פורום נסיונות פעילים (עמוד 945)

אז לא הייתי, נכון. וביקשתי שיגידו לי איפה אני ברשימה כדי שאני אדע מתי להגיע מחר. ואף אחת לא זכרה להסתכל שניה ולהגיד לי מתי אני. והרשימה נאבדה. נהדר
למה מרגיש לי שעם טיפונת מאמץ מישהי נחמדת אחת יכלה להסתכל ולזכור איפה אני ממוקמת?
זה מחרפן אותי כי אני זאת שתמיד דואגת לדברים האלו בשביל אחרים בלי שיבקשו ממני.
מחרפןמחרפןמחרפן

אני מכריז בזאת על תחרות רעיונות לקראת פורים!
כמובן שהרעיונות מיועדים ממש לכאן, להנעים את זמננו, להעלות את מורלנו ולרומם את רוחנו.

את הרעיונות יש לשלוח בהעתק אחד בלבד היישר אל תיבת השיחות האישיות.

הרעיונות הטובים ביותר יוכתרו כרעיונות הטובים ביותר ואולי אף יצאו לפועל.

מחכים לכם!


*המודעה מנוסחת בלשון רבים אך פונה לשלושת הזמנים כאחד.
**תודה ל@קפיץ- שהעירה אותי מהתרדמת.

-מתי היתה הפעם האחרונה שבה עשית משהו לראשונה?

-אילו היה מטה קסמים שבאמצעותו ניתן להגשים משאלה אחת בלבד, מה היא היתה?

-חבר\ת ילדות שהיית שמח\ה לפגוש..

-אילו היית חי\ה בסרט או בספר, מה הוא היה?

-מהו הדבר המטופש ביותר שמישהו עשה והיית נוכח שם?

-אם לא הייתי מפחד\ת מכלום הייתי..

-אם היית פסיכיאטר, מי הראשון שהיית מאשפז?

ושנים לא היתי פה.. וואי

אחד מחברי הכנסת במפלגה שלי יהיה בן אדם עם לקות פיזית.
מככ הרבה סיבות
בגדול,
אם לבן אדם יש קושי מסוים, שמייד מסייג אותו כסוג ב ועדיין הוא בנה לעצמו בטחון וזהות יציבה, והתגבר מעל כל הקשיים,
אתם לא חושבים שהוא בן אדם מיוחד?
שהוא זה שראוי לקבל החלטות גורליות שישיפיעו על חיי רבים, מאשר הפוליטיקאים כיום או גרוע מכך, מאשר אלו שמניעים אותם..?

באמת.
(הייתי אומרת שגם השנה הזו לקחה נצח. אבל זה לא לעכשיו)
אבל הזמן טס איכשהו, למרות שכל יום או שבוע בפני עצמו לוקחים נצח.
----------
אתם יודעים?
(לא כל מה שחושבים צריך לכתוב. אז אתם לא תדעו )

פעם לא מזמן כתבתי לא יודעת איפה שאני מרגישה שאני מאבדת את כולם. (אולי זה בכלל היה בראש שלי וחשבתי את זה ככ הרבה פעמים שאני חושבת שכתבתי את זה.)
בכ"א, שאני מרגישה שאני מאבדת את כולם סביבי. ואז גם מישהי אמרה לי שהיא עוברת דירה, שזה בהחלט הקשה, וכשקרה מה שקרה בכלל הייתי בטוחה שאני אשבר. אבל באופן מפתיע זה המריץ אותי. נקודה שממנה עליתי. אם אפשר לקרוא לזה ככה.
ואז אתמול חברה שאלה אותי למה לא שומעים אותי בכיתה, ואני כזה: מה? לא שומעים אותי?
כלומר, ידעתי שהשתניתי אבל חשבתי שבאופן כזה. והייתי מבסוטה כי היא הגדירה את זה טוב.
וקצת מפתיע אבל טוב לי, טוב לי השקט הזה. המקום החברתי השקט שאני נמצאת בו עכשיו. חיה לעצמי, בבועה משלי, בקשר עם החברות שחשובות לי ולא יותר מזה. לא רעשנית מידי (כמו אז אהמ אהמ) אבל כן אומרת מה שאני רוצה להגיד.
(ואני זוכרת שבכיתה ג בערך התפללתי לה' שאני אהיה שקטה כמו אחת הבנות, וניסיתי להיות שקטה ולא עמדתי בזה אפילו לא יום אחד. ועכשיו שזה הגיע אני אפילו לא מרגישה את זה. זא, כן מרגישה אבל לא חשבתי שככה זה מרגיש.)
אז עם/בגלל כל הנזכר לעיל, טוב לי.

כוסברה טחונה
פלפל שחור גרוס
ציפורן טחונה
קצת הל
סויה
סילאן
מלח
עוד ציפורן

שיואו