לא רק לעניין שידוכים,
ע"פ אמות המידה של כל אדם כשלעצמו, יש לו הגדרות לאיזה אדם נחשב בסדר ואיזה לא, או איזה מעשה נחשב בסדר ואיזה לא. ובהחלט יכול להיות מצב שרואים מישהו אחר עושה משהו, שנראה לנו לא בסדר, ומיד שופטים אותו ובראש כבר מחליטים שהוא לא בסדר, אבל אח"כ כשאנחנו נעשה את אותו הדבר, זה כבר לא יהיה כ"כ נורא, ובכלל יהיו נסיבות מקילות....
אני דווקא לא קורה לזה אדם קרוב אצל עצמו, הגם שזה נכון. אני קורא לזה יצה"ר. ובעצם זה היינו אך
זה דבר שלילי בעיקרון, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתייחס אל עצמנו באכזבה. כלומר, כן! חייבים לנסות להשתפר! חייבים לנסות ולשנות, אבל לא בגישה של "איזה צבוע אני, איזה סמרטוט אני, ואיך אני יכול בכלל לחשוב שאני שווה משהו" כי כשעושים משהו לא טוב, זה אמנם לא בסדר, אבל זה דבר שצריך לדעת לקבל אותו בהבנה, ויחד עם זאת לנסות ולשנות אותו. עצם הרצון להשתנות הוא בראש ובראשונה הדבר שהופך אותנו לאנשים טובים יותר. אנחנו טועים וגם חוטאים כי זה דבר טבעי, ולכן אין מה לכעוס על עצמנו, אלא רק לנסות ולהשתפר.
אז האם זה נכון לדרוש דברים כאלה בבן הזוג? כן! ובלבד שלפחות תהיה ציפייה מעצמנו לעשיית צעדים בכיוון גם כן. אבל לא נראה לי ראוי לדרוש מבן הזוג משהו שברור שלעולם לא תדרשי מעצמך.
אבל מה שאת מרגישה בבחירת בן זוג זה דבר נעשה קיצוני יותר באופן טבעי, כי לפעמים אנחנו מחפשים בן זוג שיתאים לתמונה שבא אנחנו רוצים להיות בעצמנו (!) בעוד כך וכך שנים, כש"באמת נחיה את חיינו" ולא כפי שאנחנו עכשיו. גם אם עכשיו אנחנו לא כאלה, אנחנו רוצים להיות אחרים בהמשך. אלא שבינתיים אנחנו מגלים שזה דורש מאיתנו הרבה, וכרגע לפחות, אנחנו לא עומדים בדרישות, והדבר הזה כשלעצמו הוא הדבר שגורם לך לתחושה הלא נעימה. (את מזדהה עם זה?)
אבל אני חושב שיש בזה משהו נכון בסה"כ, כי באמת כשתתחתני בעז"ה מבחינתך זה יהיה סוג של התחלה מחודשת של החיים. לפעמים אדם צריך מעבר גדול בחיים כדי לאפשר לעצמו הזדמנות לשנות דברים שעד כה לא היה מסוגל לשנות.
למשל, אדם היה קמצן ולא תרם לצדקה, לכאורה אם היה רוצה, היה יכול לשנות זאת בכל עת, אבל אם הוא יעבור דירה, או יחליף עבודה, וישנה כך משהו עקרוני בחיים שלו, פתאום יהיה לו הרבה יותר קל להתחיל לתת צדקה. למה? כי השינוי בתחום מרכזי כלשהו בחיים, נותן פתח לשנות דברים שיכולנו לשנות גם קודם, אבל לא היינו מודעים ליכולת הזאת לפני כן. ככה זה לדעתי (ואם הבנתי נכון את דברי חז"ל והרמב"ם, אז זו גם כוונתם בכל הקשור לחוזרים בתשובה. ולענייננו זה גם נכון). וכשתתחתני, גם אצלך יבוא השינוי הגדול שיכול לעזור לשינויים אחרים להתרחש.
ברור שזה יהיה קשה, ובאופן טבעי לאדם יש נטיות לחזור לטבע אליו הוא הורגל מהעבר, אבל האפשרות קיימת. ההתחלה תהיה קשה ביותר, אבל ברגע שעוברים את תקופת ההתחלה (של כמה חודשים עד כמה שנים) ההמשך כבר יקרה מאליו.
ועוד נקודה חשובה - אמנם לגיטימי לצפות מעצמנו לשינויים מסוימים בעת שנתחתן, אבל בהחלט לא לגיטימי לצפות לשינויים כאלה מבן הזוג. כי רוב האנשים לא משתנים.
