פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1491)

שנה שעברה,אבל אני מכירה את כל הבנות שלמדו לפני שנתיים..

ביליתי שם שבוע...

ומסיבות מסויימות עזבתי..

אבל זה לא סותר את זה שאת מזדקנת

טעות שלי...הייתי איתך...

אני סנילית..3 שנים...

יש את ערוץ 7 חחח

את האדים מזגוגיות משקפיי.

זמנים הרבה לא היית כאן...

אין בעיה בביטול אירוסים, זה מראה בגרות של חשיבה אמיתית כדי לא ליפול לגירושים (אלא במקרה של מציאת מחלה וכד' ח"ו)

א. לא בפגישה הראשונה- ולו רק כדי לשמור על אוירה כיפית ונעימה.

רוב האנשים לא יודעים איך לאכול סיפור כזה, אז הם נלחצים והאוירה קצת לא איי..

ב. אל תקחי את זה כ"כ קשה כמו שזה נשמע- כי זה לא!

זוג מאורס שביטל זה בדיוק כמו זוג חברים שהיו בקשר ארוך.

למה מישהו שהפסיק קשר ארוך לא מרגיש צורך לשאול שאלה כזו?

ולמה בכלל החברה תופסת את זה כ"מום"? כמה זוגות היו בקשר ארוך ובסוף הפסיקו? אני משערת שרוב האנשים שפגשת ושתפגשי..

הכי חשוב שאת תצליחי לצאת מהקשר הקודם ולתת צ'אנס לקשר חדש, בריא וטוב בע"ה.

ב"הצלחה גדולה, חברה.

שהיו ב"קשר ארוך" - זה באמת מצב שלכתחילה צריך וכדאי להשתדל לא להגיע אליו..

ואני מקוה שזה לא "רוב האנשים" שהיא פוגשת.

[ויש אכן הבדל, עד כמה קשר רגשי עמוק נוצר, ולעומת זאת כמה זה היה כל הזמן בגדר של "בירור". וזו אחת הסיבות למה חשוב לזכור שהתקופה הזו אינה בעלת ערך "עצמי" אלא ערך של בדיקה איך יכול להיות אח"כ, דרך המעט שמנסים להכיר עכשיו]

זה, בלי קשר לשאלה של השירשור. שאכן, יכול לקרות, לא נעים, התברר שלא שייך - ומחפשים מי כן.

רוב האנשים שפגשתי, היה להם לפחות קשר אחד עמוק, חזק, רציני- שאותו אני מחשיבה בדיוק כמו ביטול אירוסין.

מה ההבדל בין לחשוב שאתה רוצה להתחתן איתה לבין להחליט ביחד שאתם רוצים להתחתן?

למה עושים מזה טררם כזה גדול?

ב"ה שהם לא התחתנו. זה דווקא מראה על בגרות.

לא הבנתי את השורה האחרונה.

בדיוק הסבירה למה מה שענית לא היה בדיוק על מה שכתבתי...

מה שכתבתי היה על הענין של "קשר ארוך" שהיזכרת" והדגשתי, דווקא מתוך דברייך, את הבעייתיות שזה יכול ליצור, וכמה כדאי להשתדל לא להפוך את הזמן הזה לבעל "ערך עצמי", כדי לא להגיע להסתבכויות גדולות מידי. כמה שאפשר לזכור שמדובר ב"בירור לקראת". זה עוזר גם כשמתברר שזה לא התאים.. ברור שהיה עדיף להגיע ללא כל קשר משמעותי מקודם; אז לפחות האדם מצידו, צריך להשתדל, בצד הבירור הנינוח, לא לסחוב דברים, כאילו הם בעלי ערך בפני עצמו. 

ולא כתבתי את זה ביחס לנושא של ביטול אירוסין.  לכן, הוספתי בשורה בסוף, שאם כבר קרה, והתבטלו אירוסין - או לא הצליח כיוון של "כמעט", אז "לאחר מעשה" צריך להתייחס כדבר שאמנם לא נעים שקרה, אבל התברר שזה לא היה שייך - וממשיכים הלאה.

אני מסכימה בשכל עם כל מה שאמרת.

הבעיה היא כשאנשים נקשרים מהר רגשית.  לא תמיד זה בר שליטה, או לפחות זה קשה מאוד לשלוט.

לפעמים הבעיות מופיעות כבר בשלב די התחלתי, אבל מבחינים בהן רק בשעת משבר ב"התאהבות המהירה".

הובנתי?

ומה שכתבתי - היה בדיוק כדי לנסות לעזור קצת לאנשים, לא להגיע לכך... 

לפעמים איך שמסתכלים מראש על התקופה הזו, עוזר לכך.

ואת צודקת, שאחרי הכל - דברים שקשורים ללב, הם לא תמיד פשוטים..

תודה.

הלוואי וזה יעזור.

רק מה, אחרי הנישואים כבר אין הרבה מה לעשות עם המידע החדש (אם מחליטים לספר רק אחרי החתונה..).

אם כבר אובייקטיביות-אז זה אחרי החתונה.

זו דעתי.

צריך לבא לקשר בבגרות ולא להבהל מכל סיפור עבר.

ביטול אירוסין= ביטול קשר ארוך. לא מעבר. לא היתה אף התחייבות. בסה"כ מחשבה למסד את הקשר.

כנראה שלא הבנתי.

אלא אם כן את מרגישה צורך ואז זה משו אחר

אתה לא היית רוצה לדעת שזאת שיצאת איתה ביטלה אירוסין?

אני הייתי רוצה לדעת! לא חושב שזה היה משנה משהו בהחלטה שלי, אבל זה פרט מאד חשוב בשביל לא להגיד אותו!

מזה משנה?

היא יכולה לספר, אבל מה אכפת לך?

ואם זה באמת כזה לא חשוב, אז למה היא מסתירה?

אם זה חשוב אז ברור שהיא צריכה לספר, ואם זה לא חשוב אז למה לא לספר?

וחוץ מזה, שאני לא רוצה שיהיו סודות ביני לבין אישתי לעתיד, כמו שאני מספר לה דברים אישיים כי אני רוצה שיהיו בנינו יחסים פתוחים ככה אני מצפה ממנה לספר לי דברים.

אם היא מרגישה שהיא מסתירה- זה משו אחד.

אבל היא לא צריכה לספר על זה, כמו שהיא לא מספרת על כל חוויה שהייתה לה פעם.

אני בגישה שלא כל דבר צריך לספר, יש פתיחות ויש שקיפות- אבל דוג' אם בנאדם נפל פעם באינטרנט, הוא לא צריך לספר על זה אם זה לא המקום שהוא נמצא בו..

זה לא סתם משהו, זה תקופה שהיא עברה בחיים.. לא אומר על האישיות כלום, אבל בהחלט צריך לספר..

ומי שלא מספרת פרט שיוודע על ענין משמעותי בינה לבין מישהו אחר -

זה יכול לפגוע בחיי הנישואין,

גם לאחר זמן.

בשביל הפייריות.

אבל לא לעשות מזה סיפור מיוחד. לא המספר ולא השומע.

את במשחק או בחיים?
תספרי כי זה תקופה שעברת, וזה חשוב לספר. לא כדיי שזה יהיה פייר.

בתכלס השאלה איזה חשיבות הבנאדם שעבר עליו המקרה מייחס לזה.

אם הקשר בעבר לא משפיע על ההווה- מספרים רק בשביל הפייריות, כיד שלא להסתיר דבר מה שאולי יהיה משמעותי עבור הצד השני.

כי תכלס, זה כבר לא חלק מאותו מאורס. 

תמי יקרה וכולם כאן,

אם הקשר שלך היה משמעותי ונשאר איתך עדיין ולכן את רוצה או מרגישה צורך לספר הרי זה שאת לא נקייה כלפי האדם שאת יוצאת איתו עכשיו

אם סיימת סיפור מבחינתך האירוע שהיה גדול ככל שהיה יכול להיות יקבל את הפרופורציות המתאימות לו וייזכר כתקופה מעניינת שבה למדת המון על עצמך דרך ועם בנאדם אחר שהיה קרוב ללבך באותה תקופה

וזהו

זהו

זהו

את עברת הלאה ושלום!

הוא לא צריך להיות משו כתם כזה שצריך לספר עליו כמו שמישו כאן כתב זה כמו קשר ארוך(הן במובן המנטלי והריגשי ) שנגמר כך ותודה לאל!

בחיי רק אצל דוסים זה יכול להיות כך

"רק אצל דוסים יכול להיות" שלא מקבלים כ"טבעי" את "עם בן אדם אחר שהיה קרוב לליבך באותה תקופה", אם הוא מהמין השני -

בגלל ש"אצלם" קשר קרוב כזה הוא לכתחילה רק עם מי מי שמתחתנים איתו.

ולכן, טוב מאד שמבינים שזה לא מצב "לכתחילאי", ומצד שני - טוב שמבינים, שדווקא מי שאצלו התפיסה ה"דוסית" הזו קיימת, יכול ביתר קלות להתיייחס לתקופה כזו אם נגמרה "ללא תוצאות", כאל בירור לקראת נישואין שהסתיים במסקנה שלילית, ומן הסתם גם הפיק מכך תובנות וכו'.

ואז הוא יכול ביתר קלות להמשיך הלאה.

הלוואי ויכולתי להפגש עם אדם מבלי להקשר/ לא להקשר בכלל. פשוט בירור שכלי.

כשנפגשים כמה וכמה פעמים, ברור שזה ישאיר איזה סימן.

לכן אני מקנאה במי שלא היה צריך להשחק ע"מ למצא את בן זוגו.

עייני מה שעניתי לך למעלה...

אנחנו בכמה התפיסה של מקומה של התקופה הזו, יכולה לעזור במניעת/הקלת משברים..

וחלק מהענין, לדעתי, הוא לעשות מזה ערך עצמי של קשר.

אע"פ שבווודאי כל דבר שה' זימן לנו - צריך לראות מה למדנו עם זה, מה התברר, מה זה קידם.

אבל אני תהיתי על עצם השאלה שלה מתי לספר?

כאילו אמרתי אחותי תמשיכי הלאה אם סיכמת פרק זה בחייך

ולכן אין מקום לשאלה  מבחינתי

ואז אמרתי שאם היא בכל זאת תרגיש צורך אז בבקשה תספרי כשתרגישי שזה הזמן המקום הנכון פיסת הדשא

המתאימה/מעל כוס הקפה/לאטה/שוקו /אספרסו הנכונה ,

בספסל ההוא הנראה לנכון

אבל חושבני שיש בנים שיראו דבר כזה אחרת לגמרי.

משקל אחר מאשר בנות היו מייחסות.

וגם בנות: "אירוסין"? לא אמרת לי?....

זה לא ביטול אירוסין ממש- אלא  יומים לפני....(כאילו לא ביטול אחריי אלא לפני- כמו שנאמר כאן- סיום קשר ארוך)

אותם דעות?

*וואני רושמת לא בשבילי, אבל תודה לכל העונים!!

אם היא כבר "התנקתה" מזה, ושלמה עם החיפוש החדש -

בעז"ה לא יקרה כל רע..

[יתכן שבפרט אם היא זו שראתה שלא מתאים לה]

אני שמעתי על מישהי שביטלה - כולם אמרו לה מז"ט, והיא הרגישה שהיא בכלל לא בענין..

מסתבר שדבר כזה לא יעשה כלום לאח"כ.

וגם זה שהיא תספר על כך, ונגמר.

רק צריך שיהיה ברור לשומע שהיא מספרת לא כדבר קרוב לליבה, אלא סתם ליידע, ותדגיש שבסוף ראתה שזה לא שייך.

ענ"ד.

אבל למה זה כ"כ מלחיץ אותך?

הוא יקבל את זה, בע"ה.. אם לא, אז הוא לא בשבילך..

לא נעים לגלות דברים כאלה רק אח"כ...

את צריכה לשאול רב אם זו חובה לספר דבר כזה..

טעויות שעשינו בדייטים, לא נעשה עם המיועד/ת.

ברכה והצלחה

בס"ד בר"ה

חיזוק האמונה!!!

אם יש משהו שמחזק ת'אמונה, זה: "זיווגו של אדם"!!!

ר' נתן כותב באחת התפילות בליקוטי תפילות: ""קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" אבל אתה בכוחך הגדול, גם קריעת ים סוף קל לפניך" ...אותי בתפילה הזאת מאוד חיזקה!!!

ואל תספר לי על החוברת של ר' נתן. זה השתרבב לנו איכשהוא לארון ברכונים וכ-ל שבת מישהו אחר חושב שהוא סופר {דופר דרינק} מצחיק ומניח את זה ליידי במקום זמירון..

בס"ד בר"ה

אבל בסידור של מוהרא"ש זה כתוב בסוף תפילת שחרית של חול....

חלק מהתפילות שנמצאות שם, אחרי התפילה...

בכל אדם יש דברים טובים יותר וטובים פחות, צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס

המלאה של כל "הצעה".

רק כך נוכל למצוא את החצי השני שלנו ולהשלים עם כך בגילה רינה דיצה וחדו"א(השפעת המבחנים) אהבה ואחווה ושלום(השפעת סוריה) ורעות

בס"ד

פתחתי פה שם משתמש חדש, כדי לענות לך..

אני יוצאת עם מישהו ובעז"ה, כנראה שנתארס.

אני בת 25, ויצאתי עם אולי 70 בחורים או יותר.

אני יודעת ורואה ממש איך כל הקשרים הרצינים שהיו לי, סללו לי את הדרך עם הבחור

שאני יוצאת איתו עכשיו. מאחד למדתי איך אני רוצה אותו מבחינה דתית, מאחד למדתי להסתגל למראה

שלו (שניהם קצת מלאים, וכיוון שיצאתי עם מישהו מלא, כשהכרתי אותו, ההסתגלות למראה שלו היתה קצרה),

מאחד למדתי שחשובה לי תכונה מסויימת, שלפני כן לא חשבתי עליה, ומכולם למדתי שלא להתייאש, שיש בחורים כמו שאני מחפשת, והם נתנו לי אמונה ותקווה שבעז"ה ה' ישלח לי את הבן זוג שלי.

הקיצור, כ-ל הקשרים שלי, שהיו רצינים, והשפיעו עלי במחינה נפשית (ולא פשוט להשתחרר מקשר רציני),

סללו לי את השביל לבחור שלי.

מאלו שיצאתי איתם פעם אחת? היו כאלו שלמרות שזו היתה פגישה אחת למדתי יותר על עצמי, והיו כאלו, שבאמת אני לא יודעת ולא מבינה מה נתנה לי הפגישה איתם, חוץ מבזבוז זמ, כסף ומאמץ.

אבל, ב"ה התקופה הזו, של ההמתנה, של התפילה, של האמונה, של הצפיה, נתנה לי המון.

ולמרות זאת, התפללתי לה' ימציא לי אותו, והיו תקופות של עלבון, צער, כאב לב, טרדות הנפש, וספקות בהחלטות בדרך, ושאלות כמו "מתי כבר לי זה יקרה?".

ה'  משגיח עלינו בהשגחה פרטית, ושמעתי פעם שלכל אדם יש ניסיון שהוא צריך לעבור בחיים, בבחינת גשר צר מאד, אבל העיקר לא לפחד כלל- להאמין שהכל לטובה, שה' רוקם לנו את ישועתינו, ולסמוך עליו הוא יראנו ניסים ונפלאות. ועדיף את הניסיון הזה. מניסיון (תרתי משמע..=)

וגם, בתקופה הזו פשוט התקרבתי לה', למדתי להתפלל אליו, למדתי לסמוך עליו בלבד, לצפות לישועה שלו, להדבק בו.

אל תתייאשי מתוקה, ישועת ה' כהרף עין. בעז"ה תקבלי מה' הצעה שהיא תהיה הצעת הזיווג שלך בקרוב ממש!

בעז"ה חודש אדר בפתח, חודש של שמחה וישועה!

הייתי מעדיף לא ללכת בדרך הזו,

ולא לקבל ממנה כלום.

בפועל, ברור שהיכרות עם מגוון אנושי רחב,

מגדילה אצלך את ההבנה והיחס.

ואוגרים כוחות לקראת הימים הבאים.

אופיה ב'..אנדרדוס

בס"ד בר"ה

ושופכים ת'לב לה'....אומרים לו הכל!! ה-כ-ל!!!!

ושכרגע אני מבועס

כמה טוב ה'

בכרית, אף אחד לא ידע שבכית. (יעני, בן-בוכה. מי ישמע.)

ואחרי שבוכים,

נזכרים בכל הטוב שה' נותן לנו.

ככה זה עובד אצלי. ^

להוציא את הרע ולהזכר בטוב.

שכל פעם שהיא מבואסת היא קונה ביסלי...(והיא אחת שלא מכניסה דברים כאלה לגוף בד"כ) אז את יכולה לנסות עלי זה לא עבד..

ואז נהנה מזה שהצלחת....

או שותים שוקו שוקולד...

ומדברים עם ד'...

הוא היחידי שיכול לעזור

לא הייתי יוצא עם מישהו שביטל אירוסין! (בעצם גם עם מישהו שלא ביטל אירוסין לא הייתי יוצא)

אם זאת מישהי שביטלה אירוסין אז יש על מה לדבר >ש<

צריך להבין שביטול אירוסין הוא ההצלה,ההתעוררות,ההתפקחות- לפני שזה מערב חיים עצובים וגט.

ולא,לא התנסיתי לא בזה ולא בזה, אבל די ברור לי שכן.

אני חושבת שצריך לבדוק כל אחד לגופו!!! ולא משנה אם הוא ביטל אירוסים או התגרש או וואט אבר!

זה לא כל כך מדוייק.

יש כל מיני מקרים של ביטול אירוסין.

סתם לדוג',

אם היא ביטלה בגלל שהיא גילתה שהוא מסומם?

ויש הרבה הרבה דוגמאות!

דווקא לפעמים זה מראה על מחשבה עמוקה, 

ואומץ לקחת החלטות קשות, כשיודעים שהן נכונות.

אבל בהחלט מצריך בדיקה עמוקה יותר מאשר מישהי חדשה.

השאלה היא למה אתה יודע את זה לפני שאתה יוצא איתה?
למה צריך לספר את זה לפני?

ולא, לא קמתי ותיקין. אמרו שירד שלג ודי איכזב, אז החלטתי שלפחות נעשה לילה לבן.

ויצאתי בעברי גם עם כאלו שביטלו אירוסין.

חלק ידעתי מראש, חלק לא ידעתי. (אחד היה בטוח שהשדכנית סיפרה לי שאמר על זה משו בדרך אגב, ואז התברר שלא ידעתי..)

זה לא מראה על כלום.

וכל אחד והסיפור שלו.

(שמעתי על כ"כ הרבה סיפורים עם כ"כ הרבה סיבות שונות לחלוטין) 

סביר להניח שהייתי רואה את זה בצורה חיובית, שלבחורה היה מספיק אומץ לעשות את מה שעשתה. 

מידות, רמה תורנית, הכל...

לא חושבת בתאריכים עבריים? נחייה עם זה.

או חתונה, או אח"כ בר מצווה וכאלה-

כל פעם לפתוח יומן?

זה מעיק. זאת יכולה להיות בעיה מעיקה.

*נולד בשנות ה80?! זקן

*אתה לא אמין.. עכשיו זה בכלל שנת הדרקון. זה לא היה בין האפשרויות שלך 

אני חושב בתאריכים עבריים, בשביל חבר'ה מהמכללה שרוצים לקבוע חברותות יש לי על השעון את התאריך הלועזי וגם בפלאפון, אני מניח שאצליח להסתדר עם בחורה כזאת.

זה שרוב האנשים פה בפורום מתחת לגיל החוקי לחתונה לא מוציא אותנו זקנים..

|ילדת שנות ה80 גאה| 

זה כולה 22 ומעלה..

מהשאלה שלך התעלמו, ודווקא אותי לקחו רציני ואפילו תקעו את זה בעמוד הראשי.

בהרבה מקומות לא מכירים אותו (או, לא מכירים אותו מספיק) ואני מבין את מי שנוח לו לעבוד בתאריכים לועזיים. למעשה - גם אני משתמש בהם במידה לא מעטה בכלל, בהתאם לצרכים המשתנים.

העברי - שמחות בעיקר, חגים, ימי פטירה וכו'

הלועזי - משכורת, חשבונות, חישובים...

זה מה יש.

ואדם צריך להרגיש טבעי עם העברי (לא רק חגים וכו', אלא כך הוא מזהה את מיקומו בזמן) - וכשאין ברירה, מאולץ עם הלועזי. גם אם הוא עובד במשהו שזה קורה הרבה.. טוב מאד שאם הוא מקבל משכורת ב"עשירי", הוא הולך ללוח לראות "מתי זה יוצא"...

וזה נבחן אולי כשהוא סתם צריך לציין תאריך. מה נמצא אצלו בראש.

ושוה להשקיע בתוך הנפש והתודעה, בשביל להישאר בבריאות, האישית והלאומית.

אם נלך לפי "מה יש" - נתרגל גם ל"עם פלשתיני", "שטחים" "הדרת נשים" ועוד ועוד.  אין ברירה - צריך וטוב להישאר מבפנים לגמרי אנחנו, עם האוירה והאמת שלנו, גם אם אנחנו צריכים בשביל זה "לתרגם" מושגים לא פעם כדי להבין מה הם מתכוונים. .

היית חותך בשביל דבר כזה?

תודה.

באמת התכוונתי להוסיף - ושכחתי - שאני בכלל לא מתייחס לנושא השירשור, לאף כיוון.

הגבתי רק על ההודעה של "אדמין". זה התכל'ס היחידי בהודעה שלי..

יישר כח.

מי שהיא עם מידות טובות תורנית מאוד ויראת שמיים וכו' וכו'..

לא תשתמש בתאריך הזה אלא רק לדברים כמו חשבונות וכו..(אדמין)

...

21.5.5772

אבל אני מבין לצערי את מי שמוותר על העניין האידיאלי הזה.

חוץ מזה שהתאריך העברי והפורמט שלו באמת לא נוח. חישובי מספרים קלים יותר מחישובי אותיות.

(במחשב בבית, בצד שמאל למטה מוצג תאריך עברי, בעבודה - לועזי, מה לעשות ששניהם נחוצים?)

אבל, כידוע, החיים - בניגוד למחשב - לא נמדדים דווקא לפי ה"פורמט"...  יש חשוב מזה (אגב, ניסיתי בזמנו - לגבי חישובי תאריכים, לאו דווקא עכשוויים, אלא בַהיסטוריה. והגעתי די מהר למצב שכאשר הייתי שומע שנים לועזיות, הייתי צריך לתרגם לי לעברי, בשביל נוחות הידיעה היכן זה בהיסטוריה..  זה מאד קל אחרי שמתרגלים).

ומה שדיברתי היה בעיקר על ה"קביעות הנפשית". ועל זה לא כדאי בשום אופן לוותר.

וכשזה חשוב - ממש לא רוצים לפעמים את ה"נוחות" שבחישוב המספרי כשאפשר בלי זה. פשוט מרגישים לא טוב עם זה. כמו בכל ענין ערכי.

יש עדיפות גדולה ללועזי בחישובי תאריכים, פשוט בגלל שהוא מספרי.

חישובי האותיות פשוט מסובכים מדי !

אם ההרגל העברי היה ממוספר גם הוא, היה יותר קל לעבוד איתו...

אזי כדאי שזה יהיה באותו יום במקרה הזה..

ואין יותר מהנה מלענות בכיתה לשאלה "מה התאריך היום?" - "גימ"ל.."

והיא עונה לי: "אויש, נו! הלועזי!"  "לא יודעת!"

יש חשיבות לתאריך העברי, הוא אומר לנו מי אנחנו באמת.

וואלה. אבל זה לא נוח.

נכון שזה לא נוח תמיד, מאז שהתגייסתי התחלתי לחיות עפ"י חודשים לועזיים.

אבל תמיד אני מנסה להחזיק ראש איפה אנחנו נמצאים בעברי.

בתחילת השיעור הראשון של המ"מ בטירונות הוא שאל- מה התאריך העברי (ואנחנו ידענו, כי היינו שח"ר...), וציפה שאף אחד לא ידע וכבר היה לו מהלך שלם על זה...

כלומר גם חילוני 'טהור' מהרצליה יודע שיש ערך חשוב מאד לדבר הזה.

ומי שלא מסוגל בכלל לחשבן את זה, זה אומר עליו משו...

אהוד, כשראיתי את שמך מתנוסס על ההודעה לקיתי בשוק קל...עד שהבנתי שזה רק בעקבות דיון תיאורטי.

ומה אתה אומר?

בדר"כ מי שגדל בסביבה תורנית לא מודע כ"כ לתאריך הלועזי - אז עוד להשתמש בו ולא להצליח לזכור תאריך עברי? נשמע לי מוזר.. (אלא אם כן הוא בא ממשפחה אמריקאית או משהו כזה שנראלי הגיוני יותר..)

זה יותר על הסביבה שבה הוא גדל.

יצא לי להכיר בנות שלמדו באולפנות טובות ששם השתמשו באופן מוצהר בתאריך הלועזי..

אני בצבא משתמש רק בתאריך העברי, נכון שצוחקים עליך, במיוחד שאתה רושם בדף טפ"ש ט"ו בשבט, אבל זה מכניס לאנשים בראש את חשיבות העניין.

בס"ד בר"ה

אחותי, אין טעם והצדקה שזה יעשה לך חוסר חשק לצאת לדייטים...

את יודעת מתי נופלים??? כשלא מתחתנים!!!!!!!

אם יוצאים זמן "נורמלי" (כל אחד והדרך שלו בענין..) לא נופלים!!!

ברור שקשה והכל, אבל אם נופלים פעם אחת, אי אפשר להפסיק!!! אם לא נופלים בכלל, אפשר עוד להחזיק....

ובשביל לא ליפול בכלל צריך להתחתן...

ואם קרה ומכל מיני סיבות שבעולם, לא מסתדר להתחתן, הפיתרון הוא פשוט, לא להתקרב יותר מדי, לא לתת נשיקות באויר, לא להגיד שבא לך לחבק אותה וכו' וכו'...להקריב הכל למען שמירת נגיעה!!!!

הנפילה מתחילה מזה שמתקרבים קצת יותר מדי...ומשם לתהום, הדרך קצרה מאוד!!!!

אבל צריך לדעת תמיד, שאין יאוש ויש תקווה, וה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו....וה' יודע כמה קשה לנו בזה!!! לנו נשאר רק לשמח אותו, ולבנות עוד בית כשר ונאמן בישראל...

א- אם הם לא שומרים נגיעה, זה בעייה שלהם עם רבש"ע.

ב- לא בהכרח שזה יקרה גם לך עם מיועד כזה או אחר

ג- משיכה מינית חזקה איננה חטא לכשעצמה. הנפילה עצמה היא הבעייתית

והחשק שלא לשמור לבין אי שמירה.

לגבי אי שמירה, לכל אחד סגנון ההתמודדות שלו ואם שני הצדדים באותה דעה אז זה פחות קשה.

מאידך, אם את יוצאת עם מישהו שכלל לא מעורר בך את הרצון להכשל בנגיעה, עצתי לך היא להפרד ממנו ולא להמשיך את הקשר.

הרצון הזה הוא יסוד חשוב בנשואין ואם הוא לא קיים אז אין שום סיבה להנשא.

ברור שעצם המשיכה זה לא הבעיה..

וברור ש"אולי זה לא יקרה לי" אבל הייתי כ"כ בשוק מהחברה שלי שהיא ככה, שפתאום כל הביטחון שלי בעצמי ירד..

וחוץ מזה, שדות האמונה- אתה בעצם אומר שכדאי לקצר את הזמן של הדייטים בשביל לא להכשל- אבל אני מאמינה שצריך להכיר את הבנאדם שאתה יוצא איתו ולהיות איתו קצת לפני שאתה מתחתן..

אי אפשר להתחתן ברגע שמתחילה משיכה פיזית, רק בשביל לא להכנס לנסיונות!! 

חוץ מזה גם כשאתה נשוי- בעצם חצי מהזמן אשתך אסורה, ואז הנסיון הוא לא פחות קשה, ואולי יותר! 

בס"ד בר"ה

ואפשר להחזיק חצי שנה (ואפילו יותר מזה...)..

אני יודע שזה אחד הנסיונות הקשים בדור, אולי הקשה שבהם..אני לא רוצה להישמע איזה דוס פרוש כזה, שלא מבין איך אנשים נופלים בדברים כאלה....

אבל עדיין אני ממליץ בחום, תקריבו הכל, אבל ה-כ-ל..רק לא ליפול בנגיעה, זה פשוט הורס כל חלקה טובה!!! לפני ואחרי הנישואין....

והבחור שלה יוצאים פחות מחצי שנה..

כנראה זה אינדיווידואלי..

ברור שלהקריב הכל!! אבל כנראה לפעמים לא משנה כמה חזקה ההחלטה שלך...

לא שיש לי איזה עניין לסתור אותך פה..

תודה על התגובות, מחזק

אל תתני לזה להוות אומדן בשבילך,

באוי נראה לך כמה מהציבור שלנו נפגשים,

ושומרים.

ולא נראה לי שזה כ-ז-ה חריג!!

ויש לזה סיבות

בס"ד בר"ה

אולי זה ישמע קצת לא יפה, או לא מנומס, או לא יודע מה, אבל....

אם לא נותנים לזה סיכוי זה לא יגיע!!!!!

ברור שיש משיכה והכל, אבל הנשיקה הראשונה לא קוראת, שהגבר קופץ על האשה ומנשק אותה...

זה קורה לאט לאט, מתקרבים קצת יותר מדי וכו'...

אז מה שרציתי להגיד זה, שאם לא מתקרבים, ותמיד שומרים על מרחק כמו שצריך, זה לא יקרה!!!

אפילו כשיושבים או הולכים, לשמור על מרחק!! אם נשמרים בהכי קטן לא נופלים בהכי קטן!!!!!!!

פשוט מדהים לראות את האכפתיות האדירה שלך מהחברה ומהאיסור!!!

כל הכבוד שאכפת לך (זה לא מובן מאליו לצערנו).

לא סתם חז"לינו ז"ל קבעו גדרות לאיסורים.

זו אמרה דוסית לחלוטין- אבל זו אחת הסיבות בגללן לא טוב למרוח קשר.

כשיש בתודעה הבנה כי הקשר נועד למטרה עליונה בכל אחד משלביו, כולל ההכרות..-

זה יכול לעזור בקשיים. אנחנו לא לבד בקשר. יש לנו מטרה מאוד ברורה בפגישות..

ס"ד עצומה, חברה.

אם אדם מראה שמבחינתו זה דבר שבגללו הוא זורק את הדייט וזה נורא - אז לא יעברו את הקו.

כמו שבכל תקופתי בצבא רק פעם אחת בת נגעה בי מתי שהזיזה את היד כדי להיכנס לחדר ולא ראתה שזה אני, ואחר כך התנצלה בפני כמה דקות, וזה לא שהבנות שם הלכו כמו ב"בית יעקב" בב"ב.

חובה להראות סלידה מפני נגיעה לפני נישואים וכד'. מה שכן אפשר לדבר על הקדושה שאפשר לשמור מעבר להלכה בין בני הזוג.

כמו שהארוס יבקש שבחתונה יראו את עצמם כאילו שהכלה נידה גם אם היא לא כך, כדי לא לגרום להרהורים וכד' (כמו לא ללכת עם יד ביד בחתונה וכד'.

יש הבדל בין הסיפור שלך לבין חברים שלא שומרים נגיעה..

שמה זה בא מתוך רצון של שני בני הזוג, וחוסר יכולת לעצור את זה. 

אני בטוחה ששניהם שידרו שלא לדעת לפני החתונה בתחילת הפגישות, הם שניהם דוסים.

אבל עם כל ההתקרבות וההתאהבות זה הגיע למצב שהיה להם קשה..

כ"כ נכון....

תודה למי שהעלה... למען החיילים שלא יוצא להם לראות.

תורה-מן, אתה בטוח שלא ציירת את הקומיקס בהשראת די"מ?

הרעיונות שמובאים שם כל שבוע- לקוחים מתוך הפורום???

כבר כמה פעמים שהבחנתי בקשר ישיר..

אני צודקת?

ועד כמה שיצא לי להבין הם בוחרים את הרעיון שקיבל הכי הרבה "לייקים"...

וכל תחילת שבוע הם שואלים אם יש רעיונות ל"יוצאת" ואם יש משהו יפה הם מעלים את זה בשבת....

נמאס להתלונן שזה צולע..

זה מתוך התחשבות בקוראי העלונים,

יש לחשוש שמא ימצאו עניין בהם ויבואו לעיין בשעת התפילה.

ולבקש שיתנו לי עוד פינת קומיקס במקום.

עם כל הדייטים האלה צריך עוד מקורות פרנסה...

יגיעו לידי צחוק רח"ל.

ממשש אהבתי את שניהם

את היוצאת קצת יותר

נראה לי שאצל ההורים שלי יש את זה.

למה לא?

יש לי בשלוף כמה דוג' שאני מכירה, ואם אחשוב קצת אגיע לעוד.

בס"ד בר"ה

זה לא אמור להיות ככה???

פשוט שכן (עם סייעתא דשמיא, כמובן).

ואם כן אז למה לא גם עכשיו?

האם יש הבדלים בין היום לבין פעם במושגים של אהבה וכבוד?

ברור שכן, אין סיבה שלא. אלא אם כן הבעל לא מספיק רציני! 

אני לא יכול להעיד,אבל אני יכול לשער.
ולדעתי יש מצב.
למרות שההגדרות האלו קצת קשות להגדרה...

ראשון, שני, חמישי,  עשירי?

לכל אחד יש 'קרטריונים' משלו.

לדעתי- אם השיחה זורמת, כיף לכם ביחד,כיף לכם לדבר..זה דייט טוב.

הרש- אשמח אם תוכל להסביר לי את "הקריטריונים" של כל מס' דייט?!?

דייט

הכי מושלם שבעולם...אתה לא רוצה שזה ייגמר ...

צ ו ד ק ת !!

כמה פעמים נפגשתם?

בס"ד בר"ה

קשר שמתחיל בשקר, לא מגיע למחוזות טובים...

רק לחשוב איך לספר את זה...שלא יצור הרבה בלאגן...

ושים לב שאתה לא מערבב שקר בשקר..

ברכה והצלחה!!!

על מה מדובר?

אם זה סתם שטויות אז אין לך מה לדאוג, בהזדמנות שזה יעלה תוכל לתקן את הטעות

ממה שלי ידוע הם בעיקר מציעים סיוע לחוזרים בשאלה מהמגזר החרדי. אבל אולי יש להם גם מה להציע ליוצאי המגזר הדת"ל.

אפילו המייסד שלהם חזר שוב בתשובה וכבר לא אוהב אותם מדי.

בשביל לבחון אותם לחתונה..

בס"ד

התכוונתי ברצינות.. אם מישהו מסתדר עם אחים קטנים או מישהו ממש מתעצבן על האחים הקטנים זה יכול להיות מדד למוכנות?

וזה הקטן- גדול יהיה!!  

ונזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים!  

סבלנות,

רגישות,

יחס לקטן ממך/לאדם במעמד נמוך ממך.

כל אלה ^ מרים על אופי,

לאו דווקא על מוכנות לחתונה.

אם כי זה ממש קשה....

אחים זה אחרת מילדים.

זאת אומרת, אם את רבה/מתעצבנת על האחים הקטנים שלך - זה לא אומר שככה תהיי עם הילדים שלך...

אבל מה שכֵּן - מי שיש לה/ו ניסיון טוב בעזרה ובטיפול באחיה/ו הקטנים, זה נותן קצת "סטאז'" לטיפול בילדים...

ביחס לאחים קטנים יש הרבה דברים שדומים (לא אותו דבר- דומים) ליחס למשפחה שתהיה לך.

בשני המקרים את לא בוחרת מי יהיו האנשים (ילדים או אחים),

בשני המקרים אין את ההתנהגות הטובה שה"חוץ" מוציא ממנו.

בחוץ קל הרבה יותר להתנהג מנומס, לא לצעוק ולחייך תמידית,

מי שמצליח גם בבית - זה סימן לבגרות ומוכנות.

וגם - אם את מצליחה להכיל את הקושי של האחים שלך, לוותר, לתת באמת ובשמחה,

זה סימן נהדר!

(והאמת ששמעתי את התובנה הזו מרבנית חשובה ומתוקה)

סבלנות, סתם מידות טובות -

תמיד עוזר..

אבל ל"כיוון השני" - זה לא מחייב.

"מריבות בין אחים" - על אף שאין זו גזירת שמיים ובוודאי עדיף שלא - זה מושג ידוע למדי. יש לכך כל מיני הסברים.

ולכן, אל תחלש דעתו של מישהו כזה, ש"מי יודע מה זה אומר כשיהיו לו ילדים"...

ילדים שלך - זה משהו אחר לגמרי..

אלא ברמה הכללית זה מעיד על האופן שבו שולטים על הכעס, שבו מחליטים להגיב, שבו מתנהלים..

מבחוץ לא תמיד אנחנו מי שאנחנו כמו שאנו במשפחה- ושם אנחנו נמדדים באמת

שם הוא מי שהוא באמת. אז כן, זה במידה מסוימת קשור למוכנות ועבודת המידות ברמה הכללית

כמובן שצריך לבדוק את המקור והסיבה לזה שהוא לא מסתדר, אבל הביטוי של הקושי שלו- הוא משהו שיכול להתבטא גם בתחומים אחרים

אני חושבת שזה מראה המון דברים ביחס לעתיד והכל. צריכים להיות מודעים ולא מודאגים כמו שאמרו לפני יש בזה דברים טובים ופחות וצריך לעבוד עם זה וזה כבר פותר חלק מהקושי

מראה על סבלנות!!! ועוד...

לילדים יש לך הרבה יותר קישור, ושייכות, התמסרות.

כמו שאם היום את לא מסדרת את החדר שלך הכי הכי, לא אומר שבתור אמא הבית יהיה מבולגן.

בס"ד בר"ה

סבלנות היא סבלנות...

רק אל תשכח שאצל הילדים שלך זה מחויבות 24 שעות...

ואולי בתת מודע שלנו אנחנו מתנהגים יפה לאחים, כי אנחנו יודעים שזה זמני, מה שאין כן אצל ילדים משלך..

אני לא בא להחליש מישהו ח"ו..אני רק מכניס לפרופורציות...

ועם כל זה אני חושב שאין כמו להיות אבא!!! (לא ניסיתי אף פעם, אבל ממש מגרה אותי)

היחס שלך לילדים שלך,

הא שונה לגמרי.

אתה מגיע אליהם בכלל ממקום שונה,

יש לך סמכות עליהם,

ולא יעזור- זה שלך.

אחים קטנים לאדם מבוגר זה נושא מאוד מורכב ולא פשוט.

זה לומר לה לעשות זאת בעצמה.כבוד מינימלי. במחילה..

עזבי את זה שאת בין הפטיש לסדן, הם אנשים בוגרים..

בס"ד בר"ה

ואם הוא לא הכיר אותה לפני כן, או שלא הוא זה שביקש שתשדכי לו אותה...אז לא נראה לי שזה יהרוג אותו..

אפשר להסביר יפה שהיא לא בענין כ"כ..ואם הוא יקח את זה קשה (מה שלא נראה לי קורה מפגישה ראשונה) אפשר לנחם בכל מיני משפטי עולם כאלה...

ואולי גם הוא בכלל לא רוצה להמשיך....מה שבטוח לא כדאי לדחות, מיד לספר...

עריכה: באמת כמו שכתמר אמרה, עדיף שהיא זאת שתגיד...באמת כבוד מינימלי!!!

מנסיון גם כשזה קשה הכי נכון זה שהם ידברו על זה בעצמם, כדי שאח"כ לא יהיה לך מצב לא נעים עם אחד הצדדים...

אפשר אולי להציע לה להגיד לו את זה פשוט ב2 שיחות טלפון...

הבעיה שהיא מדברת איתו רגיל בטלפון- ואין לו סיכוי להבין משהו..

יהיה בסדר אם אני יגיד לו לשאול אותה מה היא חושבת על הקשר?.. (וככה היא תהיה חייבת להגיד))?

לא תפקידך להגיד לו משהו- היא צריכה להגיד לו. במיוחד אם הקשר כבר הגיע לשלב שהם נפגשו כמה פעמים, דיברו הרבה בטלפון וכו'. זה לא צריך ליפול עליך.

שתהיה מהססת יותר... קצת יבשנית

שיתחיל לקלוט ממנה ש-קרה משו, יש בעיה

לא תפקיד שלך להגיד לו

וזה לא יהיה לו בריא לשמוע את זה מך

תעודדי אותה להיות גברת ולומר לו בעצמה

(ו-כן- גם לגברים יש רגשות.)

הייתי רומזת לו... (לפחות שיבוא מוכן)

ואומרת לה שהיא חייבת להגיד לו!!!

משהו בסיגנון: אני מתרשמת שלמרות שהיא התרשמה ממך, אבל שזה לא בדיוק בכיוון שלה.. (הוא הרי בן דוד שלך, כך תעזרי לו).

ולה תגידי, לפני כן, שכאשר הוא מתקשר - היא חייבת להגיד לו, מתוך הערכה, שנראה לה שסובייקטיבית זה לא מתאים לה.

היא המדוייטת שלו, לא? מה היא ילדה בת שתיים? טלפון אחד וגמרנו.

והוספה-כשם שההיא ידעה להתארגן יפה ולצאת,שתדע לצאת יפה מזה..

גם אני אמרתי שהחברה שלה צריכה לדבר.

אלא בתור בת דודה, היא יכולה כבר לעשות לו טובה, בכך שתגיד לו "התרשמות", לאור התיאור שהגב' משלה אותו ש"העסקים כרגיל"...

היא זאת שיוצאת איתו לא את.. זה יותר יפה ומכובד

חלק מההתמודדות, וזה לא מעיד על הרבה בגרות לשלוח מישהו אחר

את מה שהיא חושבת מישחקים לא מובילים לשום מקום.

מסכן הבן אדם

הגבר קובע

הוא צריך ליזום,להציע,להחליט..

אין מקום לפרשנות אחרת..

כמובן שעליו להתחשב בדעה שלה, אך הוא צריך להוביל

אני הולכת המון פעמים בפעם הראשונה, ביוזמתי ואני בת

בעזהי"ת.

לכו לקפה בגינה

אצלי לא..

אולי יש לך את ההוצאה היותר עדכנית???  מעניין

אנשים!!! (גברים ונשים כאחד!)

זרמו לפי מה שטוב לכם, נוח לכם ושמח לכם.

אין כללים. צאו מיזה.

פשוט להיות רגישים, קשובים, מנומסים ועם מודעות נכונה. 

וכמובן-

תציעו לבחור/ה דברים (מקומות, רעיונות, נושאי שיחה וכו') כי אתם באמת רוצים את זה,

כי זה מהעולם שלכם, כי נוח לכם עם זה,

ולא כי כך אמרו שצריך לעשות בפגישה חמש וחצי.

כי אז הצד השני מרגיש את חוסר האמת והאילוץ.

עזרא- סליחה שנפלתי עליך,

זו נק' שחוזרת פה שוב ושוב והייתי חייבת לפרוק את ההסתייגות.

תציע לה מתי שבא לך לשבת בבית קפה,

ואם זו לא התרבות שלך- אל תעשה את זה בכלל, פשוט תביא פק"ל ועוגיות ותמצאו איזה פיסת אדמה!

אתה מתלבט? תשתף אותה, כמובן שהשיתוף יהיה ברמת הפתיחות שכרגע מצויה בקשר.

וזה ממש לא קשור כמה פגישות היו עד כה. לפעמים יתאים אחרי פגישה שנייה לפתוח ולפעמים רק אחרי 7 פגישות. 

פשוט תרגיש את המצב, את הרצון שלך ושלה ואל תפעל לפי כללים!!

בהצלחה. דרך קצרצרה.

בהצלחה!

בס"ד בר"ה

כבר איחלתי לך שתפסיקי לחפשתותו, ותמצאיתותו כבר?!?! חח ישועות אחותי..

ולא רק כאן.. בכלל..

השבוע נפגשתי עם גברת כלשהיא.

והיה נראה לי מהשניה הראשונה עוד בטלפון.

שכל מה שמעניין אותה זה לבלות עם מישהו ולא חשוב עם מי..

אפילו איתי.. זה בסדר..

מה נשמע? מה שלומך?

אהה.. אח שלך עבר תאונה..,

ב"ה, אז לאן נלך? לקניון?

"אממ... אני מעדיף שלא קניון.."

איפה עוד מעניין חוץ מקניון?

אהה, יש "קפה קפה", ויש "ארומה"

רציתי להתחיל להגיד שלא אכפת לי אם נשב בחוץ..

אבל.. הבנתי שצריך להתחשב, וגם לא היה כזה קר בחוץ או משהו.

אבל היא התעקשה שקר לה, ובכלל לא עניין אותי הקפה,

והיה שם מוזיקה לא נחמדה ואוירה שאני לא אוהב.

אבל מה לעשות.. זה רצונה וזה כבודה..

בקיצור זאת כמובן היתה הפגישה הראשונה והאחרונה ב"ה.

מזכיר לי מישו שבא לפגישה ראשונה, ואמר לי "יש לי פה פק"ל קפה ומפה עם גנים ציבוריים נחמדים, ויש לי פה ארנק עם כסף לבית קפה- מה את מעדיפה? (ברור שפק"ל קפה!!) 

יצא גבר גבר..

הוא יצא גבר גבר!!:

הלוואי על כולנו...

בנים תלמדו!!

 מנסה לחשוב איך לנסח במילים את דעתי על העניין..

לדעתי, הוא באמת חמוד שפרס בפנייך את האופציות ולא קבע עבורך בשתלטנות.

אך, מצד שני- לכי תביני מתוך זה - מה הוא יותר אוהב ומה הסגנון שלו?!  

יש עניין בפגשיה לשדר מי אתה ולמה אתה יותר מתחבר ולא להגיד "כן" אחרי כל מה שהגברת אומרת..

שחבר שלו סימן לו מקומות שווים..

(הוא הגיע מעיר אחרת ורחוקה..)

והוא כנראה מאלה שלא באמת אכפת להם.. (אם הוא היה שונא פק"ל בגן ציבורי הוא לא היה מציע..)

וזה בסדר, הוא ממש לא אמר "כן" אחרי כל מה שאמרתי.. (זאת היתה הפגישה עם הכי הרבה ויכוחים שהיתה לי אי פעם עם מישהו.. רבנו כמעט על כל דבר)

עריכה:

אחלה, כתמר- יישר כח!

עריכה: מקסימות!

מה דעתכם לעשות איזשהי רשימת שמות לתפילה?

רשימה שנאסוף פעם אחת ומאז זו תהיה הרשימה הקבועה המתלווה לקריאת התהילים בשבת

וכך נוכל להתפלל אחד על השני, כל אחד במקום אשר הוא חסר..
וכידוע- כל המתפלל על חברו נענה תחילה  (סתם)

מה אתם חושבים?

אבל באמת איך שרוצים..

שבת שלום!

זה קצת בעייתי להתפלל על שמות ספציפיים בשבת (לפחות לפי מה שאצלנו נוהגים..)

ו

בס"ד

אודליה נחמה בת מיכל - נפצעה בפיגוע בירושלים לפני יותר מחצי שנה..

אלעד צפריר בן דנה

יובל בת חנה