פורום נסיונות פעילים (עמוד 7934)

אני חושבת שאהרן יחכה מעט

(בייחוד בגלל שהוא באוטו ואין לי כוח לצאת)

והגיטרה והפסנתר יקדימו אותו.

אבל נראלי שהוא של היונה שנדרסה

אלא אם כן ישלך מקור

ותנסי לבדוק את הדעות שמתקלפות ממך -

שווה לי לקלף אותן?

הן מועילות לי? 

אם התשובה היא לא

את יכולה להיות רגועה שאת עושה דבר טוב

אני מבינה שהן לא נכונות אז הן הולכות

והראו לי למה זה נכון

וזה שהדעות האלו מתקלפות, לא טוב לך?

זה לא טוב כי זה משאיר אותי ריקה
אבל אני מנסה להתמלא מחדש

ועכשיו כשאת מתמלאת מחדש

תבדקי טוב טוב מה את מכניסה לבפנים

טוב?

כולם בודקים

דעות זה עניין נורא מסובך אצלי

אנחנו בני אדם, בכל זאת..

 

קחי יותר בכיוון של - הדעה הזאת טובה לי?

היא גורמת לי להרגיש יותר טוב?

אם לא, אז זה לא משנה כמה היא צודקת

את לא צריכה אותה אצלך.

אם למשל
אני מרגישה שהדעה שכולם צריכים לשמור מצוות לא טובה לי
אז לא אשמור מצוות?

לא התכוונתי כלכך לדעות כאלו

יותר לנגיד - 'אם מישהו שאני מעריכה אומר לי לעשות משהו - אני חייבת לעשות אתזה' 

לא בקטע של אמונות

 

וחוץ מזה שאם תבדקי באמת - זה כן טוב לך. ברור. כי את יהודייה

אני באמונות

אבל אני לא טובה בלכתוב ולשתף אותן. נמ

נורא טעים
עשו לי כזה צמחוני באולפנא ביום העצמאות, אבל זה לא אותו דבר

2. זה נשמע לא טעים

3. מה זה השם ההזוי הזה

2. זה נחמד
3. שם עתיק. סבא שלי לימד אותי

. 

 

.

מה קורה עם דוד ד'אור וחבריו?

התלבטתי אם שוב, אבל נזכרתי בהבטחה..והחלטתי שלא יזיק אם לא נשמע שוב..
אין עליך
מה איתך?

אני? מנסה לא לחשוב בעיקר

ולמה לא לחשוב?
על מה לא לחשוב?

אני צריכה לא לחשוב עליי ועל עצמי

עצמי מי שאני
עליי מה שקורה לי

אני לא מרוצה מאיך שאת?
את דווקא נשמעת לי ממש אחלה
מממ
המחשבות שלי..זה..זה מורכב
עזבי..

אמ. אולי את חושבת ככה
לי זה קצת יותר קשה
אבל מתמודדים

את מדברת עם מישי בעלת ניסיוו רב בתחום המחשבות מכל סוגיה..

אבל את יודעת?
פעם שנאתי כשאומרים את זה, כי זה נראה לי כל כך לא נכון, אבל אפשר לשלוט במחשבות, במידה מסויימת

א. במיוחד שזה מחשבות על עצמך, איך שאת מרגישה..קצת קשה למנוע אתזה..
ב. דווקא ניסיתי לעצור את עצמי ופשוט לא הצליח לי..

אפשר בכוח לחשוב על משהו אחר
או להבין הבנה עמוקה שזה לא טוב לך

אף פעם זה לא היה כל כך יבש

והחתימה שלך.. חזקה.

כשם שאני |שני קצב ואז איקס על הכתפיים|
כשם שאני |אותו דבר|
כשם שאני |^^|
רוקד כנגדך |מתכופםים|

ואיני יכול |תנועה של לא|ליגוע בך|תנוע של לגעת|
וכו'

כך לא יכלו אויביי לנגוע בך |תנועות כזה עם הרגליים|

כך |רגל ימין קדימה| לא יכלו |רכל ימים ימינה| אויבי לנגוע בי |איקס עם הרגליים ויישור| כנגדך |להתכופף|

תמצאי אותו לבד

ואוריה, את מיוחדת.
הלוואי עלי להגיע למעלה שלך

@סתם אחת

ואני ממש גם לא רוצה שיתפתח עכשיו דיון אם זה נכון או לא.
אז נסכם את זה בכך שאת מתוקה ממש ולא צריך להיבהל מבלבול. לאט לאט למצוא את התשובות שלך.



(ושאם את מחפשת דמויות להעריך יש הרבה שעדיף לך להתמקד בהם יותר ממני. בשיא הרצינות.)

חשבתי שמצאתי.
ועכשיו כולם מתנגדים
מתנגדים
מתנגדים

חשבתי שמצאתי את דרכי.

אם כולם מתנגדים למשהו כנראה יש שם אמת
לדוגמא- כמה מתנגדים קמו לעמ"י במהלך ההיסטוריה?

סתכלי בכ"א שלי במשפט על אברהם.

רק קצת קשה כשכולם מסביב לא חושבים כך, ואפילו ממש מנוגדים.. הפכים..
אני ממש לא אוהבת לגור פה. (במקום הזה. אבל אני לא שונאת אותו כי זה חלק מהארץ)(אבל אני כן שונאת את המקום ההוא, הקודם. זה כבר לא אני.)

"אבל חוה, בסופו של דבר זה חלק ממך"
(אז זה אני? או לא? או שכן..? אני לא כזאת. אני ישראלית.)


אני כולה רוצה את ארץ ישראל
זה הכל
זה הכל

וברור שקשה.
האמת כבדה ונושאיה מעטים
אבל זה מתגמל
בהצלחה

אני ממליץ לנסות להסתכל על דברים מכמה זוויות ובתוך כמה מערכות שיקולים. זה קשה, אבל זה מועיל.

בהצלחה

וניחשתי אחר כבוד במהרה מי את,

אז אכפת לי ממך 

(לא שלא אכפת לי מאנשים שלא ראיתי אותם !!)

אבל ..

 

בכ"ז

אם תרצי, אני כאן

זה סתם שרשור של פריקות מוזרות שלי.
סליחה על החפירה

גם היא בת חמש ויש לה קטע עם הריונות
ואני אוהבת את איך שאת מספרת

אני מחפדת בנואשות חברה לאח שלי.

יענט, הוא בגן. למה שלא תהיה לו חברה?

יואו אדיר
היא קצת מפונקת אבל הוא בן, הוא אמור להכיל את זה

הילד הכי קטן בבית וזה.
ויש לו נטייה לג'נטלמניות. (חינוך שלי)
אז הוא יתחנך סוף סוף

יש רק בעיה אחת
היא מאורסת כבר. לשלושה. בלי אישור שלי אז היא תצטרך לבטל.
אני חושבת שהג'נטלמניות תכבוש אותה |מהורהר|

עכשיו צריך הדרכת כלות. עליי

קודם הדרכת אממ
משו שמתאים יותר לגיל?

מי מתנדב?

למה הם נמצאים תמיד בכל מקום עד לרגע שצריך אותם?

הופ.

|קול של מנגל||קול של בת עצבנית||קול של בת בכלל|

צריך עכשיו עוד אחד

|קולות של נרגילה||קולות של גמרא||קולות של משהו|

-הי מה?
אתם מוכנים?
מוכנים למה?
לרקוד את ריקוד הפנים

ידים למעלה ידים לפנים בואו נרקוד את ריקוד הבנים

באנים באנים באנים באנים באנים

קולות של כדורגל? קולות של קולות?

עד שהן הוכיחו לו שהן סתם שמנות

 

(הן לא באמת שמנות, הוא סתם קולולולו |מסובב אצבע על הרקה|)

אוקיי,
כלל לחיים.
אל תקשיבו לקומונריות.

זה נאמר באמצע לילה כשעולם ישנו חוץ מהביינישים שהיו עסוקים במלחמת כריות

ציון- בוצר:
מעלה מעלה
במעלה העקרבים
עקוד שבור מדם עצמי ומדם הנדודים
ואיך זה שבאתי אלייך
ועדיין אני לא איתך
וכל חלומי אודותייך
כשהגעתי פתאום כה דעך
הגעתי עד שפת חומותייך
ולא גאלתי את ליבך
האם את עוד מאמינה לי
כשאני שר לך שלא אשכחך?
ציון, ציון, ציון!
מה אוכל לעשות בשבילך
שתפתחי בפניי שערייך
שאוכל לרקד על גופך
לצלילי הלוויים וכלייך
מה אוכל לעשות בשבילך
שתחזירי לי את אמונך
שיכירו וידעו כל העולם
את האור המופלא שלך
שנעלם
מעלה מעלה
בקידוש שברי פרטים
בניתי בית וארגון למלא בקיר חורים
וכמה שדיברתי עלייך
מגמה לא היתה לי בך
זיכרון מימי כלולותייך
מסדר יומי כבר נשכח
ואת מול עיניי מחוללת
החרשתי את צעקתך
נשאבתי לגישה מפותלת
שהאפילה מעיניי את דמותך
ציון, ציון, ציון!
מה אוכל לעשות בשבילך
שתפתחי בפניי שערייך
שאוכל לרקד על גופך
לצלילי הלוויים וכלייך
מה אוכל לעשות בשבילך
שתחזירי לי את אמונך
שיכירו וידעו כל העולם
את האור המופלא שלך
שנעלם
התרגלתי לבכות
התרגלתי לחכות
התרגלתי לעשות עד החומות
ההיגיון הפך לשיגעון והעוון הפך לחזון!!
ציון, ציון, ציון!
מה אוכל לעשות בשבילך
שתפתחי בפניי שערייך
שאוכל לרקד על גופך
לצלילי הלוויים וכלייך
מה אוכל לעשות בשבילך
שתחזירי לי את אמונך
שיכירו וידעו כל העולם
את האור המופלא שלך
שנעלם.



ואשכרה הקלדתי בפלאפון עכשיו את כל זה
וזה ממש עשה לי טוב.
אם אפשר לקרוא לזה טוב.

הוא גם נשמע מעולה

והים/אתי אנקרי

והים מכה את גליו
והים עד אליו
הים
מכה את גליו
והים
עד אליו

וילדה על החול
לקצב רוקדת
וסירה בליבה
עולה ויורדת
וחכה מחכה
בשקט עומדת
במימיו
עד אליו

הים
מכה את גליו
והים
עד אליו

לפעמים היא שמחה
לפעמים היא רועדת
לפעמים הסירה
לאופק חומדת
ושמחת הדייג
חיים מאבדת
במימיו
עד אליו
הים

מכה את גליו
והים
עד אליו

אתי אנקרי היא זמרת שאני צריך לעיין בה.

אבל המון.

ואח"כ נראה מה בא לי
הללויהההה

רובם לפחות אם לא כולם.
ואחרי כולם רצים לאכול ולשמוע שירים. ושוכחים את האבלות. חוגגים להם את החופש הגדול ואת בין הזמנים.


יצא מבולבל. אני לא מרוכזת.

אבל יש משהו בחזרה לשגרה, ועם כל הכבוד - אנחנו לא נצום ונתאבל כל הזמן.

צריך ללמוד להצטער על החורבן גם כששמחים מבחוץ, ותמיד לזכור אותו.

אבל מותר לאכול ולשמוע שירים.

אבל ממש קשה לי החזרה לשגרה.

שתמיד יהיה בקדמת החלומות,

אבל לא לחיות בתוך צער.

בעיקרון אנחנו כן מתאבלים כל הזמן

ועושים הכל כדי לזכור שפעם היה בית מקדש

במקום המקום הזה שמפוצץ ערבים כמו לוידת מה

שעושים מהמקום הכי קדוש

מגרש כדורגל.

עם כל הכבוד- אנחנו לוקחים ארבע מינים כל ימי החג

ועם כל הכבוד

אנחנו אומרים על יום שצריך לבנות את ירושלים

ולא, היא לא בנויה

כי בבית המקדש יש ערלים טמאים

שמתים לרצוח אותנו כל יום.

 

אז עם כל הכבוד 

הרשי לי לומר שהתרגזתי

אבל יש משהו בחזרה לשגרה, ועם כל הכבוד - אנחנו לא נצום ונתאבל כל הזמן.

צריך ללמוד להצטער על החורבן גם כששמחים מבחוץ, ותמיד לזכור אותו.

אבל מותר לאכול ולשמוע שירים.

אשרייך.

דיבורים על מוות לא יעשו טוב בשום מצב

אני מקרה אבוד

 

סך הכל מבט פסימי שאומר שעם יותר מדי אוכל על קיבה ריקה,

הגוף המסכן שלי לא ישרוד

 

לא צריך להילחץ מכל שטות שאדם בצום אומר!

אבל דיבורים על מוות, בכל דרגה שהיא, עושים לא טוב

אם תצליחי לכתוב קצת מה אנחנו, ומה העולם הזה - היתר יתברר מאליו.

אני מוכנה לנסות,

התוצאות לא באחריותי.

לכל אדם יש זכות וחובה לנסות ולהבין את חייו.
זה לא משנה ששלמות היא בלתי אפשרית.

תאמין לי שניסיתי, הרבה...

לרוב זה הוביל למבוי סתום ו"אל תנסי להתערב בעולמות של מעלה".

וכמובן, אין לדבר סוף.

החתימה שלך וזה.

אני באמת רוצה ללמוד אותה מתישהו...

(אוח. זה רק מראה כמה אני צריכה)