פורום נסיונות פעילים (עמוד 83)

~אז איך עבר השבוע קודם כל?
האמת שהזוי. כל כך. והוא היה ארוך, אבל לא בקטע רע, פשוט היו מיליון התרחשויות בכל יום...
~מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם?
אין אחד כזה. כל תקופה והשיר שלה... ובזמן האחרון לא ממש שמעתי שירים אז כבר כמעט שכחתי איזה שירים אני אוהבת
~נגיד שהייתי משלמת לכם עכשיו על טיסה הכל כלול, לאיפה הייתם רוצים לטוס?
לכינרת.
~מה אתם יודעים על המלכה אליזבת אלכסנדרה מרי השנייה ז״ל?
כל מיני פרטי מידע לא חשובים בכלל. האמת, השם המלא שלה לא היה אחד מהם...
~ידעתם שהיא מתה בכלל?
כן
~כמה ג׳וקים הרגתם הקיץ?
אני? אפס. כמה ג'וקים גרמתי לאנשים לאחרים להרוג? מלאא. הרבה יותר מידי. ג'וקים זה דבר נורא ואיוםם!
~ונמלים?
במודע אפס, אבל מין הסתם יצא לי לדרוך על נמלים הקיץ
~מה הממוצע שעות שינה שלכם?
ממוצע ממתי? מהשבוע האחרון שש שעות וחצי בערך. מהשנה האחרונה... ארבע שעות אולי.
~ובשבתות?
אוהו🤭
~מה הייתם עושים עם צדפים, מלפפון, לגו, פטיפון וגרביים?
הייתי אוכלת את המלפפון, ומקשטת את הפטיפון עם צדפים, שמה את הגרביים על החלק שמוציא שירים כדי שיראה כמו חדק ועם הלגו בונה גדר, ואז זה יהיה פיל בגן חיות

שוטו לכם
שטהה⛵

אה וזה רק מי שלא ישן מצאת שבת כע? החוק היחיד שעוד נשאר לדבר הזה חח
לא ישנתי 😌 גאה בעצמי שאני לא עוברת על הכללים

~אז איך עבר השבוע קודם כל?
תאמת שדיי טוב

~מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם?
וואי יש ככ הרבה. כרגע זה הילד שבך

~נגיד שהייתי משלמת לכם עכשיו על טיסה הכל כלול, לאיפה הייתם רוצים לטוס?
אעע אוקיי קודם כל לאומן, אחכ לסיני אחכ לתאילנד ואחכ נראה

~מה אתם יודעים על המלכה אליזבת אלכסנדרה מרי השנייה ז״ל?
היא אהבה סוסיםם😍

~ידעתם שהיא מתה בכלל?
|מגחך|

~כמה ג׳וקים הרגתם הקיץ?
בעע. הרגו בשבילי, נמנמ כמה עשרות

~ונמלים?
המוןהמון. הרוב בטעות

~מה הממוצע שעות שינה שלכם?
בין חמש לשש אני חושבת

~ובשבתות?
זה תלוי בשבוע

~מה הייתם עושים עם צדפים, מלפפון, לגו, פטיפון וגרביים?
עם הצדפים מקשטת את המדף בחדר, מלפפון שומרת למחר כשאני אהיה רעבה חח, לגו מביאה מתנה לאח שלי הקטן, והפטיפון והגרביים מניחה במוזיאון כמיצג אומנותי עתיק יומין ומופלא

איך באלי לשוט לי תכלס

~אז איך עבר השבוע קודם כל?
עמוס בקטע טוב

~מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם?
מי כאן כמוני שכל חודש משנה את דעתו?

~נגיד שהייתי משלמת לכם עכשיו על טיסה הכל כלול, לאיפה הייתם רוצים לטוס?
איפשהו באירופה כזה

~מה אתם יודעים על המלכה אליזבת אלכסנדרה מרי השנייה ז״ל?
לא הרבה

~ידעתם שהיא מתה בכלל?
יאפ. הסטוריה.

~כמה ג׳וקים הרגתם הקיץ?
איכ לא מסוגלת . זה התפקיד שלו... להרים במחוש ולזרוק. בעע אימאלה.

~ונמלים?
וואלה לא יצא לנו להפגש

~מה הממוצע שעות שינה שלכם?
אוי זוועה. אבל ככה זה אימהות.

~ובשבתות?
ללא שינוי.

~מה הייתם עושים עם צדפים, מלפפון, לגו, פטיפון וגרביים?
לא.. לא בשבילי השאלה הזו, ליצירתיים בלבד.

~אז איך עבר השבוע קודם כל? אמ, החגים עושים כאב ראש אבל פסדר יחסית
~מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם? וואו מלא, קשה לי לבחור, אבל הכי מיוחדים זה קחי אותי לטייל, שיר של יום חולין ואת תלכי בשדה
~נגיד שהייתי משלמת לכם עכשיו על טיסה הכל כלול, לאיפה הייתם רוצים לטוס? המ לאידת
~מה אתם יודעים על המלכה אליזבת אלכסנדרה מרי השנייה ז״ל? מינסתם היא לא חייכה באמת ורק בשביל הבחוץ
~ידעתם שהיא מתה בכלל? מי?
~כמה ג׳וקים הרגתם הקיץ? וואו אני כל יום יוצאת למסע רצח וחוזרת עם 1000000 גוויות על הידיים
~ונמלים? אותו כנל
~מה הממוצע שעות שינה שלכם? מתחת לאפס
~ובשבתות? קצת יותר מביום חול
~מה הייתם עושים עם צדפים, מלפפון, לגו, פטיפון וגרביים? פטיפון שומרת לעצמי כי זה חלום חיי, בגרב עוטפת את המלפפון ומקשטת אותו עם הצדפים והלגו

וחייכת אותי

 

מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם?

נכון?

זה רק בשביל להכיר עוד שירים

~אז איך עבר השבוע קודם כל?
לא משהו
~מה השיר הכי טוב ששמעתם בחייכם?
קשה לומר, אבל Don't speak של No Doubt הוא שיר יפה.
~נגיד שהייתי משלמת לכם עכשיו על טיסה הכל כלול, לאיפה הייתם רוצים לטוס?
גרמניה.
~מה אתם יודעים על המלכה אליזבת אלכסנדרה מרי השנייה ז״ל?
שהיא מתה? גם אליזבת נסיכת בוואריה הייתה נהדרת.
~ידעתם שהיא מתה בכלל?
הממ...
~כמה ג׳וקים הרגתם הקיץ?
הייתה פה הדברה אז איזה מלא.
~ונמלים?
ריססתי ליד החורים ורק כמה שבועות אחרי(?!) הן החליטו לצאת ומתו. אז לא מעט אבל גם לא הרבה מידי:/
~מה הממוצע שעות שינה שלכם?
6.
~ובשבתות?
9.
~מה הייתם עושים עם צדפים, מלפפון, לגו, פטיפון וגרביים?
הכל למסירה חוץ מהמלפפון והפטיפון כדי שיהיה חרוז.

נו נו...

הפורומים פה לא גוססים.הם ז"ל מזמן.

היום זאת התקווה שאולי משהו יחזור להיות שוקק כמו פעם

לטוב ולמוטב

 

אז היו משחקים והיו התייעצויות ופילוסופיה וסקרים וקשקושים שמשום מה היו מעניינים (למה באמת?) ופריקות... כזה סגנון

אשתדל בקצרה.

הייתי בישיבה בהקפות שניות (לא הייתי בה כמה שנים טובות). היה לי מוזר ממש.
נכון שהיו איזה כמה פרצופים מוכרים, אבל זה היה בטל באלף.
זה הפיל עלי עצבות גדולה. חשבתי לעצמי שזה כמו זוג שנפרד, שכשהאשה הולכת ומתחתנת אז כמובן שזה כואב לגבר.
ככה אני. ראיתי את כל הפרצופים של הילדים האלה, שוד אין עליהם חתימת זקן, שמתחממים לאורה של הישיבה עם כל הכרוך בה. ופשוט קינאתי. אשכרה הם חיים עכשיו בגן עדן והם לא מבינים את זה.

כמעט ולא יכולתי לרקוד בפנים, בטח שלא עם הילד (היה עמוס שְלָמוּת. בזמני זה לא היה ככה).
ולא יכולתי להתנתק מהמחשבות האלה. אז חזרנו יחסית די מהר כלעומת שבאנו. הדמעות כמעט יצאו אבל אתה יודע איך זה... אנחנו כבר אנשים מבוגרים ומהוגנים שלא בוכים מכל שטות.

וואלה אני לא יודע מה הבעיה איתי. ראיתי שם גם אנשים שגדולים יותר ממני ולמרות זאת מגיעים לישיבה בלי שום חשבונות ורוקדים ושמחים בלי שהם נותנים למחשבות האלא להפריע להם. למה רק אני לוקח את זה כל כך קשה? מה, החיים שלי כ"כ דפוקים שאני מביט בכזו ערגה על הישיבה? לא הפנמתי שזה שלב שצריך לעבור אותו ושמבחינות רבות (כמו למשל משפחה) החיים שלי מלאים הרבה יותר מהחיים שלהם?
לא יודע.

סליחה על הפריקה
ותודה על ההקשבה.
מי שזה לא יהיה.

מסופר על אדמו"ר אחד (נראלי ר' לוי יצחק) שראה אחד שרוקד בשיא ההתלהבות בשמחת תורה ממש "כל עצמותי תאמרנה" אבל אותו אחד לא היה מהלמדנים או אפילו לא מאלה שמספיקים לבוא ללמוד טיפה לפני התפילה, הוא היה ממש בור עם הארץ בכל מה שקשור ללימוד תורה.
שאל אותו האדמו"ר "למה אתה רוקד בכ"כ התלהבות? הרי לא למדת כלום!" אמר לו אותו יהודי "בחתונה של אחיך, לא היית רוקד ככה?"

ואשריך שכואב לך על זה, זה לא מובן מאליו.

סיפור יפה (אם אני לא טועה שמעתי אותו כבר פעם). אבל יש לי מה להעיר עליו;
קשה לי לקבל את זה כאילו בשמחת תורה שמחים בשביל הקשר של תלמידי החכמים בתורה, ושכל שמחת עמי-הארצות היא רק שמחה צדדית בשמחתם של תלמידי החכמים. וכי התורה לא שייכת לכל איש ישראל? אני רוצה להאמין שהשמחה בתורה בחג היא מצד הקישור העצמי שאינו תלוי בשום לימוד (כמו שהרצי"ה נהג להדגיש - קודם אומרים "אשר בחר בנו מכל העמים", ורק מתוך כך, מתוך הבחירה והאהבה שאינה תלויה בדבר - "נתן לנו את תורתו". הקשר שלנו בהקב"ה מתחיל מבחירתו הא-לוהית של הקב"ה ולא מצד קיומנו את התורה והמצוות).
אבל אם כן, למה אני עצמי לא שמח? אם ה' אוהב אותי ובוחר בי ונתן לי את התורה - וכי אין סיבה לשמוח בכך? בוודאי שיש לשמוח.

ולמרות זאת. כשאני רואה את הילדים האלה, שאין עליהם שום עול שבעולם. שחיים במעטפת שלימה של תורה. אני לא יכול שלא לקנא. אני לא משלה את עצמי. גם אני הייתי שם וכן דיברתי דיבורי חול - גם בארוחות, גם בפינת קפה וגם בסדרים. ועדיין - אי אפשר בכלל לתאר עד כמה זה שונה. עד כמה העולם הזה תובעני (וגם טובעני).עד כמה הוא משכיח ממךָ הכל.
חשוב לי להבהיר - הייתי עצוב לא בגלל שלא הרגשתי שייכות לשמחת תורה. אלא בגלל שלא הרגשתי שייכות למקום הזה. לישיבה. אני חושב שהייתי עצוב גם אם הייתי מבקר שם סתם ככה באמצע יום סתמי בזמן חורף.

אני מקווה שאני לא סתם ציני שמתעקש ומנסה להתבאס בכוונה. אבל לא יודע.
אני מתאר את התחושות שלי.

השמחה לא אמורה להיות בקשר של ת''חים עם התורה, השמחה היא על הקשר של עם ישראל (בתור ישות אחת) עם התורה.

אני חושב שהסיפור הזה בא לומר שאם אדם שלא נגע בחייו בספר שמח כ''כ על הדבר הזה, אז ק''ו כל מי שלמד. ואתה צריך לשמוח כ''כ שגילית את התורה מהילדות, כי יש כאלה שלא זכו, וגם אם כרגע אתה לא מספיק ללמוד, תשמח על כל מה שכן הספקת ללמוד.

לצערי אני גם מכיר את ההרגשה של חוסר השייכות, ובאמת היא מבאסת, עצה שלי- תקח ספר (מה שאתה אוהב/מרגיש לך מתאים באותו רגע, אפילו משהו שלמדת מאה פעם) לפשוט תתחיל ללמוד, אפילו 5 דקות עושות טוב.

גם כאן אשתדל להיות לא ציני ולקבל אותה כלשונה.
ובכל זאת, אני לא מצליח להימלט מהתחושה שאני לוקח את זה למקום לא בריא. נכון, יש אנשים בוגרי ישיבות שפיתחו תזה אנטי-ישיבתית, כאילו הישיבה היא בועה שאין לה שום קשר ושום שייכות לחיי המעשה ושצריך להתנתק ממנה. אני משתדל לא לחשוב ככה.
אבל יש גם בוגרי ישיבות אחרים, צדיקים וחסידים, שמבינים את מה שאני מסרב להפנים - הישיבה זוהי אכן תקופה נפלאה, אבל זה לא החיים ולא ככה צריכים להיראות החיים. והכל טוב וה' אוהב אותי גם ככה (אגב, מעולם לא טענתי שה' לא אוהב אותי, ואני לא מפחד משׂכר עוה"ב. אני מתגעגע לישיבה כי מבחינתי זהו תענוג של חיי העולם הזה. כי אין דבר יותר נפלא מאשר ללמוד איזה ספר חסידות בחברותא בזמן חורף בליל שישי בשעה מאוחרת בבימ"ד מעט חשוך וכמעט ריק מאדם וכוס תה נענע).
אבל אני לא מצליח להפנים. בספר של הרב אלחנן ניר על חלומותיו של ר' נחמן (יהודי בלילה), בשני המאמרים האחרונים הוא טוען שר' נחמן רצה שחסידים שלו יהיו כמוני. שיחיו את חיי העולם הזה במלואם אבל שגם כל הזמן יתגעגעו אל הקודש. אבל אני לא יודע. אולי זה טעות לקרוא כל מיני דעות "קוצקאיות" שכאלה שגורמות לי להרגיש רע עם עצמי. זה מרגיש לי לא כל כך בריא להיות מיוסר כל חיי.

(אגב, בחזור מההקפות שמעתי את שולי רנד:
"מה התכלית של זה הכאב
אם לא לנענע לי את הלב
ששקע בתרדמה,
וזה זמן רב, שלא החסיר פעימה...")

אמנם לא הייתי בישיבה ולא מתיימרת להיות

אבל מכירה את ההרגשה הזאת כל כך

 

זאת תקופה כזאת נפלאה, ולא מבינים את זה כשנמצאים בתוכה

רק אחרי פתאום מעריכים

ומתגעגעים

מעשה מוזר לאדם שפוי

פשוט נכנסתי לשם

יש כל מיני דברים שרציתי לשמור לעצמי בזמינות

ו לא בכרטיס האישי, כי רציתי ממש ממש בזמינות, בפרט לשיחות האישיות.

אז כמו שלפעמים אני שולח לעצמי הודעות בטלפ ון, תזכורות וכד'

ניסיתי לפתוח ש''א עם עצמי, והתעצבנתי כשזה לא נתן..