זה נשמע קצת מוזר שיש מישהי שאתה כבר מתכנן איתה "המשך משותף" והיא מתעצבנת בגלל איזו נסיעה שהתבטלה,ובגללה נפרדת ממך.
אצל זוג נורמלי(שאתה תחליט אם אתם כאלה)לא תמיד החיים מסתדרים על הצד הטוב ביותר,ויש תקלות.יש גם פגיעות של אחד בשני. וחלק מהחיים זה לדעת שלא תמיד זה באשמת הצד השני,וגם כשכן יכול להיות שהוא לא ידע.וגם אם כן-אפשר
לדבר על זה. וזה לא סוף העולם.כי תמיד יהיו בעיות,והשאלה היא איך מתמודדים עם זה.בנאדם שזורק ישר אחרי איזו תקלה קטנה(או אפילו גדולה)בשלב כזה בקשר-לא יודע להתמודד עם דברים כאלה,וכנראה גם בהמשך זה יקרה לו.
לי זה נשמע כאילו היא לא מבינה את זה,ובנוסף גם חושבת שאתה
אמור להשקיע את כל שעות הנסיעה אליה ובחזרה,ואם אתה לא נענה לבקשתה,זו פגיעה בלתי נסבלת ועילה לניתוק קשר.אתה באמת אמור להשקיע,אבל היא לא אמורה לבוא עם ציפיות שאתה תמלא כל משאלה שלה.
בקיצור-נראה לי שהיא לא מבינה מה זה נישואים,ולא מוכנה לזה עדיין.
שניכם צריכים ללמוד איך להשלים אחרי מריבות,והיא צריכה ללמוד שלא כל בקשה שלה אתה יכול למלא.
ואני מצטער שכתבתי בכזאת חדות וקצת חוצפה על מישהי שקרובה אליך,אבל הסיפור קומם אותי.
ועוד דבר:זה שאתה התחלת לדבר על "המשך משותף" על בסיס קשר שהתגלה כמאוד רופף,אומר שגם אתה צריך לעיין מחדש במהות הנישואים.