פורום נסיונות פעילים (עמוד 8069)

ועוד לחשוב שהשחצן הזה ניצח אותי!!!
בחיים, בחיים לא עשיתי מהלך כזה שטותי!
שייחנק.

וככה תצטרך לקום כדי לכבות אותו

אני חושבת שהדרך הכי הגיונית להעזר בפלא' זה לסנג'ר שעון מעורר אנושי.

מישהו שיתקשר אליך ולא ירפה עד שתענה ותדבר איתו.

כדאי לשים את הפלא' על המיטה, כי שירטיט אותך בבוקר. אבל בצורה שהוא לא ייפול [נגיד מתחת לסדין. סיוט!]

ואז שהבנאדם יתקשר שוב רק לוודא שאכן קמת.

ושוב. כי הכי קל לחזור לישון..

אבל אם עושים את זה, לא מכבים את הפלא'! [קרה פעם. שהתקשרתי למישהו לותיקין והפלא' היה כבויי או מצב טיסה או משהו כזה.. מטופש משהו.]

או לסנג'ר אחיינים.

מתוקים קטנים.

אבל חופרים כמו שצריך

ומסתבר שלא רצית לקום

לכן הנקודה על "לא ירפה עד שתענה ותדבר איתו" כ"כ חשובה..

גם כי לסנן אפשר למוך שינה.. וגם כי ככה הוא יכול לספר לך שהוא בכלל לא רוצה לקום [נגיד את אפילו לא הצלחת לשלוח סמס כי לא הפסקתי]

נכווון.

והקטע הזה שלא יכולתי לשלוח הודעהה

איך זה נגמר?

בס"ד

תקבע משו חשוב כל בוקר ותהיה חייב לקום

למרות שאני מודה שלא הבנתי למה צריך לקום ביקיצה לא טבעית בחופש

בס"ד

זה בסך הכל אומר שאתה צריך עכשיו לעבוד על הפוריקט ולא להיות פה

מניסיון לא נעים.

אתה יכול להכין רשימת מסונג'רים שיהיה גיוון

[היה לי טרמפ מזדמן קבוע שהיה מתקשר לבת שלו לוודא שהיא קמה, אולי זה היה אבא שלך?]

תכלס, אם אתה כבר ער זה לא כזה קשה להתקשר למישהו.

לא תייגתי מקודם,  @פונ3'ה!! תדמייני שאת מקושרת להודעה הקודמת שלי

וראיתי שיחה נכנסת מהלילה.

כשכבר ישנתי.

הייתי בטוחה שסיננתי מתוך שינה, שזה המעשה האחראי לעשות, ולכן זה מסומן כשיחה נכנסת.

אבל, לתדהמתי ראיתי שמשך השיחה היה 12 שניות.

12 שניות! זה המון זמן!

אז חשבתי שעניתי והיא קלטה שאני לא מדברת אז ניתקה.

אבל היא אמרה שדיברנו.

מסתבר שאמרתי לה שאני ישנה ושנדבר בהזדמנות. שזה מאוד הגיוני. ויפה לי כי בקלות היה יוצא משהו אחר

אבל זה היה בוקר מוזר.

אנחנו מבדילים בינהם.

והנה.

לא יודעת מה עבר על בתואל שקרא לה ככה.

אבל אולי אז בימים ההם לא היו מלא שמות לקרוא.

אז לבת אחת הוא קרא מחרשה ולבת אחרת רבקה.

והנה ההגדרה המילונית:

רבקה- רתמת חיבור, מתקן לקשירת שתי בהמות

או שלוש ויותר כדי שידושו יחד

או שיסחבו יחד משא וכדומה.

(רבקת, רבקות, רבקות)

העתקתי ממילון אבן שושן.

הא לכם

ניתן בראש בעזרת ה' בלי נדר

אהאהאהההההההההההההההההא

זה ככה:
הה-אא-אאאאאאאיייייי

רבקה קצת נימוס אחרי התנשאות על אתיופים והבטה עליהם מלמעלה
מגיע המשפט הזה בכותרת

יש כאלו נמוכים

נשאר פיזיקה מתמטיקה אזרחות גמרא וארץ
וזה רואים את הסוף

למה לא?

אני בת.

עד כמה את ישנה?

שנתיים? חמש?

אנחנו זקוקים לאחת כזאת.

קפיץ!

החיים קשים שם...

תלמיד חרוץ שוכח את החומר כמה ימים אחרי המבחן...

תלמיד גרוע שוכח את החומר לפני המבחן...

אני לא יודעת להשתמש בטלפונים מצ'וכללים.

וביום הראשון פגשתי חברה ברחוב

ושאלתי איך כותבים אסמס

ולא ידעתי בקושי להתקשר..

ועדיין אני כותבת נורא לאט

אבל אני לומדת.

כמו סבתא

עכשיו אני יודעת להתקשר ולשלוח סמסים

תפאדלו

הוא פשוט מרגש!!

זה מקפיץ לי את הלב כאילו זה לא יודעת מה..

השיר הכי מהמם לארץ ישראל. 

שאני הכי הכי אוהבת.

אני גם אוהבת את ירושלים של זהב

ובאב אל וואד

וחיילים אלמונים

וכמו רקפות בין הסלעים

ואור של שושנה דמארי

וכלמיני שכאלו מהממים ביותר.

אבל זה..

זה אומנות מטורפת.

ההוא שכתב את 
ההר הירוק כל ימות השנה
ואת השיר על גבעת התחמושת

אבל רמי קלינשטיין ביצע את זה באופן מדהים.

והוא כתב עם עוד מישהו ספר, לא זוכרת מי

על כל השירים של פעם, כמעט.

עם ההסטוריה שלהם, ואני מאוד נהניתי לקרוא

א-בל הביצוע מדהים.

אני לא מעריצה את האיש בשל כך.

היום לכל אחד יש את הרב או הרבינו שלו
בשביל עדי זה בכלל אני הרבנו
|עף על עצמו ובצדק|

@-עדי

בס"ד

הגרי"ד זה הרב, כמו הרב זצ"ל. לא כמו רבינו הרצי"ה. קפיש?

בס"ד

הראשון שכונַה 'רבינו' היה רב, והוא בנה את כל עולם התורה בבבל. מפרשים רבים נוקטים בלשון הזו כלפי מחבר הספר המתפרש. ראינו בתלמוד גם שכששולחים למישהו שאלה פונים אליו בלשון "ילמדנו רבינו".

אבל פתאום נהיתה אינפלציה של שימוש בתואר הזה, כמו גם בתארים אחרים.

זה התחיל בחסידויות. אני לא מבין את ההגיון בלעבוד את ה' "דרך הצדיק", אבל אם נקבל את זה, מובן למה לקרוא לו אדונינו, מורינו ורבינו.

גם המרכזניקים קוראים לרצי"ה רבינו. גם זה לא מחוור לחלוטין, אבל בהתחשב בכך שמדובר שראש הישיבה שלהם, וכולם שם למדו או ממנו או מתלמידיו הישירים, אפשר להבין את זה.

אבל ר' נחמן מברסלב- באיזה מובן הוא הרבי של מישהו? כי הוא קרא את סיפורי מעשיות? 

בס"ד

אבל זו לא תשובה לשאלה

לדעתי, השימוש במילים "הרב" או "רבינו" מתייחסים לרב שהקו הכללי של שיטתו מנחה את אותו אדם בדרכו הרוחנית.

לא מדובר כאן על עניין כמותי של לימוד.

העובדה שאדם דוגל בשיטה של רב מסויים, לא מחייבת שאת רוב זמנו ישקיע בלימוד של כתבי אותו רב (זה בהחלט קורה לרוב, אך לא מוכרח).

(אעיר שאכן לא כולם הולכים בשיטה מסויימת, ואז דבריך רלוונטיים).

לפני כמה זמן הארכתי בנוג"ה (בהקשר של דרכו של הרב קוק) על ההבדל שבין השיטה שבה האדם הולך לבין הלימוד ממקורות אחרים.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, כי משום מה אני מרגישה שפספסתי משהו.

ובאופן כללי זה לא כזה דבילי כמו שהצגת את זה. לפעמים אדם לומד ובוחר בשיטה בצורה אמיתית.

אבל אתה צודק שיש בזה מן הטיפשות לפעמים.

בס"ד

אבל בהערות שלו על "אמונות ודעות" לדוגמא, הוא קורא לרס"ג רבינו ולרמב"ם רמב"ם

נראה לי זה הגרסה המקובלת.

בכל מקרה רבינו אומרים בד"כ על רבי נחמן ככה שאני לא מבין איך הבחור לא הבין את זה לבד, וזה גם שיר מוכר, איך הבחור לא הבין שמדובר ברבי נחמן?

זה לא יום אחדות עם ישראל כמו שצריך שיהיה. עשו מזה יום אחדות הציבור הישראלי כולל המיעוטים (ערבים,דרוזים,רוסים שאינם יהודים, ועוד)

באתר שלהם כתוב בין השאר שגם זה בשיתוף פגישות בין נוער יהודי לערבי.

"אחדות".

זה בדיוק האחדות שהייתה לנו בחטיפה. כן. פשוט כל הערבים דאגו לנערים. וכשמצאו אותם (את הנערים) איזה יום בכי היה בעזה. חלקו סוכריות מרוב עצב, זה הדרך שלהם להתאבל, לחלק סוכריות. היה זה יום אבל. ראשי החמאס, שנמנים מהעם הערבי, קרעו קריעה והתענו תענית שבוע שלם. המסגדים התמלאו בערבים בבכי. בנו אנדרטות ברחבי הכפרים ביו"ש וזכרון נקבע לדורי דורות. עד היום העם ערבי היושב ברחבי יו"ש ועזה ובכלל העולם מתקשה לצאת מזה. אמא של אחד ממבצעי הפיגוע אמרה (כשהיה חשד) שאם יתברר שזה הבן שלה היא "תקלל" אותו עד יום מותה.

נסיון @רעיה123

אני כבר מרגישה את המולקולות של החלב והשוקולית נכנסות לי למחזור הדם

ונכנסות לעצבים

ששולחים למוח להכאיב לי בבטן

וזה כבר כואב

אני כל כך לא חכמה

אבל אתה בסדר, אל תדאג.

זה כואב, לא מצחיק.