פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1745)

זה שרובם ככה זה לא אומר. אבל הלוואי ולא יתייסר בזה העיניין.

שיהיה ב"הצלחה מרובה! לימודים מעלים למעלה!

תיזהר לא לעבור את הגבול האל חזור של הדוסיות ..
|קשלש = דוס בדימוס|

דבר שני, מרימים ראש לשמים ואומרים לקב"ה: "תודה על כל מה שנתת".
דבר שלישי, עובדים עוד קצת על הגאווה.

בשום פנים ואופן אין לרדת לאותה רמה של אותם רכלנים.
מכל דבר ניתן לצמוח, אז למה לנבול?

כדי שלא תתעורר יום אחד ותגלה ששכנה בתוכך מפלצת סמויה שלא היית מודע לקיומה.
צריך ללמוד מאותם "אבנים" שנראים קשה מבחוץ אך הם רכים מבפנים.  אנשים עם לב אדם.

אם זה מאוד אבל מאוד לא מתאים לי עד כדי כך שאני פשוט לא מסוגלת לפגוש בו שוב-הייתי אומרת לא.... אבל אם זה לא וודאי אצלי- הייתי מנסה עוד פגישה או שתיים. ב"הצלחה!

אני לא קוסם |שורק|
אם מישהו חושב שיש משהו שנראה לו חשוב שכולם ידעו
אז בכיףף אני מוכן לשווק את העניין ..

גם ביום חתונתי היתה הודעה בפורום??

רק בדיעבד אחרי
אבל אצלך חברתיך חיפושית היה
ועוד כל מי שאני זוכר או יודע אני מפרסם ..

סתם... זה לא חשוב לי.

אין סיכוי
אלא אם כן בעלך חינך אותך טוב

חחחחח
מזל שארוסתי לא תימניה .. |שורק|

אבל את תימניה את לא יכולה שלא להגיב אחרונה .. |שורק|

מה שאני יכול לומר לך זה שזה בקרוב בעז.ה יגמר

כמה שאני מבינה. אמנם לא הגעתי לייאוש כזה בגיל 21... וזה לא ממש עיניין אותי. אבל אני כ"כ מבינה את ההרגשות שעליהן כתבת. מה שאני יכולה לומר לך בוודאות מניסיוני העשיר... ש-"ישועת ה' כהרף עין"! אבל אל תחשבי על זה יותר מידי.. תני לזמן לזרום בשלווה!(תכנסי לפרופורציות! כולה בת 21....) תתפללי, תבני את אישיותך, תתחזקי באמונה, הלכות המוסר... וה' יהא בעזרך. כל מילי דמיטב!

ולהרגיש לבד כמו שאתה
ולא להתחייב לעוד משיהי על הנשמה

אבל מצד שני זה כיף להיות מאורס - אז יאלה קפצי למים
(מקווה שעוד יותר כיף להיות נשוי)

אם אתה נהנה להיות מאורס... תהיה מאושר יותר להיות נשוי. שיהיה רק בשמחות ובסיעתא דישמיא מרובה, עם המון שלווה ורוגע!

אני מבקש להבא, לעשות מנוי...

כל פעם שעולה סוגיה חדשה, נא לשלוח קישור באישי.

עד שתלמדי לעשות קישור, אסתפק בהודעה אישית שיש משהו חדש

סורי.

מוציא לשון

יש לי שאלה

מתהלכת ברחובות ירושלים עיר הקודש... ופונה לבחורות צעירות: "סליחה... את ירושלמית??...."

מה היה פעם אצל אשכנזים ?!?!?!?

מזל שמשה הראה לך מה זה.... אגב, ארוסתך יודעת שאתה ככה מדבר בגיזענות שכזאת?

שדכן מירושלים... אבל לא מכירה אותו.

באמת הדור שלנו איבד מהאמונה התמימה... בדיוק אתמול בעלי ואני דיברנו על זה שהדור של הסבים שלנו בכל צרה שהיתה להם... היו פונים ישירות אליו^^^(לא לאליהועיני, אלא למשמעות של כינויו;)...)... ולנו זה הרבה יותר קשה.. למה? כי אנחנו לא מספיק מאמינים בו.

אנחנו סגרנו אחרי ארבה שבועות (אולי קצת יותר)

ואני לא מתחרטת ומאושרת מאוד

 

וארבה-חמישה שבועות הם בהחלט זמן מספיק לבדוק דברים בסיסיים.

גם ככה (מנסיון) את הדברים החשובים באמת לומדים ויודעים אחרי החתונה.

 

בהצלחה

לשאול אותה "מה תעני אם אציע לך נישואין באופן תיאורטי?"

אחרי כמה זמן של היכרות או באיזה שלב צריך להעביר הילוך... ככה זה היה אצלי. בזכות בעלי היקר. וב"ה! אני משתדלת ללמוד ממנו בנושאים מסויימים.

את יכולה להגדיר?

להעביר הילוך הכוונה: לשאול מה היא חושבת, מתי צריך להפגש עם ההורים? מה השלב הבא? ואם נוח לה להתקדם בקשר... כל אחד/ת והקצב שלו/ה.

קלטתי את הראש שלה, דברנו קצת על השקפות עולם ועל דברים שקצת מעבר לשיחות חולין אבל אין סוף לדיבורים העמוקים שאפשר לדבר.

יש כמה קריטריונים בסיסיים בהם היא תמיד ממליצה להתמקד. מהתוכנית שלה אני זוכרת את השלושה העיקריים:
1. בסיס רגשי - מציאת חן, רגש ונפש. רגשנות מול קרירות. היא תסביר את זה יותר טוב ממני.
2. יחס לכסף - נדיבות מול חסכנות, או במילים בוטות יותר, פזרנות מול קמצנות.
3. שכל אחד מכם לא מתבייש בשני בנוכחות משפחה וחברים, אלא להפך מאוד גאה בו. לי זה מאוד עזר כשהייתי על סף ההכרעה.  (במקרה אחד, נפל לי האסימון שזה בשום אופן לא זה אחרי שהוא התארח אצלנו לשבת. ובמקרה אחר, ראיתי כי טוב והתחתנו בשמחה וששון...)

לדעתה, וזה נשמע לי מאוד הגיוני, מאוד לא כדאי שיהיה ביניכם פער גדול בעניינים האלה. גבר ואשה הם מספיק שונים באופן בסיסי, ולכל זוג יש דברים לעבוד עליהם. אז לפחות שהבסיס יהיה מוצק ויציב. אם בשני אלה אתם נמצאים על אותו מישור, אז לך על זה ומהר!
למשל: סופלה זה קינוח חם שצריך להגיש ברגע שמוציאים מהתנור, אחרת זה נופל, והלכה כל ההשקעה על הקינוח היפה. הוא עדיין יהיה טעים, אבל לא חבל על כל המאמצים?
בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם רב או מישהו / מישהי חכם אחר, ועדיף כזה שמכיר את שניכם. אולי אפילו תלכו יחד לדבר איתו.

אם זה כבר מגיע-אז כן. מלכתחילה-לא. הבחינה היא: האם היא מוצאת חן בעיניו בכל המישורים? (האם הוא מסוגל לראות אותה כאם לילדיו? מסוגל לראות את פניה על הבוקר.. כל בוקר?) והאם הוא רואה בה כפרטנרית לשינויים ולהקמת בית איתו?

בעזהי"ת.

סנדלי טבע ממש לא בהכרח משדר זלזול או לבוש לא מושקע.

ונראה לך שהבחור מסתכל על הרגליים שלך??!?

הרבה השתנה מאז. זה כבר סותר את ההלכה... אז לא. ובנות... בפגישות תמיד מסתכלים... ככה נראה לי, אלא אם כן זה ממש לא שייך אז לא מעניין אותו.

התרגשות אחזה בי בזמן הקריאה! יהי רצון שתזכי וגם אני, להתקרב בימים אלו אל אבינו שבשמיים... שנחוש בהשגחתו ואהבתו תמיד! שיר מחזק! המשיכי לכתוב ולשתף אותנו גם...