פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1428)

כמדומני 18+ ?

"אז בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש שם את האדמה..

ובשיעור מולדת יימרח הצב", שיעור מולדת (אבטיח, שם)

הבחורה הראשונה שיצאת איתה.

מה אפשר לעשות, המוח שלנו עובד בצורה השוואתית. 

לא מתוך כוונה מיוחד. זה פשוט ככה,

אבל- בכל מקרה לא חושבת שנכון...

רובנו עושים את זה, בתת מודע

וזה מצויין, כי ככה אנחנו עובדים, על פי שבלונות והשוואות 

הכוונה במשפט לא לעשות את זה במודע,

כי אי אפשר לכמת אנשים ותכונות אנושיות.

אני חוזר בי. את צודקת. כתבתי סטיגמה ידועה שאינה נכונה.

ובעניין 'מתוך כוונה מיוחדת' דווקא הספונטניות יותר פשוטה ואם מכוונים כוונה מיוחדת - זה דווקא מה שיכול להביא את ההשוואתיות...

אני יכולה להגיד לך..

שנגיד עכשיו ננעלו שני שירשורים שגם אני התרעתי עליהם ובלי קשר שדרותי החליט לנעול..

יש שירשורים שנראים שיכולים להתפתח מהם דברים לא טובים, רכילות, לשון הרע וכאלה ננעלים מהר.

ואני כבר אמרתי מזמן שאילו הייתי יכולה לנעול שירשורים בחלק מפורומים היה פה ריק..

כי מבחינתי יש גם הצפות שצריך למחוק..

אבל לא כולם פה מסכימים איתי בעניין הזה..

אלא אם זה באמת שייך לפורום הזה ויועיל בכל צורה שהיא...

פשוט הרגיש לי מוזר שננעלו 2 השרשורים קודם.

לא שהיה בהם תוכן ועומק מטורף,

אבל סתם לא ראיתי הבנחה ביניהם לבין הרבה שרשורים שרצים פה...

אבל ככה זה בשלטון דיקטטורי

ככה סתם! בלי להכיר?

אלמלא מורה מלכות איש את רעהו חיים בלעו

לא כל אחד מסוגל לבוא ולהגיד ככה בגלוי (סוג של.. וירטואלי, אבל עדיין..)- תציעו לי!!!

נכון, זה היה נשמע קצת סתמי, לא רציני, לא ממשי.

אבל זה לא עונה על מה ששאלתי-

הרי רצים פה כל יום כמה וכמה שרשורים כאלה "סתמיים" או דומים להם,

אז סתם סיקרן אותי מתי כן ומתי לא..

אני בחורה סקרנית. זה הכל

תזכירי לי- מתי כן?

בהודעות שנעלו באמת יכלנו לעזור?

וואי!!! חפרנו!!!

אני מבקשת לנעול את השרשור הזה

היה נחסם.

אבל שזה ההודעה הראשונה של מישהו - אז תחשבי לבד לאן זה יכול להוביל

זה ממש לא אידיאלי!

בד"כ כשמתחתנים אוהבים ולא חושבים על כל הבעיות שבאות אח"כ.

למשל חינוך ילדים, טהרת המשפחה וכו'.

לאיזה חינוך שולחים את הילדים? איך שולחים את הילדים לבית ספר דתי שבוא הוא לומד על שמירת שבת, ואז הוא מגיע הביתה ורואה שאבא מדליק את האור בשבת? למשל...

ולמשל בעניין טהרת המשפחה יש הרבה דברים נורא נורא קשים שאסור לגעת לפעמים וכדו'- ומאוד קשה לשמור אם אתה לא גדלת ככה ומאמין שזו הדרך הנכונה.

בקיצור, זה יוצר המון בעיות.

חוץ מזה שקיימות גם חילוניות ערכיות, ואם אתה רוצה דווקא דתיה כדאי שקודם תתקרב קצת יותר לדת ותבין מה זה דורש ממך...

אני נורא מתחבר לציבור הדתי לאומי נורא כאב לי איך שמדברים אליו בתקשורת וכתבתי פה בכל הפעמים רק דברים חייובים כלפיו תמיד רואים את הבנות האלה של האולפנא בכל מקום מתנדבות בקו לחיים למרות שלא ידעתי מזה מדא נכון יש גם חילוניים עשיתי פסיכומטרי לפני חודש היה בלאגןן איחרתי לכיתה אז מישהי דתיה סתם כזה הציאה לי שוקלד והכל ואתה רואה את הטוב הזה שלהם בעיננים את הנתינה שאלתי אותה מה היא רוצה להיות ישר ידעתי עובדת סוציאלית יש גם חילוניים אבל אני לא יודע איך להסביר את זה?

נגיד ראיתי בחדשות רואים ילדה בת 12 בבת מצווה מארחת ילדים חולים עוד לפני שידעתי מי הילדה ישר ידעתי שהיא שייכת לציבור הדתי לאומי וכך היה

פעם שמרתי בכותל באו אלי אנשים אמרו לי סתם אתה חלק מעם ישראל והזמינו אותי לבית שלהם בקרני שומרון סתם ככה לא באמת הלכתי אבל אנשים כל כך טובים אוהבים את כולם והם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה יגדו רק תהיה אבן אדם טוב אז אני לא מבין לפעמים עם גם המצוות חשובות בעינהם

אמא שלי נגיד ממש לא רוצה ואני מעדיף לא לדבר איתה על הדברים בקטע של הדת והיא אמרה לי גם עם תהיה דתי לאומי לא ירצו כי רוצות בנות מבית אני  אבל זה בעיקר אני קשה מאוד לשנות הרגלים וגם שפתאום אני רואה הרבה דתלשים זה מאוד מחליש אותי כי הם נולדו לזה ורואים סרט בנות של רבנים כמו הרב אבינר מבית אל שלא דתיות כבר ואפילו לא צמות ביום כיפור וזה לא חברה סגורה דתיים לאומיים רואים אותם בכל מקום אוניברסיטה רופאים עורכי דין קולנוע אז זה מחליש מה אני יגיד הדברים האלה מאוד מבלבלים אותי קניתי מלא ספרים מדברי שיר אמרו לי מכון מאיר אבלזה מלחיץ אותי  לא יודע כל כך מה לעשות כי הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת של אולפנא של בני עקיבא של האנשים האלה?

פשוט לא רגיל וקשה לקיים את הדברים שלכם בעיני שמירת נגיעה ודברים כאלה זה מאוד יפה בעיני הם בנות טובות שמכבדות את עצמם בלי קשר לדת רק לגבי שמירת שבת  אני גם רוצה יותר להאמין אני התחברתי לערכים בצורה מאוד מוזרה נגיד איך אחרי כל מה שקרה באיתמר ותמר פוגל דיברה על קירוב בעם ישראל אחרי כל מה שקרה לה זה לא ישבור אותנו כמה שזה נשמע מוזר לא האמנתי אבל מכאן התחברתי לערכים האלה לא הבנתי מי אלה כל האנשים האלה מאיפה כל הנתינה הזאת והכוח הזה

מדהים אותי לראות, איך יותר מהמוות של משפחת פוגל, רועי קליין ואלירז פרץ,

נגע בך העוצמה והגבורה של סביבתם. החיים הגדולים שהם חיים.

ואתה, באיזה שהוא מקום, רוצה להיות חלק מזה.

רוצה לבנות בית כזה.

וזה דבר יפה וגדול.

האנשים שציינת בדברים שלך, לא הפכו להיות גדולים בגלל שיש להם כיפה סרוגה, והם קוראים לעצמם "דתיים לאומיים" ושולחים את הילדים שלהם לבני עקיבא.

הם הפכו לכאלה, בגלל התורה שהם למדו. התורה שבנתה בהם רצון ועוצמות חיים. התורה שנתנה להם כוחות להמשיך לפעול למען עם ישראל.

עד שגם ברגע השבר הנורא שלהם - מה שהכי חשוב להם לומר לאומה, זה - תשחררו את פולארד! אחדות בעם ישראל!

אם רוצים להיות אנשים כאלה...

צריך כל הזמן ללמוד, להעמיק, לברר.

לחיות באטמוספירה רוחנית, שדוחפת אותך לצאת מהקטנות ומענייני היום-יום, ולעסוק בשאלות הגדולות -

מה עם ישראל צריך עכשיו? ומה אני יכול לעשות בשבילו?

אם אני רוצה בית כזה,

אני צריך להתחיל מהיסודות. 

להתחיל ללמוד תורה בעצמי, להיות שייך לאידיאלים האלה בעצמי.

ואז, כשיהיה ברור לי איך אני מתכוון לחיות את חיי, יגיע הזמן לפגוש בחורה ששאיפותיה דומות לשלי.

ככה, בעז"ה, תוכלו להקים בית עם כוחות גדולים להוסיף טוב בעם ישראל.

(לפני כן... אם השאיפות של אחד מבני הזוג לא מבוררות, ונשארות בגדר שאיפה כללית טובה, הן מתמוססות. ואז, במקום להשקיע את כל כוחות החיים בלימוד ובעשייה, עסוקים בחיכוכים פנימיים בתוך הבית - היא תרצה להתקדם בעבודת ה', אתה תגיד לה שהיא קיצונית מדי, ולא לזה התכוונת... וכו' וכו'. 

בכל מקרה, משפחה זו יחידה אורגנית אחת, וצריך מוטיבציה מלאה משני בני הזוג. בשביל זה צריך ללמוד תורה)

אני מתארת לעצמי כמה קשה הצעד הראשון... 

לנחות במכון מאיר, בבית המדרש הגדול ומלא ההמולה, ו... מאיפה מתחילים?

ואיך קרה לי פתאום שאני הולך ללמוד תורה?

(זמן הבנתי שיש לך, אתה מתכוון לשפר פסיכומטרי או משהו כזה...)

אבל תהיה חזק. אמיץ. גיבור.

ותלך על זה.

חודש אלול זה בדיוק הזמן.

http://www.machonmeir.org.il/hebrew/page.asp?id=7

הם מדהימים, וילוו אותך צעד-צעד בלי כפיה ולחץ. באהבה.

אני לא יודע עם יש לי את הכוחות והאומץ ללכת למכון מאיר קשה מאוד לשנות הרגלים נגיד לא רלאות טלוזיה בשבתסתם דוגמא קשה אני גם לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים שזה המצוות עם התחברתי לערכים של החברה המדהימה הזאת שכל הזמן רק רוצה לתת ולעזור לאנשים ראיתי פעם סרט תפילת נערות [לפני הפינוי מגוש קטיף]איך שהם שרו השם שמע תפילתי אל תסתר פניך ממני ואמרתי לעצמי איזה בנות טובות איזה ערכים איזה אמונה בנות כל כך טובות גם מזה התחברתי ואיך הם שרו השם לא יטוש את עמו זה תפילות יפות מאיפה זה בכלל איפה זה כתוב הדברים האלה חיברו אותי ואז שראיתי איך התקשורת מדברת לאנשים הטובים האלה כאב לי עלהם ורציתי לאמר דברים חיוביים כלפהם

לגבי הפסיכומטרי אני לא יודע הציון לא היה ממש טוב ולא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה  כי אני כבר בן 23 אולי כי ויתרתי על ההקלות העדפתי לעשות רגיל אני לא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה או בבר אילן או בעברית מדעי המדינה בבר אילן יש הרבה דתיים שהיייתי רוצה גם להכיר כאלה אני יודע הדתיים הלאומיים לא כופים הם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה הם רק אומרים תהיה בן אדם טוב תמיד רוצים להזמין אנשים ואוהבים את כולם אבל לי קשה מאוד ומלחיץ לשנות הרגלים ומה אני יעשה עם המפשחה וגם עם עצמי אני רוצה להמאין יותר ממה שאני מעבר לערכים אבל קני קצת מבולבל מעבר לכל השאלות שלי היה לי חשוב לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם

גם שמדברים על שירת נשים שאסור אני לא מבין בזה אבל קצת בצבא ובמקומות שעבדתי בכותל בשמירה ראיתי את הדתיים הלאומיים הכי הרבה מכבדים נשים ומתיחסים אלהם בכבוד לעומת מה שקורה במסיבות ומקומות אחרים בחברה שלי שיצא לי ללכת אז שלא יגידיו היה לי  חשוב לאמר את זה

תחליט יום שאתה הולך,ופשוט תלך..תבוא,תראה,תלמד,תברר,תעמיק,תדבר..תרצה ותתחבר-תמשיך תראה איך מתקדמים..

באמת קשה לשנות הרגלים, ובטח הרגלים של כל החיים, לכן עושים את זה לאט לאט ובהדרגה, לא מתחילים לשמור הכל ב"בום", לאט לאט..אבל בשביל זה, צריך רב שיכוון וידריך מה לשמור בהתחלה,מה אח"כ,ומה אח"כ..

כשלומדים על המצוות, על המהות שלהם, הרבה יותר קל לשמור אותם.כשמבינים שהתורה והמצוות ניתנו בשבילנו, בשביל לשנות אותנו,להשפיע עלינו ולעשות אותנו בנ"א יותר טובים,המצוות כבר לא "מציקות" ותוקעות לי את החיים,להיפך,אני שמח לקיים אותם!

למשל, יש מצווה הנקראת "פאה"- אדם שיש לו שדה, כאשר הוא קוצר אותה, הוא צריך להשאיר בפאת השדה,בפינה שלו חלק לעניים.(כמה ואיך הכל מפורט בהלכה..) אז במבט ראשון,למה מה קרה?!שדה שלי,אני זרעתי,השקיתי,חיכיתי עד עכשיו..ועכשיו אני חייב להביא מזה חלק לעניים? אבל כשלומדים ורואים שהמצווה הזאת באה כדי לעשות אותי אדם יותר טוב,לנטוע בי את מידת החסד,העזרה לזולת,האכפתיות,אני שמח לקיים את זה,ו

 אם היה לפניך תיק כ-ב-ד,ניסית להרים וא...בלתי אפשרי כמעט. אבל אחרי דקה מגיע אדם ואומר לך: אייל,התיק הזה מלא יהלומים,זה שלך! אז פתאום התיק לא נהיה הכי כבד בעולם, והרבה יותר קל להרים אותו..כי הוא שלי,ואני רוצה את זה

המקור ל2 השירים האלה הוא ספר תהילים שחיבר דוד המלך,

פרק קב, פסוקים א'-ג': "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו,ה' שמעה תפילתי,ושוועתי אליך תבוא, אל תסתר  פניך ממני,ביום צר לי"

ובפרק צד' פסוק יד': "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ואולי אתה מתכוון ל"הדרת נשים",מושג שנולד בעקבות זה שאסור לשמוע שירת נשים,אז נראה כאילו אנחנו מדירים נשים ולא אכפת לנו מהן..אמרת יפה וראית בעצמך,שפשוט לא, התורה ממש לא מדירה נשים,אפשר לראות בהמון מקומות שההיפך הוא הנכון. למה זה קורה? אולי כי כשלא מבינים את הטעמים לאיסור שמיעת נשים,זה נראה כאילו זה מגיע מתוך הדרה,אולי מתוך רצון של אנשים להכפיש ציבור,ואולי סיבה אחרת,אני לא יודע..

המון בהצלחה אחי, אם אתה צריך משהו,מוזמן לפנות בשמחה..

מעריך אותך מאוד!

הכי קל לומר שקשה לשנות הרגלים..

זה פוטר אותנו מכל הקשיים, מכל התהליכים.

יויו2 כתב יפה (יויו! אימצתי את המשל!!)

יש תיק כבד שאתה צריך להרים, ואין לך כוח

עד שבא מישהו שמגלה לך שהתיק הזה מלא יהלומים,

אתה תרים את התיק בקלי קלות,ותרוץ איתו מחייך כל הדרך אל הבנק..

ככה התורה שלנו!

היא נראית תיק כבד, וכמו שאמרת "קשה לשנות הרגלים"

אבל זה לא תיק כזה כבד, זה מלא מצוות מתוקות ומלאכים שתברא בעצמך ממש, ויש בו עוד המון המון המון שמחה והתחדשות..

אז יהיה קשה בהתחלה לא לראות טלויזיה בשבת - 

לאט לאט (כמו גמילה מהתמכרות) יהיה לך קל יותר.

ומתישהוא תרגיש שלא רק שאתה לא רוצה לראות טלויזיה יותר, אלא שיש משהו אחר בלב שלך שנהיה רגוע ושמח, ולא צריך את הטלויזיה, יש איזו שלווה נעימה שממלאת את המקום שלה..

מה גם שערב שבת אצל יהודים עמוס במנהגים כיפים, לא תרגיש בכלל איך עובר הזמן.

[חובה לעשות תהליכים כאלו בליווי של רב!

שישים לב איך אתה מתמודד ולא ייתן לך לרוץ על כל הקופה וליפול מהמעמסה]

המוסריות והאנושיות שאתה כ"כ אוהב בציבור הזה, באים מתוך עשיית דבר ה'!

מתוך לימוד תורה ועשיית מצוות!

אני עם הרבה מחשבות אבל התחברתי לערכים שלכם למוסריות של הבחרה הציונות הדתית לדברים האלה אני לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים ומצד אחר אני הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתיה לאומית מאולפנא אבל שאני יוצא לי להיות בעיר ואני רואה כל כך הרבה דתלשים זה מאוד מחליש וואני גם ראיתי את הסרט בת הרב רואים הבת של הרב אבינר למשל ששמעתי עליו או משהו הרב צהר אין לי מושג מי הם בדיוק אבל שמעתי אלהם ורואים את הבנות שלהם שכבר לא דתיות אפילו לא צמות ביום כיפור ולא כשרות וכאילו פתאום עושות חיים אז מה אני יגיד כל אחד צריך להסתכל על עצמו נכון אבל הדברים האלה מאוד מחלישים אותי

אתה יודע מה זה יצר הרע?

זה הקול הפנימי שאומר

"אתה לא יכול, אתה אדם קטן וטיפש, רע לך בחיים, אתה לא יוצלח, אתה לא תצליח, כולם שונאים אותך, הקב"ה שופט אותך בחומרה על כל מה שעשית"

והיצר הזה יודע איך לגרום לנו בכל תחום בחיים לברוח מההצלחה שלנו

גם בלהתקרב לה'!!

יש אנשים שנולדו לבית דתי, והקול הזה גרם להם להרגיש קטנים גם מול התורה ומול הקב"ה

והם החליטו שהם לא מסוגלים להתמודד עם המצוות.

אבל בעצם אנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא אלוקים קטן.. מה שנקרא "חלק אלוקה ממעל".

ולכן אנחנו אנשים עם כוחות עצומים ויכולות עצומות.

כמה פעמים חלמת לעשות משהו גדול שאתה אוהב, והקול הזה החליש אותך!!

חודש אלול, זה בדיוק הזמן לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה - זה אומר להעיף את הקול הקטן הזה מתוכנו ולומר

"אני יכול, אני מוצלח, יש לי כוחות אדירים, אני אדם טוב, ה' אוהב אותי רק מחכה שאתקרב אליו, אני מסוגל!"

יצר הרע מראה לך את כל אלה שנכשלו בדרך אל הקב"ה -

כי הוא רוצה שתמשיך להגיד לעצמך

"אם הם נכשלו, למה שאני אצליח? זה בטח קשה!"

זה לא קשה!! אתה מסוגל!!

הקב"ה מחכה לך!! לעזור לך להתקרב אליו ולחבק אותך אליו קרוב!!!

הנסיונות שבורא עולם מעמיד כל אדם, לא כי הוא בן של רב או בן של.. מוכר תותים

אדם הוא אדם לא קשור לדרגת אביו.

מה שכן, יש בידו את הבחירה אם לשאוב מבית אביו או לא. וגם אם נראה ש'הבן של הרב' נפל לגמרי

כשיש אהבה בבית, כשיש הורים מחבקים ומכילים.. חוזרים לשם. חוזרים ובגדול..

וכמו שהרבה אמרו לפני.. הסבירו וחיזקו.. אנשים טובים אלו^^ אני מצטרפת לחיזוקיהם ומאחלת הצלחה רבה

בכל אשר תלך!! ומי יתן ותבחר בדרך המובילה אך ורק לטוב, ושנזכה ביחד כל עמ"י לצעוד בשביל הזה.

והכי חשוב--> יהי רצון שתפונק מפי עליון

רק שתדע שמכון מאיר דוגל באהבה ובאמונה.

מז''א?קודם באהבה-קודם לומדים שם לקבל  את האדם שם כמו שהוא ..

ורק אח'''כ מלמדים אמונה.,

המקום ממש מיועד לכל מי שרוצה להקשיב, לשאול ,להתסכל, ללמוד,

אתה ממש לא חייב לחבוש שם כיפה בשביל לשהות שם,הרבה ממי שמלמד שם חזר בתשובה בעצמו והם

בין האנשים היותר חכמים שפגשתי בחיים שלי בלי קשר לדתי או חילוני.

ממש ממליצה לך לקפוץ ולדבר עם מי שמלמד שם יש להם לב לכולם זה מטורף

ברכות והצלחה

לגבי הרב אבינר,אתה יודע כמה בנים ובנות יש לרב אבינר ?(אני מניח שלא מעט) אף אחד מהם לא חזר בשאלה,אלא בת אחת.וראה איזו מגמתיות והעלם,האם הם הדגישו את העובדה הזו ושמו את הלב גם לזה ? האם הם התייחסו לכך שבכתבתם יש רק שניים שלושה רבנים כאשר מספר הרבנים בארץ ישראל נספר בקצת יותר משני ידיים(כמובן בציניות,המספר הוא גדול),אם כן מה העניין להביא סיפור פרטי של שניים שלושה רבנים ? הרי זו לא הנורמה ! ,אך דרך הכתבה לאדם נדמה כיאלו כך היא המציאות המייצגת פחות או יותר עד שיש שיבינו מכתבות כאלו כיאלו כל הבנים של הרבנים חוזרים בשאלה בסוף ח"ו,דבר שהוא הבל גמור(והאמן לי שאינני אומר זאת בהגזמה,יש לי נסיון לגבי האינטראקציה של כתבות כאלו עם אנשים שמלכתחילה היו רוצים לחשוב כך) ואני מאמין שהדבר נכון כלפי הרבנים האחרים שהובאו באותה הכתבה(לא קראתי את כולה,אולם הסתכלתי בשמות הרבנים על העיתון שהביאו הביתה),אינני מכיר אותם לפי מה שאני זוכר.לכן,אל תתן למגמתיות האינטרסית לדכא את רוחך או לצייר לך תמונת מציאות מעוותת.

מכיוון שנגעתי בעניין הזה,אוסיף חלק מתמונת המציאות שלא הופיע שם לדאבון לב כל אדם שרוצה שהתקשורת שהוא צורך תהיה אובייקטיבית.ישנם כ"כ הרבה חוזרים בתשובה,והסיפורים שופכים דיו רב וממלאים מדפים(וניתן למצוא סיפורים אישיים רבים בקלות וכאמור קשת העיסוקים והרקע הקודם של אנשים אלו הוא מכל גווני הקשת),ויש לשאול מדוע ולמה ? התשובה שלי כחוזר בתשובה היא משום שהיהדות היא אמת,כי יש בה תוכן אלוקי ואמיתי ויש בה אור אדיר שכל יהודי בפנימייתו רוצה לחבוק,ועוד ועוד..,את הדברים האלו צריך ללמוד ולהכיר,להחשף לתוכן של היהדות שהיא לא פחות שלך. והאמן לי שהלימוד מתוק במיוחד.על איזה עוד לימוד בעולם ניתן לאמר את זה ? 

בהצלחה רבה אייל !

המטרה של כל מה שרשמתי מעבר לשאלות שתדעו שיש אנשים שמעריכים אתכם הציבור הדתי לאומי באמת מלך הארץ ויש אנשים שיודעים מי אתם אני מאחל לכל החברה שלכם רק טוב לגבי אני לא יודע מה יקרה קשה מאוד לשנות הרגלים והתחברתי גם לערכים נקווה שיהיה בסדר

קודם קישור לשיעור של הרבה שרקי על התשובה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=16370&cat_id=3815

המשך בראשון שבוע הבא

נכון שקשה לשנות הרגלים, בגלל זה מתחילים במשהו קטן ולאט לאט מפתחים את הרוחניות או מגלים את הרוח שדוחפת הלאה .

חזרה בתשובה זה הרבה יותר מלהתחיל לשמור מצוות. הכרתי מישהי מבית דתי שתמיד הקפידו אבל כמו שהיא אמרה "ואיפה ה'?" והחזרה בתשובה שלה היה לקשר את שמירת המצוות לה'.

לגבי דתל"שים, כמו שהרב שרקי אמר פעם יכולים להיות משברים באמונה, החיים קשים מה לעשות. אבל זה לא אומר שחייב לוותר להפך מתמודדים ומנסים להבין ודוקא מתוך זה אפשר לגלות תכנים עמוקים יותר.

תקרא את זה - (פרק מתוך הספר על אל"מ דרור וינברג)

http://www.srugim.co.il/4479-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%96%D7%9C?di=1

בתקווה שהקב"ה יכוון דרכך,

ויתן בנו, בכולנו, כוחות אומץ וגבורה לעבוד אותו כמו שצריך, בשמחה.

בהצלחה רבה!

הדברים שכתבו לך למעלה הם נכונים ומסיבות נכונות, אך יתכן שהמלל הרב קצת מלחיץ אותך ומפחיד אותך להתחייב, אז שתדע, שאין שחור ולבן, וכמה שתרצה להתקרב ובאיזה קצב שתרצה זה טוב, ומה שאתה כבר מקיים זה נהדר!!!!!!!!!!!!!!, וגם לא צריך להרחיק עד מכון מאיר, יש שיעורים בכל מקום, תנועה כמו מעיני הישועה מאד מקרבת, ואולי תמצא שם מישהי שגם סקרנית לדעת ולהכיר ותתקדמו ביחד,  חז"ל (חכמנו זכרונם לברכה) אמרו: פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם,אנחנו צריכים לעשות רק צעדים קטנים והקב"ה כבר יעזור בצעדים הגדולים, בהצלחה.

קשר כזה לא יחזיק מעמד , יש הרבה גירושין.

אני חושב שזה ממש אפשרי.

אולי החבר'ה שמגיבים פה בפורום לא ממש מכירים כאלה זוגות, אבל קחו למשל את שולי מועלם - מתמודדת בבית היהודי שהיא אישה דתייה (עם כיסוי ראש) שהייתה נשואה למפקד בכיר בצה"ל - חילוני.

אני אישית מכיר עוד זוגות רבים, ביניהם שכן שלנו, שעכשיו, אחרי כמה שנים של זוגיות כשהוא חילוני והיא דתייה הוא חזר בתשובה.

אבל בדרך כלל דבר כזה קורה רק אם יש אהבה גדולה שהגיעה במקרה. בחורה דתייה רצינית לא תצא עם חילוני במודע מראש, למרות שיש כל כך הרבה גוונים וסוגים של דתיים, שזה גם כן יכול לקרות, בהחלט.

ונקודה קטנהב למגיבים: אייל לא ביקש עזרה לחזרה בתשובה. הוא שאל שאלה אחרת. כולנו צריכים לחזור בתשובה, וכולנו יודעים כמה זה קשה. על כעס, על שנאה, על צניעות, על גאווה, על לשון הרע, על תורה... אז בואו לא נפיל עליו את החובה לחזור בתשובה מיד, כי זה לא הולך ככה... (למרות שלחזור בתשובה זה כיף גדול..).

ואייל - אל תשכח, כולנו אחים, אם חזרת בתשובה ואם לא. מרגש לקרוא את המכתב שלך.

אולי תמצא בחורה שנמצאת במצב שלך - ותתקרבו לאיטכם? יש בחורות שרוצות להיות דתיות-לאומיות וקשה להן, אבל מבחינת הרצון הפנימי הן כבר עדינות ובעלות מסירות נפש...

האמת אני באמת לא סגור על עצמי כבר כמו שאמרתי התחברתי לערכים לנתינה למוסר אבל זה גם מהתורה כמו שאמרתי עצם העובדה שהדתיים הלאומיים אומרים שכולם טובים גם חילוניים וגם הכל זה רק הוכיח לי כמה מוסריות וערכים יש לאנשים האלה כמו שאמרתי מעבר לשאלות היתה לי מטרה לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם אני קניתי כל מיני ספרים מדברי שיר אני לא יודע עם אני יכול לקיים את המצוות כי אני בן אדם שקשה לו מאוד לשנות הרגלים והתחברתי לנתינה צריך לראות עם יש לשאר הדברים ומשפחה ושינוי וכולה עם אני ישתנה זה יהיה רק לכיוון של הדתי לאומי אבל יהיה קשה מאוד אני באמת בעתיד הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתייה לאומית אולי מההתיישבות עם הנתינה הזאת האידאלים אני לא שוב יחזור על עצמי ויגיד עוד דברים האמת קרתי על שולי מועלם ואחרי הבנות שלה בכתבה אמרו שזה לא אידאלי כל כך לצאת עם חילוני אולי הם צודקות ,מה שהכי חשוב האמת וקשה לי זה העניין של הדתלשיםש כאילו עכשיום הם נהנים ועוד אני צריך לראות בננות של רבנים כמו הרב צהר בסרט בת הרב שמי דתייה אפילו לא שומרת יום כיפור ועשיו כאילו עושה כיף למרות שדתיים לאומיים זה לא חברה סגורה רואים אותם בקולנוע באוניברסיטה דרך הגב מאוד חכמיים מאוד יצא לי להכיר בכל מקום אז לא מבין נקווה לטוב ותודה על ההסברים

יענו מערכת קולנוע ביתית..

אח שלי.. הפתיחות לא מגיעה מפשרנות, אולי כתבת את זה ופיספסתי. אז סליחה אם כן.

אבל אולי בעיניך ללכת לקולנוע זה לא משהו 'נורא'.. גם בעיני זה לא 'נורא' אבל אולי קצת כן

רק קצת.. שאתה מבין שהעסק בעולם הזה הוא לא לחיות בסרט, אלא אולי בעצם לחיות ת'סרט.

להיות במאים, ליצור סרט של החיים שלנו.

סרט מדהים... שנהנה 'לצפות' בו אחר כך. בהמשך הדורות.

כשנכנסים לעסק הזה שנקרא עולם התורה וסעיפיו, אנחנו מבינים שהתורה היא- תורת חיים

תורה שמעצבת ויוצרת לנו ת'חיים.

משהו כזה. כמו מים. שאי אפשר בלעדיהם כלל. אין לי עוד דרך לתאר מזה תורת חיים כי יותר מהדיבור, זה משהו

שנמצא בפנים.

שמרגישים, חווים, ויוצרים.

ב"הצלחה רבה.

בכלל לא בטוח!!!

כי ליפני שהם חזרו בשאלה הם כן הרגישו מהו עונג של בית יהודי תורני (מלשון תורה...)

ויכול להיות שהם מראים כלפי חוץ שכיף להם אבל בתוכו, בנשמה, בלב הם מרגישים\שות שהחיים שלהם ריקניים והם גם יודעות שיש דין ויש דיין... שבעזרת ד' אחרי 120 שנה הם יגיעו לבית דין של מעלה...

והם מפחדות|דים מזה אולי בלב שלהם...

כי הם יודעים שזה לא בסדר מה שהם עושים!!

בהצלחה רבה!

מקווה שעזרתי...

תהיה חזק!!!

עבודת האדם בעלם הזה הוא עבודת המידות- לשבור את ההרגלים שלנו!!

נכון, זה קשה אבל עם הרבה כח רצון אפשר להצליח בכל מצב!! "אין דבר העומד ביפני הרצון"!!...

ושתדע שה' יתברך אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי ורוצה שיתקרב אליו ככל יכולתו!!

ושוב- בהצלחה רבה!!!

וגם אחרי שמתאמצים קצת רואים תוצאות טובות!!! ולא מתחרטים לרגע...!

בהצלחה

מכירה קצת מקרוב

זה מתנגש מלא.. עדיף למנוע

על החילוני זה אולי ישפיע לטובה... אבל על הדתייה? במחילה נכון שטוב ויפה לקרב, אבל לדעתי זה לא בסדר לגשת לקשר קרוב עם אחד שאינו שומר תורה ומצוות...

מנין לניגשת שזה לא ישפיע?

של פער כזה מלכתחילה..

הרעיון של בחורה בשלב דומה לשלך הרבה יותר הגיוני

האידיאלים האלה לא באים מהאוויר,

וגם לא מציונות, או ערכים אוניברסליים.

הם באים מהתורה.

אתה רוצה להנות מהפירות מבלי לנטוע את העץ.

כמובן שברבדים הרוחניים והמוסריים,אין סחר חליפים כמו שמתואר.

את הדברים,מכל מקום אני לא חושב שזה נכון שניקח את השרשור למקום אחר,זה שרשור של מישהו

השרשורים כאן עובדים כך שכל תגובה בשרשור, מעלה אותו למעלה

ולכן "קופץ לביקור" כתב בשרשור שלך הודעה כדי שהיא תעלה לראש הדף"

בס"ד

כמובן שהכל לגופו של עניין ואני רק אביע את דעתי.

אני בגילך, ואני כבר בשלב הזה כחצי שנה.

ואם אני בשלב הזה, אז קל וחומר שאת יכולה (בנות יותר בוגרות מבנים וכו').

זה לא נקרא לזפזפ, את לא חייבת להישאר עם מישהו שאת לא בטוחה שתתחתני איתו.

בגבעת שאול.

דבר שני, ביררת שהכלה לא קונה לך טלית? כי בד"כ הכלה קונה..

דבר שני, אם אתה מאזור ירושלים יש במאה שערים כמה חנויות כאלה, בטוח יש להם טליתות שלא מחליקות..

אם אתה תימני .. יש את החנות של שגיב מחפוד בבני ברק

שתברר איתו שהוא מעוניין בטלית הזאת.

יכול ליהות מאוד לא נעים

אני לא מפרט כי כבר דנו בנושא הזה לפני כמה חודשים.

או כמו שאומרים הילדים "מלאנתלאפים"

טרם זכיתי להבין במחירי אולמות,

אבל הוזמנתי לכמה וכמה חתונות דוסיות ב-

ויטראז' (נס ציונה)

אולמי השרון (כפר סבא)

גן סיטי (רחובות)

אז משערת שהמחירים שם סבירים..

(יש גם בקרית ספר ליד מודיעין ובבני ברק- אבל לא זוכרת שמות..)

תגדלו ותשמחו יחד!!

בעזהי"ת.

בגן סיטי מנה עולה בסביבות ה120 ש"ח, וגם זה אחרי סיבסוד של אולם ומלואו (מאוד שווים, אגב).

וזה יחסית חור...

אולי הסביר הזה זול עבורם??

כל אחד והסביר שלו- זה עניין יחסי..

למשל ארמונות חן והיכלי מלכות. ויש עוד כמה באזור.

ויטראז' 150 למנה.

1. אם אפשר להגדיר מה נחשב זול זה יעזור קצת.

2. מאוד משנה מתי מתחתנים. בד"כ בחורף יותר זול... - במיוחד אם אתם התארסתם עכשיו בטח לא תתחתנו לפני חשוון אז צריך להיות יותר זול בתקופה הזו.

בפ"ת יש גם את הללויה (שאני לא ממש יודעת מחירים אבל אני חושבת שגם לא מאוד יקר)

ובמחירים סבירים יחסית נראה לי שגם היכל שלמה (פ"ת) ונאות ירושלים (ב"ב) אבל לא יודעת אם זה נחשב ממש זול...

שיהיה במזל טוב!

לפעמים חילונים- שלא הכי ממהרים להתחתן, רוצים גני אירועים (או לפחות קבלת פנים בחוץ)

לפעמים יש משפחות שבאות מחו"ל- והתקופה הכי נוחה זה בקיץ (יש חופש גדול וכו'..)

יש תקופת חתונות מיד אחרי ל"ג בעומר ואחרי תשעה באב..

(סתם מה שנראה לי..)

בעזהי"ת.

שהקיץ יותר מבוקש, יותר נוח לעשות שינויים בקיץ... [ולכן גם מלא אנשים עוברים דירה עכשיו]

יכולה להיות בתוך האולם...

לפחות ממה שאני יודע 

(אבל לא בקיאה בכלל...)

זוג פורום התחתן שם והיה בסדר גמור. ממה שזכור לי - המנות לא יקרות בכלל.

אם זה אפילו קצת יכול להתאים עכשיו, ויש סיכוי שיצא משהו טוב- הייתי מנסה ללכת על זה.. או ע"י פנייה ישירה, או דרך גורם שלישי וכו'.. במקרה הכי גרוע- מקסימום לא יצא כלום, וזה ימנע ממך מחשבות סרק עליו בעתיד.. 

זוהי עצתי, לא משום רקע הלכתי או משהו

אם את צריכה עוד עזרה וכו' אני באישי =) 

קצת קשה לי עם הקביעה הזאת

תוכן ההודעה הבא ידבר בצורה שכלית,

נכון שד"כ בנות חושבות אחרת,

אבל חובה להשתש גם בשכל במקרה הזה

הרי בשביל לקבוע שהוא בעלך לעתיד את צריכה להכיר אותו יותר טוב מאופי השטחי הרגיל.

יודעת מה, מכיוון שאני לא מכיר אותך ואת הסיפור לעומק, 

אצא מנקודת הנחה שאת כן מכירה אותו 

אני מאוד מקווה שלעומק, בכל זאת, זה בעלך לעתיד.

ועוד משהו שקשה לי,

איך קבעת שזה בעלך אם עדיין לא שאלת אותו האם הוא מעוניין?

כדי לקבוע שאותו בחור הוא בעלך, צריך הרבה מאוד מחשבה ודמיון

צריך להפעיל את הרגש 

לדמיין הרבה דברים

משהו שאת עושה מצויין!

אבל למה את עושה את זה?

זה יכול מאוד לפגוע בך אם הדבר לא יצא לפועל!

זה יקשה עלייך מאוד למצוא בחור אחר במידה ולא יסתדר עם אותו בחור

זה יחסום אותך מקשרים אחרים

זה ימנע ממך לחפש ויגרום לך לנעילות מחשבתית ולאובססיה לבחור הספציפי

שאלת "מה עושים?"

אני אנסה לענות בקצרה.

א.

לא בודקים האם הבחור יכול להתאים לך לפני שהוא הסכים הסכמה מנימלית לקשר

הדבר נכון בעיקר לרגש, הרגש הוא דבר נשחק,

השתמשת בו לסרק הרבה פעמים => הוא פחות חד.

התאמה שכלית ניתן להקל ולבדוק, למרות שלדעתי זה בכלל לא רצוי לבדוק את זה.

ב.

במידה וכבר בדקת והחלטת,

חובה עלייך, לטובתך האישית, לנסות לקיים את הקשר הזה 

לפנות אליו ולהציע את הקשר,

הוא בעלך לעתיד ככה שאני לא רואה בעיה לפנות אליו בלי להתבייש או לחשוש

(אם יש איזה חשש או בושה, כנראה שב"ה עדיין לא החלטת סופית שהוא בעלך)

אם קשה לך לפנות אליו ישירות, 

תעזרי בחבר/ה משותפ/ת שיציעו לו את הרעיון.

ג.

במידה ואת לא מעוניינת לקיים את הקשר כרגע

תפסיקי (כמה שקשה) לחשוב עליו, לדמיין שהוא בעלך

ובעיקר תפסיקי לפתח רגש כלפי מי שאינו בעלך,

דבר שיכול לפגוע בבעלך האמיתי!

בהצלחה

כן, אני שוב אומר את זה, ההודעה הזאת פנתה לחלק השכלי במוח ולא לחלק הרגשי. 

כתבת את לא יודעת בכלל עד כמה הוא רוצה!

אז כדאי לברר את זה איתו..

ודבר שני, אם שניכים רוצים, ועדיין לא רוצים להתחתן, אז תחכו! אבל תקחו בחשבון את כל הבעיות שזה יכול ליצור..

יש משפחות שאצלם אין מצב לא לשלם וזה בגדר חובה ממש וכו'.. ויש כאלה שלא שמים וזה לא מה שמעסיק אותם לקראת ובחתונה.

ברור לי שאני בעז"ה רוצה שיבואו לשמוח איתי בחתונה, באמת! ולא ח"ו לא יבואו או משהו בגלל שצריך לשלם.

אצלנו זה באמת לא הכי בנורמה שמשלמים, יותר אולי מבוגרים או משפחות אבל מחברות אני לא מצפה. אלא אם כן יש איזה סיכום בנוגע לזה או משהו. למשל בכיתה שלי אנחנו מביאות כל אחת כסף לחתונה ואוספות ממי שנמצאת והביאה. וזה מה שאנחנו מביאות. אז בנות יודעות שצריך להביא והמתחתנות יודעות שהן לא מצפות למליונים. כי המטרה שלנו היתה לא להתרושש מהחתונות ושחלילה זה לא יהפוך למועקה! אבל כן לתת משהו.

אני, מבחינתי, מזדעזעת מהעובדה שלא באים לחתונה כי אין לך כסף וזה.. זה יותר מדי קידוש האמצעים מבחינתי. המטרה היא לשמח חתן וכלה ולא להכנס לחובות ולחשבונות כמה הוא הביא בשמחה שלי ואז לפי זה כמה לשלם לו. העניין פה הוא אחר לגמרי. המטרה היא לא לשלם או לממן!!! וזה עצוב שזה נהיה מטרה.

תראה, תנסה לחוש את הסביבה ולראות מה הנורמות שם.. 

לא  באמת יודעת   בהצלחה ממש!

אורחים מוזמנים לא "משלמים" ולא אמורים לשלם. חתונה היא לא מסעדה

אם יש ביכולתם הם מביאים מתנה לבעלי השמחה.

אני מתקומם נגד ההגדרה הזו של הענקת מתנה כתשלום עבור משהו, הייתי מאד מזדעזע אילו אורחי היו סבורים שהם צריכים לשלם לי משהו.

אני מתחתן עוד מעט, ואני חוזר ואומר לכל חברי הסטודנטים שלא ירגישו חובה להביא מתנה.

אני חושב שמתנה זה משהו אישי שכל אחד מביא כיכולתו. אפשר גם להביא מתנונת.

מצד שני צריך להיות מודעים שלא אצל כולם זה כך. אל תפיל את האידיאולוגיות והאמונות שלך על אחרים גם אם אתה חושב שכך ראוי. אם בחתונה שאליה אתה מגיע מי שלא מביא מתנה נחשב חצוף - אל תבוא בלי מתנה כי זו חוצפה.

לסיכומו של דבר - צריך להפסיק עם חובת המתנות המופקעות (אבל לא להיות קמצנים וחצופים כשזה לא מתאים).

להודיע מראש לחתן/כלה כשמאשרים שתגיע רק לריקודים.

אפשר לתרץ את זה בהתחייבויות קודמות.

אבל למה בכסף?

חברים שלי באו לחתונה, כמעט אף אחד לא הביא מתנה וזה ממש ממש לא הפריע לי. חברים באים כדי לעשות שמח, שאת הצ'קים יביאו הדודים השמנים

חברים משלמים בריקודים!

העניין הוא שלא כולם ככה. אני די רשמתי מה שחשבתי אבל כאילו פחדתי דיקומו עליי פה.. כי יש נורמות מה לעשות?

אולי כולם פה בדעה הזאת אבל עדיין קצת מוזר לי..

מה תעשה אם לך זה ברור לא לשלם או להפריז וזה..אבל המשפחה או החתן כלה לא חושבים כך? ומצפים ממך ליותר?! זה שאלה כאילו לא?!

תשלם כמה שאתה יכול.

אם לא תשלם החתן אפילו לא ידע.

אם אין מעטפה כזאת לפעמים אפשר לקנות כלים לבית שנראים גדולים אבל עולים 25 ש"ח.

עם עוד חבר שכל אחד מביא הערך סכום דומה אפשר לקנות טוסטר/ קומקום חשמלי.

דר"א יש סכומים יפים ב-45 ש"ח.

לחתן והכלה זה בדר"כ הקלה כי גם הם יוכלו לשלם פחות....

אמנם אם היה לי ארוע, הייתי רוצה שכל מי שהזמנתי יגיע, לא משנה כמה הוא שם..

אבל כשאני הולכת לארוע אין סיכוי שאני ישים פחות מ-100 ש"ח. פשוט כי זה לא מקובל אצלנו.

ברור לי שברגע שאישרתי השתתפות אני יודעת ששילמו עליי למנה, וממש לא נעים לי לא לשים סכום נורמלי.

אז נכון - אני סטודנטית ואין לי ממש זוזים בכיסי, אבל הודעתי שאני באה? אקח אחריות..

הייתי מציעה למי שלא שם כסף שיבוא רק לריקודים, לדעתי זה לא מכובד לא לשים.

ותעשו טובה - כל חתן וכל כלה מעדיפים שישימו להם כסף מאשר שיביאו להם מתנה.

בסוף החתן והכלה נתקעים עם 7 טוסטרים ו-5 פלטות, אבל עם כסף תמיד יש מה לעשות, במיוחד לזוג צעיר.

כתבת - "ובא לאכול את המינימום" ככל הידוע לי, משלמים לאולם לפי מספר מנות שהוזמנו/ שולחנות שנפתחו. אם אתה כבר תופס מקום ישיבה, לא בטוח שמשנה לבעל השמחה כמה תאכל. 

(ולעצם השאלה, נראה לי שהשאלה באופן פשוט תלויה במה בעלי השמחה מעונינים, ומכיוון שלא כ"כ שייך לשאול אותם, צריך לשער לבד).

לק"י

מה זה השטויות האלו??

מי שעושה חתונה באולם ממש לא מצפה שהחברים יכסו לו את עלות המנות, אם כן, אז הוא חי בסרט רע!!

כל אחד מביא את המתנה שהוא יכול ורוצה, אם זה צ'ק שמנמן ואם זה ריקוד סוער וגם אם זה מתנה צנועה.

באים לחתונה כדי לשמח את החתן והכלה,

אני רק חושבת על מי שלא היה בא לחתונה שלי כי לא היה לו מה לשים, ולא נעים וכו'.. וזה ממש עצוב.

ואפילו היו אנשים שדיי כעסתי ששמו כסף! כי באמת שמחתי והערכתי את זה שהגיעו, ואני יודעת שכסף אצלם זה לא בנזיל.. אז למה?

כאשר זוג מזמין ביינישים - ההם יודעים שריקודים הם יקבלו, כסף הם לא. 

זה דבר ידוע שנלקח בחשבון. 

יש כאלו שדואגים למנות "משמחים" בגלל זה, ויש כאלו שמזמינים פחות, ויש כאלו שמכבדים כהוגן.

אלו השיקולים של הזוג - ואתה לא צריך להתעסק בהם.

כתב הרב מלמד "כאשר מדובר באנשים עניים, אין לתבוע מהם לשלם את מחיר המנה או מתנה מקבילה אלא צריכים בעלי השמחה לחפוץ שישתתפו העניים בשמחתם, ואף ראוי לבקש מהם שלא להביא מתנה". 

ונדמה שסטודנטים, בחורי ישיבה, זוגות צעירים וחיילים הם בהגדרה של אנשיים עניים. 

1. בכמה ארועים שהייתי כחייל - הבאתי מתנה צנועה (25 שקלים), הייתי בחופה ולא תפסתי מקום.

מכיוון שהמחתנים משלמים על פי מנות, ואני במילא לא אוכל כלום בארועים כאלה - לא עליתי להם כסף.

2.. בארועים אחרים - מתנה צנועה וסבירה . אין לי מושג מה רמת האוכל ותקציב הארוע וזה גם לא צריך לעניין אותי. שימצאו להם ספונסר אחר אם המנה שם עולה יותר מספק כח למחשב שלי.

פשוט תסתובבו בין הבניינים והבתים- עד שתגיעו לספסל נוח.

ואם אתם בקטע של קניון ובתי קפה- יש בפסגת זאב קניון..

אני לא יודע בדיוק איך להגיע..

אם יש לך חברה באזור זה הזמן להרים אליה שיחת טלפון

יותר ספציפי, ליד המרכז המסחרי, או רח' מאיר בלבן יש שמה גן חביב למעלה, ובכללי כל המרכז של נווה יעקב.

אף אחד לא מכריח אותך להתחתן

אם את לא רוצה, את לא חייבת

זה נטו תלוי ברצון שלך....

למה כל מי שיצאת איתו רוצה להתחתן איתך?

לדעתי זה טמון בגוף השאלה (לא ח"ו בנימת זלזול, אלא בנימת הסבר)

מקובל בציבור הדתי (לאומי, חרדי ושאר הסוגים) שחבר'ה בוגרים יוצאים יחד

אין זה למטרת שעשוע, כיף או הנאה

אלא למטרת חתונה

בודקים האם השני מתאים לי לחתונה

ומכיוון שאת יפה ואכותית כמו שאת מעידה על עצמך

רוב הבחורים מוצאים שאת יכולה להיות האישה שלהם ורוצים להתחתן איתך

זה מאוד לגיטימי הרצון הזה שלא להתחתן עכשיו

להנות כרגע בחיים, להספיק לטייל, לעבוד, ללמוד או סתם לא להיות לחוץ להתחתן.

גם להכיר את המין השני ולהנות איתו בלי שום מחוייבות זהו רצון מובן

המציאות הזאת פחות קיימת בציבור הדתי למניהו משום שזאת בעיה הלכתית (ולא לכאן באנו בכדי לפתוח זאת)

אבל אם אין לך רצון להתחתן, בבקשה אל תצאי!

או שמראש תגידי שאת מחפשת קשר שלא למטרת חתונה.

חבל על האכזבה שלך מהקשר שכולם רוצים רק להתחתן איתך

ועוד יותר חבל על רגשותיהם של הגברים שנכנסים לקשר שהם יפסלו בו מראש בגלל רצונם להתחתן.

אין לי רצון כ"כ להתחתן עכשיו, ולכן אני לא יוצאת

וכשיצאתי עם מי שיצאתי, היה לי רצון להתחתן. אני האחרונה שתעשה שקרים שכאלה במערכת זוגית כלשהי.

אל חשש

רק תזכור שמאחורי ההודעה הנ"ל עומדת בחורה ששפכה את ליבה.

לא ככה נהוג להגיב... לא מתאים לך? אל תגיב. לא חייב. זה אחת מנפלאות האינטרנט והפורומים. מגיבים רק על מה שקשור אליך.

לא קראתי ולא שמעתי על מה מדובר.

אבל עקרונית - זה לא נכון.

אם הוא סבור שהוכנס פה דבר שלא מתאים לבמה הזאת, הוא רשאי (ואולי גם חש מחוייב) להתייחס לכך. זה בסדר גמור. ההיפך - אחת מ"נפלאות הפורומים" כלשונך, היא שאנשים שקוראים משהו, עשויים להגיב על מכלול מה שקראו. ולכן, מי שכותב ומעונין שיתייחסו רק לעצם הבעיה שהעלה ולא לדברים אחרים, משתדל להבין היכן הוא כותב ולא מכניס דברים שעלולים להיראות בוטים, ויזמינו תגובות לא על מה שרצה. אם הכניס - עליו האחריות לסטיה מהנושא ולא על מי שהגיב..

"(הבעיה העיקרית היא שמלאו לי טיפל'ה יותר מ16 אביבים.)"

היה כהלצה,

היא לא טיפה יותר מ16, אלא הרבה מעל...

[לפי הבנתי לפחות..]

היא סטודנטית:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t423397#5034006

ננשמה צודקת, זה אכן נאמר באירוניה. אני לא מרגישה צעירה מדי, אני מרגישה מאוד בוגרת ואחראית, אבל כיף לי עם הבגרות הזאת, כיף לי עם העצמאות הזאת, אני נהנת לי מהחיים. והמרדף הזה אחרי חתונה ואחרי מספר ילדים ביחס לחודשי הנישואין, ממש מחליא אותי.

ברור לי שנאי רוצה משפחה ונפש קרובה, אבל למה המרתון הזה? למה אי אפשר להות קצת מהחיים? למה צריך לחיות בלחץ?

הרי כל היופי בנישואין (וחברוּת. מבחינתי זה אותו דבר כרגע) זה ההתאהבות הטבעית, הנחת, הקשר העמוק-עמוק בלי מבטים מבחוץ.

כל הקטע של ההחצנה וסימוני הV הורס את כל האפקט.

לא נראה לכם מעוות?

אם זה נראה לך מעוות - אל תחיי ככה.

אנשים שחיים ככה בד"כ רוצים את זה.
הם רוצים להתחתן, ורוצים ללדת ילדים. בשבילם זה לא מעוות. בשבילם אלו החיים הטובים.

(התאהבות טבעית? קשר עמוק-עמוק בלי מבטים מבחוץ? החצנה וסימוני V? חוששתני שלא ירדתי לסוף כוונתך...)

גם בערב יש משפחות+ילדים שמשחקים שם מנסיון

הירידה אליה מיד אליה מיד אחרי מד"א.. ממש יפה!
משקיף על הליפתא, על כביש בגין ובערב- אחלה תצפית על השקיעה..

אגב, חבל שלא משקיעים בה יותר.. יש לה אחלה פוטנציאל!

ותגיד לה שלא תשכח להביא פשמינה 

<צ>

אבל עוד רעיון למקום שווה- האוניברסיטה בגבעת רם 

יש מרחבים יפים, אפשר גם לשבת בפנים...

ויש אפילו קפה במחיר סבבה (כן, כן, גם לביינישים שביננו)

אבל מכירה את הצד השני (בכיוון של קרית הממשלה!)

יש את גן הורדים, סאקר, ויותר רחוק אבל ממש חמוד- גן הפעמון!

אפשר "לנדוד" רחוק יותר? הטיילת של ארמון הנצי"ב- מהמם שם!!!

בהצלוח'ס...

או שלחברים שלך יש הרבה שאלות

וזה הכי כיף לדסקס על זה!

אבל אם כבר מדברים על זה- גן הפעמון בשעות הצהריים, הייתי עם חברות בפיקניק ושקט שם וממש יפה. זה גם קרוב לבתי קפה ולתחבורה ציבורית

זה המקום המושלם ביותר לדייט!!

שקט, יחסית מבודד, רומנטי, אוויר צלול ונעים...

<צ>

לא צריך לחשוש לאחר את האוטובוס.

וגם מבחינת האוירה -זה מקום שמבטא ציפייה, הליכה לדרך חדשה.

להתחפף.

מאחר שרבים לא מבינים את היתרונות של המקום הזה, כנראה לא יתקיימו שם הרבה דייטים נוספים, מה שתורם לפרטיות...

כל הבאסה שלא הספקתי להשיג אותו ולמסור לו את התוצאות...

(הוא הלך בסוף לגן הוורדים ע"פ המלצתי. לקח להם חצי שעה כי תעו בדרך קצת...

אבל בסוף הסתדרו והיה אחל'ה )

אבל טוב שהשרשור החשוב הזה יישאר לדורות

בעזהי"ת.

אתה מתכוון לזה?

חלק א'

חלק ב'

לא הבנתי מה רצו להגיד בסרט הזה.. 

הכביכול משעשעת שבעלילה.

(ו... החננאל הזה לא היה צריך לקרוע בסוף?...)

אפשר לתפוס איזה רחוב ראשי- ללכת בו- ואז לפנות לסמטאות בין הבתים

ולגלות

שיש שם רחוב שקט, עם ספסלים, ומצמחיה

ומעט עוברי אורח שלא מעניין אותם לבהות בכם...

רחוב ירמיהו נשמע ממש כמו אחד מהסוג הזה

פשוט ללכת בו- לפנות ימינה לסמטא, ולחפש הרפתקאות

(זה עובד הכי טוב ברחובות כמו מלכי ישראל, מאה שערים וכדומה )

אני הייתי עושה את זה ברובע

א להאמין איזה מקומות מקסימים ושקטים יש שם

לק"י

באמצע מגלים איזה מקום יפה כזה עם ספסלים וצמחים...

ותמיד אפשר לקפוץ לרשימו-מנורה 8..

אחלה מקום

וואי נשמה!

אני שולחת לך חיבוק גדול גדול!

גם אני מרגישה ככה לפעמים,

וזו הרגשה כל כך נוראה.....

אבל מנסיוני הדל אני יכולה להגיד לך, שזה רק בראש!

אני זוכרת שחשבתי עם עצמי והגעתי למסקנה שאני כן שווה משהו!

אם אני חיה פה אז מסתבר שצריכים אותי כאן!!

תאירי את הנקודות הטובות בחיים שלך ובעצמך

ןתראי עד כמה את מיוחדת!

את מוזמנת באישי בשמחה

ושיהיה המון בהצלחה!

ומה שהיא עושה זה נורא ואיום.

מההודעה שלך רואים שאת מצוינת.

אל תתני לארס הזה לחדור בך אפילו מילימטר.

ויש לכך דרך פשוטה: הרי אדם, באופן נורמלי, אם רואה חיסרון אצל מישהו שאיכפת לו ממנו - הוא משתדל לעזור לו. הוא לא יטיח לו את זה בפנים - כי ברור שזה רק הורס.

ולכן ברור, שכאן הדברים לא נאמרים בגלל שהם כך במציאות. זה בא מתוך בעיה לא-ברורה שיש אצל אימך. זה כלל לא קשור אלייך.

זה שאת מצליחה למרות זה להשתדל בכיבוד הורים, מראה על מעלה עילאית שיש בך. לא כולם היו משתדלים כך, במצב כזה. זה דבר עצום - מזכיר את הסיפור על דמא בן נתינה. הרי שם, ברור שהיתה לו אמא לא-נורמלית: מכה אותו עם סנדל לעיני הבריות (הוא היה גוי, מפקד צבאי..); והוא מרים כדי שלא תצטער.  חז"ל מביאים את הדוגמה הזאת - לא כדי להראות שכך הורה אמור להתנהג...  אלא כמידת חסידות, שבגלל הערך של "כיבוד הורים" - הוא מתעלם מהשיגעון.

זה שאת שומרת על אחייך, מנקה וכו' - זה מראה שאת פשוט אדם נפלא. לכל אדם יש "פאדיחות" מהילדוּת - נו, מה הקשר?.. ולהשוות - הכי קל, הרי היא לא צריכה להתמודד עם הבת דודה והחברה... 

ולדעתי, מי שהיא "מספרת להם" מהמשפחה - תופסים שזה שיגעון, כי איזו אמא תעשה כך לביתה.. אלא שאינם רוצים "להתערב" בכך..

כנראה - לא את ה"ניסיון" שלה, אלא להיפך.  תשתדלי כמה שאפשר לא להתחצף בצורה יזומה. זהו (אחרי הכל - יש לכך קצת אפקט של "כדור שלג".. קשה לא להגיב - ואז היא "נפגעת" ומוצאת עוד "הוכחה" כביכול.. וכו'. זה כמובן הבל - אבל לפחות מצידך להשתדל שהמדורה לא תגדל, אף שלא באשמתך כלל).  תראי אם יש רב/מישהי שהיא שומעת לו - ותספרי מה שקורה. שידבר איתה ויזהיר.

היא לא צודקת, בשום אופן ! שלא תעזי להתחיל לחשוב כך.

את לא "שטן"....  לפי איך שאת מצליחה לכתוב כאן - זה יותר לצד של מלאך..  כמה היו עומדים בזה כך. ה' נתן לך כחות.

כשאת תתחתני בעז"ה, את תהיי משוחררת מכל הקללות הללו - ואז בעלך יגלה איזו אשה נפלאה יש לו - וגם את.

את תדעי איך לא לדבר אל ילדייך.

עם הזמן - כשאימך תראה שאינך מגיעה כדי לקבל חרפות, אלא ליחס נורמלי בלבד, זה יוכל לעזור לה, אולי, להירפא.

את מחפשת מי את; ניסית "לחפור" בעצמך - זה קלאסי למי שטופלים עליו עלילות שווא והוא אדם טוב: מתחיל לבדוק בתוך עצמו, אולי... מי אני..

אל תאמיני לאף מילה מזה!

אני אגיד לך מי את: מה שכתבת בסוף: "אני רק רוצה להיות בנאדם טוב"... הרב קוק זצ"ל כותב שהרצון להיות טוב, זה האוצר היקר ביותר - וזה מסור בידו של האדם. הנה, יש לך אותו.

תראי את הטוב שבך, תגדלי את הרצון הפנימי שלך להיות טובה, תשמחי בזה. תתייחסי אל כל הדברים הללו כ"יסורים ממרקים" שאין את יודעת למה באו עלייך - אך בשום אופן אל תתני לטיפה מתוכנם להיכנס בך. זה הכל שקר.

את צריכה לדמות, שמישהו חסר דעת היה מתחיל להגיד לך ברחוב: "שטן"...  מה היית עושה? מרחמת עליו.  לאימך יש בענין הזה מחלה. זה שאת מנסה לכבד למרות זה - זה דבר גדול. אבל עלייך לאטום לגמרי את אוזנייך לענין הזה. להיפך, תשתדלי ע"י כך - כקונטרה - להרבות בטוב ועדינות פנימיים, שלא "תידבקי" מזה ח"ו.

תרבי טוב עם חברותייך - תשתדלי כמה שפחות להיתקל עם אימך. כמה שלא תאמיני לאף מילה מזה, ותנסי להתרכז בטוב הפנמי שלך ובהוצאתו לפועל כהבנתך, בהתעלמות מוחלטת מכל האמירות, לא לשמוע בכלל, כך הוא יקרין יותר ; וגם האבסורד שבדבריה יהיה ניכר לכל מי שהיא מדברת איתו על זה.

חיזקי ואימצי, זה ניסיון קשה. תרבי בטוב - אל תאמיני לאף מילה מהשטויות הללו, אל תחשדי בעצמך - ולא ירחק הזמן ותוכלי לתת לטוב הזה לצאת לפועל בצורה הולמת אותו, עם איש שהולם אותך.

אין מה להוסיף, כולם פה איתך... עושה רושם

(אולי גם המשיח יכול להגיע מתישהו)

דווקא חשבתי שבדך כלל אין כ"כ חילוקי דעות..

טוב, עם "כל מילה" באמת לא תמיד מסכימים...

מה לעשות שיש הורים שאין להם את הכישורים והרגישות להיות הורים טובים, לפעמים זה נובע מתסביכים שלהם עם עצמם, לפעמים כי ככה גידלו אותם, כי עברו משברים, זה לא משנה למה, אבל היא מצליחה לגרום לך לחשוב כאלה מחשבות על עצמך- אין לי ספק שהיא טועה.

עצם ההתמודדות שלך עם מעמסה כ"כ גדולה, עם כאלה השפלות ועלבונות, ועדיין את משתדלת לכבד ורק רוצה להיות בנאדם טוב- מעידים על כמה שאת בנאדם טוב, שרוצה ושואף לטוב וכמה כוחות יש בך. ומי שיהיה מספיק חכם ורגיש יוכל לראות את זה.

יש לך אפשרות לצאת מהבית?

גם אם לא כרגע, נסי לצמצם חיכוכים, להיות כמה שפחות בסביבה שגורמת להרגיש רע, להיות עסוקה מחוץ לבית,

לחפש סביבה נעימה ותומכת יותר ולהיות בה כמה שיותר.

ככל שתשמרי על עצמך ותרחיקי את עצמך מהקולות שאת שומעת ממנה, יהיה לך קל יותר למצוא את עצמך, לא תצטרכי לחפור כ"כ עמוק, זה כבר יצוף מעצמו.

תתחילי לשכנע את עצמך במחשבות ותפיסות פחות שליליות לגבי עצמך, ואם כרגע משפט כמו "אני בנאדם טוב" לא אמין מספיק וקשה לך לקבל אותו אז חפשי משפטים שאת מסוגלת להאמין להם, (למשל-  "כמו לכל בנאדם יש בי צדדים טובים יותר, וצדדים טובים פחות, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר") תכתבי אותם לעצמך במקום בולט, תגידי אותם לעצמך כמה פעמים ביום עד שיכנסו לראש.

אל תהיי קשה עם עצמך, בכל פעם שעשית דבר טוב או שהצלחת להתגבר , תרשמי את זה לעצמך, ותסתכלי בזה מידי פעם, זה יזכיר לך שאת בנאדם שגם עושה דברים טובים.

רק טוב.

איזה אשה חכמה

איזה איש טוב

מישהו שמכיר אותך באמת

(ואולי גם מכיר או יכיר ממך את אמא שלך

ואת הסיפורים שלה)

והוא יגיד לך

כמה היא טועה

וכמה את לא צבועה

וכמה ההתחצפות שלך נובעת  מחוסר אונים ומכאב וחללה לא מרוע לב.

וכמה את שווה.

תחפשי מישהו כזה..

מישהו שתוכלי לתת בו אמון ולספר לו הכל,

והוא יעזור לך להתמודד עם כל הסיפור הזה.

את נשמעת כ כך מתוקה,

ואמיתית,

ויום יבוא, גם אם זה לא יהיה כל כך מהר

שאת תדעי מי את

מה טוב בך

ואיזה קליפות את צריכה להוריד

ואת תרגישי טוב עם עצמך.

חיבוק!

אני לא יודעת בת כמה את ואם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית, 
אבל לדעתי - תעשי לעצמך טובה ופשוט תעזבי.

אבל מה זה פותר?

ואני לא חושבת שזו בריחה, כי זה לא קושי לגיטימי שצריכים להתמודד איתו בחיים. 
אם היא תעזוב את הבית היא גם תפסיק לשמוע את זה כל היום, תהיה עצמאית, ואולי גם אמא שלה תתחיל להרגיש את חסרונה.
אני לא חושבת שאפשר לשנות הורה בכזה גיל, אבל מי יודע, אולי זה ישנה משהו בהתנהגות שלה.
 

אני חוזרת על מה שאמרתי קודם - בריחה זה כשאת בורחת מקושי לגיטימי במקום להתמודד איתו.
פה אין שום דבר לגיטימי, אף אחד לא אמור לספוג יחס כזה בשום מקום ובטח לא בבית.
אם הקשר עם אבא שלך חשוב לך תפגשי איתו לבד, מחוץ לבית. את לא צריכה להקריב את המצב הנפשי שלך בשביל זה כי זה ממש ממש מפספס את המטרה. אני בטוחה שאם תסבירי לו הוא יבין.

איזו רגישות יש בך.. את נשמה טהורה!

איך למרות הקושי המטורף הזה, למרות שקשה לך עם הבנאדם שאמור להיות הכי קשור אלייך, את עדיין רוצה ומשתדלת לכבד הורים ולשמור על קשר עם המשפחה ואכפת לך מאבא ואת מרחמת עליו.. יש לך לב ענק ומה שאומרים לך זה הבלים ושקרים. 

לעניות דעתי, על מנת שיהיה לך יותר קל להתמודד, תסתכלי על אמא שלך ממבט של רחמים. כשהיא תתחיל לתקוף אותך, פשוט תרחמי עליה. תכל'ס היא באמת זקוקה לרחמים שהיא לא מעריכה ת'מתנה שהיא קיבלה. ככה גם לא יהיה לך כעס עליה, ומסתמא לא תעני לה והיא לא תחזיר לך.. וגם המריבות יתקצרו קצת. אני מקווה...

כל בר- דעת מבין שאת לא אשמה. השאלה אם יש דרך לרכך קצת את אמא, כי זה חבל שאלו היחסים בינכם. יש מצב כזה (אני לא יודעת אם זה מציאותי מבחינתך, אני רק מעלה רעיון...) שתגשי אליה בזמן שהיא יחסית רגועה ותביאי לה שי צנוע ופשוט תכתבי לה שאת אוהבת אותה גם אם זה נראה אחרת ותודה וכו'.. אני משערת שזה טיפה ירכך אותה.

                 תנסי ותעדכני,

אני מחכה לשמוע. אפשר בכיף גם באישי!

בהצלחה, אחות חזקה שלי!

הקשר עם אבא שלך חשוב מאוד, תנסי לשמר ולחזק את הקשר הזה, תסבירי לו למה קשה לך, אולי תמצאו "זמן איכות" מחוץ לבית פעם בשבוע, שניכם תרוויחו מכך.

אולי תנסי להציע לו בעדינות שידבר עם אמא שלך על אפשרות שהיא תיגש לטיפול, אולי יש מישהו אחר שהיא מקשיבה לו שינסה להציע לה את האפשרות. אני מניחה שגם היא סובלת מההתנהגות של עצמה, אולי מתאים טיפול משפחתי (כדאי להתייעץ).

בהצלחה רבה,

שה' יהיה בעזרך ותקבלי כוחות להתמודדות הלא פשוטה הזו.