זה שמתרגלים שכואב
אולי לעולם זה לא יעבור?
גרתי כאן מאז שנולדתי...
עצוב לי

ושלום לך ילדות
נגמרת היום רשמית
אני לא חושבת שאי פעם התבגרתי כל כך הרבה בכל כך קצת זמן כמו בחופש הזה
סופים זה כל כך מוזר, עצוב ושמח בו זמנית...
מה שבטוח, הכל לטובה. בלי דרמות...
"אולי צריך להגמר כדי מחר להתחיל במקום אחר"
(אביתר בנאי, יומנים נשרפים)
שימולבאלהנשמהאחרונהשיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
שימולבאלהנשמה
כיפת ברזל-סרוגהאגב, הרבה זמן לא ראינו אותך פה
מה שלומך?
איך אתם עכשיו?
שיח סודאחרונהאבל שיהיו מדויקיםםם וצמודים למקורות!!!
לא עוד סרט שהורס את הספר!
(ח"ו😁סלחו לי על ההשוואה שלא תיתכן)
ואם זה לא הורס- גם להמחיש את הרקע והתפאורה. דוקא זה יכול לעזור להבנת הנושא והתקופה והעיניין.
יאו.
הסיפור של החלום של נבוכדנצאר ודניאל זה כזה דבר מצית-דמיון.
(תגידו, הוא התעורר בצרחה? כי אם כן- זה נותן לי רעיון לקטע)
לא יודעת אם זה ההכי מוקדם,
אבל זכורה לי שכונת הר חומה של פעם
לפני יותר מרבע יובל
(חשבו זאת בעצמכם)
ꭥאחרונהאבל גם באחרונה היה די סבבה
חוץ מהעיפות
ꭥ
ꭥ
ꭥהתערבב לו פה השיר 

טוב. לא יודעת
אי אפשר כרגע לבקש ממנו לבחור שיר כי זה מפספס יותר מדי שורות וזה נראה גרוע
ꭥצריך להציף פה בהודעות ולראות אם עדיין יש 500
קפיץ
ꭥ
ꭥ
ꭥ
ꭥמה איתי?
ꭥאחרונהירושלים לא מתה.
ולכן לא נשכח אותה לעולם
זה חלק ממנו.
זה קיים בדם שלנו.
כמו אמא
נשארת עד כדי כך לבד פה שהתחלת לדבר עם פצלשים?😅
כזה- אוי, לא שמתי לב שהגבתי לעצמי בעצם..
אני חושבת שהתשובה היא כן
ככה זה עשה לי כל פעם(: