ננשמה!
? עושים (דוס ) בלי הרווח המיותר..ננשמה!"אחלה וחסודה"
אם בא לך לשמוע פנה באישי
ננשמה!
(מבולבל) 
ננשמה!ננשמה!ננשמה!זה קצת דחוף לי!
תזכו למצוות.
(לדעתי) אין דבר כזה חבר טוב...
צריך להבין שלפעמים שיש קשר - לא - קשר עם אדם מסויים לא הופך את זה לדבר נכון ובריא.
תסתכלי מה הרגשת כשהוא ביקש שתציעי לו מישהי ולא רצה אותך בעצמך.
כמו כן, גם אם מסתדרים ויש תקשורת טובה זה לא אומר שמתאימים להיות זוג.
על אירוסיה של נפש חיה!!!
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל!
רחלקה איזה יופיכמו צמח בר
איזה כיף לראות כל יום שיש כאן שרשור חדש המודיע על אירוסין
אנחנו ב"ה בקצב טוב,
זה אומר שסטטיסטית תורנו יגיע ממש במהרה
בעז"ה בקרוב אצל כולם
צפורהשתזכו להקים בית נאמן בישראל, בניין עדי עד!!
בס"ד
בע"ה שיזכו לבנות בית של קדושה, שמחה, אמונה ואהבת ה'
ושימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה!!
!חייכנית.קודשא בריך הוא ימלא משאלותיכם לטובה ולברכה
ותבורכו מפי עליון בכל מילי דמיטב !!
אנחנו - ג'ירפה ואריה...
אפושאחרונהמה אני יעשה שכול מי שאני רוצה לא רוצה אותי ? וההפך?... ככה כבר 3 שנים...
שלך תתפללי להשם ובעז"ה ישלח לך את זיווגך!
תבדקי אם זה באמת ככה, ולא סתם איזה הגזמה שלך...
אם כן, אולי את מחשיבה את עצמך כמישהי אחרת? נותנת לעצמך תכונות שלא שלך?
או הפוך, מתמקדת בדברים הלא נכונים אצל ההוא?
לבדוק את ההצעות שאת מקבלת...אם אין הסכמה בין שני הצדדים...
וגם לבדוק גם את עצמך.. מהן הסיבות שאת פוסלת..
ובעז"ה מקווה שתמצאי את זיווגך בקרוב 
..
אם מי שאת, מתאים למי שאת רוצה.
כלומר, לצורך הענין - אולי את מחפשת ורוצה דווקא בייניש שיושב ולומד תורה כל היום, אבל את הולכת עם מכנסיים...
זה יכול להסביר את הענין.
כמובן שאני לא מכיר אותך וזו סתם מחשבה.
(גם יכול להיות משהו דומה שבכלל לא קשור לנושא דתי דווקא).
פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר.
עד שתבוא הגאולה
להכיר לך?
חלום חלומותייסבלנות, אמונה ועבודה עצמית
יש האומרים שיש שדכן לישיבת רמת גן..
זה כמו הסיכוי לתפוס את הוט מובייל כמה שעות אחרי שהם פירסמו את החבילה המיוחדת שלהם 
בטח תמיד הוא בממתינה 
יש לי תאוריה,
כל השדכנים של ישיבת רמת גן התפתרו מתפקידם בגלל שהטלפון שלהם לא הפסיק לצלצל
התפקיד הוא לשנה אחת-
מזמן אלול, כשמגיעים החבר'ה של שיעור א' ועד סוף שיעור א'.
ושוב, מחכים שיבוא השיעור החדש.. 
נפשי תערוגאבל זה אומר שכל מי שכאן ומחפשת משם
קטנטנה או לא אכפת לה שהבחור יהיה קטן ממנה.
ואם כבר, בכדי שהשרשור יתקדם למקום חיובי
אשמח לשמוע מדוע אתן, בנות הפורום, כ"כ אוהבות את ישיבת רמת גן ואת בחוריה?
בהחלט לא מפריע לי מישהו שקטן ממני,
אבל בטח לא בגלל שנותרו ברמת גן רק חבר'ה צעירים..
סתם קיימת אצלי תפיסת עולם שעם הזמן רק מוכיחה את עצמה-
לשנת הלידה אין שום משמעות והשפעה על בגרותו של אדם.
ולא עוד שרשור סתם
ובעיקר, משום שהדבר הזה באמת מעניין אותי.
כנראה יש שם הרבה אמת!!
אבל לא הגעתי תוצאה חד משמעית
כי יש ב"ה הרבה אמת וסגנון מיוחד בעוד הרבה ישיבות
אבל מהרושם שנוצר לי (בעיקר מהפורום) יש ביקוש גדול משמעותי לישיבה הזאת.
תחשוב לבד מזה אומר על אותה "אמת"..
ותמיד הראשונים נתפסים חזק בראש, מעין "מותג".
באו אותם צדיקים -והרימו דגל שלא היה קיים לפני כן.
דגל של מבקשי ה'.
ובהמשך למה שקופץ לביקור כתב:
השמחה, החיות, הדבקות והעשייה- הם רבדים שבנות מתחברות אליהן בקלות.
עבודת ה' עם הרבה רגש.
בעיקר הפסקה השניה.
זו תופעה שכדאי לתת עליה את הדעת.
אני חושב שלמתבונן(ת) מן הצד נראה שעבודת ה' בישיבת רמת גן היא בנויה על יסודות של רגש בעבודת ה'.
מה שמתאים בדיוק לאותן בנות שמחפשות "בעל צדיק ורגיש שעובד את ה' מתוך שמחה ומצליח להוריד לעולם המעשה את ה'שפת אמת' שלמדתי במדרשה אתמול |מבט מזוגג| "
ככה שלדעתי מדובר בדרך כלל (אשמח אם תתקנו אותי) בבנות צעירות ודי חסרות ניסיון ובגרות אישית.
מה גם שלישיבת רמת גן חוקים משלה שלא כולן מכירות שאולי לא כ"כ פופולרים
*לא בטוחה שזה תקני...
ננשמה!ג'נדסאני עולה לכיתה ב'!! קולולו!!
מי מנקד בכלל???
עד כדי כך... לפחות אפשר לספר לו על התלהבות היתר
בנוגע לדיונים על רמת גן.. בעיקר משעשע אותי ועד כאן דעתי בנושא..
של ישיבת רמת גן!
רק תמצאו לי משם חתן ואני עפה על זה
0509801023 יאיר
היה כתוב "לכל המצחיקים - זה לא אני"
אני עוד רווק...
yairiyairiה' ישמור..
אני- גם בתור שדכנית, לא הייתי רוצה להתפרסם פה,
תתארו לכם איזה מטח טלפונים הוא הולך לקבל מעכשיו?!!?
על מה נדבר עכשיו בפורום..?
שהבנות שמבקשות את המס' של השדכן מר"ג (אם קיים) רק באות לשניה לפרום- והן לא מהוות את הבנות המוכרות יותר.. או לפחות- הבנות המוכרות שכן מעוניינות כבר הצליחו להשיג קשר למקום..
(אני פשוט לא מכיר את הישיבה כלל)
לפעמים אני שומע שישיבת רמת גן היא ישיבה חסידית.
לפעמים אני שומע שהיא ישיבה ליטאית...
מישהו יכול להסביר לי מה הולך כאן?
[זה נפק"מ לאנשים מהסוג השלישי - שלא יודעים ומבקשים שאסביר להם,
בעיקר בהקשר השידוכי...]
"הבת החסידית" להגדרתו של רמת-גן.
לא הספקתי לקבל ממנו הסברים כ"כ...
קיש חצילים בעזהי"ת.
ז"א- שילוב של חב"ד-ברסלב-קוק כזה.
אם נדרג את מרכז, רמת השרון ורמת גן לפי החסידות, אז רמת גן תהיה באמצע
שאלות יותר ספציפיות?
כלומר האמירה הרשמית של הישיבה, הקו של ראש הישיבה והרבנים,
או שמא - אופיים של רוב, או חלק מהבחורים...
תודה לכם על העזרה.
רחלקהבעזהי"ת.
לגבי רמת השרון אני יכולה לומר בוודאות, שהם חסידיים גם פורמלית וגם מעשית.
קיש חציליםבעזהי"ת.
קיש פשוט הסיק מזה שהחבר אמר לו שהיא פחות חסידית מרמת השרון-- את זה שרמת גן היא לא חסידית-ולכן ליטאית. יש?
שישיבת רמת גן, היא עקרונית ישיבה ליטאית!
הזה...
נראלי ש"קופץ לביקור" ענה על שאלה זו
היא ישיבה רגילה, כלומר שאין לה דרך חסידית בדווקא. זה העניין.
קיימת בה נטיה חסידית מסויימת - אבל לא פורמלית מדי.
ננשמה!וגם כאחלה ישיבה אבל אולי זה לא סתם..
באמת כולן מבקשות את של רמת גן..אני מחפשת את של רמת השרון את זה עוד לא ביקשו
ננשמה!אחרונה
קיש חציליםכתר הרימוןקרא לבת שלו שם בגלל הבעש"ט
והוא רוקד כמו חסיד
(האחרון זה ציטוט של אחד שמבין בזה)
יש לו גישה חסידית.
תזכיר לי לשאול את בני דודים שלי (בסוכות)!
אם הם לא ידעו, מי כן ידע?..
בס"ד
אנשים ואנשות יקרים!
רק רציתי להגיד יישר כח לכולם, לכל מי שעזר, תמך, פירסם ו"רק" הרים טלפון להתקשר.
הייתי אתמול בחתונה של שכנה וממש היו צריכים משמחים.
חברה שלי פרסמה במכללה, אחרים פרסמו בפייסבוק ומאז הטלפון לא הפסיק לצלצל!
הגענו עד ישיבה בדרום שהסכימה לשלוח בחורים.
החתן והכלה כ"כ התרגשו והודו, וזה באמת היה שווה את כל המאמץ.
זה ממש מחמם את הלב לראות כמה כח ורצון טוב יש בעמ"י ובפרט בנוער שלנו. זה לא היה קורה בשום
מקום אחר בעולם! וכדברי הבחור: "מה, זה עמ"י. אחנו יהודים. ברור שזה ככה"
אשריכם ישראל שרואים אותכם ברגעים היפים והלוואי ויהיו הרבה כאלה.
בעז"ה בשמחות של כולם!
לראש הצוות קוראים אביחי גרינוולד-052363637 זה המספר שלו ניתן לפנות אליו כל מי שרוצה לשמח וכל מי שזקוק למשמח
שלהבתחיהאחרונהננשמה!
או את נקודת המבט אל החיים...
גם בהוצאה של מכון התורה וגם בהוצאה השניה
וגם הספר על השבחי"ם של גוש קטיף...ספר מדהים...
בלעדיה כל החיים שלי היו אחרת...
זה קבע לך דרך מסויימת מראש.
בעזהי"ת.
יותר נכון- זוג.
עמית ועירית הלוי
ספר של "הוד עמי" שהתגלגל אליי בסביבות הבר מצווה ונתן לי דחיפה אדירה לתחום.
אחר כך מצאתי שימושים אחרים לספרים.
הנה למשל ספר שעושה תפקיד קצת אחר אצל אשתי ומגביה אצלה את נקודת המבט על החיים:
אולי בתור פריט לאספנים
פירמידות של טרי פראצ'ט [עולם הדיסק]
ילדי המחשבה של אורסון סקוט קארד [ספר רביעי בסדרה של אנדר, הוא לא בפני עצמו]
לקח לי קצת זמן להבין, אבל מתישהו שמתי לב שהם גרמו לי לראות דברים מסוימים בדת בצורה אחרת.
בתקופתו השאלה שלי הפכה מכמה זמן מול המחשב לכמה זמן מחוץ למחשב.
טוב או לא? רק ההיסטוריה תשפוט.
ולעניין:
ספרים היו תמיד נחמדים, עוררו השראה במידה זו או אחרת, פתחו עולמות.
הגישה שלי לספרים, המקום שהם תופסים בחיי, זה תמיד התפתח.
אבל ספר מסויים? אף אחד ספציפי...
וכל מילה נוספת מיותרת.
זה הספר שהכי אהבתי מגיל צעיר והייתי מאושרת כשלמדנו אותו לבגרות.
1984- ג'ורג' ארוול
מומו- מיכאל אנדה
לא גרם לשינוי מטורף מקצה לקצה, אבל שינה והשפיע.
איש ואישה זכו שכינה בניהם..
ספר מהמם!
מכתבים לטליה...
ספר עם הרבה משמעות לדעתי...
בעיקרון כל הספרים של הרב קרליבך בערך .. בלבב פנימה ושירת מרים.
היינו כחולמים - אורנה בורדמן ובעצם כל הספרים שלה
לא רציונלי ולא במקרה \ לא רציונלי ולא נורא - דן אריאלי
פסיכולוגיה ופסיכולוגיה סוציאלית - דייויד מיירס
זה בעצם ספר (בעצם יש עוד אחד), שמסופרים סיפורים ברמה מאוד גבוהה מפיו של רב שלמה קרליבך,
וזה מלווה בנקודה למחשבה מאוד עמוקה.
אני כולא ילדה בת 13 ונהנית מכל רגע!!!!!!!!!
כי מזה נראה לי שאני אתגרש אם אפנים אותו...
"במותה נתנה לי את חיי"-ספר מהמם,שגם נתן לי המון התסכלויות שונות על החיים וגם לימד אותי הרבה דברים..
ספר עמוק, מרגש, על אהבת ישראל, אהבת האדם, ואהבת תורת ישראל, מרגש עד דמעות ומלמד כ"כ הרבה על החיים ! ממליצה בחום !!!!
בעיה קטנה,אני בחורה מאד עירוניסטית,שאני אומרת עירוניסטית אני מתכוונת שאני מאד אוהבת לגור בעיר .והסגנון שלי הוא מאד דתי ותורני,מבחינה פנימית וחיצונית..אני מתחברת מאד לחסידות ולסגנון מסוים של ישיבות מבחינת השקפה ועבודת ה'.אבל משום מה כל הבחורים שיצאתי איתם שהם היו כאלה אמרו תמיד שהם רוצים לגור במקום שקט ולא יכולים לסבול את העיר.שהם רוצים לגור בהתנחלות ..וזה מפריע לי כי אני לא רואה את עצמי גרה במקומותת האלה,כן המקומות מדהימים ויישוב הארץ זה מאד חשוב.אבל זה לא מתאים לכל אחד.אז הבעיה שלי שזה מתנגש לי עם הסגנון של מה שאני מחפשת ,בחורים ממש טובים אבל למה כולם לא רואים את עצמם גרים בעיר??או בגרעין תורני?יש בכלל בחורים דוסים שגם לא רואים את עצמם גרים בהתנחלות??כי זה נראה לי לא מציאותי,כאילו שזה תמיד צריך ללכת ביחד.
סליחה אם יצא קצת בלאגן בכתיבה מקווה שהובנתי......
תחפשי עוד קצת.
וגם - תשקלי כמה זה קריטי לך (ולאידך - יש גרעינים בערים, שגרים במקום בעיר שהוא די שקט ו"התנחלות"..)
הרי בסופו של דבר, ההחלטה היכן לגור לא תלויה רק ברצוניכם הטוב אלא גם במקום העבודה, ובכסף. דמי שכירות הם לא ממש נחמדים, לא ברור כמה ההורים שלכם יוכלו לתמוך ואם בכלל יסכימו לכל מקום שתרצו לגור בו (ת'כלס בשנה ראשונה תהיו תלויים כלכלית, אם בעז"ה ייצא). אז אל תטרידי את עצמך, וחבל להפסיד בחור טוב בגלל זה. כשתגיעו לגשר, תחצי אותו..
לק"י
לכי לערוך תצפית בגרעינים תורניים..
שיהיה בהצלחה!! ושתהיינה החלטות נכונות!
לק"י
האם לא קיימים בימינו ביינישים גם בערים?!..
חוץ מזה, יש זוגות ששונים אחד מהשני בסגנון, ובכל זאת נשואים ב"ה.
נקודה למחשבה!
זאת הבעיה שאני מדברת עליה,התיוגים של אנשים..שתמיד נראה להם שעירוניסטים זה רק חיי חומר בלי רוחניות.למה ביינישים חייבים לגור בהתנחלות ?זה חייב ללכת יחד?וגם שיצאתי עם בחורים שלמדו בישיבה באזור של גרעין תורני אמרו שהם לא אוהבים את העיר וחסר להם השקט .
ולמה כולם מקבלים שוק כשאני אומרת שאני לא לוקחת טרמפים?אני פשוט לא מבינה את זה!
חברה שלי אמרה לי שאני צריכה לעבור סגנון...לחפש בחורים מישיבות אחרות ממה שחיפשתי עד היום,אבל הדרך חיים ועבודת ה' שאני רוצה בבית שלי לעתיד בעזרת ה' זה ככה!אז מה רק בגלל הסיבות האלה אני ישנה הכל?
התייעצתי עם רב במדרשה שלי, והוא אמר לי שאין לי מה לדאוג וזה לא בעיה..
וזה באמת נכון, כי פעם היה ברור לי שאני רוצה לגור בעיר, כי כל החיים גרתי בעיר, ולו היה ברור שהוא רוצה בגבעה, והיום? אני לא מבינה איך אני אשרוד בעיר..
וחוצמזה, תכלס, הרבה מאוד פעמים, מחליטים בסוף איפה לגור עפ"י כל מיני אילוצים. למשל אנחנו, למרות שאנחנו אולי היינו שמחים לגור בישוב, אנחנו הולכים לגור בעז"ד בעיר כי מאוד חשוב לנו לגור ליד הישיבה. קיצור, הרבה פעמים יש המון אילוצים.
לא אומרת לך מה לעשות, אבל את מוזמנת לקחת את העיצה של הרב שלי, שזה ממש לא בעיה, ואם זה כל ההבדל בינכם אז מסתדרים..
בהצלחה!
לעיר
ומנסיון, אחרי שתגורי בישוב שקט לא תרצי לחזור לעיר.
לא חייבם לגור בגבעה.
ועם הרשת הוירטואלית היום לא צריך לצאת כמעט לעיר לסידורים וכו'
רחלקהבעזהי"ת.
הבעיה שאת מתארת לא כ"כ נוראית, אפשר להסתדר עם זה, ודברים משתנים עם הזמן ועם ההיכרות עם העלם חוצמזה שיש ישיבות חסידיות שהם בעיר, כמו- רמת גן!! למישהו יש מספר של השדכן? , יש את רמת השרון, רעננה, ובטח עוד, אני לא בקיאה בז'אנר כ"כ...
אני בהתלבטות לקראת חזרה לקשר רציני שנגמר לא טוב, ועם פגיעה רצינית.
אם חוזרים (הבחור יזם), איך עושים את זה? על מה לשים דגש?
איך משפרים טעויות מהפעם הקודמת? איך מתחילים בכלל?
סומכת על עצותכם המחכימות...
אולי אם תפרטי נוכל יותר לכוון למטרה.
ז"א- פעם ראשונה שנפגשים, מה עושים? דייט ראשון כזה? ניתוח של מה היה אז?
נראה לי חייב, אבל זה סתם יעשה אוירה לא טובה על ההתחלה.
אני לא יודעת למה לצפות ועם מה לבוא..
להתחיל "סתם" (אלא אם כן הבחור יוביל על ההתחלה לבירור מה שהיה).
אח"כ, יש מקום לשאול, בעדינות: מה עושים עם מה שהיה, מה אנחנו לומדים מזה, איך דואגים שלא יחזור?..
ולראות מה כל אחד למד לעצמו מהענין.
העיקר לא להיסחף בשום אופן ל"האשמות", אלא כל אחד מה הוא למד מזה.
כמו שזה יכול להיות משקע שלילי - כך אפשר להפוך גם למנוף חיובי של יותר הבנה אחד את השני ויותר זהירות אחד בכבוד השני. גילוי רובד עמוק יותר של התקשרות והקשבה. הכל תלוי "מה עושים עם זה".. בהצלחה.
האם זה נפתר? מה היה תוכן הפגישה?
נשמע לי ממש לא טוב.
מידה אלוקית.
לק"י
לפעמים הצד השני מתחנן/ מתחנף- מה שגורם לבנאדם לרצות לחזור.
ולא בטוח בכלל שיש שינוי במצב.
ככה שצריך לבדוק טוב- האם חל שינוי אמיתי.
הקשר נגמר לא טוב, ועכשיו אני תוהה אם להסכים לחדש את הקשר
ברור שנדבר ונפתור את העניין כאשר תהיה התקדמות מסויימת
לק"י
אם הקשר נגמר לא טוב בגלל התנהגות כלשהי- כדאי לבדוק שלא מדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה אצל הבנאדם.
תדברי עם מישו שמכיר אותו, ותשאלי..
לא לדבר על מה שהיה.
קודם כל לבנות אימון וקשר מחדש.
אח"כ אפשר להעלות וללבן בנחת.
אם את רוצה את מוזמנת באישי יש לי כמה דברים שאולי יעזרו לך....
לבקשת הרב סטבסקי בשם הצדיקים, זקני הדור
לאור המצב הקשה בארץ הקודש ישנה התארגנות של מעל מיליוני יהודים לומר ביחד את
פיטום הקטורת לביטול והמתקת גזרות מעל עם ישראל והעולם כולו
ביום רביעי כ"ה אלול בשעה 17:00
יום ההילולה לרבי אלעזר בן רשב"י מדליקים נר לכבודו ולכבוד הרשב"י
נותנים צדקה
אומרים את פיטום הקטורת 3 פעמים
ואחר כך אומרים את מזמור ק –מזמור לתודה
וכן אמרו כמה צדיקים ובניהם הרב דב קוק מטבריה והרב שמואל אליהו מצפת שכל מי
שישתתף באמירה זו וכל שכן מי שיפיץ אותה בין חבריו תהיה לו סגולה גדולה והטבה
גדולה במיוחד בעניינים של רפואות וכן ישועות בפרנסה ובכל נושא שיהודי נמצא בו
במצוקה
קודם כל - הבהרה.
העניין שאני מעלה באמת רגיש ומוצנע בד"כ. זה לא שאני בעד לדבר פה על כל דבר.. אבל מבקשת שלא תתנפלו עלי בצעקות שלא מתאים לפתוח פה כאלה נושאים ומה אני חושבתלעצמי וכו'... כי חשבתי שדווקא כאן, תחת מעטה האנונימיות יהיה אפשר לשאול ולהגיב בעניין שיכול להיות שמפריע לעוד כמה בנות... בצורה צנועה ועדינה, מה שקשה לעשות כשמדברים עם מישהו פנים מול פנים..
ועכשיו לעניין עצמו.
שלום לכן!
רק שעכשיו שמגיעים לגיל וצריך להפגש פנים מול פנים בכל מני עניינים.. זה קשה לי. אני מרגישה לא מוכנה ולא יודעת איך לאכול את זה..רב/נית וכו'
ואחרי זה ,זה רץ בלי ששמים לב ועד שמתחילים ושמים לב מה קורה כבר מתחתנים
סורי, לא ידעתי שיש כאן דבר כזה..
אם ככה, אפשר לבקש ממנהלי הפורום שינעלו את השרשור הזה?
וזה קונפליקט רציני..
זה כמו שיתירו פתאום לאכול חזיר.. מי יאכל או יהנה מהאכילה הזאת ?! (רק הרבנים בטח)
ובטח יסבירו שהכל בקדושה ולא כמו שזה נשמע וההרגל עושה את שלו..וכ"ו..
אבל לא צריך להיות צדיק יותר מהאפיפיור.. (לא שהוא צדיק..)
אם הקב"ה ברא את החיים בצורה כזאת כנראה שצריך לשנות תפיסה..
אני חושבת שזה משהוא שבאמת קצת מטריד(אותי זה גם מטריד אבל אף פעם לא העזתי לפתוח את הנושא..)
באמת אולי כדי לפתוח את זה במקום שרק בנות יכולות לקרוא אלא אם כן בודקים שלא יורדים לפרטים...
מה אתם אומרים? מדובר על מקרה מקרוב מאד.....לאדם שבעיקר סובל מחרדה.....{לא למקרים מיון או אשפוז בכפיה }
הדבר הזה מאד משפיע עליו והוא בטיפולים כבר הרבה שנים אצל פסיכיאטר פסיכולוג וגם כדורים...וכמובן התייעצות עם גורמים רוחניים
הייתם טורחים לבדוק?
האם יש מצב שזה כלל לא ירתיע?
נ.ב. הרבה זמן לא כתבתי בפורום מקוה לחזור בע"ה
תודה לכל האנשים בפורום
לק"י
והוא מודע לבעיה ולוקח אחריות- יש מקום לחשוב על זה.
חשוב לבדוק מה הרמה של הבעיה ואת התפקוד שלו.
לגבי עצמי, הייתי חושבת טוב אם מתאים לי לקחת "פרוייקט" כזה, כי בכל זאת זה לא קל.
כדאי שכל בנאדם יבדוק את כוחותיו הנפשיים, ויראה אם זה מתאים לו, או שהוא עלול לקרוס.
כי לדעתי רוב האנשים לא יהיו מוכנים להכניס את עצמם "למיטה חולה"
וחרדה...זה משו שאצל כל אחד זה מתבטא אחרת
זה לא מחלה נפשית שמוגדרת כמחלה כמו מאניה דפרסיה ועוד כל מיני מחלות
זה משו שהוא התמודדות יום יומית
ממש כואב לי לראות את הבנאדם ככה
לק"י
אני מבינה את זה שאנשים לא רוצים להכניס את עצמם ל"מיטה חולה"..
למרות שיש אנשים שבעיה נפשית נשמעת להם משו כמו מחלת נפש, והם לא בהכרח מבינים מה זה אומר (ושזה יכול להיות גם ב"קטנה"), ולכן הם מיד נבהלים ואומרים את ה"לא".
ולכן מצד שני, גם לפסול מיד זאת נראית לי טעות.
חשוב לבדוק את התפקוד היומיומי ולדבר עם אנשים שמכירים אותו טוב.
גם לא כל אחד נמצא במצב נפשי כזה, שהוא יכול להכיל אדם עם בעיה נפשית.
אני לא בטוחה (נכון לעכשיו לפחות) שאני מסוגלת לזה מסיבות אישיות.
לגבי האדם הספציפי הזה, ייתכן שיהיה לו טוב להתחתן עם מישי שיש לה התמודדות דומה לשלו.
היא גם תבין אותו טוב יותר מאנשים אחרים,
וגם היא לא תפסול מיד מהבהלה, כי היא מבינה במה מדובר..
שסובלים מחרדה דווקא בגלל גדלותם
או בגלל שהם לא יודעים איך להתמודד עם הכוחות שהקב"ה הטביע בהם
או שהם רגישים ועדינים במיוחד
ויש גם מסוג אחר..
ולאנשים כאלה יש אנשים אחרים לא פחות מיוחדים שיכולים ומוכנים
להתמודד עם המציאות הזו, ואף מצליחים..
זו הפרעה נפשית (לא מחלה), ובהרבה מקרים ניתנת לטיפול ולמיתון שלה בצורה מאוד משמעותית אם נמצאים בטיפול נכון.
מהיכרות קצת עם הנושא, הרבה אנשים מסתובבים שנים בין מטפלים בלי שינוי משמעותי וחבל, כי יש דרכים יעילות לשפר את המצב ולהוריד אותה לרמת הנורמה.
מכירה כמה אנשים שסובלים מבעיות דומות, אנשים מדהימים,
רגישים מאוד, טובי לב, מיוחדים (לטובה),
ואם בוחרים בדרך של התמודדות ועבודה- זה רק מעצים את הכוחות והמיוחדות שלהם.
אישית, הייתי בודקת,
למרות שהעדפה הטבעית שלי היא למישהו יציב.
חוצמזה שנראה לי שזה לא משהו שצריך להגיד מראש,
אלא אחרי כמה פגישות כשהצד השני כבר התרשם קצת.
צריך לברר לעומק כמו שצריך.
היום יש הרבה אנשים עם הפרעות נפשיות אלו או אחרות, לא לכולם האומץ לטפל בזה בחשאי או בפומבי.
ומי שמטפל בזה זה האומר על לקיחת אחריות.
וצריך תמיד לזכור
לא כל פסיכולוג+כדורים זה חולה נפש, אך צריך לפתוח ולברר את הנושא הזה לפני שמחליטים סופית, ומומלץ לתת לרב ניטרלי וכו' לברר את זה, כי אדם לא רואה נגעי עצמו.
לפני שנה יצאתי עם בחור תקופה יחסית ארוכה ובסוף הוא לא היה מעוניין. לקח לי הרבה זמן להפסיק לחשוב עליו. כחלק מהמחשבות אני זוכרת שהרבה פעמים הייתי עוברת בכל מיני מקומות שידעתי שיש סיכוי שאולי אני אראה אותו (כמובן שלא ראיתי אותו).
ואז....
כשכבר כמעט לגמרי שכחתי ממנו פתאום ראיתי אותו....
עכשיו תגידו מה הייתם עושים????
ניגשים אליו, משוחחים, מחליפים חוויות, מדברים, בורחים... זה ממש מעניין אותי. בהמשך אני אספר מה אני עשיתי.
את: שלום
הוא: אהלן מה נשמע?
את: ברוך השם טוב, פנוי להצעות?
הוא: בערך..מה יש לך להציע?
את: מישהי שאתה מכיר קצת..
הוא: מישהי שפעם יצאתי איתה?
את: כן..
הוא: יש מצב..אני אחשוב על זה..
את: סבבה, תרשום מספר..
הוא: לא מחקתי את המספר שלך..כי תמיד רציתי לחזור אבל פחדתי שלא תרצי..
את: סבבה, יום ה' שמונה וחצי בגן סאקר
הוא: תשע יהיה אחלה, אחרי ערבית
את: סגרנו!
יום טוב!
אם כי זה מבוים יפה מאד!
אבל זה פועל יפה מאד רק בהצגות..
אין מה לעשות,
כנראה שהוא המשיך הלאה אם הוא לא פנה אליה, או ישירות או דרך גורם שלישי..
מכירה את המצב, ויודעת שממש ממש לא פשוט לצאת מכל התקוות והדמיונות שאולי יחזור,
אבל-
אחרי שהיא כבר לא שם- לעשות סימן נימוסי של "זיהיתי אותך" ודי..
אין טעם להכנס לזה שוב.
זאת דעתי.
הצלחות
שווה לנסות..
או שהוא יגיד שלא מתאים לו..ושתמשיך הלאה.
האמת שעבר הרבה זמן מאז שנפרדנו... (אמרתי שזה קרה לפני שנה...)
משום מה היום אני מרגישה שאני לא כל כך רוצה שנחזור. (לפני כמה זמן הוא דווקא רמז על משהו כזה שהוא פנוי, אבל לא התייחסתי).
אבל, ממש מעניין אותי אם זה קרה למישהו??? ואז איך הוא הגיב באותו רגע???
יצאתי עם אחת שחתכה אותי ואמנם השכל הסכים שזה רעיון טוב אבל הלב לא כל כך...ואז פגשתי אותה כשהייתי בדייט עם אחת שלא היתה ממש קשורה. קיצר הלב נפל לרצפה לשניה, הנהון המום, והלאה...המדוייטת אפילו לא שמה לב.
תלוי בנסיבות...
לפעמים לא התייחסתי
לפעמים שלום מנומס
והיו גם פעמים שדיברתי כמה דקות....
זה מאוד תלוי מי את, מי הוא,
למה נפרדתם, איך נפרדתם,
וכמה זה ישפיע עלייך אח"כ.....
בכל אופן, אם עדיין את מרגישה שזה
מעסיק אותך יותר מכפי שהיית רוצה,
מומלץ לא לדבר.
"רמז" -
אז אולי כדי לך לחשוב לרגע, בינך לבין עצמך: אם את לא מעונינת - להוציא לגמרי מהראש.
אם אולי כן - אפשר לברר דרך צד שלישי, לא חייב שידע שזה ממך.
העיקר - אין שמחה כהתרת הספקות.
כבר חשבתי שאף אחד לא יתעניין,
מה שקרה, שהייתי בהלם
ממש נבהלתי, לא ידעתי איך להגיב, באותו רגע מלא מחשבות התרוצצו לי פתאום בראש
והדבר היחיד שעשיתי היה לברוח וכמה שיותר מהר (בעצם מהרתי מאוד לאיזה מקום וכשראיתי אותו מהרתי עוד יותר) פשוט באותו רגע התרחקתי ככל יכולתי, בלי לחשוב. 
רק אחרי דקה קלטתי שאיך שפעלתי היה מתוך אינסטינקיט של הגנה. ובדקה שאחריה קצת התבאסתי שככה פעלתי ולא ניצלתי את ההזדמנות לדבר איתו אבל כבר לא יכלתי לחזור לשם 
אם לא הייתי נבהלת ובורחת אולי הייתי מיישמת את הסרט שערכת שם. ב"ה שזה הסתיים אחרת.
יפה מאוד על ראיית הטוב!!!!
זה מאוד מוערך
מישהו/י כאן גר בגני אביב?
שחבר קרוב מודיע שהוא מתארס?
ואז יש איזה תמהיל של קנאה ושביזות מכך שהוא ממשיך הלאה ואתה מאחור...
"אבל תתעודד", מנקר לי מלאך בראש, "התקופה היפה בחיים עוד לפניך..." 
השתא בעגלא.
היא כל כך טבעית,
כל כך במקום,
"גם אני רוצה!" מה רע בגם לרצות?
אבל רק לשניה, אח"כ כמובן לשמוח בשמחתו.
אנא חיתמו על עצומה חשובה זו,
שנועדה למנוע עוול מתמשך כנגד פעוט חסר ישע
http://www.atzuma.co.il/transport4baby
תודה רבה!
