פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1686)

בס"ד

דבר תורה נקודתי

בפרשתנו אנו קוראים על פרה אדומה, התורה קוראת למצוות זו בשם "חוקה". ישנה חלוקה מפורסמת בין סוגי המצוות שבתורה, המחלקת בין המצוות הרגילות – להם ניתן הסבר ברור, לבין ה"חוקים" – המצוות שטעמם נסתר מאיתנו. ישנם מספר סיבות לכך שטעמם של מצוות אלו נסתר, אולם ברצוני להתייחס לנקודה אחרת, וממילא תתורץ גם שאלה זו.

ישנם דברים להם האדם צריך לקבל הוראות, אבל ישנם מעשים שכ"כ שייכים הם באדם, שהם ברורים מאליהם. אף אחד מאיתנו אינו מחכה לציווי בכדי לנשום, אין איש מאיתנו שליבו נזקק לפירוט לצורך פעולתו התמידית – מלאכות אלו נעשות בצורה טבעית.

לשם שניתן בתורה למצוות אלו – "חוקה" ישנו משמעות נוספת. יש שפירשו מילה זו מהשורש ח.ק.ק. דינים אלו - להם לא ניתנו טעמים, הינם דינים החקוקים בקרבנו, טבעיים לנו ומהותיים בנו – ולדבר טבעי כ"כ, אין צורך בהסברים וטעמים.

מידי שנה בשנה מגיעים אנו לפרשת חוקת, פוגשים אנו את היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל כולו. פרשת חוקת מזכירה לנו כי המצוות חקוקות הינן בנו, הן שייכות לנו ושורשם נעוץ עמוק בנשמתנו. לקח חשוב נלמד מפרשה זו, נזכור ולא נשכח את הקשר העמוק שיש לנו למצוות התורה.

שבת שלום!

דבר תורה מעמיק

בפרשת השבוע אנו קוראים על אחת המצוות המופלאות שבתורה. בפרשתנו, התורה מפגישה אותנו עם מצוות "פרה אדומה". "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" אמר החכם מכל אדם – שלמה המלך, על מצוות פרה אדומה. התורה מלמדת אותנו כי אדם הנמצא במגע עם נפטר, נטמא בטומאת מת. כחלק מדיני טהרתו, על האדם להזות על גופו מספר פעמים מים ובהם אפר של פרה אדומה. דינים רבים ומפורטים קיימים במצווה זו, הקפדה מדהימה ישנה על צבע עורה של הפרה, על כך שהיא לא עבדה מעולם בשום מלאכה ופרטים רבים נוספים. דיני פרה אדומה הינם פלאיים ומפתיעים. האדם עליו מזים את מי הפרה נטהר מטומאתו, ולעומתו האדם המזה מהמים – נטמא בעצמו.

דיני פרה אדומה מציבים אותנו מול שאלה נוקבת. צריך להבין מה הטעם של מצווה זו, כיצד הזאת אפר פרה מטהר אדם מטומאה, מדוע הקפידה התורה על צבע עורה של הפרה ועל פרטיים טכניים רבים נוספים, ויותר מכל – כיצד פעולה מסוימת יכולה לטהר טמאים ולטמא טהורים?

לכל מצוות התורה ניתנו טעמים. חכמי ישראל שבכל הדורות לימדו אותנו את הסיבות העמוקות והרמזים הנפלאים הנמצאים בכל מצווה ומצווה. ספרים רבים נכתבו על נושאים אלו, והם מסבירים לנו את הנקודות העמוקות שבכל דין ודין. מצוות פרה אדומה, שונה היא. טעמה של מצוות פרה, המטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים לא נתגלה ולא נתבאר. מצווה זו כ"כ עמוקה, מורכבת וסבוכה שטעמה אינו ידוע.

למרבה ההפתעה, התורה אינה רואה את האבסורד-לכאורה, וקשיי ההבנה של דיני מצווה זו כחיסרון. התורה מציינת פעמים רבות את העובדה שלמצווה זו לא ניתנו טעמים, ואף מדגישה זו בשם הפרשה "חוקת".

האדם אוהב להיות מעודכן. אנו חייבים להרגיש בכל רגע נתון שהכל תחת שליטתנו. כל אחת ואחד מאיתנו מכירים את התחושה כשאנו הולכים בחושך – לפתע אנו מרגישים חסרי אונים, קטנים, שפלים ונשלטים. פחד איום מלווה את האנושות כולה. חרדה נסתרת מדריכה את צעדי המדע וקובעת את קצב התקדמותו המסחרר -  הפחד מהרגע בו נאבד שליטה על העולם.

האדם אכן שולט. בורא עולם הטיל עלינו את המשימה "לקחת פיקוד" על העולם: "ורדו בדגת הים ובעוף השמיים". האדם חייב לנהל את העולם, גם כצורך פנימי שלו וגם ככורח המציאות. העולם מוכרח להיות מנוהל ע"י גורם כלשהו, פן יהיה כאוס מוחלט. האדם חייב לדאוג לעולם ולנהל אותו.

השליטה של האדם מסכנת אותו, ומציבה את העולם כולו במקום מסוכן. כשהאדם שוכח את תפקידו ומאבד פרופורציה בקשר אליו הוא עלול להתגאות ולטעות בשיקול דעתו. הוא עלול לאבד את בטחונו בה' ולפעול כאילו הוא יחיד בעולם. תופעה מוכרת היא בבעלי סמכות, שהם שוכחים את העם שהביא אותם למצב הרם בו הם מצויים, הציבור שנתן להם משימה – לדאוג ולסייע לו.

אחד מחכמי ישראל כתב בספרו משפט מופלא: "תכלית הידיעה לידע שלא נדע". הדרגה הכי גדולה של ידיעה שהאדם יכול להגיע עדיה, היא הזכירה והידיעה שהוא אינו יודע. העובדה הפשוטה שככל שאנו מתקדמים, אנו מבינים עד כמה רחוקים אנו מחקר המציאות והבנתה, מפנימים אנו את הנשגבות של הבריאה, העוצמה והגדלות שלה וכמובן – עוצמתו האינסופית של בורא העולם.

התורה אינה רוצה לאפס את האדם, ואין בכוונתה להמעיט בערכו של נזר הברואים. אולם, התורה רוצה להזכיר לו בצורה ברורה: יש אדון לבירה. יש מלך לעולם. הוא זה שברא אותך, הוא המחייה אותך בכל רגע ורגע, והוא זה שמולו תעמוד למשפט באחרית ימיך. משפט על כל מה שתעשה בזה העולם.

האדם חוקר את טעמי המצוות, ומגיע למקום שנעלם מבינתו. את הטעמים לשאר המצוות הוא יכול להבין, אולם ישנה מצווה אחת הנעולה בפניו. נקודה זו - אומרת התורה לאדם, נמצאת מעל לבינתך - "במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור".

הסתרת טעמה של מצווה זו מהאדם לא נועדה בכדי להתעלל בו ולהקשות עליו, כדי להבליט את המגבלות שלו או מסיבה אכזרית אחרת חס ושלום. טעם המצווה נסתר מהאדם כדי להזכיר לו את העובדה הפשוטה - יש דברים שמעל לבינתך. חשוב לתורה להזכיר לאדם שיש מציאות מעליו. מציאות אליה הוא לא יכול להגיע.

לקח חשוב מאין כמותו נלמד מפרשת חוקת. רושם עז תשאיר עלינו מצוות פרה אדומה - טעמים לכל שאר המצוות אנחנו יכולים לחפש - ולמצוא. אולם מצווה אחת שטעמה נסתר, מזכירה לנו שאף אנו נבראים. שגם הבנתנו שלנו מוגבלת ומצומצמת ומוטלת עלינו החובה והזכות להישמע לבורא עולם.

שבת שלום!

דברי התורה, מעוצבים ומסוגננים:

https://docs.google.com/fileview?id=0B4-LdY_lo466MTQ1MzQ0NTItYWYxNC00MTcyLWI5Y2YtMDIyMDU3Zjg5NjZm&hl=iw