ארגת למכתב אחד
כשמול האש בעיניים כרעתי
הבטת בי וליבך מבודד
נשרפו המילים באש החיה
ואתה המשכת לדמום
צעקתי, צרחתי כמתוך הזיה
וחיבקת אותי כבחלום
ושתקנו עכשיו שנינו
את אותן המילים השורפות
וישבנו ביחד לבדנו
כשלאט נפרצו החומות
ובכית, בכית, בכיתי, בכינו
ולא עוד לבד נתפורר
כשהזיית החלום התערבבה אז בינינו
והלב הרדום התעורר








רק אתה..


