פורום נסיונות פעילים (עמוד 856)

אני חושב שלשנוא יהודים, (או בכלל, למעשה, חוץ מעמלק, אבל תיזהר בלמצוא עמלק בכל מקום בבקשה, הרמב"ם כותב שכל ייחוסי בני עשו בתורה באו כדי ללמד אותנו שכל אלה הם לא עמלק חוץ ממי שכן) זה רעיון גרוע בכל מקרה.

 

אבל אני נגיד בהחלט אתבאס מאוד אם יטילו עליי סגר בגלל שאחיי שכניי החרדים האהובים עליי מאוד באמת לא הקפידו על הנהלים.

אין לי באמת מה לשנוא אותם. אבל הארסיות הזו מגעילה. השתלחות חסרת מעצורים בלי שום סיבה. 

הם שומרים על ההוראות יותר מהתל אביבים המתנשאים האלה. אז שיפסיקו לבלבל את המוח.

אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם, וכשהיא מטביעה שנאה לאיזה חלק מן האדם הוא סימן שלא נטהרה עדיין הנשמה מזוהמתה. וע״כ אינה יכולה להתיחד בעדן האהבה העליונה. (אורות ישראל ד ה).

 

הארסיות הזאת אכן מגעילה, השתלחות חסרת מעצורים וזה סיבה לבכות ולהתפלל ולחשוב איך להשיב אותם בתשובה.

 

אני חי פה בשכונה חרדית, בבקשה אל תספר לי סיפורים על שומרים על ההוראות יותר ממי. אני מבין את הקושי במשפחות גדולות ואצל מי שגדל על הערך של תפילה בציבור, גם לי זה היה קשה, ועדיין. צריך להכיר בזה שיש פה בעיה מסויימת, ואני מקווה שאחרי שכל זה ייגמר הם יהיו מספיק אמיצים לערוך את חשבון הנפש המתבקש בישרות, כי אחרת הרבה צער ייגרם לתורה.

הם מקיימים את ההוראות יותר מהתל אביבים. זה לא אומר שהם לא נזכרו מאוחר מידי... אבל עדיין. בזמן שהם תוקפים את החרדים, באותה שנייה אם הולכים לים. בושה. 

אוהבי ה' שנאו רע

לא תופס

וייקח עוד הרבה זמן עד שנצליח לתפוס את מה שקרה

אבל אם כבר חוזרים לדברים של פעם
למה דווקא טטריס????

אבל אם זה עושה להם טוב תפדל

ואם הבטחתם לתת תשובה, תתנו תשובה

אין לי כח להתחיל את היום.

והקטע, שזו הייתה שנה ממש קשה ודיכאונית אצלי מכל מיני סיבות.

ואני עד הרגע לא ידעתי שספוטיפיי קיים יותר משנתיים

בואו וניזכר מה קרה בכיתה ז' בתאריך הזה. במוצאי יא ניסן תשע"ה פתחתי את אחת המחברות שיותר יצא לי להשתמש בהם בשנים האלו של החיים וסימנתי סימון מיוחד לתאריך הזה. הסימון היה מלבני, צר ורוחבי.
במחברת הזו כתבתי המוני הגיגים וקטעים אלעק דרמטיים לילדה בגיל שהייתי.

לא זוכרת מתי המחברת הושמדה, אני מניחה שזה היה בכיתה י'...

@טוב נו..
היום שכיבית לי את הפלאפון
אני מנסה להיזכר מה היה לפני שהגענו לתיכון ולא מצליחה להיזכר. אני רק זוכרת שברגע האחרון דחפתי אותך לשם...

אני חושבת שהגעתי אז מהבית. יומיים קודם היה עוד פעם ואז דחפת אותי להגיע. זה כשחוררנו את אוזני

לא יודעת מה איתך, הונאה זה לא היה. ביקשתי בכלל מר'. את זו שרצת לעשות במקומה את העבודה...
אני זוכרת שכשדחפתי אותך היה ממש כיף והייתי גאה בעצמי מאוד. ובאותו יום גם היה הקטע עם הפון. אולי אבל זה היה יומיים קודם...

לא. אני אסביר לך במקום אחר

יואוו נוסטלגיהה 

זה מעלה לי חורים שחורים
אני לא אוהבת את התקופה הזאת
פיכ

אני משתגעת מגעגועים..

ואז כבר לא מתגעגעים לאפחד

אני מצטערת לשמוע.

לא פשוט בטח, לחדש אמון זה לא פשוט.

 

אמן שיהיו סביבך אנשים שתתגעגעי אליהם.

חייב להיות שיש לך בנאדם שאת מתגעגעת אליו.
אחד? לפחות?

אני שונאת אנשים

בטוח? אף אחד?
מותר לי לא להאמין לך?

חובה למוצש

אפשר לביים דמיונות?

זה לא קשה

זה אומר שרוב הפעמים אם לא כולם

שאני לבד או בלי תעסוקה

אני מדמיינת דמיונות 

ומדי פעם מנווטת אותם למקומות שונים ומעניינים....

 

זה היה ככה ששיניתי את הניק,

עכשיו הדמיונות מנווטים אותי

מגניב.

שיהיה בהצלחה עם השליטה

ורוח אלוהים מקדם שמה נחה,
האורן קומתו על הר ועמק שהה
ובאגן הים ניגון חליל.

על כותל המזרח שירי רועים מאופק
ובשווקים אי שם רוחש פועם הדופק,
וצוף שם וחלאה ונופת וטינופת
ובאגן הים סלט חציל.

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך
תרצה או לא תרצה שלך הוא כותל המזרח.
ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך
תרצה או לא תרצה שלך לעד כותל המזרח.

על כותל המזרח מגן דוד לפלא
ועל ערבות בכות תלוי כינור המלך,
כוכב ולבנה וצלב על פני הפלך
ובאגן הים הרוח טס.

על כותל המזרח אבק אפור ופיח,
השער יסגר מנעול וגם בריח,
שם כומר וחזן ומואזין על צריח
ובאגן הים סירת מפרש.

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך,
תרצה או לא תרצה שלך הוא כותל המזרח.
ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך,
תרצה או לא תרצה שלך לעד כותל המזרח.

שיר מדהים

איזה נחת הוא עושה לי אההה

הוא פשוט עושה לי טוב
איזה נחת

לא פיקניק



לפעמים הם גם טובים

 

 

 

 

 

 

 

משתדלים לעשות כמה שיותר בשביל זה...

 

 

בהצלחה לכולנו

לכבוד מה זכיתי לתיוג?

למה לשאול על כל דבר???

בדכ אני שואלת כשאני לא רואה סיבה שלא.

מסכת סוטה דף כא עמוד א.
א"ר יוסף:
מצוה, בעידנא דעסיק (בזמן שעוסק) בה -מגנא ומצלא (מגינה ומצילה).
בעידנא דלא עסיק (בזמן שלא עוסק) בה-אגוני מגנא (הגנה מגינה) אצולי לא מצלא (הצלה, לא מצילה). 
תורה,בין בעידנא דעסיק (בזמן שעוסק) בה,
ובין בעידנא דלא עסיק (בזמן שלא עוסק) בה-מגנא ומצלא (מגינה ומצילה)
מתקיף (לשון קושיה חריפה) לה (עליו, או על המימרא שלו) רבה: אלא מעתה (אם נאמר כמו שאמרת) דואג ואחיתופל מי (האם) לא עסקי (עסקו) בתורה? אמאי (למה) לא הגינה עלייהו (עליהם)?
אלא אמר רבא: 
תורה בעידנא דעסיק (בזמן שעוסק) בה-מגנא ומצלא (מגינה ומצילה)
בעידנא דלא עסיק (בזמן שלא עוסק) בה-אגוני מגנא (להגן, מגינה) אצולי (להציל) לא מצלא (מצילה)
מצוה בין בעידנא דעסיק (בזמן שעוסק) בה
בין בעידנא דלא עסיק (בזמן שלא עוסק) בה אגוני מגנא (להגן, מגינה) אצולי (להציל) לא מצלא (מצילה).

אכן כך מתייחסים להלכה.
במסכת מכות דף יוד עמוד א
{מדברים על אדם שרצח בשוגג, וחובה עליו לגלות לעיר המקלט}
א"ר יוחנן: הרב שגלה-מגלין ישיבתו עמו
איני (כך היא)? והא (והרי) א"ר יוחנן: מנין לדברי תורה שהן קולטין (זאת אומרת שהם כמו עיר מקלט ואז לא צריך לגלות)?
שנאמר: את בצר במדבר וגו' וכתיב בתריה (וכתוב אחכ) וזאת התורה, {בגלל שהפסוקים סמוכים אחד מדבר על מהן ערי המקלט ומיד וזאת  התורה}
לא קשיא (לא קשה) הא (זה) בעידנא דעסיק (בזמן שעוסק) בה, הא (זה) בעידנא דלא עסיק (בזמן שלא עוסק) בה,
ואי בעית אימא (ואם תרצה, אמור) מאי (מה זה) קולטין? ממלאך המות
כי הא דרב חסדא הוה (היה) יתיב (יושב) וגריס (ולומד) בבי (בבית) רב {שנטה למות} ולא הוה קא (היה) יכול שליחא (השליח) [דמלאכא דמותא (של מלאך המוות)] למיקרב (להתקרב) לגביה (אליו)  דלא הוה שתיק פומיה מגירסא (שלא היה שותק פיו מלימוד)
סליק (הלך) ויתיב (וישב) אארזא (על הארז) דבי (של בית) רב פקע ארזא (נשבר, הארז) ושתיק (ושתק{לרגע}) ויכיל ליה (ויכל לו){והרג את רב}

אם תשאל, והרי ראינו, שלפעמים הקבה הורג רחמנא ליצלן, גם אנשים ממש בזמן שהם לומדים, כדוגמת הפיגוע הנוראי בישיבת מרכז הרב, ועוד רבים,
יש גמרא בברכות בדף ז עמוד א שמדברת על שלושה דברים שביקש משה מד' על הדבר השלישי הודיעני נא את דרכיך מביאים מביאים אחכ מימרא כזאת.
אמר מר: צדיק וטוב לו-צדיק בן צדיק. צדיק ורע לו-צדיק בן רשע.
איני(באמת)? והא (והרי) כתיב (כתוב) "פקד עון אבות על בנים" וכתיב "ובנים לא יומתו על אבות" ורמינן קראי אהדדי (וקשים המקראות אחד על השני) ומשנינן (ומסבירים)
לא קשיא (לא קשה) הא (זה) כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא (זה) כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם
אלא הכי (ככה) קא"ל (קאמר ליה)(אמר לו) צדיק וטוב לו-צדיק גמור. צדיק ורע לו-צדיק שאינו גמור. רשע וטוב לו-רשע שאינו גמור. רשע ורע לו-רשע גמור
ופליגא (וחולק)(על) דר' מאיר דא"ר (דאמר רבי) מאיר שתים נתנו לו, ואחת לא נתנו לו שנא' (שנאמר) "וחנתי את אשר אחון"-אע"פ שאינו הגון, "ורחמתי את אשר ארחם"-אע"פ שאינו הגון.

לפעמים הקבה עושה דברים שאנחנו לא מבינים, זאת אומרת, הוא תמיד עושה דברים שאנחנו לא מבינים, אבל לפעמים אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו מבינים,
יש ציטוט של רב כלשהו שאומר ככה:  אינני רוצה להאמין בא-לוקים שאני מבין את כל דרכיו.
ההיגיון אומר שהא-לוק אין סופי, לפעמים הוא עושה דברים שאנחנו לא מבינים, והכוח של הצדיקים הוא לדעת, ש "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" כי "מחשבתן של ישראל קדמה לעולם" ו "כל דעביד רחמנא לטב עביד"
בעזרת ד' יתברך. במחילה שיצא ארוך, רציתי לסדר זאת לעצמי בראש גם כן.