עם כל הכאב.
קודם כל - האבא ואשתו צריכים אמפתיה פנימית לילדים, בלי הרבה פסיכולוגיה, להבין שהם רוצים גם את אימם בשולחן הסדר, וגם (זה אני מסיק מהאופציה שהעלו ללכת לסבא וסבתא, בהנחה שזו לא רק "הפגנה") שכנראה הם דאוגים מהמצב שילדי האשה החדשה ישבו עם אימם. הם קצת מבולבלים, דואגים, אפשר להבין. אולי מרגישים קצת "בגידה" באימם.
אחרי שמבינים את זה, כדאי שהאבא יגש אליהם בחיבה, יגיד להם שהוא מאד מבין אותם, שברור שזה נורמלי שילדים רוצים את אבא ואמא ליד שולחן הסדר; אבל מה נעשה - זה ממש לא צנוע שאחרי שמתגרשים יושבים ביחד בבית (שלא יזכיר "בגלל שהתחתן שוב", שאז יוצא כאילו האשה החדשה גורמת לכך:היא כנגד אימם..).
עכשיו, יגיד להם, דבר שני: ברור שהכי טוב זה שילדים עם אבא שלהם בראש שולחן הסדר. מאז יציאת מצרים האבות מספרים לבנים ביציאת מצרים. נכון שאם אין ברירה אפשר גם אחרת, אבל לנו יש ברירה.
כעת: מה מפריע לכם? שאמא לא נמצאת - באמת הכאב שלכם ברור, אבל הסברנו שאין ברירה, זה לא צנוע. שהאשה האחרת נמצאת? אל תדאגו - אף אחד לא חושב שהיא במקום אמא. אמא זו אמא. זאת עכשיו אשה של אבא אחרי שהוא התגרש, זה מותר לפי הדין, אבל אמא שלכם היא אמא שלכם; ובגלל שחשוב שתהיו עם אבא בַסדר, ואי אפשר שגם אמא תהיה - נמצא פיתרון שתהיו איתה בחלק אחר של החג (אם גרים קרוב - למחרת בסעודת היום. אם לא - יום אחר וכד'). אתם חושבים שהנה, הילדים שלה כן איתה? אז אתם עם אבא שלכם. מה שקובע בליל הסדר זה מי שעורך את הסדר - וזה אבא שלכם. נשתדל שתהיה לנו אוירה שמחה ונעימה. לא נכריח לשום דבר שלא יהיה נוח למישהו ליד השולחן.
ובסוף - ה"סוכריה", שלילדים היא מאד חשובה. אחר הדברים האלה שיגיד להם: בכל זאת מגיע לכם איזשהו "פיצוי" על זה שזה לא כ"כ נוח כי אי אפשר גם עם אמא - ואולי לא כ"כ נעים שמישהי אחרת פה, למרות שאבא הוא זה שעורך (בכוונה להכיר מה שממתן - כדי שלא ירגישו דווקא בגלל הפיצוי עוד יותר מסכנים..). לכן השנה אני מרשה לכם לבקש כל אחד מתנה מיוחדת לאפיקומן (כך זה לא ייראה "שוחד", אלא מתוך התחשבות במצבם, כדי לשמחם). קחו כמה דקות לחשוב וכל אחד יגיד מה הוא מעונין.
אם זה יצליח - ויגידו, שיגיד להם בחיוך: אבל תנאי אחד - משתדלים לשבת ליד השולחן בחיוך.. זהו. נשיקה וחיבוק לכל אחד. וה' יעזור.