עבר עריכה על ידי ריעות. בתאריך כ"ח בניסן תש"פ 14:11
מיגרנה/21 פיילוטס
האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
יש לי מיגרנה
והכאב שלי משתרע מלמעלה, למטה ולצדדים
תודה לאל שהיום יום שישי
כי ימי שישי תמיד יהיו טובים יותר מימי ראשון
כי ימי ראשון הם ימי ההתאבדות שלי
אני לא יודע למה הם תמיד נראים כל כך מדכאים
סערות ברקים, עננים, שלג וזרזיף קל
בין אם זה מזג האוויר או המכתבים על יד המיטה שלי
לפעמים מוות נראה טוב יותר מאשר המיגרנה בראש שלי
תנו לזה להיאמר מה כאב הראש מייצג
זה אני מגן במתיחות
זה אני תלוי במבחן חסר הגנה
נבחן על ידי בוחן חסר רחמים
זה מיוצג הכי טוב על ידי המחשבות המדכאות שלי
אין לי מחסום כתיבה
הכותב שלי פשוט שונא את השעון
הוא לא ייתן לי לישון, אני אשן כשאהיה מת
ולפעמים מוות נראה טוב יותר מאשר המיגרנה בראש שלי
האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד
אני לא בסדר כמו שאני נראה, סלח
לי שאני צועק, אני אומר לך שגנים ירוקים
הם לא מה שצומח בנשמה שלי, זה אני שונה
שקשה להיות, תפסיק לחגוג על קרשי עצים
תקפיא את המסגרת בבקשה, תן לי לצייר דיוקן תמונה נפשית
משהו שלא תשכח, זה הכול על המצח שלי
ועכשיו הוא דלת שמסתירה תכנים
שגורמים לתכנים של תיבה פנדורה להיראות לא אלימים
מאחורי העפעפיים שלי יש איים של אלימות
דעתי נטרפה
זו האדמה היחידה שדעתי יכלה למצוא
לא ידעתי שזה היה אי כזה אלים
מלא בנחשולים, אריות אובדניים מוטרפים
הם מנסים לאכול אותי, דם זורם במורד הסנטר שלהם
ואני יודע שאני יכול להילחם או שאני יכול לתת לאריה לנצח
אני מתחיל לאסוף כל נשק שאני יכול למצוא
כי לפעמים כדי להישאר בחיים אתה חייב להרוג את דעתך
האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת יום כדי להשתחרר
מכל הכאב שהמוח שלנו יצר
המשחק לא משוחק לבד
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת רגע ולהחזיק אותו
ולשמור עליו קפוא ולדעת שלחיים יש מטרה מלאת תקווה
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת יום כדי להשתחרר
מכל הכאב שהמוח שלנו יצר
המשחק לא משוחק לבד
ואני אגיד שאנחנו צריכים לקחת רגע ולהחזיק אותו
ולשמור עליו קפוא ולדעת שלחיים יש מטרה מלאת תקווה
האם אני היחיד שאני מכיר
שמנהל את המלחמות שלי מאחורי הפנים שלי ומעל הגרון שלי?
צללים יצרחו שאני לבד
אבל אני יודע שהגענו עד כאן, ילד
הגענו עד כאן
הגענו עד כ-