ורק המצבות מחזירות לי הדים
פעם היו פה אנשים
וחיים
ומה שכתבתי הגיע לעיניים וללב ולראש ולבטן של הרבה אנשים שלא הכרתי
עכשיו אני שוב כאן
נטושה כל כך
בעעעעעע טאטעעע
מגעיל לילילילייליליי
לזרוק תשכל על אבא
פשוט תפילה
ניניניניניני תפילהההה
בלעכסן לא רוצה להיות פה
רוצה קדושה
ושימחה אבא טוב
וחברות אמתיות כאלה
למה כולם נהיו ככ מוזרים
אולי בגלל שאני נהייתי מוזרה
הייד להחצנה
מוחצן העניין
כולם לא מסודר הכל בלאגן
רק תצעק לה'
קום בחור אצל וצא מהמייטה הגיע זמן שחרית טאטע עוד שניה צא ליערות
קום
קום
הגיע זמן שחרית
קום קום
צא ליערות
צעק לה יתברך
טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
אסור להיות זקן בעבודת ה
רק להיות חדש זה לא משעמם
קום קום
תהיה רק בשימחה
קום
קום תתחיל מהתחלההה
טאטעעעע
תחדש לי את חחיייי
ותן לי סבלנות לכתוב
מכתב
לכל מי שאנצכה לכתוב
פיזית אני חייבת לכתוב לה
זה היה כפויי טובה עם לא
טאטע תןליכחחחחחח
יישוב הדעת
רוגע נפשי
עין טובה
וחיוך קטן
כי אין בכלל סיבה להיות מדוכדך
הלב שלנו אבא מה אנחנו עושים בעולם הזה מההה
מקדשים את שמך
זהו
חיים אותך
זהוו
משוגעים עלייך
אעעעע
אהבה
הכי גדולה
השבת היתה שבת כלה בחברון של חברה טובה שלי.
ואם הייתי יודעת הייתי כנראה נוסעת.
ואמא שלי.... איאיאיאיי היא היתה חייבת לנוח השבת ואם הייתי נוסעת זה לא היה קורה.
אז חסדי ה'!!
נס שיש חתונה ושבת 7 ברכות וכולי וכולי וכולי
וגם שהחברה שלה התארסה, חסדי ה'!
ישתבח שמו
אבל בכל זאת- איך היתה שבת?
ב"ה היה אחלה. איך לך?
ועמוס של השמחות
באלי דיאטה טובה כבר איזה שנים
במיוחד אחרי שתי השבתות האחרונות
🥳אייסקפה
כיפת ברזל-סרוגהאבלאבל
יאו
פורים.
האמת, באלי יותר איזה חנוכה
הר ומדבר
ꭥאחרונהרעיונות למקומות?
מי רוצה ליד האוטובוס שלו סלטיה? זה נשמע לי גאוני
אגב לפתוח עסק זה פרוצדורה חמדמדה
לא באמת נכנסים אל הלב
אוח.
בלי לפגועעעעעעעע
כתבתי משהו יצא קצת שיר
ואז המחשב נכבה כי נגמרה הסוללה
אז הטענתי וחיברתי ושוב נדלק מהתחלה
אבל השיר הלך
וצריך לכתוב מהתחלה
הלוואי שזה היה ככה גם בחיים
כותבים מתעצבנים נכבים הולכים לישון קמים
חדשים
לא ישנים
שוכחים מה היה קודם
בלי שחזר תוכן
פתאום עם עוד כוחות
פתאום עם קצת שמחה
הלב צועק לאבא
תפתח את אוצרך
ברך אותי בשפע בבריאות בהצלחה
שתהיה לי נחת סבלנות
לעבוד אותך
לזכור שזה תלוי בי ולא באחרים
לסיים תלימודים
לאהוב תילדים
לשחק איתה עם השטיח
לספר לה סיפורים
לחבק ולנשק לחייך לצחוק
לרקוד לשיר לשמוח
לראות כמה מתוק
העולם
והחיים
והאנשים
שלא יישבר לנו האמון
לא מרבנים
ולא ממנהלים
שנזכור שזה ממך כל מה שקורה
ומה שמקבלים ומה שלוקחים
ואנחנו בוחרים
מה אנחנו כן יכולים
מה אני יכול מה אני יכול
יש לי את הכח לבחור לבחור לגדול
לעמוד
לצעוד
ללכת
צעד אחד קטן
לעלות במדרגות
אחת ועוד אחת
להגיע שוב לחדר
לפתוח את הספרים
לשקוע בעולם
של אוצרות ומטמונים
אני רואה אותך
עדיין
רואה אותך
בקצה של ג'ינס
באורח
במסכה, בריח,
בכאב הזה בבטן כשאני מבינה ש
זה
לא זה
זה
לא אתה
אני רואה אותך בעיניים של אחרים, בשקיעות,
בקול של אנשים אני שומעת הדהוד של הקול שלך
אני רואה אותך במסך, מרגישה אותך
בין שמיכות כבדות
אני מרגישה שלרגע היית
אני נקרעת כשאני מרגישה כמה הלוואי צועק בתוכי שתהיה פה
שתגיח מעבר ל
משהו
תגן עלי רק לעוד רגע
תסמוך עלי שאצליח
תענה לי כשאנשים נעלמים ממקומם ותבטיח שיהיה
בסדר?
אני מחפשת אותך ברחוב, בשביל, בבית, בחדר, בתמונה
אתה לא שם
אף פעם
שם
לא שם
ו
אולי
אתה כן אבל
לא
מזהה אותי?
יותר
רק מעט יותר, רק עוד רגע, רק עוד עיניים עוד גוף עוד ביטחון עוד קול
עוד חשמל
עוד אויר
לרגע
היית
ואינך.

אולי ריק ומרדכי בן דוביד (צור ויעקבי)