שרשור חדש
רשימה שרצה באינטרנט.... מה לקחת לדירהזיכרונאית
עבר עריכה על ידי רות014 בתאריך ט' בשבט תשע"ג 18:33

בנות שירות ... מצורפת רשימה שרצה באינטרנט.. מה לקחת לשירות לאומי...

 

בהצלחה!!

 

 

מ ט ב ח 
* שוקו/קפה/תה 
* סוכר 
* דגנים (אם אתם מגיעים ביום הראשון עם אוטו, כדאי להביא אפילו חלב, לכו תדעו איפה המכולת...) 
* ממרח שוקולד ודברים לשים בלחם 
* קופסת שימורים אחת או שתיים, עד שתתאפסו על עצמכן או למקרה שתתקעו 
* בקבוקים ריקים 
* שקיות ניילון לסנדוויצ´ים, ניילון נצמד 
* קופסאות פלסטיק ריקות בגדלים שונים, לדוג´ לשים בפנים סוכר או אוכל... שימושי מאד! 
* כמה כלים חד פעמיים ליתר ביטחון 
* מגבות מטבח 
* מפיות נייר 
* ספל אישי - אצלנו כמעט כולן הביאו... זה ממש כיפי (: 
* ממתק לבאסה של ההתחלה, ליתר ביטחון 
* נרות שבת ונרות בכלל (פעם נתקענו בלי אור בשירותים...) 
* גפרורים חובה! (וגם קופסת גפרורים, שיהיה עם מה להדליק) 
* פמוטות קטנים, מגש לפמוטות 
* נר להבדלה, בשמים ומיץ ענבים (מבחינת ההלכה רצוי שאישה לא תבדיל לעצמה כי יש בזה בעיה הלכתית. לכן תמיד עדיף ללכת לשכנים הנחמדים ולהבדיל אצלם, או לסניף הקרוב) 
* אוכל נוסף שנראה לכם שישמש אתכם (וופלים/עוגיות, לחם, ירקות, אוכל קפוא מהבית... זה תלוי כמובן אם יש לכם אפשרות להגיע באוטו עם צידנית וקרחונים) 
>> בד"כ המטבח אמור להיות מאובזר בכלים וכו´. כשאני הגעתי היה כבר הכל, כולל הכל. חשוב לברר אצל הרכזת לפני כן מה יש ומה אין (כלים, סירים, מחבתות, קומקום חשמלי, פלטה, בשרי-חלבי, וכו´) 
>> שמן, מלח, חלב, ירקות, פירות ואוכל ממשי (פסטות וכאלה) - כדאי לעשות קופת דירה ולקנות במשותף בשבוע הראשון. (מה לקנות בקופת דירה תחליטו בישיבת דירה, אצלנו לדוג´ כל אחת שתתה משהו אחר - אחת קפה, אחת שוקו, אחת קפה בריא מוזר ואחת רק מים, אז לא קנינו שוקו/קפה לדירה במשותף) 


ח ד ר ש י נ ה 
* מצעים (תואמים! [ותודה לדפנה] זה באמת עוזר נפשית!) 
* שמיכה (אם באים עם אוטו אפשר להביא כבר בהתחלה שמיכת קיץ + פוך, שלא תיצטרכו להיסחב באוטובוסים איתה) 
* כרית (אחת או יותר) 
* פיג´מה 
* שעון מעורר 
* מראה קטנה לקיר 
* מנורת לילה (אצלי בדירה, לדוג´, יש אחת שקבועה בקיר) 
* שטיחון 
* דברים לקשט את החדר (מובייל, תמונות, פוסטרים, שעון קיר יפה...) 
* דובי, בובות (למי שזה מדבר אליה.. ואני אישית ראיתי במו עיני בת שהביאה איתה בובה של דובי גדול לחדר!) 
* פח לחדר 
* לוח שנה 
* שווה שיהיה לוח מודעות אישי קטן עם נעצים ופתקים קטנים ועט מחובר... 
>> בשבוע הראשון שלי בחדר הרגשתי ממש במקום "מנוכר".. לא הרגשתי בבית, הקירות היו חשופים, ולא היה משהו בכלל... אבל אז אחותי הגיעה והביאה לי לוח מודעות קטן, אישי וחמוד שנתן נופך ביתי לחדר. גם כשסידרתי את החפצים שלי בארון ובמדפים כבר הרגשתי יותר "בבית", ובכלל - כל החפצים הקטנים האלו (שטיחון, שעון קיר, תמונות) נותנים המון לאווירה.. אל תזלזלו בהם! 
>> חשבתי שבשבוע הראשון אני אראה מה צריך בחדר ואז אח"כ אני אקח איתי מה שצריך מהבית. אבל זו היתה טעות כי דווקא השבוע הראשון הוא הכי קשה - גם צריך להתרגל לחדר חדש, וגם את כ"כ רחוקה מהבית... דווקא אז כדאי שהחדר יהיה המקום "שלך", ושתרגישי בו בבית כבר בהתחלה. 
>> אם דברים חדשים עושים לך את זה, תפרגני לעצמך. מצד שני לפעמים כדאי להביא דווקא את השטיחון הנצחי של החדר שלך או את השעון שתלוי על הקיר כבר שנים בשביל שתרגישי בבית... מצד שלישי אל תרוקני את החדר שלך בבית, שיהיה לך גם נעים לחזור הביתה! 


ש י ר ו ת י ם ו מ ק ל ח ת 
* סבון לגוף ולידיים (וספוג-רחצה אם את משתמשת) 
* שמפו, מרכך 
* מברשת שיער 
* מברשת שיניים, חוט דנטלי 
* משחת שיניים (גם לשבת) 
* דיאודורנט 
* אלו-ורה, מרענן, קרם גוף, קרם ידיים, קרם שיער... כל אחת והבקבוקים שלה 
* מספרי ציפורניים, קוצץ ציפורניים, פצירה 
* פינצטה, סכיני גילוח 
* מגבת ידיים אישית או לדירה, מגבת פנים אישית, ומגבת גדולה 
* סל כביסה, אם אתן מתכוננות לכבס בדירה (כדאי לברר אם יש שם) 
* גיגית קטנה (שוב - לברר מראש, חבל לסחוב סתם) 
* חומר לכביסה ביד 
* מברשת לניקוי כתמים מהבגדים 
* אטבים 
* ספריי לשירותים 
* עזרה ראשונה ושניה (פלסטרים, חוטים, מחטים, אקמול, סיכות ביטחון, ואתן יודעות מה עוד) 
* טישו (תמיד צריך!) 
>> בד"כ הרכזת צריכה לדאוג לנייר טואלט בפעם הראשונה, כדאי לברר מראש או להביא כמה גלילים ליתר ביטחון. 
>> הרכזת אמורה לדאוג לחומרי ניקוי בתחילת השנה (בשאר השנה אתן דואגות לעצמכן). אצלנו גם היה מלא שנשאר משנה שעברה.. 
>> יש דברים בסיסיים שבד"כ כבר יש בדירה משנים קודמות או שהאגודה חייבת לספק אותן, כמו סמרטוטים, דלי, נטלה, מברשת לשירותים וכדו´... אם חסר, תפנו לרכזת, בד"כ הדברים האלו באחריות האגודה. אם נפלתן על רכזת לא אחראית במיוחד כדאי להתקשר מראש ולוודא שיש הכל בדירה. 
>> יש דברים שכדאי שיהיו ב"סטים כפולים" - אחד בבית ואחד בדירה, כמו מברשת שיניים, מברשת שיער, דיאודורנט, סבון, שמפו, ובעצם הכל - סכין גילוח, פינצטה וכל השאר... 


ב ג ד י ם 
* חולצות, חצאיות וכו´ 
* בגדים חמים - בלילה מתחיל להיות קר די מהר 
* חולצה וחצאית שאפשר ללכלך 
* לבנים 
* גרביים 
* סוודר 
* קולבים (אני הגעתי לדירה והיא היתה מפוצצת קולבים...) 
* נעליים 
* נעלי בית 
* סנדלים 
* נעליים לשבת 
* גומיות לשיער, קליפסים, סיכות וכו´ 
* מייבש שיער (למי שצריכה..) 
* תכשיטים 
* מגהץ (למרות שבטח יש בדירה.. כדאי לברר) 
>> שוב, יש דברים שכדאי שיהיו ב"סטים כפולים" - כמו נעלי בית, מברשת שיער, וכו´. 
>> לדאוג שבבית יהיה לפחות סט אחד או שניים של בגדים, שיהיה לכם מה ללבוש כשאתן חוזרות הביתה, וכשאתן נוסעות חזרה לשירות. 


ש ו נ ו ת 
* סידור 
* תהלים 
* סליחות 
* קצוש"ע ושש"כ 
* ספרים (ספרי קריאה, ספרי חיזוק, ספרים ללימוד [למשל הלכות לשוה"ר]) 
* דברים נוספים לשעות הפנאי (מסרגות וחוטים; גיטרה וספרי תווים; עפרונות ודפים; שירים-לכל-כיס...) 
* מסמרים/נעצים (בד"כ פטיש כבר יש בדירה) 
* דפים ו/או מחברת ו/או פנקס 
* ממו (פתקים קטנים) 
* כלי כתיבה 
* סלוטייפ 
* ארטליין (כדאי לפחות 2, למקרה שאחד יתקלקל) 
* גומיות 
* מצלמה 
* חומרים נלווים לשירות (לדוג´ מדריכה חייבת קלסר צ´ופרים...) 
* מטען 
* מפצל שקעים 
* דיסקים, קלטות, דיסקמן, ווקמן, מערכת 
* שקיות ניילון בגדלים שונים (לסנדוויצ´ים וגם מרשרשות גדולות) 
* מגירות נשלפות, לאחסן דברים 
* תמונות של אנשים שאוהבים... 
* מספרי טלפון חשובים, דפי קשר, תאריכי ימי הולדת 
* סכין או קליעה למטרה, עם תמונה של מי שהכי מעצבן, לשעת עצבים מרובה ביותר... (לא רעיון שלי!!!) 
* מאוורר (עקרונית אמור להיות בדירה, אבל אם אתן הולכות למקום חם במיוחד, לפעמים המאוורר לא מספיק...) 
* אטלס קטן/מפה של א"י של כבישים ורחובות 
* כל מה שעושה לכן טוב על הלב! 
>> מומלץ להביא ספרים. בחודשים הראשונים לא תמיד יש מערכת מסודרת (לדוג´ חונכויות), את עוד לא מכירה את הקהילה, ולא תמיד את מוצאת מה לעשות. לכן ממש כדאי שיהיו איתך דברים שאת עושה בשעות הפנאי, ובייחוד ספרים. 
>> כדאי לנסות להשיג ספר טלפונים של האיזור בתחילת השנה כשכולם מקבלים (למרות שנראה לי שדירת השירות בכל מקרה מקבלת אחד) 
>> למישהי שאני מכירה היתה אדנית פרחים בחלון, אז היא פשוט שתלה בהם פרחים!! למי שמתחברת לדברים כאלו, זה יכול להיות נהדר... 

בהצלחה ענקית!

שירות עם נוער בסיכון/הדרכה בפנימיה/משפחתוניםמשתמשת💋

אני בכיתה יב והכיוון שלי זה לגמרי ילדים או נוער בסיכון, או ילדים בכללי (אבל משהו משמעותי) ואני פשוט מרגישה אבודה רצח. למי פונים? איך נרשמים? איך אני יודעת מה אני באמת רוצה? את מי שואלים? איזה מסגרות יש לי שיכולות לענות למטרה שלי?

ממש אשמח שמישהי שכבר הייתה שם תכוון אותי כי ברצינות אין לי מושג.

דרושות בנות שירות אחראיות למעונות ויצו לגיל הרךwizo1

מחפשת שירות משמעותי ומספק? 

רשת מעונות ויצו מגייסת מחנכות-מטפלות לגיל הרך

בואי לקחת חלק חיוני בחינוך הדור הבא

● הכשרה מקצועית מתמשכת על חשבון הארגון

● עבודה בצוות מקצועי ואיכותי

● סביבת עבודה חמה, משפחתית ותומכת

 

 

0522333957

אהלן! מישהו עוד כאן?ה' אור לי.

בהצלחה לכל האלופות כמוני שמתחילות שירות מחר

קושי בשירות האם לעזוב?אנונימית 888

היי.. אני בת שירות במקום מסוים-מבחינת המקום גם לא ככ כיף לי אני דיי סופרת את השעות עד שזה נגמר, אבל אני עוד מאמינה שאולי זה ישתנה, הקושי האמיתי הוא עם המדשית שלי אנחנו פשוט לא מסתדרות אני אומרת א' היא חייבת להגיד ב', היא לא סובלת אותי ואני גם לא מאוד מחבבת אותה.. קשה לי מאוד ככה!

לא ממש באלי לערב רכזת אני מרגישה שזה סתם יעשה בלאגן (גם הרוב מתחת לפני השטח.. לכאורה אנחנו קצת מדברות ואין משהו דרמטי, אבל אני רואה בשיח שלנו וגם דברים ששמעתי..)

הצילוווו אני עוד רגע משתגעת כאן.. מה כדאי לעשות?

אשמח לרעיונות לפעילות פתיחה לכל האולפנה ביחדמירי כהן

הי אני מדריכה באולפנה שנה הבאה ואשמח לרעיונות למשחקי היכרות לקבוצות גדולות. משחקים שעושים אווירה ולא נמרחים..

סגרת\מחפשת שירות בחיפה? מדרשת 'באורך' מחכה לך!חגהבגה

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול

שנה הבאהמבשרת :)
שנה ראשונה, מחפשת שירות לשנה הבאה
מה אומרות, לחפש מקום אחר? מאיפה להתחיל?
או להישאר עוד שנה במקום שלי?
אשמח שתענו
עבודה מהביתדנדינודנדינו

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

להפיץ לקומונריותתעדיןן

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול

יש כאן מדריכות טיולים?עין טובה:)
לכמה שאלות
קבוצת עיר דודor dor
מחפשת מדריכות לשעבר מעיר דוד בדחיפות
עדיין מחפשים קומונריות להשנה??אוריתמ..
התחלתי שירות והבנתי שזה לא בדיוק המקום שלי.. יש מצב שעדיין יש סניפים שמחפשים קןמונריות?? מכירים סניפים כאלה?
מקום שירות פנוי בירושלים לשנה הקרובהבונים מגדל
עבודה משרדית. משרד ממשלתי.
אפשר לפנות אלי בפרטי לפרטים נוספים.
למה לא לכתוב פרטים פה?תמיד בבטחה

זה לא כאילו הפרטים לא נמצאים באתר של האגודה הרלוונטית...

זה מקום שעובד עם הרבה אגודותבונים מגדל
לפי מה שהבנתי מהאחראית
איו לי מושג איך זה עובד באגודות ואיך פנימית שם.
והידע שלי נוגע לתקן ספציפי מתוך כמה.
אז אם רלוונטי למישהי אשמח לפרט.
איזה תקן זה?תמיד בבטחהאחרונה

מה הבעיה לכתוב פה? למה צריך בפרטי?

צריכה עזרה..אקר321

בעז"ה אני מתחילה שירות שבוע הבא כמדריכה באולפנה
צריכה רעיונות לפעולת פתיחה לבנות בכיתה י"א
תודה רבה!