היום לכל אחד יש את הרב או הרבינו שלו
בשביל עדי זה בכלל אני הרבנו
|עף על עצמו ובצדק|

@-עדי

בס"ד

הגרי"ד זה הרב, כמו הרב זצ"ל. לא כמו רבינו הרצי"ה. קפיש?

בס"ד

הראשון שכונַה 'רבינו' היה רב, והוא בנה את כל עולם התורה בבבל. מפרשים רבים נוקטים בלשון הזו כלפי מחבר הספר המתפרש. ראינו בתלמוד גם שכששולחים למישהו שאלה פונים אליו בלשון "ילמדנו רבינו".

אבל פתאום נהיתה אינפלציה של שימוש בתואר הזה, כמו גם בתארים אחרים.

זה התחיל בחסידויות. אני לא מבין את ההגיון בלעבוד את ה' "דרך הצדיק", אבל אם נקבל את זה, מובן למה לקרוא לו אדונינו, מורינו ורבינו.

גם המרכזניקים קוראים לרצי"ה רבינו. גם זה לא מחוור לחלוטין, אבל בהתחשב בכך שמדובר שראש הישיבה שלהם, וכולם שם למדו או ממנו או מתלמידיו הישירים, אפשר להבין את זה.

אבל ר' נחמן מברסלב- באיזה מובן הוא הרבי של מישהו? כי הוא קרא את סיפורי מעשיות? 

בס"ד

אבל זו לא תשובה לשאלה

לדעתי, השימוש במילים "הרב" או "רבינו" מתייחסים לרב שהקו הכללי של שיטתו מנחה את אותו אדם בדרכו הרוחנית.

לא מדובר כאן על עניין כמותי של לימוד.

העובדה שאדם דוגל בשיטה של רב מסויים, לא מחייבת שאת רוב זמנו ישקיע בלימוד של כתבי אותו רב (זה בהחלט קורה לרוב, אך לא מוכרח).

(אעיר שאכן לא כולם הולכים בשיטה מסויימת, ואז דבריך רלוונטיים).

לפני כמה זמן הארכתי בנוג"ה (בהקשר של דרכו של הרב קוק) על ההבדל שבין השיטה שבה האדם הולך לבין הלימוד ממקורות אחרים.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, כי משום מה אני מרגישה שפספסתי משהו.

ובאופן כללי זה לא כזה דבילי כמו שהצגת את זה. לפעמים אדם לומד ובוחר בשיטה בצורה אמיתית.

אבל אתה צודק שיש בזה מן הטיפשות לפעמים.

בס"ד

אבל בהערות שלו על "אמונות ודעות" לדוגמא, הוא קורא לרס"ג רבינו ולרמב"ם רמב"ם

נראה לי זה הגרסה המקובלת.

בכל מקרה רבינו אומרים בד"כ על רבי נחמן ככה שאני לא מבין איך הבחור לא הבין את זה לבד, וזה גם שיר מוכר, איך הבחור לא הבין שמדובר ברבי נחמן?

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.