פורום נסיונות פעילים (עמוד 818)

תודה

סיפור חיי/וואן דירקשיין

כתובים על הקירות האלו הסיפורים שאני לא יכול להסביר.
אני משאיר את הלב שלי פתוח אבל הוא נשאר שם ריק כבר ימים ארוכים.
היא סיפרה לי בבוקר שהיא לא מרגישה אותו הדבר לגבינו בעצמותיה.
נראה לי שכשאמות המילים האלו ייכתבו על המצבה שלי.

ואני איעלם, איעלם הלילה.
האדמה מתחת לרגליי פתוחה לרווחה,
הדרך בה החזקתי את עצמי חזק מדי,
בלי שום דבר באמצע.

סיפור חיי.
אני לוקח אותה הביתה,
אני נוסע כל הלילה כדי לשמור שיהיה לה נעים.
והזמן קפוא.
סיפור חיי.
אני נותן לה תקווה.
בזבזתי את האהבה שלה עד שהיא נגמרה מבפנים.
סיפור חיי.

כתובים על הקירות האלו הצבעים שאני לא יכול לשנות.
עוזב את הלב שלי פתוח אבל הוא נשאר בדיוק כאן, בכלוב שלו.
אני יודע שבבוקר הזה אני אראה אותנו באור במעלה הגבעה.
למרות שאני מרוסק, הלב שלי עדיין פראי.

ואני איעלם, איעלם הלילה.
האש מתחת לרגליי בוערת, בהירה.
הדרך בה החזקתי כל כך חזק,
בלי שום דבר באמצע.

סיפור חיי...

ואני חיכיתי לזמן הזה שיבוא.
אבל מותק, לרוץ אחרייך זה כמו לרדוף אחרי עננים.

סיפור חיי...

ג'ון היקר/טיילור סוויפט

ארוכים היו הלילות כשימיי סבבו סביבך פעם.
סופרת את עקבות צעדיי, מתפללת שהרצפה לא תתמוטט שוב.

ואמא שלי האשימה אותי באיבוד דעתי.
אבל נשבעתי שאני בסדר.

צבעת לי שמיים כחולים,
וחזרת והפכת אותם לגשם.
וחייתי במשחק השחמט שלך,
אבל אתה שינית את החוקים כל יום.

תוהה איזו גרסא שלך אני עשויה לקבל בטלפון הלילה.
ובכן, הפסקתי לענות,
והשיר הזה הוא כדי לתת לך לדעת למה.

ג'ון היקר,
אני רואה את הכול עכשיו כשאתה אינך.
אתה לא חושב שהייתי צעירה מכדי שתשחק בי?
הנערה בשמלה, בוכה כל הדרך הביתה.
הייתי צריכה לדעת.

טוב, אולי זו אני והאופטימיות העיוורת שלי שניתן להאשים.
או אולי זה אתה והצורך החולני שלך לתת אהבה ואז לקחת אותה הרחק.

ואתה תוסיף את השם שלי לרשימה הארוכה שלך של הבוגדים שלא מבינים.
ואני מסתכלת אחורה בחרטה,
איך התעלמתי כשהם אמרו:
"תברחי הכי מהר שאת יכולה".

ג'ון היקר...

ג'ון היקר,
אני רואה את הכול עכשיו. זו הייתה טעות.
אתה לא חושב שתשע עשרה הוא גיל צעיר מדי מכדי לשחק בו, על ידי המשחקים האפלים והמעוותים שלך?
כשאהבתי אותך כל כך.
הייתי צריכה לדעת.

אתה מומחה ב"סליחה",
ובלשמור על קווים מטושטשים.
אף פעם לא מתרשם מזה שאני מנצחת את המבחנים שלך.
לכל הבנות שייבשת יש עיניים חסרות חיים ועייפות,
כי אתה שרפת אותן.

אבל אני לקחתי את הגפרורים שלך לפני שהאש תפסה אותי.
אז, אל תסתכל עכשיו.
אני זוהרת כמו זיקוקים מעל שמי העיר הריקה והעצובה שלך.

ג'ון היקר...

גיבורים/דייוויד בואי

אני, אני אהיה מלך.
ואת, את תהיי מלכה.
למרות ששום דבר לא יבריח אותם,
אנחנו יכולים לנצח אותם, רק ליום אחד.
אנחנו יכולים להיות גיבורים, רק ליום אחד.

ואת, את יכולה להיות מרושעת.
ואני, אני אשתה כל הזמן.
כי אנחנו אוהבים, וזו עובדה.
כן אנחנו אוהבים, וזה מה שזה.
למרות ששום דבר לא ישמור עלינו ביחד,
אנחנו יכולים לגנוב זמן, רק ליום אחד.
אנחנו יכולים להיות גיבורים, לנצח נצחים.
מה את אומרת?

אני, אני מייחל שיכולת לשחות.
כמו הדולפינים, כמו שהדולפינים יכולים לשחות.
למרות ששום דבר, שום דבר לא ישמור עלינו ביחד.
אנחנו יכולים לנצח אותם, לנצח נצחים.
הו אנחנו יכולים להיות גיבורים, רק ליום אחד.

אני, אני אהיה מלך.
ואת, את תהיי מלכה.
למרות ששום דבר לא יבריח אותם,
אנחנו יכולים להיות גיבורים, רק ליום אחד.
אנחנו יכולים להיות אנחנו, רק ליום אחד.

אני, אני יכול לזכור,
איך עמדנו ליד הקיר.
והאקדחים ירו מעל ראשינו.
והתנשקנו, כאילו שום דבר לא יכול ליפול.
והבושה הייתה בצד השני.
הו אנחנו יכולים לנצח אותם, לנצח נצחים.
ואז נוכל להיות גיבורים, רק ליום אחד.

אנחנו כלום, וכלום לא יעזור לנו.
אולי אנחנו משקרים, אז עדיף שלא תישארי.
אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים יותר, רק ליום אחד.

שלום/אדל

שלום, זו אני.
תהיתי אם אחרי כל השנים האלו תרצה להיפגש.
לעבור על הכול.
הם אומרים שזמן אמור לרפא אותך,
אבל לא ממש התרפאתי.

שלום, אתה יכול לשמוע אותי?
אני בקליפורניה, חולמת על מי שנהגנו להיות,
כשהיינו צעירים יותר, וחופשיים.
כבר שכחתי איך זה הרגיש לפני שהעולם התמוטט לרגלינו.

יש כזה הבדל בינינו, ומיליון מיילים.

שלום מהעבר השני.
בטח התקשרתי כבר אלף פעמים,
לספר לך שאני מצטערת על כל מה שעשיתי,
אבל כשאני מתקשרת נראה שאתה אף פעם לא בבית.
שלום מבחוץ.
לפחות אני יכולה לומר שניסיתי,
לספר לך שאני מצטערת ששברתי את הלב שלך.
אבל זה לא משנה, זה בבירור כבר לא מפרק אותך בדמעות.

שלום, איך אתה?
זה כל כך אופייני לי לדבר על עצמי, אני מצטערת.
אני מקווה שאתה בסדר.
האם אי פעם יצאת מהעיר הזו, היכן שכלום לא קורה לעולם?

זה לא סוד שלשנינו נגמר הזמן.

אז שלום מהעבר השני...

שנים אני רוקדת על השיר הזה, טוב לדעת את המשמעות, תודה!

סודות/וואן ריפאבליק

אני צריך סיפור אחר,
משהו להוריד מהחזה שלי.
החיים שלי נעשים די משעממים,
צריך משהו שאני יכול להתוודות עליו.
עד שכל השרוולים שלי ייכתמו באדום מכל האמת שאמרתי.
אגש אל זה בכנות, אני נשבע.
חשבתי שראית אותי קורץ, לא.
הייתי על הגבול.

אז תספרי לי מה את רוצה לשמוע.
משהו שיאיר את האוזניים האלו.
נמאס לי מכל הצביעות הזו,
אז אני הולך לוותר על כל הסודות שלי.
בזמן הזה,
לא צריך עוד שקר מושלם.
לא אכפת לי אם המבקרים אי פעם יקפצו בשורה.
אני הולך לוותר על כל הסודות שלי.

אלוהיי, מדהים איך הגענו כל כך רחוק.
זה כאילו שאנחנו רודפים אחרי כל הכוכבים האלו,
שנוסעים במכוניות נוצצות, גדולות, שחורות.
וכל יום אני צופה בחדשות,
כל הבעיות שיכולנו לפתור.
וכשמשהו קורה,
פשוט כותבים על זה אלבום,
שולחים את זה ישר לזהב.
אני אפילו לא אוהב את הזרימה שלי, לא.

אז תספרי לי מה את רוצה לשמוע...

אין לי סיבה, אין לי בושה.
אין לי משפחה שאפשר להאשים.
רק אל תתנו לי להיעלם, אני אספר לכם הכול.

אז תספרי לי מה את רוצה לשמוע...

עשן מתפוגג/אנדי גראמר

"אתה ואני, נגד העולם", זה מה שהיא אמרה לי.
בלילה ההוא, בטרמינל, בזמן שעלינו למטוס.
וידעתי שהתכוונת לזה. החזקת את היד שלי כל כך חזק כשטסנו מלאפייט בחזרה אל שעון החוף המערבי.

ואת משכיבה את הראש שלך על הכתף שלי,
זוג דמעות זלגו מעל אריזונה,
רכבת הרים רגשית.

אנחנו נוסעים בעליות ובירידות.
אנחנו נוסעים בעליות ובירידות.
את לעולם לא תהיי לבד, אפילו כשעולמך מתפוצץ.
כיוון שאחרי שכל העשן מתפוגג, אני אהיה ממש כאן.

אני אהיה ממש כאן כשהעשן מתפוגג.

וכשאני פגעתי בקיר אז בדצמבר,
זו הייתה נפילה חזקה, אבל נפלנו ביחד.
ובילינו את סוף השבוע רוקדים בחדר מלון בווסטין שבדבלין, מעולם לא הרגשתי כל כך קרוב אלייך.

והשכבתי את הראש שלי על הכתף שלך,
בזמן שעזבנו היינו מבוגרים בעשר שנים,
רכבת הרים רגשית.

אנחנו נוסעים בעליות ובירידות...

אני אהיה ממש כאן...

"אתה ואני, נגד העולם", זה מה שאמרת לי.

מאמין/אימאג'ין דראגונס

קודם כל,
אני אגיד את כל המילים שבתוך הראש שלי.
אני צריך להודות לך ונמאס לי מהדרך בה הדברים קרו עד עכשיו.
הדרך בה הדברים קרו עד עכשיו.
דבר שני,
אל תגיד לי מה אתה חושב שאני יכול להיות.
אני האחד שעל המפרש, אני המאסטר של הים שלי.
המאסטר של הים שלי.

הייתי מקולקל מגיל צעיר.
מזעיף פנים במיסה.
כותב את השירים שלי למעטים, שהסתכלו עליי, לקחו לי, לחצו לי ידיים, הבינו אותי.
שר מתוך כאב לב, מתוך הסבל.
מבין את המסר שלי מתוך העורקים.
מדבר את השיעור שלי מתוך המוח.
רואה את היופי דרך ה...

כאב!
עשיתם אותי, עשיתם אותי מאמין, מאמין.
כאב!
אתם שוברים אותי, אתם בונים אותי.
מאמין, מאמין.
כאב!
אני נותן לרסיסים לעוף, נותן להם לרדת עליי כמו גשם.
החיים שלי, האהבה שלי, המוטיבציה שלי, הם באו מ...
כאב!
עשיתם אותי, עשיתם אותי,
מאמין, מאמין.

דבר שלישי,
שלח תפילה לאלו שלמעלה.
כל השנאה ששמעת הפכה את הנפש שלך ליונה.
הנפש שלך למעלה.

נחנקתי בקהל.
חי את המוח שלי בצל.
נופל כמו עפר אל האדמה.
מקווה שרגשותיי, הם יטבעו.
אבל הם אף פעם לא טבעו, תמיד חיו, בגאות ובשפל.
מאופקים, מוגבלים, עד שהם נפתחו לרווחה ונשפכו למטה כמו גשם, נשפכו למטה כמו גשם, כמו...

כאב...

דבר אחרון,
על יד החסד של האש והלהבות.
אתה הפנים של העתיד, הדם בוורידיי.
הדם בוורידיי.

הילה/ביונסה

זוכר את החומות האלו שבניתי?
ובכן, מותק, הן מתמוטטות.
והן אפילו לא נאבקו, הן אפילו לא השמיעו קול.
מצאתי דרך לתת לך להיכנס,
אבל, מעולם לא באמת היה לי ספק.
עומדת באור ההילה שלך,
יש לי את המלאך שלי עכשיו.

וזה כאילו העירו אותי,
כל חוק שהיה לי אתה שובר.
זה הסיכון שאני לוקחת,
אני לעולם לא הולכת לחסום אותך.

לכל מקום שאני מסתכלת עכשיו,
אני מוקפת בחיבוק שלך.
מותק, אני יכולה לראות את ההילה שלך.
אתה יודע שאתה החסד המושיע שלי.
אתה כל מה שאני צריכה ויותר.
זה כתוב על כל הפנים שלך.
מותק, אני יכולה להרגיש את ההילה שלך.
תתפלל שזה לא ייעלם.

אני יכולה להרגיש את ההילה שלך.
אני יכולה לראות את ההילה שלך...

היכית בי כמו קרן שמש,
בוערת דרך הלילה הכי אפל שלי.
אתה היחיד שאני רוצה.
חושבת שאני מכורה לאור שלך.
נשבעתי שלעולם לא אפול יותר,
אבל זה אפילו לא מרגיש כמו נפילה.
כוח המשיכה לא יכול לשכוח למשוך אותי אל הקרקע שוב.

וזה כאילו העירו אותי...

לכל מקום שאני מסתכלת עכשיו...

אני יכולה להרגיש את ההילה שלך...

היכל התהילה/דה סקריפט עם וויל.י.אם

כן, אתה יכול להיות הגדול ביותר,
אתה יכול להיות הטוב ביותר.
אתה יכול להיות הקינג קונג שמכה על החזה שלך.

אתה יכול לנצח את העולם,
אתה יכול לנצח את המלחמה.
אתה יכול לדבר אל אלוהים, לך להקיש על דלתו.

אתה יכול להרים את ידיך באוויר,
אתה יכול לנצח את השעון.
אתה יכול להזיז הר,
אתה יכול לשבור סלעים.
אתה יכול להיות מאסטר,
אל תחכה למזל.
תשקיע את עצמך ואתה הולך למצוא את עצמך-

עומד בהיכל התהילה.
והעולם עומד להכיר את השם שלך,
כי אתה בוער עם הלהבה הבהירה ביותר.
והעולם עומד להכיר את השם שלך.
ואתה תהיה על הקירות בהיכל התהילה.

אתה יכול ללכת את המרחק,
אתה יכול לרוץ את המייל.
אתה יכול ללכת ישר דרך גיהינום עם חיוך.

אתה יכול להיות הגיבור,
אתה יכול להשיג את הזהב,
לשבור את כל השיאים שהם חשבו שלעולם לא יוכלו להישבר.

כן, תעשה את זה עבור האנשים שלך,
תעשה את זה עבור גאוותך.
איך אי פעם תדע אם אתה אף פעם לא מנסה אפילו?

תעשה את זה עבור המדינה שלך,
תעשה את זה עבור השם שלך,
כיוון שעומד להיות יום...

שבו אתה עומד בהיכל התהילה...

תהיה אלוף... על הקירות של היכל התהילה.

תהיו תלמידים,
תהיו מורים.
תהיו פוליטיקאים,
תהיו מטיפים.

תהיו מאמינים,
תהיו מובילים.
תהיו אסטרונאוטים,
תהיו אלופים.

ילדות גדולות בוכות/סיה

ילדה קשוחה,
בנתיב המהיר.
אין זמן לאהבה,
אין זמן לשנאה.
אין דרמה,
אין זמן למשחקים.
ילדה קשוחה,
שנשמתה כואבת.

אני בבית,
לבדי.
בודקת את הפלאפון שלי,
כלום, למרות ש-
נראית עסוקה.
מזמינה אוכל,
משלמת לטלוויזיה.
זה מייסר.

אני עשויה לבכות, להרוס את האיפור שלי.
לשטוף הרחק את כל הדברים שלקחת.
ולא אכפת לי אם אני לא נראית יפה.
ילדות גדולות בוכות כשלבבותיהן נשברים.
ילדות גדולות בוכות כשלבבותיהן נשברים.
ילדות גדולות בוכות כשליבן נשבר.

ילדה קשוחה.
כואב לי.
זה בודד בפסגה,
התעלפויות ואווירונים.
אני עדיין מוזגת לך כוס של שמפניה.
ילדה קשוחה,
שנשמתה כואבת.

אני בבית...

אני עשויה לבכות...

אני מתעוררת, אני מתעוררת, אני מתעוררת...
אני מתעוררת לבד.

אני עשויה לבכות...

נעלמת/אלן ווקר עם איסלין סולהיים

אתה היית הצל לאור שלי,
הרגשת אותנו?
עוד כוכב,
שהעלמת.
מפחד שהמטרה שלנו מחוץ לטווח הראייה.
רוצה לראות אותנו
באור.

איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
האם כל זה היה בפנטזיה שלי?
איפה אתה עכשיו?
האם היית דמיוני בלבד?

איפה אתה עכשיו?
אטלנטיס
מתחת לים
מתחת לים
איפה אתה עכשיו?
עוד חלום.
המפלצת משתוללת בתוכי.
אני נעלמת.
אני נעלמת.
כל כך אבודה, אני נעלמת.
אני נעלמת.
כל כך אבודה, אני נעלמת.

המים הרדודים האלו מעולם לא פגשו מה שאני הייתי צריכה.
אני משחררת צלילה עמוקה יותר.
שקט נצחי של הים.
אני נושמת, חיה.

איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
מתחת לאורות הזוהרים אך חלשים.
הצתת את ליבי באש.
איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?

איפה אתה עכשיו...

דמדומי וניל / עיר הינשופים

הכוכבים התכופפו לנשק אותך
ואני שוכב ער ומתגעגע אליך
מוזג לי מנה גדולה של אטמוספרה.
כי אני ארדם בטוח ושליו, אבל אני אתגעגע לידייך סביבי
אני אשלח לך גלויה, יקירה, כי כולי תפילה שהיית כאן

אני אצפה בלילה הופך לכחול בהיר אבל זה לא אותו דבר בלעדייך,
כי צריך שניים כדי ללחוש בשקט.
השקט לא כל כך נורא, עד שאני מביט למטה ומרגיש עצוב
כי לרווחים בין האצבעות שלי האצבעות שלך מתאימות באופן מושלם.
אני אמצא מנוחה בדרכים חדשות, אבל לא ישנתי כבר יומיים כי נוסטלגיה קרירה מצמררת אותי עד העצם
אבל מכוסה בדמדומי וניל, אשב על הספסל הקדמי כל הלילה,
שקוע במחשבות עד המותן כי כשאני חושב עלייך, אני לא מרגיש כל כך בודד

אני לא מרגיש כל כך בודד
אני לא מרגיש כל כך בודד
אני אחשוב עלייך כמו מספר הפעמים שאמצמץ, הלילה.
אחשוב עלייך הלילה.

כשעיניים סגולות מתבהרות,
וכנפיים כבדות נהיות קלות,
אטעם את השמיים וארגיש חי שוב.
ואני אשכח את העולם שהכרתי, אבל אני נשבע שלא אשכח אותך.
הו, אם קולי היה יכול להבקיע דרך לעבר הייתי לוחש באזנך
"אוי יקירה, הלוואי שהיית כאן"

לקחתי. תודה

טירה על הגבעה/אד שירן

כשהייתי בן שש שברתי את הרגל שלי,
כשברחתי מאחי ומהחברים שלו.
וטעמתי את הבושם המתוק של דשא ההר במורדו התגלגלתי.

הייתי צעיר יותר אז.
קחו אותי בחזרה אל הזמן שבו-

מצאתי את הלב שלי ושברתי אותו כאן.
עשיתי חברים ואיבדתי אותם במשך השנים.
ולא ראיתי את השדות השואגים כל כך הרבה זמן.
אני יודע שגדלתי,
אבל אני לא יכול לחכות ללכת הביתה.

אני בדרכי,
נוסע במהירות במורד שבילי הכפר האלו,
שר לצלילי 'רקדן זעיר'.
ואני מתגעגע לאיך שאת גורמת לי להרגיש,
וזה אמיתי,
כשצפינו בשקיעה מעל הטירה שעל הגבעה.

בן חמש עשרה ומעשן סיגריות מגולגלות ביד.
בורח מהחוק דרך השדות האחוריים ומשתכר עם החברים שלי.
הייתה לי נשיקה ראשונה בליל יום שישי,
אני מעריך שלא עשיתי את זה נכון.

הייתי צעיר יותר אז...

מצאנו עבודות לסוף השבוע.
כששילמו לנו היינו קונים משקאות אלכוהול זולים ושותים אותם ישר.
אני והחברים שלי לא הקאנו כל כך הרבה זמן.
הו, כמה שגדלנו,
אבל אני לא יכול לחכות ללכת הביתה.

אני בדרכי...

חבר אחד עזב כדי למכור בגדים.
אחד עובד למטה על יד החוף.
לאחד נולדו שני ילדים אבל הוא גר לבד.
אח של אחד לקח מנת יתר.
אחד כבר באישה השניה שלו.
אחד רק בקושי ממשיך.
אבל האנשים האלו גידלו אותי ואני לא יכול לחכות ללכת הביתה.

אני בדרכי.
אני עדיין זוכר את שבילי הכפר הישנים האלו,
כשלא ידענו את התשובות.
ואני מתגעגע לאיך שאת גורמת לי להרגיש,
וזה אמיתי,
כשצפינו בשקיעה מעל הטירה שעל הגבעה.
מעל הטירה שעל הגבעה.
מעל הטירה שעל הגבעה.

אל תאכזב אותי/דה צ'יינסמוקרס עם דאיה

מתרסקת, פוגעת בקיר.
ממש עכשיו אני צריכה נס.
תמהר עכשיו, אני צריכה נס.
נטושה, מנסה להגיע.
אני קוראת בשמך אבל אתה לא בסביבה.
אני אומרת את השם שלך אבל אתה לא בסביבה.

אני צריכה אותך, אני צריכה אותך, אני צריכה אותך ממש עכשיו.
כן, אני צריכה אותך ממש עכשיו.
אז אל, אל, אל תאכזב אותי.
אני חושבת שאני מאבדת את דעתי עכשיו.
זה בראש שלי, יקירי.
אני מקווה שתהיה כאן כשאני הכי צריכה אותך.
אז אל, אל, אל תאכזב אותי.
אל תאכזב אותי.

אל תאכזב אותי...

נגמר לי הזמן.
באמת חשבתי שהיית לצידי.
אבל עכשיו אין אף אחד לצידי.

אני צריכה אותך...

בית/נתן גושן

אהובה, כשאת האויבת שלי את תמיד רואה את זה מת.
ואת לא באמת הולכת על זה, אני אף פעם לא רואה אותך מנסה.
כיסים עדיין מלאים בזכרונות כאילו שאני חי בשמיים,
כאילו שאני לא נפגע מזה ברגע שאני מבין.

כי כרגע אני מתוח ואני לא יודע מה הלאה.
הלוואי ויכולתי להיות בבית ממש עכשיו.
הלוואי ויכולתי להיות בבית ממש עכשיו...

מה אם אנחנו פשוט נקום ונעזוב?
אנחנו לא חייבים לחכות לזריחה.
אני מבקש ממך, כי לאחרונה אני רק רוצה להשתחרר איתך.

יקירה, בבקשה תשמרי את הכוחות שלך, זה רק את ואני.
תשכחי את הדיבורים היפים, אני על זה, אני תמיד רואה את הצד שלך.
מה עם קצת תרופה? אני מכיר את הסוג שאת אוהבת.
את יכולה לקבל את הכאב שלי עבור זה?
אני יכול להתנצל?

כי כרגע אני מתוח...

מה אם אנחנו פשוט נקום ונעזוב...

אני עדיין עומד/אלטון ג'ון

לעולם לא תוכלי לדעת איך זה,
הדם שלך כמו החורף הקופא בדיוק כמו קרח.
ויש לך אור בודד קר שזורח ממך.
את תסיימי כמו החורבן שאת מסתירה
מאחורי המסיכה שאת משתמשת בה.
ואם את חושבת שהטיפש הזה לעולם לא ינצח,
תסתכלי עליי, אני חוזר שוב.
יש לי טעם של אהבה בדרך פשוטה.
ואם את צריכה לדעת, בזמן שאני עומד
את פשוט תתפוגגי.

את לא יודעת שאני עדיין עומד
יותר טוב ממה שהייתי אי פעם,
נראה כמו שריד אמיתי,
מרגיש כמו ילד קטן.
אני עדיין עומד אחרי כל הזמן הזה,
מרים את החלקים של החיים שלי בלעדייך במחשבות שלי.

אני עדיין עומד, כן כן כן
אני עדיין עומד, כן כן כן

פעם לא יכולתי לקוות לנצח,
את מתחילה במורד הכביש/הדרך, עוזבת אותי שוב.
האיומים שעשית נועדו לנתק אותי,
ואם אהבתנו הייתה רק קרקס
את היית ליצן נכון לעכשיו.

את לא יודעת...

אני עדיין עומד, כן כן כן
אני עדיין עומד, כן כן כן

21 אקדחים/גרין דיי

האם את יודעת למען מה שווה להילחם
כאשר זה לא שווה למות עבורו?
האם זה לוקח את הנשימה שלך משם
ואת מרגישה את עצמך חנוקה?
האם הכאב שוקל את הגאווה
ואת מחפשת מקום להסתתר בו?
האם מישהו שבר את הלב שלך מבפנים?
את בהריסות.

אחד,
עשרים ואחד אקדחים.
הניחי את זרועותייך,
וותרי על המאבק.
אחד,
עשרים ואחד אקדחים.
לזרוק את הידיים
לתוך השמיים,
את ואני.

כאשר את בסוף הדרך
ואיבדת כל תחושה של שליטה,
והמחשבות שלך גבו את המחיר
כאשר המוח שלך שובר את רוח הנשמה שלך,
האמונה שלך הולכת על זכוכית שבורה
וההנגאובר לא עובר,
שום דבר לא נבנה לנצח,
את בהריסות.

אחד...

האם ניסית לחיות בעצמך
כאשר שרפת את הדירה ואת הבית?
האם עמדת קרוב מדי לאש
כמו שקרנית המחפשת סליחה מאבן?

כאשר הגיע הזמן לחיות ולתת למות
ואת לא יכולה לקבל עוד ניסיון,
משהו בתוך הלב הזה מת,
את בהריסות.

אחד...

הללויה/לאונרד כהן

עכשיו שמעתי שהיה אקורד סודי,
שדוד ניגן, והוא הרגיע את האל.
אבל לא באמת אכפת לך ממוסיקה, נכון?
זה הולך ככה, הרביעי, החמישי,
המינור נופל, המז'ור ממריא,
המלך המבולבל מלחין את ההללויה.

הללויה...

האמונה שלך הייתה חזקה אבל היית צריך הוכחה.
ראית אותה מתרחצת על הגג,
היופי שלה ואור הירח הפילו אותך.
היא קשרה אותך לכיסא מטבח,
היא שברה את הכס שלך והיא חתכה את השיער שלך,
ומשפתיך היא הוציאה את ההללויה.

הללויה...

אתה אומר שלקחתי את השם לשווא,
אני אפילו לא יודע את השם.
אבל אפילו אם ידעתי- טוב, באמת- מה זה נוגע אליך?
יש להבה של אש בכל מילה
זה לא משנה איזו שמעת.
ההללויה הקדושה או השבורה.

הללויה...

עשיתי את הטוב ביותר שלי, זה לא היה הרבה.
לא יכולתי להרגיש, אז ניסיתי לגעת.
אמרתי את האמת, לא באתי לתעתע בך.
ולמרות שכל זה נכשל,
אני אעמוד לפני אל השיר,
בלי כלום על לשוני מלבד הללויה.

רפסודיה בוהמית/קווין

האם אלו החיים האמיתיים?
האם זו רק פנטזיה?
נלכדתי במפולת,
אין יציאה מהמציאות.
פקחו את עיניכם, הביטו מעלה אל השמיים וראו.
אני רק נער מסכן, אני לא צריך שום סימפתיה.
כי אני בא בקלות, הולך בקלות.
קצת גבוה, קצת נמוך.
כל מקום אליו הרוח נושבת לא ממש משנה לי.

מאמא, בדיוק הרגתי איש.
כיוונתי אקדח מול ראשו, משכתי את הטריגר, עכשיו הוא מת.
מאמא, החיים בדיוק התחילו.
אבל עכשיו הלכתי וזרקתי אותם הרחק.
מאמא, אוו, לא התכוונתי לגרום לך לבכות,
אם אני לא אחזור שוב בזמן הזה מחר,
תמשיכי הלאה, תמשיכי הלאה, כאילו כלום לא באמת משנה.

מאוחר מדי, זמני הגיע,
שולח צמרמורות במורד עמוד השדרה שלי, הגוף כואב כל הזמן.
להתראות, כולם, אני חייב ללכת,
חייב להשאיר את כולכם מאחור ולעמוד מול האמת.
מאמא, אוו, אני לא רוצה למות,
לפעמים אני מייחל שלא הייתי נולד בכלל.

אני רואה צללית קטנה של איש,
ליצן פחדן, ליצן פחדן, האם תרקוד את הפנדנגו?
ברקים ורעמים, ממש ממש מפחידים אותי.
גלילאו, גלילאו, גלילאו פיגרו.
אציל-ל-ל.
אני רק נער מסכן ואף אחד לא אוהב אותי.
הוא רק נער מסכן ממשפחה ענייה,
תפרידו לו את חייו מהמפלצתיות הזו.
בא בקלות, הולך בקלות, האם תיתן לי ללכת.
ביסמילה! לא, לא ניתן לך ללכת.
ביסמילה! לא ניתן לך ללכת.
ביסמילה! לא ניתן לך ללכת.
לא ניתן לך ללכת.
לא, לא, לא, לא, לא, לא.
הו מאמא מיה, מאמא מיה, מאמא מיה, תנו לי ללכת.
לבעל זבוב יש שד שמחכה בשבילי, בשבילי, בשבילי.

אז אתה חושב שאתה יכול לסקול אותי ולירוק לי בעין.
אז אתה חושב שאתה יכול לאהוב אותי ולעזוב אותי למות.
הו, מותק, לא יכול לעשות לי את זה, מותק.
פשוט חייב לצאת, פשוט חייב לצאת מכאן מהר.

כלום לא באמת משנה,
כל אחד יכול לראות,
כלום לא באמת משנה,
כלום לא באמת משנה לי.

כל מקום שהרוח נושבת אליו.

מלון קליפורניה/איגלס

על כביש מהיר חשוך ומדברי, רוח קרירה בשערי.
ריח חמים של מריחואנה מתגבר באוויר.
בהמשך האופק ראיתי אור מנצנץ.
ראשי כבד עליי ומבטי התעמעם.
הייתי חייב לעצור ללילה.
שם היא עמדה בפתח,
שמעתי את פעמוני המיסיון,
וחשבתי לעצמי
"זה יכול להיות גן עדן או שזה יכול להיות גיהינום".
אז היא הדליקה נר והיא הראתה לי את הדרך.
היו קולות במורד המסדרון,
חשבתי שאני שומע אותם אומרים

ברוך הבא למלון קליפורניה.
כזה מקום נעים, כאלו פנים נעימות.
הרבה חדרים במלון קליפורניה.
בכל זמן בשנה, אתה יכול למצוא אותו כאן.

הנפש שלה מעוותת בעדינות, יש לה מרצדס בנד.
יש לה הרבה בנים יפים, יפים שהיא מכנה חברים.
איך הם רוקדים בחצר, זיעת קיץ מתוקה.
חלק מהריקודים יש לזכור, חלק מהריקודים יש לשכוח.

אז קראתי לקפטן
"בבקשה תביא לי את היין שלי".
הוא אמר "אין לנו את האלכוהול הזה פה מאז שנת 1969."
ועדיין הקולות האלו קוראים ממרחק.
מעירים אותך באמצע הלילה, רק כדי לשמוע אותם אומרים

ברוך הבא למלון קליפורניה.
כזה מקום נעים, כאלו פנים יפות.
הם מחיים את האווירה במלון קליפורניה.
איזו הפתעה נעימה.
תביא את האליבים שלך.

מראות על התקרה.
השמפניה הוורודה עם קרח.
והיא אמרה "כולנו רק אסירים כאן, של היצרים של עצמנו".
ובתא המאסטר,
הם התאספו אל המשתה.
הם דוקרים אותו עם סכיני הפלדה שלהם,
אבל הם פשוט לא יכולים להרוג את החיה.

הדבר האחרון שאני זוכר,
זה שרצתי אל הדלת.
הייתי חייב למצוא את הדרך חזרה אל המקום בו הייתי לפני כן.
"תירגע", אמר איש הלילה, "אנחנו מתוכנתים לקבל אלינו. אתה יכול לעשות צ'ק אאוט בכל זמן שתרצה, אבל אתה לעולם לא יכול לעזוב!"

כשהמסיבה נגמרת/בילי אייליש

אתה לא יודע שאני לא טובה לך?
למדתי לאבד, אתה לא יכול להרשות לעצמך את זה.
קרעתי את חולצתי כדי לעצור אותך מלדמם.
אבל שום דבר לעולם לא עוצר אותך מלעזוב.

שקט כשאני מגיעה הביתה ואני לבדי.
יכולתי לשקר, לומר שאני אוהבת את זה ככה, אוהבת את זה ככה.
יכולתי לשקר, לומר שאני אוהבת את זה ככה, אוהבת את זה ככה.

אתה לא יודע כבר יותר מדי?
אני אפגע בך רק אם תרשה לי.
קרא לי חברה, אבל שמור אותי קרובה יותר (קרא לי בחזרה),
ואני אקרא לך כשהמסיבה תיגמר.

שקט כשאני מגיעה הביתה...

אבל שום דבר לא טוב יותר, לפעמים,
מרגע ששנינו אמרנו להתראות.
בוא פשוט נעזוב את זה.
תן לי לתת לך לעזוב.

שקט כשאני מגיעה הביתה...

אני אוהב אותי יותר/לאוב

להיות צעיר ומאוהב בניו יורק,
לא לדעת מי אני אבל עדיין לדעת שאני טוב כל עוד את כאן איתי.
להיות שיכור ומאוהב בניו יורק,
מאמצע הלילה עד הקפה של הבוקר,
נשרף בין השעות, מדבר.

לעזאזל.

אני אוהב אותי יותר כשאני איתך.
אני אוהב אותי יותר כשאני איתך.
ידעתי מהפעם הראשונה, אני אשאר להרבה זמן,
כי אני אוהב אותי יותר כאשר-
אני אוהב אותי יותר כשאני איתך.

אני לא יודע מה זה אבל יש לי הרגשה כזו.
להתעורר במיטה הזו לצידך, נשבע שלחדר הזה, כן, אין לו שום תקרה.
אם אנחנו כאן, בואי פשוט ניתן ליום לעבור לידינו.
אני עשוי להגיע ליותר מדי דיבורים, אולי אהיה חייב לומר לך משהו.

לעזאזל.

אני אוהב אותי יותר...

תישארי קצת, תישארי קצת,
תישארי כאן איתי.

קרה כאבן/דמי לובאטו

קרה כאבן.
קרה כאבן.
אתה רואה אותי עומדת,
אבל אני מתה על הרצפה.
קרה כאבן.
קרה כאבן.
אולי אם לא אבכה,
אני לא ארגיש יותר.

קרה כאבן,
מותק.
אלוהים יודע שניסיתי להרגיש.
שמחה בשבילך.
תדע שאני שמחה,
אפילו אם אני לא יכולה להבין.
אני אשא את הכאב,
תן לי את האמת.
אני והלב שלי,
אנחנו נעבור את זה.
אם שמחה זו היא,
אני שמחה בשבילך.

קרה כאבן.
קרה כאבן.
אתה רוקד איתה,
כשאני בוהה בפלאפון שלי.
קרה כאבן.
קרה כאבן.
אני הייתי הענבר שלך, אבל עכשיו היא צל הזהב שלך.

קרה כאבן,
מותק...

לא רוצה להיות קרה כאבן.
הלוואי ויכולתי להתכוון לזה,
אבל הנה השלום שלי.
הו!
אני שמחה בשבילך...

התקווה היחידה/מנדי מור

ישנו שיר שבתוך נשמתי.
זה האחד שניסיתי לכתוב שוב ושוב.
אני ערה בקור הנצחי.
אבל אתה שר לי שוב ושוב ושוב.

אז אני משעינה את ראשי אחורה,
ואני מרימה את ידיי,
ומתפללת להיות רק שלך,
אני מתפללת להיות רק שלך.
אני יודעת עכשיו שאתה התקווה היחידה שלי.

שיר לי את השיר של הכוכבים,
של הגלקסיה שלך רוקדת וצוחקת וצוחקת שוב.
כשזה מרגיש כאילו החלומות שלי כל כך רחוקים,
שיר לי את התוכניות שיש לך עבורי שוב.

אז אני משעינה את ראשי אחורה...

אני נותנת לך את המחויבות שלי.
אני נותנת לך את כולי.
אני רוצה את הסימפוניה שלך.
שרה בכל מה שאני,
בטונים הגבוהים ביותר שלי אני משיבה לך.

אז אני משעינה את ראשי אחורה...

מיגרנה/21 פיילוטס

האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד

יש לי מיגרנה
והכאב שלי משתרע מלמעלה, למטה ולצדדים
תודה לאל שהיום יום שישי
כי ימי שישי תמיד יהיו טובים יותר מימי ראשון
כי ימי ראשון הם ימי ההתאבדות שלי
אני לא יודע למה הם תמיד נראים כל כך מדכאים
סערות ברקים, עננים, שלג וזרזיף קל
בין אם זה מזג האוויר או המכתבים על יד המיטה שלי
לפעמים מוות נראה טוב יותר מאשר המיגרנה בראש שלי
תנו לזה להיאמר מה כאב הראש מייצג
זה אני מגן במתיחות
זה אני תלוי במבחן חסר הגנה
נבחן על ידי בוחן חסר רחמים
זה מיוצג הכי טוב על ידי המחשבות המדכאות שלי
אין לי מחסום כתיבה
הכותב שלי פשוט שונא את השעון
הוא לא ייתן לי לישון, אני אשן כשאהיה מת
ולפעמים מוות נראה טוב יותר מאשר המיגרנה בראש שלי

האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד

אני לא בסדר כמו שאני נראה, סלח
לי שאני צועק, אני אומר לך שגנים ירוקים
הם לא מה שצומח בנשמה שלי, זה אני שונה
שקשה להיות, תפסיק לחגוג על קרשי עצים
תקפיא את המסגרת בבקשה, תן לי לצייר דיוקן תמונה נפשית
משהו שלא תשכח, זה הכול על המצח שלי
ועכשיו הוא דלת שמסתירה תכנים
שגורמים לתכנים של תיבה פנדורה להיראות לא אלימים
מאחורי העפעפיים שלי יש איים של אלימות
דעתי נטרפה
זו האדמה היחידה שדעתי יכלה למצוא
לא ידעתי שזה היה אי כזה אלים
מלא בנחשולים, אריות אובדניים מוטרפים
הם מנסים לאכול אותי, דם זורם במורד הסנטר שלהם
ואני יודע שאני יכול להילחם או שאני יכול לתת לאריה לנצח
אני מתחיל לאסוף כל נשק שאני יכול למצוא
כי לפעמים כדי להישאר בחיים אתה חייב להרוג את דעתך

האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד

ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת יום כדי להשתחרר
מכל הכאב שהמוח שלנו יצר
המשחק לא משוחק לבד
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת רגע ולהחזיק אותו
ולשמור עליו קפוא ולדעת שלחיים יש מטרה מלאת תקווה

ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת יום כדי להשתחרר
מכל הכאב שהמוח שלנו יצר
המשחק לא משוחק לבד
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת רגע ולהחזיק אותו
ולשמור עליו קפוא ולדעת שלחיים יש מטרה מלאת תקווה

האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד

הגענו עד כאן
הגענו עד כ-

חשבתי שמצאתי דרך
חשבתי שמצאתי דרך,
החוצה
אבל אתה אף פעם לא הולך
אז אני אני מניחה
שאני צריכה להשאר עכשיו

הו, אני מקווה
שיום אחד אצא מכאן
אפילו אם זה לוקח כל הלילה
או מאה שנים

צריכה מקום להתחבא,
אבל לא מוצאת אחד קרוב
רוצה להרגיש בחיים,
בחוץ
אני יכולה להלחם
בפחדים

האין זה נפלא?
לגמרי לבד
לב עשוי זכוכית
מוחי מאבן

קורע אותי לחתיכות
עור לעצמות
שלום,
ברוכה הבאה
הביתה

צועדת מחוץ לעיר
מחפשת מקום טוב יותר
משהו במוחי
תמיד
בחלל הראש

אבל אני יודעת
שיום אחד אצא מכאן....


האין זה נפלא?...

כולי/ג'ון לג'נד

מה אני אעשה בלי הפה החכם שלך?
מושכת אותי פנימה, ואת בועטת אותי החוצה
גרמת לראש שלי להסתובב, לא צוחק, אני לא יכול למנוע ממך לזוז
מה מתרחש במוח היפה הזה
אני במסע הקסום והמסתורי שלך
ואני כל כך מסוחרר, לא יודע מה היכה בי, אבל אני אהיה בסדר

הראש שלי מתחת למים
אבל אני נושם בסדר
את משוגעת ואני מטורף

כי כולי
אוהב את כולך
אוהב את העיקולים שלך וכל הקצוות שלך
כל הפגמים המושלמים שלך
תני את כולך אליי
אני אתן את כולי אלייך
את הסוף שלי וההתחלה שלי
אפילו כשאני מפסיד אני מנצח
כי אני נותן לך את כולי
ואת נותנת לי את כולך

כמה פעמים אני צריך להגיד לך
אפילו כשאת בוכה את יפה
העולם מכה בך, אני בסביבה בכל מצב רוח
את הגשם השוטף שלי, את המוזה שלי
הסחת הדעת הגרועה ביותר שלי, הרית'ם ובלוז שלי
אני לא יכול להפסיק לשיר, זה מהדהד בראש שלי למענך

הראש שלי מתחת למים
אבל אני נושם בסדר
את משוגעת ואני מטורף

כי כולי
אוהב את כולך
אוהב את העיקולים שלך וכל הקצוות שלך
כל הפגמים המושלמים שלך
תני את כולך אליי
אני אתן את כולי אלייך
את הסוף שלי וההתחלה שלי
אפילו כשאני מפסיד אני מנצח
כי אני נותן לך את כולי
ואת נותנת לי את כולך

תני לי את כולך
קלפים על השולחן, שנינו מראים לבבות
מסכנים את הכול, למרות שזה קשה

אין ציפיות אין אכזבות
וגם יש לי ספריי שיזוף עצמי מדהים

לאיזה מדינה החלטת שאת עוברת בסוף?
( זוכר שהיה לך התלבטות)

בסוף הם ישבצו אותי בהתאם לקורונה

איזה מדינה בארצות הברית?

כנראה אבל קליפורניה

יש עוד זמן.


אבל אני רוצה להספיק לטייל לפני

נקווה שעד אז ענינים יסתדרו

בא לי פיצההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אכלו עוגות

(זה טעים כמעט כמו פיצה)

 

 

כי הוא מאורס..

..

מהמה, זה לא הוגן, אני גם רוצה.

 

תודה!
אחח שיהיה בשעה טובה ומוצלחת |מאחלעצמו|

אני חלשהההההההההההה

ואת זה אין לי

זה הציל אותי בפסח.

אבל אני חושבת שאין שם משהו שבאלי כרגע.
ויש לי מקרר קטן גם בחדר אבל אני חושבת שנגמר לי בו החלב

שוקולדדדדדדדדדד (לא משנה צבע, מין, סוג וכדו')

מקרר בחדר?
משוכלללתתת

תעשי הזמנה של אוכל לבית...

אז אימצתי אותו לחדר שלי.
ככה אני לא צריכה לבוא ביותר מידי חיכוך עם תושבי הבית. זה נחמד גם להם.

הזמנה זה טוב.. אבל עכשיו להחליט מה באלי זה עוד סיפור בפני עצמו

אבל זה לא יעזור כשאין לי כיור או מקור מים כלשהוא בחדר

אני מסוגלת להתקיים גם מפחות משוקו וקורנפלקס, אבל כשיש כוח לקום

תבטיחי להם שקל... הם יביאו לך מה שאת רוצה.

אני הייתי עושה את זה לאחים הגדולים שלי גם בשביל פחות מה

איתם זה מינימום 20 שקל

הם היו לארג'ים איתי...

שכוייח גדול!

רק צריך לזכור שלא בטוח שמה שאנחנו חושבים כנזק, גם אלוקים חושב כנזק

אבל נכון

כאילו, גם בתחום התפילה למשל אם אתה מתפלל על משהו ספציפי, למה להתפלל על זה אולי זה דוקא מה שרע בשבילך.

 

מעדיפים לחשוב שאנחנו יודעים בעצמנו מה טוב לנו ומה לא

שאני מתפלל שאלוקים ירצה את מה שאני מתפלל

לא הצלחתי להיזכר מאיפה הפירוש שהבאתי,
ואולי הוא אמור על משהו אחר וערבבתי, 
לא זוכר, מחילה,

 

אם תשמע פירוש כזה 

אבל זה גם נכון לפעמים

אני חושבת שאן טעתה כשהשוותה אותם לנפשות תאומות. הגזע שידע את יוסף הוא מעגל רחב יותר

כי בספר ההגדרה שלהם זהה

שאתה ככה רואה איתם עין בעין. משדרים על אותו גל. אתם מבינים אחד את השני בלי להסביר הרבה וחולקים ראיה משותפת על העולם.
נפש תאומה זה יותר מזה. נפש תאומה זה מי שאתה מבין גם בלי לדבר, שאתם חולקים אהבות משותפות.
לדעתי לאדם אין יותר משתיים-שלוש נפשות תאומות בחיים, אנשים שאתה יכול ממש לדבר איתם על הכול.
לא היית מדברת עם העלמה קורניליה על כל דבר, למשל. גם לא עם מרת לינד. הן כן מהגזע שידע את יוסף, אבל הן לא נפשות תאומות.

דוקא נדמה לי שהעלמה קורניליה היא כן נפש תאומה, אפילו יותר מדיאנה.

בניגוד לגברת לינד, שמשתייכת רק לקטגוריית הגזע שידע רת יוסף

אני חושבת שאן מצאה בה נפש תאומה בעיקר כי היא הייתה החברה הראשונה שלה. אבל גם כי דיאנה הייתה פתוחה להעריץ את אן. לוסי מוד מונטגומרי לא נתנה לה מספיק אופי (וגם לגילברט, דרך אגב), וזה נתן יופי של הזדמנות לאן להרגיש מוערכת ואולי אפילו נעלית.

ככל שאני חושבת על זה, אני מתקשה למצוא נפשות תאומות של אן בספר. אולי פיל ולסלי. לגבי סטלה ופריסיליה אני לא בטוחה כי לא ממש קלטתי מה האופי שלהן.

וגם העלמה לבנדר, ופול.

למרות שבקושי שמענו על מרת אלן, ומבחינתי בגלל שהיא אשת כומר, יכול להיות שהיא פשוט סתם הייתה נעימה וחביבה. הרי כולם באבונלי אהבו אותה. יש אנשים כאלו שרק כשאתה לומד להכיר לעומק ומחוץ למסגרת הרגילה, אתה מבין פתאום מה האופי שלהם, ולא שהוא רע, אלא שהוא פשוט שונה משחשבת.
זו רק השערה, אבל זה משהו לחשוב עליו.

מסך

ההודעה נערכת בעוד 3
2
1

אילו היה לי כח הייתי גם מקשט בתפאורה מקד"בית ורגשונים למיניהם.

שיר ישן, מזמר שאני לא אוהב אבל זה ישב לי בלב הבוקר.

- - -

וזה תמיד אהבה
זה תמיד מסובך
ונמאס
(מילים כלשהם)
ושירים מזכירים לי פנים
שאולי
רציתי לשכוח

(קטע קטן מ- תמיד אהבה\עברי לידר)

כן כן, אני יודע
עברי לידר ה' ישמור.
לא גאה בזה 🙈

ושיר מדהים שאני ממש אוהב -

שמש\חנן בן-ארי

כבר שנים שאני לא דומעת,
כבר שנים שבלי סיבה.
אני מוצאת עצמי מתגעגעת,
מחפשת לי תשובה.

תראה אותי, תתן לי יד
אני אחת שמוכנה להשתנות
תבוא תאיר לי את ימיי
באור יפה, גנוז כמעט מיליון דורות

ואז
אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת במרחב
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי

ועכשיו שיש קצת אור בחדר
ועכשיו שיש אותך
אני פתאום בוכה ומתפללת
מפחדת שתשכח

תראה אותי, תתן לי יד
אני אחת שמוכנה להשתנות
תבוא תאיר לי את ימיי
באור יפה, גנוז כמעט מיליון דורות

ואז אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת במרחב
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי

קח את הזמן אני לא ממהרת
ונשארת לעמוד
ואנגן כאן על מפתן הדלת
עד שתצא אחר כבוד

ותקח אותי תתן לי יד
אתה אחד שמסוגל להתגלות
תבוא תאיר לי את ימיי
באור יפה, גנוז כמעט מיליון דורות

ואז אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת חופשייה
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי.

בניה ברבי. הכרתי רק בחודשים האחרונים, וממש נכנס לי ללב.
(אזהרת קיטשיות)
- -
חיפשתי לי שקט בקצה העולם
מה לא עשיתי, ניסיתי
רחוק לבד זה קצת מסוכן
רציתי לחזור לעצמי סתם אחד כמו כולם
כמה צעקתי, שתקתי במקום לדבר הוצאתי עשן

אם רק היית יודעת מה קרה לי כמה ניסיתי לשמור עלינו
כמוני משוגעת, איך דומה לי כמה ניסים עוד יפלו עלינו

כל זיכרון שחוזר אני מתעורר
זה לא שאין בי אמונה
כבר לא מסתתר, אם רק תרצי בי יותר
אהיה לך שיר ומנגינה
גם במקום הכי רחוק שבעולם אני רואה אותך
כאילו את פתאום עוברת
על החולות הרחוקים אני כותב אני אוהב אותך
חולם אותך איתי נשארת

חיפשתי שעות בעיקר את עצמי
מה לא שאלתי, כשלתי
אולי זה כבר פחות בשבילי
מה שוב יקרה לי פתאום אם תבואי מולי ?
כמה פחדתי, רעדתי
אחרי הכל, זה גם בגללי

אם רק היית יודעת מה קרה לי
כמה ניסיתי לשמור עלינו
כמוני משוגעת, לא נורמלית
כמה ניסים עוד יפלו עלינו.

- - -
סורי על זה, אבל לא אני התחלתי.
|משועשע משהו|
אויש נו.
- - -
But I'm only human
and I bleed when I fall down
I'm only human
and I crash and I break down
your words in my head
knives in my heart
you bring me up
and then I fall apart
I'm only human.

- - -
|משועשע|
ת'כלס כל השרשור הזה צריך אזהרת קיטשיות.

- - -

I can hold my breath.
I can fake a smile
I can hold the weight of the world
if that's what you want.

but I'm only human

- - -

For memories from a time long gone.

- - -
Don't to fix me I'm not broken

You shoot me down
but I won't fall
I am titanium

- - -
לא קיטשי, רק עצוב ומשקף קצת מרוח התקופה.

Step one
you say we need to talk
he walks
you say sit down it's just a talk
he smile politely back at you
you step politely right on through

(skip)

and he keeps saying you're just not the same
(skip)

and pray to god he hears you

Where did go wrong
I lost a friend
somewhere along in the bitterness
would I've stayed up
with you all night
had I known how to save a life
(קטעים מ - How to save a life\ One republic)

שיר חמוד, עצוב קצת.
(מוקדם לחל"תים)
- - -

ילד מכין בסלון שיעורים בהיסטוריה (כי אין בצפר והואמאחרי הזום)
הוא לא שומע
צלצול פעמון
בה בשעה שאתונה פולשת לטרויה
אבא נכנס עם קופסת עוגיות ועיתון.

אמא לאבא סודות על האוזן לוחשת
ילד שומע
קטעים בשיחה
לאלכסנדר מוקדון יש את חצי היבשת
אבא אומר שחצי המשכורת הלכה.

ובתוך הדפים
של הזמן
שאבד
אנשים נגמרים
ברגע אחד
אימפריות נופלות
לאט

כל הדברים יסתדרו כך אבא מרגיע
אמא עכשיו משיבה בחיוך
חייל האימפריה מקצה היבשת מגיע
ילד נרדם וחולם על קרבות שהיו ויהיו




(אימפריות נופלות לאט\דן תורן)

ואיך פתאום
תפסת לי מקום
בלב אין הגיון
בין המציאות לשיגעון
ולא אל תתרחק
בדיוק למדתי לחבק
ליפול מבלי להתרסק
אנל'א רוצה כבר לשחק

בין קודש לחול
אני חי
עם האמת שמשתוללת בי עם אלף הרגלים
עם כל צלקת
שעל פניי
אני יוצא שוב לפזר את המילים

בין המציאות לשיגעון הכל חוזר אליי
שם במקום ממנו באתי אין שלום
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי
אני צריך
לגדול מזה ודי
לגדול מזה ודי



- - -
איך אפשר שלא (להתאהב בך )
איך אפשר שלא

ואני לא שומע ממך יותר כלום (או שכן)
אומר לעצמי
הרבה זמן עבר



ואיש עם מקל אומר
תסתכל
זה מה שנשאר

זה מה שנשאר
רק כמה רגעים
הרבה בדמיון מעט בחיים
זה מה שנשאר
אני מדליק את האור
אומר לעצמי
מחר זה מחר
מחר היא תחזור

זה מה שנשאר.

התשמע קולי
רחוקי שלי
התשמע קולי
באשר הנך

קול קורא בעז
קול בוכה בדמי
ומעל לזמן
מצוה ברכה

- - -
שיר עצוב ויפיפה.

a bad time as any to write a song here,

but never mind that.

 

- - -

 

5 בבוקר

והוא כבר ער

יוצא לבקר

בגן העדן הכחול שלו

רגליים יחפות 

על רצפה קרה

והוא רץ

צורח מרוב אושר

על שביל בדרך אל הים

רשם שמי שלא גולש לא קיים

נכנס למים

וחיכה לגל שייקח אותו רחוק מכאן

הביט לשמש בעיניים

הוא לא ידע שזו הפעם האחרונה.

 

ועכשיו

מעליו 

א-להים יושב ומנגן

שיר עצוב

על הים

שנשאר סוער אצלו בלב

ונשבע

שהכל

עוד יחזור להיות כמו שהיה

וגם אם לא,

אז

 

וזה בדיוק כמו לאהוב אישה

שאוהבת אותך בחזרה

אבל אף פעם 

לא משנה מה 

לא היא לא תהיה שלך

רוצה לשכוח אבל רוצה לזכור

רוצה ללכת ויודע שארצה לחזור

רוצה לטבוע ולצוף בחזרה

 

ועכשיו...

 

בים של מטר מושלם

ת'אדרנלין שבדם

לא נצליח אף פעם להחליף

את הכחול הגדול

את הגלים והחול

את כל החבר'ה במים

 גולשים וצוחקים

אני נשבע שאחזור 

אני נשבע שאחזור

אני נשבע שאחזור

 

(הפיל הכחול \ שיר על הים)

- - - 

שיר עצוב, ממש.

אין מה לדייק ממנו שומדבר לגבי,

זה פשוט תחושה כללית של עכשיו,

והשיר צף אז כתבתי אותו.

 

כלום לא נוגע
כלום לא נוגע
רק המבט שלך

פרק ולישון טוב?
טוב
ביי

(מה נשאר לי לומר? ))

הפעם באמת

שווה צפייה?

חוץ מהמספרים, כל המצב זה אחד לאחד

קראתי פעם באיזהשהוא סיפור, על אחד שתאר איך לדעתו יהיה העולם ב2020
הוא הובא כקיצוני עם דעות הזויות אבל תכלס חלק מהדברים שהוא אמר נכונים

איזה ספר?

היתה מתוארת כתבה שהתפרסמה בעיתון מפורסם בניו יורק או משהו
לא סגורה על אם זה 2020
הם בעצם עשו מהדורה של העתיד או משהו, לא ממש זוכרת..
כאילו בגדול הוא הביא את זה כי הם עדיין פרסמו מודעה של הדלקת נרות, כי לטענתם יהודים תמיד יהיו🤷‍♀️
אבל למשל היה שם את הקטע של נזקי טבע מטורפים לאוסטרליה, מה שסוג של קרה, ואולי עוד
לא ממש זוכרת

סיווט