זאת
)
איזה יום יפה
החיים יפים ואנחנו מוזמנים
מישהי=)אחרונהאבל יש שם מגמת מוזיקה טובה מאוד, אולי זה יעניין אותך
אבל אני רוצה תקשורת 
אני שנים מפנטזת על זה!

יעל
אביגיל.
אביגיל.
אז אני מוותרת עליו בינתיים 
אביגיל.
)
קול דממה

)מה פשר?!

)
אביגיל.
)נחמו עמי, יאמר אלוקיכם
דברו על לב ירושלים
נחמו עמי, דברו על לב
ירושלים
אמר ה'
את מי צריך לנחם
האם לא אותי צריכים לנחם?
מי שנשרף ביתו
מי שנשבו בניו
את מי צריך לנחם?
נחמוני, נחמוני עמי!
מחיתי דמעה מעל כל פנים
נחמו עמי, יאמר אלוקיכם
דברו על לב ירושלים
נחמו עמי, דברו על לב
ירושלים
אמר ה'
את מי צריך לנחם
האם לא אותי צריכים לנחם?
מי שנשרף ביתו
מי שנשבו בניו
מי שנטרף צאנו
האם לא אותי צריכים לנחם?
נחמו, נחמוני עמי!
ויגד משה את דברי העם
אל ה':
תשובה על הדבר הזה שמעתי מהם
שרצונם לשמוע ממך.
אינו דומה השומע מפי שליח
לשומע מפי המלך
רצוננו לראות את מלכנו!
לא היה לי זמן,היה לי דברים יותר חשובים לעשות.
לעלות להר הבית ולתפעל שם את העברת שיעורים.
ואחרי כל זה כשישנתי שעות ספורות בלילה הייתי די גמור.
ואם כולם כבר שם
אז לפחות אני...
את את
בס"ד
של גפן
כמו משחק בבובות
לכאן ולכאן,
נוקשות אצבעות
משמיעות את קולן
אך חרש לא ישמע,
כי עודו בן אנוש
במשחק הבובות
של קדוש קדוש קדוש.
עין יפקח
בדממת האילמים
מה אני, מה חיי?
מסתתרות בין נימים
המשחק מתארך,
אך סופו כבר נראה
יסודו לעפר
וכצל יכלה
ולפתע פתאום
תיעלם התמונה -
הכל ייגמר
ואין עוד בינה
כי חכמת האדם
רק הבל כל היום.
דייקתי?
(יצא לי ממש פסימי
)
תודה.
אין לי מושג. לא מכירה אותך.
נפתלי הדגאשריך!
והשנים עושות משהו. וגם דברים שעוברים בחיים.
(וואלה של אסימון, לא של זלזול)
שאלו על לב ירושלים
שאלוה לשלומה -
אבנים בלב ירושלים
כיכר השוק הומה.
בשקרים ועוול מתעטפת
לרגל מלאכת החומה
אך מבעד לצעיף נשקפת
עירנו עירומה.
שלא רודפת צדק צדק
לא רוצה שלום
כי אין שלום בלי צדק
- רק למה באנו הלום?
- החלמנו חלום?
- הניקץ היום?
יונתי שוב בחגווי הסלע
מרטט הנץ מעל -
ובסתר מדרגה לבלע
נפער פי הנפתל
זה - ארצות הים מאחורינו
אנחנו תשוקתם.
זה - הארצות שמסביבנו
אנחנו זימרתם.
זו - אותה השיירה בדרך
הפונה לים.
דולק בעקבותיה מלך
מרוח בדם,
מידבר, חייתו - גם,
עלינו הם כולם.
איך ירושלים מתיפייפת
ורוקדת ברבים -
משתתפת בטח משתפשפת
עוטיה על עדרים.
שאלו בפילפולי שריה
לא שיעור ולא קומה
רק גפרור חסר בין חצריה
וכל חצר הומה.
וכבר היינו בתנור,
עכשיו על המחבת.
מתפמפמים כבוד שכור,
- מתפצפצים מעט,
- נשרפים כמעט,
- נצרפים לאט.
מה לך כל כך נמרץ שלוח
להתגרד על הסכין?
די כבר תן גם לסכין לנוח -
כן, רד מהסכין.
ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?
הוא מאמא מאמא אדמה
הו מאמא אדמה.
הוא מאמא מאמא אדמה,
- אדמה אדמתי!
- עד מותי!
עד מה אדמ- תי.
אל תעוררו ואל תעירו
שנאה שלא תחפץ.
רק תצא אותה כבר לא יחזירו
לא רב לא שר לא שץ.
מישהו עוד יתעורר עלינו
כמקיץ מחלומו:
נימחה אנחנו ושללינו
נשקע בתהומו.
לו רק הראיני את מראיך,
השמיעני קולך.
אמת וצדק בשעריך,
- זה נאווה מראך!
- זה ערב קולך!
- חן בעיני דודך!
כחלום יעוף
אהרון רזאל
מילים ולחן: אהרון רזאל
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו
משול כחרס הנשבר
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו
משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל
וכצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת כרוח נושבת
וכאבק פורח
וכחלום יעוף
ועד יום מותו יחכה לו
עד יום מותו יחכה לו
עד יום מותו יחכה לו
אם ישוב מיד יקבלו
כחציר יבש וכציץ נובל
וכצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת כרוח נושבת
וכאבק פורח
וכחלום יעוף
ועד יום מותו יחכה לו...
ממש ממש מתחשק לי השיר הזה ^^^
ובא לי מרציפן
וגם משה בתיבה.
אבל יש לי ממש טעם של מרציפן.