פורום עזרא (עמוד 47)

בהנהלת:
שרשור חדש
'אני מאמין בלב'. זה מספיק?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!

 

[גרסת הביינשי"ם - פה]


מכירים את זה שאתם מדברים עם אדם שמגדיר את עצמו כ'לא דתי' על היהדות,
ואז הוא כזה בא לכם עם המשפט הזה:
'אני? בטח שאני מאמין באלוקים, אחי. אבל אני מאמין בלב.
יענו כל המצוות האלה זה ממש לא בשבילי.
העיקר האמונה, חביבי'.
--

בפרשת השבוע שלנו (כי-תשא), מופיעות עשרת הדיברות.
א-ב-ל >>
כבר בפרשת בראשית, ה' מעניש את קין על זה שהוא רצח את הבל.
ובתכל'ס ה' מעניש על רֶצח, עוד לפני שהוא אמר שאסור לרצוח!
כאילו, זה כמו שהמורה תעניש תלמיד עוד לפני שהיא אמרה לו שמה שהוא עושה זה אסור..
איך זה הגיוני?!..

הופה, שימו לב לתירוץ מ-ד-ה-י-ם לשאלה הזו >>
כתוב בפ"ש שלנו, שהלוחות:
"כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים".
אומרים על הפסוק הזה שבעצם עשרת הדיברות חרוטים גם על הלב שלנו, וגם על הלוחות.
 
ז'תומרת שהמצוות זה חלק מהטבע שלנו, של בני האדם.
זה לא כאילו ה' מצווה אותנו דברים שמדכאים את החיים, ולא קשורים בגרוש לעולם, אלא להיפך -
המצוות הן הביטוי של הנפש.

זה כמו שמייצרים מכונת כביסה ככה שתתאים להוראות יצרן שלה,
כדי שיוכלו להשתמש בה בצורה הכי טובה.
ככה גם אנחנו מיוצרים ככה שנתאים ל'הוראות יצרן' שלנו,
שזאת התורה.

ולכן - מי שבאמת מחובר לאמת הפנימית שלו,
מי שבאמת מכיר את עצמו -
יכול לקיים את המצוות, עוד לפני שהקב"ה מצווה אותן.
כי המצוות הן בעצם המהות הפנימית שלנו.

ובגלל זה כל אדם ש'מאמין בלב' צריך לדעת שהמצוות הן ממש חלק ממנו.
ואין קטע לא לקיים את המצוות, כי הן אשכרה הוראות יצרן שניתנו לנו מלמעלה
בגלל זה גם ה' היה יכול להעניש את קין על זה שהוא רצח -
כי הוא פעל נגד הטבע שלו.

שנזכה בעז"ה לפעול ע"פ ההוראות שניתנו לנו מאבאל'ה שבשמים,
וככה נוכל לחיות בצורה הכי טובה שאפשר.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

'כי נפלתי - קמתי'מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!

 


ראיתם פעם איך תינוק מתחיל ללכת?
בהתחלה - הוא הולך צעד אחד, וכולו מבסוט מעצמו שהוא הצליח לעשות את הצעד הזה -
ואז הוא נופל.
אח"כ הוא כבר מתקדם קצת, מצליח ללכת 2 צעדים בלי עזרה - ואז הוא שוב נופל.
חשבתם פעם מה יקרה אם התינוק פתאום יחשוב לעצמו: 'עזבו אתכם שטויות. אני לא קם.
מי צריך את כל הנפילות האלה?! עדיף לי להישאר לזחול'.
אם היינו עושים את זה - כולנו היינו עדיין זוחלים על הרצפה, בלי ללכת.
---

אני זוכרת שפעם אחת אמרתי לעצמי שמהיום, זהו. אני לא מדברת או שומעת לשון הרע.
מצדי יישרף העולם - אני החלטתי. לא רוצה לשון הרע.
ובהתחלה באמת עמדתי בזה -
ככה שבוע שלם כל מילה שנייה שלי הייתה 'לשון הרע'. חברות שלי כבר ידעו שלידי לא
מדברים על אנשים אחרים, כי אני אפסיק אותן באמצע.
אבל אחרי איזה שבוע, זהו. לא יכולתי יותר.
פשוט הייתי "חייבת" לפרוק מה מישהי עשתה לי. ובאמת עשיתי את זה.
ואחר כך?
ווא, ווא. אח"כ פשוט אכלתי את עצמי מבפנים, אמרתי לעצמי: איך חטאתי?! איך דיברתי
לשון הרע אחרי שבוע שלם שהצלחתי לשמור על הפה?!

אבל אז הבנתי משהו -
אי אפשר בבת-אחת להגיד שזהו, אני מפסיקה לחטוא במשהו.
כי זה פשוט לא עובד ככה.
כמו התינוק - שאין מצב שהוא יצליח בבת-אחת ללכת, הוא יכול ללכת רק צעד, ליפול -
ואז להתקדם שוב 2 צעדים, וכן הלאה.
ככה גם אנחנו - אנחנו צריכים להתקדם בחיים לאט-לאט, צעד אחרי צעד.
אחרת, אנחנו פשוט נתרסק בבום אחד גדול.

וכמו התינוק - יש לנו גם נפילות בהתקדמות הזאת.
אין מצב שנצליח רק להתקדם, בלי ליפול.
אבל החכמה האמיתית היא לדעת לא להתייאש למרות הכל - למרות שקשה, למרות שנפלנו - לקום.
זה מה שבאמת מראה לאבאל'ה שבשמים כמה אנחנו אוהבים אותו.
כי זה לא חכמה לעבוד את ה' כשהכל טוב ויפה, החכמה האמיתית היא לדעת לעבוד את ה' גם כשקשה, גם כשאנחנו מרגישים בשיא החושך.

כמו שאם התינוק יבוא ויאמר: 'יאללה, אין לי כח לכל הנפילות האלה, אני לא רוצה לקום' - הוא לא יתקדם לשומקום.
ככה גם אנחנו. אם נתייאש, אם לא נסכים לקום מהנפילות, נשאר בדיוק באותו מקום.לא תהיה לנו התחדשות בחיים, לא נוכל להתקדם.

יש משל שיא החזק על הקטע הזה -
אם יבא מישהו, יעמיד איזה בלוק עץ וינסה לטפס עליו - הוא לא יצליח בשום מצב. וגם אם הוא ירגיש שהוא מצליח לטפס, באיזשהו שלב הוא יכול ליפול ולשבור את הראש.
אבל אם הוא ייקח סולם - הוא יצליח לטפס.
מה ההבדל בין הסולם לבלוק - שעל הסולם אפשר לטפס, אבל על הבלוק לא?
שבסולם יש מדרגות, יש שלבים.
והסולם בנוי בצורה כזאת שיש גם רווח בין שלב ושלב - ובזכות הרווח הזה אנחנו יכולים לשים את הרגליים על השלב הבא בסולם.
עכשיו בואו נעבור לנמשל -
כל מדרגה בסולם זה בעצם שלב בהתקדמות שלנו.
מה שמפריד בין השלבים האלה זה דווקא הרווח שבין כל שלב.
הרווח הזה הוא בעצם הירידות שלנו, הנפילות שלנו.
כל פעם לפני שמגיעים לשלב הבא בסולם - צריך לעבור דרך הרווח, דרך הנפילה.
אבל רק ככה - אפשר להגיע למדרגה הבאה.


מה שאני מנסה לומר פה זה שאם אנחנו נופלים, זה לא אומר שאנחנו במדרגה נמוכה יותר ממה שהיינו קודם. כי דווקא מתוך הנפילות האלה - אנחנו צומחים.
אחי, אם חטאת, ואתה בכל זאת קם - אתה פשוט מלך. אין עליך.
כי למרות כל הקושי - הצלחת להתגבר.
ולכן, אתה במדרגה הרבה יותר גבוהה ממה שהיית קודם.

 

גם את, אחותי -
אם למרות שלא הצלחת הפעם, את עדיין לא מתייאשת - וממשיכה.
את פשוט מדהימה.
אבאל'ה שבשמים כ"כ גאה בך..
הוא מראה לכולם איך הבת שלו לא מוותרת, וממשיכה להתקדם, למרות הנסיונות הקשים.
אין, את פשוט אשת חיל

 

 

אז שבעז"ה נזכה להצליח להתקדם צעד אחרי צעד, ולמרות שלפעמים ניפול -
שנצליח לקום מהנפילה.
וככה בעז"ה נצליח לעלות אל השלב הכי גבוה בסולם

שבעז"ה יהיה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

זה קטע טוב לפעולות מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!

 

אשמח ממש שתקראו את הקטע ותקפיצו אותו.
סומכת עליכם קורץ

תודה רבה!!ממש מעניין!שב"ש!שואף להתנחלאחרונה
מישהו מכיר סניפים..*מותק*

באזור ירושלים/מרכז שצריכים מדריכות?

 

תודה...

מקפיצה!!!~מיכל~אחרונה

למישו יש רעיון למשחקים על "שמחה בחלקי" ?! דחוף!נעמונת!!!

תודה רבה!

שבת תרומה- שבת המקדש1בית ה' נלך

 

אנחנו מתחילים בשבת זו את פרשיות המשכן, וזה הזמן ללמוד ולהעמיק יחד עם החניכים שלנו בנושא המשכן והמקדש לאור הנושא התנועתי- "בציפייה לבניין אריאל!"

 

מצורף כאן קישור לכמה פעולות מיוחדות בנושא המקדש במיוחד לפרשות אלו-

http://www.kipa.co.il/temple/shgrir.asp?cat=2604

 

בברכת 'מהרה ייבנה המקדש'!

 

רוצה לדעת עוד? מעוניין ללמוד וללמד על המקדש? 

צור קשר עם המדרשה לידע המקדש- 

nora.mikdash@gmail.com

בואנ'ה, אחי, תסתכל קצת על האנשים שמסביבך..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

 

גרסת הביינישי"ם - פה.

 

מכירים את האנשים האלה שנראים שיא הצדיקים - לומדים תורה כל היום, וממש מדקדקים בכל מצווה,
א-ב-ל כשמישהו מבקש מהם טובה, הם לא מוכנים לעזור לו?

יענו אלו אנשים שצדיקים רק ב'בין אדם למקום', אבל שוכחים שיש גם ת'מצוות ש'בין אדם לחברו'.
--

בפרשת השבוע שלנו (תרומה), ה' מראה לנו איך צריך לבנות את המשכן, והוא אומר על הכרובים:
"ופניהם איש אל אחיו".
ז'תומרת שהכרובים צריכים להיות אחד מול השני, ולהסתכל אחד על השני.
א-ב-ל >>
בספר דברי הימים, כשמתואר איך שלמה בנה את בית המקדש, כתוב שהכרובים:
"עומדים על רגליהם, ופניהם לבית".

בום. יש פה סתירה.

ב'בבא בתרא' נאמר על זה שכאשר אנחנו מקיימים את רצון ה' - הכרובים מסתכלים זה על זה.
אבל כשאנחנו חוטאים - הכרובים מסתכלים על הבית.

 

אבל מה הקשר בין לאן הכרובים מסתכלים,
לבין אם אנחנו עושים את רצון ה' או לא?!..

 

הופה, תשמעו איזה תירוץ פשוט מקסים אומר על זה בעל ה'פרדס יוסף' >>
בואו נחזור לסיפור שבהתחלה, על ההוא שממש משתדל לעשות את המצוות שבין אדם למקום, אבל שוכח על הדרך את החברים שלו -
בעצם אדם כזה לא מסתכל בכלל אל האנשים האחרים שחיים בעולם, אלא אכפת לו רק מעצמו.
הוא לא באמת מסתכל על החברים שלו.
ולכן, הוא כמו הכרובים ש- 'פניהם לבית'. ז'תומרת שמתרכזים רק בעצמם.
אבל, מי שבאמת עובד ה' - לא דואג רק לעצמו, ועושה רק את מה שכתוב בהלכה. אלא הוא גם מסתכל על אחרים, דואג להם ועוזר להם.
ולכן, הוא כמו הכרובים ש- 'ופניהם איש אל אחיו'. ז'תומרת שהוא ממש מסתכל על השני כל הזמן, ומנסה לעזור לו.

 

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מפה?!
שאין קטע להיות דוס שממש ראש בקיר, ולא אכפת לו מהעולם.
אלא, אנחנו צריכים גם לשים לב לאנשים שבעולם, ולנסות כמה שיותר לעזור להם.
רק ככה בעז"ה יבנה בית המקדש במהרה בימינו.

שבת שלום ומבורכת, מלאה בקדושה, וחודש מעולה, מלא בשמחה אמיתית לכל עמ"י!

אני צריכה עזרה דחופה.noga14

יש לנו תוכנית שהכיתה מתחלקת לארבע  קבוצות,כל קבוצה מקבלת צבע וצריכה לעצב בר בצבע שלה (רק באותו צבע,אסור להוסיף צבעים),להכין מזכרות ומוצגים והכל לפי רעיון מרכזי שקשור לצבע.הבר צריך להכיל לפחות מאכל אחד (בצבע ההוא כמובן).ובנוסף צריך איזשהו פריט מזהה באותו צבע לכל בנות הקבוצה.הצבע שלנו הוא סגול ואני צריכה רעיונות דחוף מאוד!!!! כל רעיון מתקבל,רעיונות עמוקים עדיפים (למשל צהוב זה אור אז לאורם נלך,ירוק זה רמזור,סגול היה פעם לי-לך וכו') .לכל מי שיש רעיון שיכתוב לי באישי.דחוף.

שאלה דחופה...אנונימי (פותח)

האם מישהי יודעת איך עושים כיפה בצורה של הסמל של עזרא?

http://www.kipa.co.il/dogma/show_dugma.asp ואם היא יכולה להשים לי באתר הזה?

 

מח"ר בנשמה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!עדי1234

מי שלא מסניף מח"ר הוא לא יודע מה הוא מפסיד!!!!!!!!!!!!!!! כאילו דאאאאאאאאא!מלך

 

 

(לגבי מח"ר המבין יבין והסתום יסתוםמוציא לשון!)

^ לגמרי!!! אין על סניפי המח"ר!!*מישהי*
???????????????????????עדי1234אחרונה

את אפילו לא יודעת מה זה מח"ר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!בלון

מי יוצא לנטיעותתתתתת??????????????????????????????נועוש=]]!!
אני...הדרוש=)
איך היה ?אוהבת את אבא
היה תותח!!!!!!! יצאו לנו 8 חניכות!פשוט נהנתי!!!!!!פזוש
סוף הדרך!עדי1234אחרונה

היה מדהים היה מה זה שווה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!חופר

למה אנחנו פה בעולם השקר הזה?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

 

גרסת הביינשי"ם - בנוג"ה.


תחשבו שנייה על מעמד הר סיני.
קבלת התורה, כולם היו בדרגה רוחנית שיא הגבוהה.
היינו מצפים שה' יגיד לנו עכשיו מצוות שממש ב'רומו של עולם'.
א-ב-ל ה' אומר לנו פה דברים שקשורים למכירת עבדים, להרג, מכות, גניבה..
יענו, זה דברים שקשורים ל'צד האפל' של העולם.
מה הולך פה?!..
 

אנשי קודש תהיו לי"

הקוצקר אומר על הפסוק הזה ש -
הקב"ה יכול לברוא מליון מלאכים שיעשו כל מה שהוא רוצה.
אבל דווקא הוא ברא אותנו, האנשים, שיש לנו גם יצרים ותאוות, מה שאין למלאכים.
אבל הוא ברא אותנו דווקא בגלל שאנחנו לא מושלמים כמו המלאכים.
בכוונה ה' נתן לנו גם יצר הרע, פיתויים ותאוות -
בכוונה הוא שם אותנו בעולם השקר הזה.
כדי שדווקא מתוך השקר הזה שיש בעולם, מתוך כל התאוות -
נעבוד אותו ונעשה את רצונו.

כי תכל'ס זאת לא חכמה שהמלאכים עובדים את ה'.
אין להם שום דבר שמנסה להזיז אותם מלעשות את רצון ה'.
אבל אדם שעובד את ה' - זה ממש משמח את אבאל'ה שבשמים.
כי הנה, למרות כל הקושי, אנחנו עושים את רצונו.
זה מה שבאמת מעיד על האהבה שלנו אליו.

אבל איך אנחנו יכולים לעבוד את ה' בתוך העולם הזה?
רק (!) בעזרת התורה, שהיא אשכרה תורת חיים.

וזה מה שה' בא להראות לנו ישר אחרי מעמד הר סיני הגדול והנשגב.
דווקא עכשיו מופיעות המצוות שמראות על הצד הלא מי יודע מה טוב של העולם,
כדי שנזכור תמיד שה' הביא אותנו לפה דווקא בגלל כל הגועל שיש בעולם.
דווקא בגלל שהעולם הזה לא מתוקן, ה' רוצה שנוריד את כל הקדושה של מעמד הר סיני לתכל'ס.
לחיי היומיום שלנו.
וככה בעז"ה נוכל 'לתקן עולם במלכות ש-די'.

שנזכה בעז"ה.
שבת שלום ומבורכת, מלאה קדושה ושמחה, לכל עמ"י!

ועדת קישוט? עשרת הדיברות? מה הקשר בכלל?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא

 

גרסת הביינישי"ם - בנוג"ה. אני עדיין לא מצליחה לעשות קישור..

 

שמתם לב פעם שעשרת הדיברות כתובות בלשון יחיד?
יענו, לא אומרים לנו: 'לא תגנבו', 'לא תרצחו',
אלא 'לא תרצח', 'לא תגנוב'.
חשבתם פעם למה זה ככה?!
כי עשרת הדיברות נאמרו לכל עמ"י יחד, אז למה הן כתובות בלשון יחיד?

הנה תשובה פשוט.. מתוקה מדבש () לשאלה הזו:
תחשבו שצריך לקשט את הכיתה [בנים, לא נראלי שאתם לא מקשטים את הכיתה, אז אני אדבר על הבנות.. ואין ועדת קישוט או משהו כזה - אלא כולן יחד מקשטות.
מן הסתם את לא ממש תרגישי מחוייבת לקשט, נכון? את כזה תחפפי, פה ושם תלכי לשבת בצד עם חברה וסתם לדבר.
א-ב-ל אם המורה תגיד שאת בועדת קישוט - אז את תרגישי ממש מחוייבות לקשט, ולא תוכלי ללכת באמצע סתם לשבת.
למה זה ככה?!
כי כשאומרים לנו משהו באופן אישי, אנחנו הרבה יותר קשורים אליו וצריכים לעשות אותו, מאשר כשאומרים משהו לנו ולעוד כמה אנשים.

אז ככה גם בעשרת הדיברות, ה' אומר לנו כל מצווה באופן אישי, כדי שככה כל אחד ירגיש ממש שכל מצווה ניתנה רק לו. כמו שהמורה מינתה אותך לועדת קישוט - וככה את מרגישה הרבה יותר מחוייבת.

אבל רגע, עוד מיליון ומשהו אנשים היו כשהיה את מעמד הר סיני, אז איך אני אמורה להרגיש שאשכרה כל מצווה ניתנה רק לי?!
כאילו, אני לא יכולה להתנתק מהמציאות, ולומר שאני היחידה בעולם..

הופה, תשמעו איזו תשובה יפה >>
כולנו יודעים מהגן ש'כל ישראל ערבים זה לזה', 'כל ישראל אחים' וכו'.
אבל עכשיו בואו נסביר את זה שנייה -
בעצם כל עמ"י זה אשכרה גוף אחד. עובדה שכשיש פיגוע או משהו כזה - כווולם דואגים, כואבים ומתפללים אחד על השני. שמעתם פעם על עוד מדינה בעולם שבאמת אכפת לה מכל חייל שנהרג?! מכל אדם שחולה בסרטן ל"ע?!
אז בגלל שאנחנו גוף אחד, ואנחנו ב-א-מ-ת ערבים זה לזה - זה אומר לנו שכשמישהו מאיתנו לא עושה חלק מהמצוות, זה גם משפיע על שאר האנשים.
ז'תומרת שאם לא כל עמ"י שומר שבת - אז גם השבת שלי לא מושלמת.
אם לא כל עמ"י מכבד את ההורים שלו - אז גם אני לא יכולה להיות 100% בכיבוד הורים.
 

לכן, יש לנו אחריות פשוט ע-נ-ק-י-ת לעשות מצוות ולא לעשות עבירות, כי אם אנחנו לא עושים את זה - אנחנו לא פוגעים רק בעצמנו, אלא גם באחים שלנו.
וכדי שנבין את האחריות הענקית שיש לנו - עשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד. כדי שנבין שאנחנו לא יכולים לא לעשות את המצוות, כי ככה אנחנו דופקים את כולם.

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

למה ה' לא מקבל את התפילה שלי?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

 

גרסת הביינשי"ם בפורום נוג"ה, אני לא מצליחה לעשות קישור..


תחשבו שנייה על מקרה שהיה לכם, שהתפללתם על משהו מ-ל-א זמן ו..
פשוט כלום. נאדה. ה' לא קיבל את התפילה שלכם.
בואנ'ה, למה זה קורה? אנחנו מתפללים, מבקשים, אבל ה' פשוט לא מתייחס..
---

בפרשת השבוע [בשלח], ה' אומר למשה על ים סוף:
"מה תצעק אליי - דבר אל בני ישראל ויסעו".
אבל היי, מה הולך פה?
הדבר הכי טבעי שאדם יהודי יכול לעשות כשהוא בצרה זה להתפלל לאבאל'ה שבשמים שיעזור לו.
מה פתאום עכשיו ה' אומר למשה שיפסיקו להתפלל ויתחילו לנסוע?
מה עם כל הערך של התפילה?!

האדמו"ר מסלונים אומר על זה ש..
יש זמנים שבהם יש קטרוג על האדם מלמעלה -
ז'תומרת שבגלל כל מיני מעשים ועבירות - מצד הדין, לא מגיע לאדם הזה שה' יעזור לו במה שהוא רוצה,
ולכן, התפילות שלו לא מתקבלות.

א-ב-ל >>
אם אדם באמת מאמין באבאל'ה שבשמים ובוטח בו שיעזור לו לצאת מהצרה, למרות כל העבירות שיש לו - אז ישר התפילות שלו מתקבלות.
למה?!
כי כשאנחנו מאמינים שה' אוהב אותנו למרות כל העבירות שלנו - זה אומר שאנחנו מאמינים שהוא אוהב אותנו כמו שאבא אוהב את הילדים שלו.
ולכן, אבאל'ה שבשמים באמת מתנהג אלינו כמו אל הילדים שלו - ועוזר לנו למרות הכל, גם כשאנחנו ממש מלאים בעבירות.

אז בעצם כשה' אמר למשה שיפסיקו להתפלל ויתחילו לנסוע - הוא בעצם אומר להם שתפילה בלי אמונה ובטחון אמיתיים בה' - לא תעזור להם עכשיו. ולכן הם צריכים לנסוע לתוך הים. ז'תומרת להראות את הביטחון שלהם בנס של ה', וככה ה' יעזור להם.

לסיכום >>
כשיש לאדם מידת בטחון חזקה ואמיתית באבאל'ה שבשמים, למרות כל העבירות שלו - אבא שבשמים באמת יעזור לו, כמו שאבא עוזר לבנים שלו, ויקבל את התפילות שלו.

אז שבעז"ה נזכה באמת לבטוח באבאל'ה שבשמים שאוהב אותנו, למרות כל העבירות שלנו -
וככה כל התפילות שלנו יתקבלו (רק אם הן באמת לטובתנו.. ).
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י.
אמן!

בואנ'ה, מה יציאת מצרים קשורה לחיים שלנו עכשיו?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

 

גרסה לביינישי"ם - כאן.

בהרבה מאוד מקומות בפ"ש שלנו (בא) כתוב שאנחנו צריכים לעשות מצוות 'זכר ליציאת מצרים'.
חשבתם פעם למה צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן?!
כאילו, מה כ"כ חשוב באירוע שהיה לפני מלא זמן, איך זה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו?
ועוד לא רק זה, אלא אפילו בהגדה של פסח אנחנו קוראים מאז שנולדנו בערך שצריך לזכור את יציאת מצרים 'כל ימי חייך' >>
'ימי חייך' = הימים, 'כל ימי חייך' = הלילות.
בואנ'ה, מה עשו מיציאת מצרים?! למה צריך לחזכור אותה כל הזמן??

ה'נתיבות שלום' כותב על זה משהו פשוט מ-ד-ה-י-ם>>
בעצם מצרים זה לא רק ארץ מצרים, אלא מצרים זה פשוט סמל לדברים שבהם אנחנו חוטאים - לתאוות שיש בנו, לגשמיות שלנו.
[למה מצרים היא סמל לזה? כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה, והיה בה מלא עבודה זרה..]
ז'תומרת שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לצאת ממצרים. כי לכל אחד מאיתנו יש תאוות ועבירות שהוא עושה.
ולכן התורה אומרת לנו כל הזמן לעשות דברים בשביל לזכור את יציאת מצרים - כדי שנזכור תמיד שכמו שה' הוציא את עמ"י כולו ממצרים, ככה גם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות לצאת ממצרים הפרטית שלנו, שהיא התאוות שלנו - וככה ה' יעזור גם לנו לצאת ממצרים.
אח שלי, אולי היציאת מצרים שלך זה לקום לתפילה בבוקר, והיציאת מצרים שלך, אחותי, זה להתלבש בצניעות. כל דבר שמרחיק אותנו מאבאל'ה שבשמים - בעצם נחשב לסוג-של יציאת מצרים. ואנחנו צריכים להשתחרר ממנו.

אבל רגע, זה עדיין לא ענה על השאלה למה צריך לזכור את מצרים גם ביום וגם בלילה?!
הופה, שימו לב -
כמו שלמדנו בספר בראשית - הימים זה הזמן שבו אנחנו מרגישים ב'אורות', כשאשכרה הכל טוב ויפה, החיים פשוט דבש.
בזמן הזה - צריך ממש לזכור את המטרה שלנו בעולם, שהיא לעבוד את ה'.
ועובדים את ה' גם בעזרת היציאה ממצרים הפרטית שלנו - כשאנחנו משתדלים לעשות כמה שפחות עבירות, ולא להיכנע לתאוות שלנו.

והלילות זה הזמן שבו לא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו נופלים ומתייאשים קצת מהחיים.
גם בזמן הזה הנסיון הגדול שלנו זה להשתדל לצאת ממצרים הפרטית שלנו, מהתאוות שלנו, לא לשכוח את התכלית שלנו בעולם - וככה אבאל'ה שבשמים יוציא אותנו מהמצב הזה, ובעז"ה נרגיש שוב באורות

אז בשורה התחתונה - בגלל שיציאת מצרים זה משהו שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו, אנחנו צריכים לזכור כל הזמן את יציאת מצרים, כדי שנזכור תמיד את התפקיד שלנו בעולם.
שנזכה, בעז"ה.

שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י בעז"ה וחודש מצוין!

.בעזרת ה'!!אחרונה
אחי, אתה צוללן. בשביל מה אתה צריך טנק?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!





תחשבו שנייה על הסיטואציה הבאה:

באמצע המלחמה, בא צוללן אחד למפקד שלו ומבקש ממנו F16 (למי שלא יודע\ת - זה מטוס שיא המשוכלל..),
והמפקד אומר לו: "מה הקשר F16 עכשיו?? בואנה, אנחנו באמצע מלחמה, תמשיך להילחם!".
אחרי איזה חצי שעה, החיל חוזר אל המפקד ואומר לו: "המפקד, אני צריך טנק, דחוף!".
המפקד לא מבין מה עובר על החיל ואומר לו: "אח שלו, אתה בחיל הים, שייטת 7, אתה יודע. מה הקשר טנק? מטוס? ת-ת-ע-ו-ר-ר. אתה באמצע מלחמה. יש לך פה צוללת, זה מה שאתה צריך כרגע. תלחם עם מה שיש לך".
---

לכל אחד מאיתנו הקב"ה הביא כלים בחיים -
יש כאלה שאבאל'ה שבשמים סידר שיהיו להם מלא חברים ומלא כסף - אבל בלימודים הם יהיו על הפנים,
ויש כאלה שדווקא בלימודים ילך להם ממש טוב, אבל חברים לא ממש יהיה להם..

ז'תמורת שלכל אחד מאיתנו יש ת'דברים שהוא טוב בהם, ות'דברים שהוא פחות טוב בהם. דברים שיש לו - ודברים שאין לו.
אבל חשבתם פעם למה זה ככה? למה ה' לא נתן לכולנו את אותם הכלים ואותן היכולות?
למה יש אחד שנראה כאילו הכל הולך לו בחיים - משפחה, לימודים, חברים וכו'. ויש אחד שוואלה, הכל נראה אצלו על הפנים?..

כי לכל אחד מאתנו יש שליחות אחרת בחיים, ולכן ה' הביא לנו כלים שונים ויכולות שונות.
יש מצב שהתפקיד שלך בחיים זה להיות זמר, שיעשה לכולם שמח - כמו אודי דוידי - ולכן, אולי אתה לא טוב במתמטיקה, כי אתה לא צריך מתמטיקה בשביל לקיים את השליחות שלך בחיים.
ויש מצב שהתפקיד שלך הוא דווקא להיות פסיכולוג, ולכן לא ממש הולך לך במקצועות ריאלים, אבל הולך לך ממש טוב עם חברים.
וזה לא רק בדברים גדולים, ההשגחה של ה' היא גם בדברים הקטנים ממש - כמו הצבע עור שלנו, המשפחה שאליה נולדנו וכו'.

אבל באיזשהו מקום, גם אנחנו כמו אותו הצוללן מהסיפור בהתחלה.
אנחנו מסתכלים על האחרים, וחושבים שטוב להם, שהכל הולך להם - ולכן, אנחנו מבקשים את הכלים שיש להם, שאיתם הם 'נלחמים' בחיים. [ואגב, אני יכולה לחתום לכם שאין אדם שבאמת הכל טוב לו בחיים, לכל אחד יש דברים שקשים לו ונסיונות..]
אבל אם נחשוב שנייה, נראה שבעצם אנחנו בכלל לא צריכים את הכלים האלה, כי יש לנו תפקיד אחר לגמרי בחיים.

והכלים האלה לא חייבים להיות כלים גשמיים, הם יכולים גם להיות הנסיונות שיש לנו בחיים.
לכל אחד אבאל'ה שבשמים מסדר שיקרה לו ב-ד-י-ו-ק מה שצריך לקרות לו, כדי שבעזרת זה הוא יצליח לעשות ת'תפקיד שבשבילו הוא ירד לעולם הכי טוב שאפשר.
יכול להיות שיש לך נסיון יותר קשה משלי, אבל את צריכה את הנסיון הזה, כי הוא בא ללמד אותך משהו ולחזק אותך. אבל בגלל שהתפקיד שלי בעולם שונה משלך, אני לא צריכה את הנסיון הזה, ולכן ה' מביא לי נסיונות אחרים בחיים.

פססט.. אז בעצם אנחנו לומדים מפה שבתכל'ס אין קטע להסתכל על אחרים ולקנא בהם, כי בעצם יש לנו כל מה שאנחנו צריכים.
וכשמבינים באמת שה-כ-ל, כולל הצבע שיער שלי, הכסף שלי, היכולות שלי והנסיונות שלי, אשכרה בא מלמעלה - אז אנחנו יכולים באמת להתחיל ללמוד על עצמנו מהדברים האלה שיש לנו, וככה בעז"ה למצוא מה באנו לעשות בעולם הזה, ולעשות את התפקיד שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר.

מה התפקיד שלנו בחיים? איך אנחנו יכולים למצוא אותו?
בעז"ה אכתוב על זה קטע בקרוב
אבל בינתיים - בואו ננסה ליישם את מה שלמדנו היום.

אגב, אשמח ממש שתקפיצו את ההודעה הזו, כדי שכמה שיותר יוכלו לקרוא ולהתחזק!

שיהיה בעז"ה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

הפ למעלהאנונימי (פותח)
קפוווץעץ על מיםאחרונה
מחר מפגש מקדש!!!אנונימי (פותח)

 

בס"ד

 

מתמלאים במקדש לפני סיבוב שערים!!

 

בע"ה בכל חודש החל מהחודש הזה נפגש ללימוד קצר על בית המקדש לפני הסיבוב שערים.

 

נפגשים מחר, כ"ט בטבת בשעה 18:00 במכון המקדש. (לפרטים ובירורים רחל 054-7000391)

 

הכניסה חופשית.

 

נשמח לראותכם!!!! 

לפעמים צריך לדעת מתי לכבות את האורות..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!

 

גרסת הביינישי"ם - פה.


מכירים את זה שאתם הולכים לסמינריון שיא המטורף, ואתם חוזרים ממש באורות?
או שאתם עושים 'ניגונים' [יענו מנגנים ושרים שירי קודש..] עם החבר'ה, ואח"כ אתם מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים?
א-ב-ל אחרי איזה יומיים, כבר יש כיבוי אורות, ואתם חוזרים להיות באותו מצב שהייתם קודם.
למה זה קורה? ומה הקשר של זה לפרשת השבוע (וארא)?

במכת ברד, אשכרה ירדו מהשמים ביחד מים ואש:
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים, מאז שהיתה לגוי"
ז'תומרת שהיה כאן וואחד נס ענק - גם הברד, שעשוי ממים, לא כיבה את האש, וגם הכל ירד לפי ציווי ה' רק על המצרים.
ואנחנו רואים שאפילו פרעה באמת מתפעל מהנס, ואומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".
אז בעצם, אם פרעה מגיע להבנה הזאת שהכל מאת ה', למה הוא חוזר אח"כ לחטוא? למה הוא לא הפך ישר להיות צדיק?
אנחנו יודעים מהפסוקים שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מזה שלמרות שפרעה הכיר בנס העצום - הלב שלו עדיין אטום?

הופה, שימו לב -
נכון, פרעה ראה נס והרגיש ממש ב'אורות'. ז'תומרת הוא הבין שיש אלוקים, והכל מתנהל על פי האלוקים הזה.
א-ב-ל >>
זה בעצם היה נס שהגיע כולו מאת ה', זה היה משהו חד פעמי, שפרעה לא עשה כלום כדי שיגיע.
ולכן - אחרי שהנס הזה נגמר, לפרעה היה כיבוי אורות  --> הוא חזר לאותו מקום שבו הוא היה קודם.
ככה גם אנחנו מרגישים בעננים אחרי הסמינריון, או הניגונים, אבל אחרי כמה זמן - חוזרים למקום בו היינו.
למה?

כי בעצם עבודת ה' שלנו לא יכולה להיבנות מחוויות רוחניות שאנחנו מגיעים אליהם בבת-אחת. אלא, עבודת ה' אמיתית צריכה להיבנות שלב אחרי שלב, עם הרבה השקעה.
אני לא אומרת שזה לא טוב להיות באורות, אבל אני אומרת שעבודת ה' לא יכולה להתבסס על האורות האלה, וצריך גם להתאמץ הרבה בשבילה, ולבנות את עצמנו לאט-לאט, כל אחד בקצב שלו.
כשאנחנו מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים אחרי איזה שיחה מעוררת, או שבת טובה - ה' נותן לנו לטעום לאן אנחנו יכולים להגיע אם נשקיע, אבל אח"כ הוא לוקח מאיתנו את הטעם הזה, את ההתעלות שהרגשנו, ואומר לנו להתחיל לעבוד, כדי שנוכל להרוויח את זה בעצמנו.

אז בשורה התחתונה - זה מצוין לעשות ניגונים עם החבר'ה או ללכת לסמינריונים ודברים מחזקים אחרים. אבל צריך לזכור תמיד שבשביל באמת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' - צריך להתאמץ ולעבוד על עצמנו.
שנזכה, בעז"ה

שתהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

מה הקשר בינינו לבין בנ"י בגולה?!מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

גרסה לביינישי"ם - פה.

בפרשה שלנו (פרשת שמות), פרעה אומר לשוטרים:
"לא תאספון לתת תבן לעם".

א-ב-ל...
למה כתוב 'תאספון', ולא 'תוסיפון'?
כי בעצם כשאומרים 'תאספון' זה כאילו אומר: 'בואו, תתאספו פה כולם'.
אבל כשאומרים 'תוסיפון' זה מלשון להוסיף.
אז למה התורה אומרת דווקא 'תאספון' ולא תוסיפון?!

אז זהו שר"ד מללוב אומר ש..
ה' לא סתם התבלבל או משהו וכתב 'תאספון', אלא בעצם פרעה באמת התכוון שבנ"י לא יוכלו להתאסף - להיות כולם יחד.
מזה משנה לפרעה אם בנ"י ביחד או לא? בכל מקרה הם חייבים לעבוד.. לא?
אלא שפרעה ידע סוד שכדאי מאוד שגם אנחנו נדע, כי הוא שיא החשוב >>
כשכל עמ"י מתאספים ביחד, מתחברים באמת אחד לשני ואוהבים אחד את השני -
הם יכולים לנצח את ה-כ-ל.

כשעמ"י כולו נמצא באחדות אמיתית, אנחנו באמת יכולים להתגבר על הכל. יחד.
ולכן - פרעה פחד שהם יקומו נגדו וינצחו אותו - וצווה לא לתת להם להתאסף ביחד.

- אבל עכשיו יש לנו עם כ"כ גדול, ויש כ"כ הרבה זרמים שונים, עדות שונות. אנחנו כ"כ שונים זה מזה..
איך למען ה' אנחנו יכולים להתאסף כולנו ולהתחבר אחד לשני?!
תחשבו שניה על השריפה בכרמל לדוגמא -
אשכרה כל העם שלנו ישב, דאג, והתפלל לכיבוי השריפה ולרפואת הפצועים.
אני זוכרת ממש שהדודה הלא דתייה שלי התקשרה אלינו הביתה ואמרה לקרוא פרקים מסוימים בתהילים.
ולדוגמא, גם היו ב"ה מלא משפחות שפתחו את הבתים שלהם בשביל התושבים בכרמל שפונו מהבתים.
בואנ'ה, באמת כל העם שלנו התאחד ופעל למען מטרה משותפת.

וואלה, למרות שאנחנו שונים זה מזה בהרבה דברים - אנחנו עדיין עם אחד.
גם כשאנחנו שומעים על יהודים שאנחנו בכלל לא מכירים - כואב לנו לשמוע שהם סובלים.
אז זה מראה שכן, יש לנו פוטנציאל להתחבר כולנו ולפעול.

אז עכשיו, אנחנו יכולים גם לנתב את הכוח הזה שיש לנו כעם, כשכולנו יחד - למטרה טובה.
אנחנו לא חייבים להתאחד דווקא כשיש צרה, או כשקשה -
אנחנו יכולים להתאחד גם כשב"ה הכל טוב ויפה.

ואיך בתכל'ס אנחנו יכולים להתאחד בפועל, שזה לא יהיה רק דיבורים?
אתה יכול לחייך ולומר שבת שלום לאדם שנראה קצת עצוב ברחוב, גם אם אתה לא מכיר אותו.
את יכולה לומר שלום לשכנה, למרות שהיא אף פעם לא אומרת לך שלום.
דברים כ"כ קטנים כאלה - פשוט עושים פלאים, עוד תראו את זה.
ואיך זה קשור לאחדות ישראל?
כי אם כל אחד מאיתנו יקבל על עצמו להיות נחמד\לעזור לאדם אחד, שאולי לא מהחבר'ה שלנו [תרתי משמע } -
יעריכו הרבה יותר את המגזר שלנו, ואולי זה גם יגרום לפחות פילוגים בעם.

ועוד משהו שקשור ממש לנושא -
שמעתם על זה שהרבנית אליהו אמרה לשמור עכשיו את 2 השבתות הבאות?
אם לא, אז יש כאן פירוט.
תראו כמה כוח יכול להיות לאחדות של עם ישראל -
אם נתאחד ובאמת נשתדל לגרום לכמה שיותר יהודים לשמור 2 שבתות - אשכרה נוכל להביא את הגאולה.
בלי ייסורים, בלי קשיים - הגאולה תבוא י-ש-ר.
וואלה, זה רק דוגמה אחת לכוח העצום שיש לנו, עמ"י.

אז יאללה, אחים שלי!
מעכשיו כל יום, כל אחד מאיתנו משתדל להתחזק קצת באחדות ישראל..
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

דחווווווווווווףאנונימי (פותח)

בעוד כשעה ראש הממשלה מחליט אם להגיש בקשה לשחרור יונתן פולארד מארה"ב!!!!!!!!!

מה צריך לעשות ע"מ להשפיע???

א. להתקשר למשרד ראש הממשלה ולבקש "__אני(השם שלכם)___ אזרח מדינת ישראל מבקש שראש הממשלה ידע שאני רוצה שהוא יגיש את הבקשה לשחרור יונתן פולארד מארה"ב" המספר :

026705555

ב. להפיץ לכמה שיותר אנשים

ועכשיו!!!

ווווווווווווווווווקשה אנשים זה שיא החשוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 

ראש הממשלה החליטמוריה צפת=)

הוא החליט לבקש!!!

אבל עדין צריך לשגע!!!!!

אז להמשיך גם בימים הקרובים 

דחוף!מישו יודע איך משחקים המלך שוונץ??אור-אל!!!

ממש דחווווווווווווף! תודה רבה

אנחנו, 30 אנשים, חג"ס,קלמנטינה

כבר שנתיים מנסים לשחק ללא הצלחה. 
אולי תשחקו משחק פשוט יותר..

כן כן כן...אני יסביר לך...אודוש!

יושבים במעגל על כיסאות וכל כיסא מקבל את השם של מי שישב עליו ראשון נגיד אני ישבתי אז לכיסא שלי קוראים אני כל המשחק גם אם אני זזה...אבל לא משתמשים בשמות של שלושה אנשים ואז קוראים להם מלך,נסיך ושוונץ-השוונץ לא משתתף וכשמישו נפסל הוא מתחלף איתו...המלך מתחיל את המשחק....ואז עושים כזה..קצב...קצב...ואז המלך מתחיל מלך..ואז שם של מישו (יעני של הכיסא של מישו)... אסור למסור למי ששלח לך ולמי שיושב בצדדים שלך...

ומי שנפסל מחליף עם מי שהיה שוונץ..וככה לאט לאט זזים במקומות וצריך לזכור על איזה כיסא אתה יושב ועל איזה כיסאות כל השאר יושבים...בהצלחה!!

לא הבנתי. כנראה דפקט בגנים :Xקלמנטינהאחרונה
מפגן ענק למען ההתישבות ביום חמישי הקרוב!משיח נאו

ביום חמישי הקרוב, ט"ז טבת, רבבות יהודים ישתתפו במפגן ההצדעה הענק למען יהודה, שומרון וירושלים. בעד בנייה ונגד הקפאה. בעד אריאל זילבר ונגד כל אותם אנשים קטנים ש"מחרימים" אותו. בעד התיישבות בארצנו הקדושה ונגד גירוש וחורבן! ארץ ישראל שייכת לעם ישראל!
יום חמישי הקרוב, אי"ה, כולנו בכיכר ציון - איש בל ייעדר!
http://2.inn.co.il/leads/view/190