פורום הורות (עמוד 152)

בכל מקרה את יכולה לפנות אלי באישי, יש קרם שיכול להיות פתרון טוב.

אני לא רוצה לעשות פרסום בפורום.

רטיית סיליקון.

לילדים קטנים ממש אחרי תפירה בפנים, היו שמים רטיית סיליקון לטשטוש הצלקת.

לא בהכרח מעלים אותה לגמרי.

אבל אפשר לשאול רופא עור על האופציה הזאת.

הוא פשוט לא יצליח.

מוזיקה קצבית יכולה לעזור.

לילד עם קשב וריכוז, זה יכול להתאים, ואם לא, הוא עלול להיות מדוכא.

אבל ילד היפראקטיבי לא יעמוד בזה.

אם הוא מסוגל להתרכז בשיעור תורה באוזניות, סביר להניח שזה יכול לעבוד.

נהיגה עם פודקסט

עבודה מול מחשב עם מוסיקה (הפוך - משהו פחות מושך).

שיחות טלפון חופרות ומשעממות עם הפורומים.

זה מקל על החיים בסדרי גודל.

אשרייך.

תהיו עם האצבע על הדופק.

בעז"ה פרנסה טובה מתוך שמחה.

היא לא רצתה להיפרד ממך בבוקר, כי היא אוהבת אותך מאוד וקשורה אלייך. רק כשראתה את הגננת היא "נזכרה" שגם אותה היא מחבבת, וזה לא כ"כ מורא להיפרד מאמא לכמה שעות - ולכן הסכימה להיכנס איתה לגן.

יכול להיות שגם מקרים אחרים אתם מפרשים פשוט לא נכון?

בכל אופן - חיבוק על התחושות...

וב"ה שזכית במטפלת כזאת

אבל במקרים שאני נתקלתי בהם, ההורים סידרו את העניין.

אם ההורים עדיין בבית אז הם צריכים להתערב

זה נורא עוזר שיש הרבה מגוון של משחקים ככה לא נמאס להם מהם

הרבה משחקי הרכבה: לגו ,קליקס ועוד מלא אני לא יודעת את השמות

חול קניטי

בנות: עגלות בובות מטבח 

פאזלים

ספרים

פטריות, משושים

יצירות שיהיה הרבה דפי טיוטה 

וכמובן לצאת איתם החוצה אם זה אפשרי 

גם עכשיו עד 6 בכיף אפשר להיות איתם בחוץ בגן שעשועים

אני הרבה יוצאת להצגה בספריה,לגני שעשועים

בכל מקרה ממליצה לאט לאט להוציא את הטלויזיה בהדרגתיות

את תראי זה חיים אחרים לגמרי

ואיך מארגנים את הזמן ושלא ארגיש שכולם על הראש שלי

הלוואי שנצליח כי זה פשוט בזבוז זמן ובריאות נפשית ופיזית

ובטח ההתנגדות של הילדים וק'ריאות "משעמם לי"

אבל מה שתיארתן זה ילדות אמיתית

הלוואי שנזכה!

משחררת זמן איכותי.. עדיף ששעות צפיה יהיו במחשב כי אז פותחים משהו במכוון ולא נסחפים כי הטלויזיה דלוקה ויש תכנית אחר תכנית

צעד חשוב.

לא להכניס טלויזיה הביתה, ואם יש - להוציא אותה.

וגם "שימוש יתר במחשב", משחקים וסרטים, גרוע. מנוון את הרמה השכלית, ממכר, בא על חשבון עולם מאוורר ואמיתי יותר.

משחקים "ממשיים" זה אכן טוב מאד. גם הרכבות, ציורים, יצירות. לבנות, בובות ועוד בסגנון. תוך זמן מה, ידעו להעסיק את עצמם.

ומידי פעם לצאת לגינת משחקים עם הילדים לפי הכחות.

הייתי לבד בבית שאין בו טלוויזיה פעם לכמה ימים,

הרגשתי כאילו איפסו לי את הנפש מחדש.

אבל אתם ממש מחזקים אותי להתגבר

אל תשכחו שגם בעלי צריך את זהלספורט. בטח אתם מכירים וראיתם את ה"אוהבי ספורט"

שחייבים לראות בנחת שלהם את המשחקים. במיוחד את החשובים ושאף אחד לא יפריע...

אמנם דיברנו על זה כי אנחנו מבינים שזה עובר את הגבול לילדים

מקווה מאד שנזכה כמו שמישהי כתבה מעלי לאיפוס הנפש מחדש

תודה רבה!

ואז, בשם אוזניי המסכנות (ופי שנגרר), החלטתי שאל לי לשמוע כאלה דיבורים מזעזעים...

זה הוריד לי את החשק מהספורט לגמרי

ואני גבר

יש ילדים שבגיל הזה אכלו כמעט הכל ויש כאלה שרק טחון

הכי טוב זה בהדרגתיות להכניס למרק ירקות פחמימות למשל קוסקוס הכי טוב

להתחיל ממש בקטנה כף קוסקוס למרק ולתת

ולאט לאט להעלות לשתי כפות וכן הלאה

אחרי זה אפשר עם פחמימות אחרות לאט לאט אורז ופתיתים וכו

עד שכבר רוב המנה היא פחמימה וקצת מרק

הילדים במעון שעבדתי בו נחנקו מזה

והם היו בני שנה וחצי

הבן שלי בן שנה וארבעה עכשיו וכבר מזמן הוא אוכל קוסקוס/ אורז/ פסטה וכד'.

שוב- זה תלוי בילד עצמו ושונה מילד לילד. כתבתי כבר.

כשהבן הגדול שלי היה בן שנה וחצי הוא לא יכל "ללעוס" שניצל ושכנה שלי בת 10 חודשים היתה לועסת בכייף ואוכלת בלי להיחנק. ודי "קינאתי" אבל שטויות.

עכשיו הקטן שלי שונה מהגדול וכבר מגיל 9-10 חודשים הוא ב"ה אוכל יפה כל מיני מאכלים בלי לרסק לו את זה יסודי!

לתת לזמן לעשות את שלו. זה מאוד תלוי בילד עצמו וביכולות בליעה שלו.

יש לי ילד שעד גיל שנה לפחות הוא היה חייב מרוסק- מרוסק ...

ויש לי ילד שכבר בגיל חצי שנה אכל פחות מרוסק ו"לעס" שניצל בגיל די קטן וכד'

אם את אומרת שניסית כמה פעמים והוא כמעט נחנק מיזה- תרפי, תזרמי ותנסי עוד חודש או משו לתת דברים רכים בחתיכות גדולות (כמו תפו"א) ולראות איך הוא מגיב.

זה בא עם הזמן. כל ילד בשלב אחר/ בגיל אחר.

בהצלחה!

ואני גרה בישוב. בעיר המחירים תמיד גבוהים יותר.

הרמז, חלומות, בול פגיעה, חי צומח דומם, חתחתול, נחש מי

חתחתול, מנקלה, רמי, מלך הפלאפל, דאבל, סולמות ונחשים וגם פאזלים אוהבים מאד.

פעם שייניים

פעם אוזניים

ופעם עצבים שנדבקה ממני

והרגישה מתח בבית

גם בתחילת ההריון

אמנם הוא קצת יותר גדול (שנה וחצי) אבל ממש כמו שאת מתארת הוא היה ילד רגוע ופתאום התפרצויות כאלה שאי אפשר להרגיע אותו. וגם אני בהריון..

אנחנו גילינו שזו פשוט עייפות. הוא היה רגיל לישון פעמיים ביום ועכשיו מטפלת משכיבה רק פעם ביום והוא פשוט אומלל מעייפות וכולנו אומללים איתו. 

אז עשינו שינוי בסדרים ומשכיבים אותו פעמיים וב"ה ב"ה הילד חזר להיות מה שהיה פעם.

כדאי לבדוק את נושא העייפות, הוא בהחלט משפיע..

יש ילדים שהם עייפים הם ממש לא רגועים....

קם ב-6,7

ישן בסביבות 10,11- שעתיים בערך, עד 12,1.

ואז נשאר ער עד הערב....

הולך לישון ב-8, 9

וקם באמצע הלילה לינוק...

בשבת זה קצת משתנה.

אבל בגדול זה המצב!

שמים אותם לישון בסביבות 12:00- 14:00, לפעמים ישנים קצת יותר, אבל ב14:30 כבר מעירים בדר"כ.

הולך לישון ב19:00 בערב.

בתחילת השנה , היה לו קצת קשה אז התגמשו איתו ונתנו לו בבוקר לישון חצי שעה בערך 8 עד 8 וחצי,  והיו מעירים אותו מיד אחרי חצי שעה כי השנ"צ זה יענו חובה שם. אבל אני חושבת שהסדר הזה עשה לו ממש טוב.

ישנה מ11 עד 1 בצהריים ודי

בלילה 8 עד 6 וחצי 7.

אם היא ישנה בצהריים זה על חשבון הלילה

אם בלילה מאוחר בדר"כ קמה ב8 -9

הפיצית קמה בערך ב6 וחצי-7 וחצי.

ישנה כשעה בין 10 ל-11 פלוס מינוס, ועוד שינה בצהריים-בין 1 ל-2..

ארוחת ערב ב6 וחצי בערב, מקלח  ולישון. בד"כ עד 7 וחצי היא ישנה.

ואז היא תוכל לישון לך מוקדם יותר!

בהצלחה

ממליצה לך בחום רב על טיפול בשיטת מח-אחד.

עוזר ביותר! מנסיון!!

ראשית, זה באמת צריך להפריע לילד. לא לאמא...

הוא מרטיב רק בלילה? גם ביום?

כמה זמן זה כך?

האם היה שלב שהוא היה יבש?

במח אחד מטפלים בילד דרך האם. מגיעים לאירוע שהתרחש בעברו (לא חייב להיות משהו טראומטי...), ו"מנקים" את החוויות הבד"כ שליליות.

מסובך טיפה להסביר ככה.....

גם לי יש רקע אישי של הרטבות....

יש לי ילדה שעבר לה לבד בגיל 14.... לא רצתה טיפול.... (וגם היא היתה מתביישת לישון אצל חברות...)

יש אחרים שכן רצו טיפול.

אי אפשר לדעת כמה טיפולים. זה תלוי בילד, בשיתוף הפעולה וכדומה.

ובאמת גיל 4.5 הוא מאוד מאוד צעיר.

ממליצה לחכות לגיל 7-8.... לפעמים זה פשוט חולף, כי המערכת מסיימת להבשיל.

כאחות ל2 עם בעיית הרטבה:

שום דבר לא עוזר 100%, מלבד הזמן.

בילד הראשון ההורים שלי רצו בין כל המרפאים, בכל השיטות, ניסו ה-כ-ל!!

הילד היה מטורטר, מסכן, ושום שיטה לא מיגרה את הבעיה.

כשהוא גדל -הפסיק. (גיל 9-11)

ולכן, הדעה שלי :

להשלים עם זה, לקבל באהבה, לא לשגע את הילד,

פשוט לשים טיטול (תחתול וכד') וסדין ניילון ולחכות שיעבור.

חבל שטיפולי מח אחד לא סייעו.

יכול להיות שהיא לא רצתה מעצמה, אלא כי הבינה שזה לא אמור להיות כך?

הרבה פעמים הילד מבין שמשהו לא בסדר, כי כך הוא מבין מהסביבה. לא תמיד הוא חש בושה מעצמו.

פרופסור צ'רטין, שערי צדק!!!!!!

לכו למישהו טוב.

ילדים יכולים לעשות לילדים אחרים טראומה רצינית . מכירה כמה מקרים שזאת הייתה סיבה להרטבה

אין אפשרות לבקש לא להרדים א"א את לוקחת אותו לפני שהם מרדימים או שיש לך מטפלת שהיא חברה שלך שמוכנה לוותר על הזמן של 'ההפסקה' שלה ולשמור לך על הילד.. ולפעמים יש למטפלות מה עשות בזמן הזה כמו הידוק של היצירות הכנת דף קשר אז בכלל לא בטוח שיאפשרו לך.

מה שכן את יכולה לבוא ולהעיר אותו מוקדם יותר ולקחת אותו.. 

אני כן חושבת שרוב הילדים כן צריכים את השינה הזאת בצהרים בגיל הזה.

הייתי נותנת לו להתרגל ולקחת את התקופה הזאת ברוגע ובסבלנות תוספת של אח/ות למשפחה מלווה בתהליך רגשי שעובר על שאר האחים..

זה יעבור לו. 

ד"א סיפור זה מעורר כדאי אולי לספר סיפור לפני כמו בזמן א. ערב. להגיד שהיום הוא הולך לישון כמו גדול.

להגיד אתו ק"ש לילה טוב ולצאת.

כשהוא בוכה לבוא להגיד לילה טטוב נשיקה ולצאת, אפשר גם להגי מהחדר הסמוך שאתם אוהבים אותו, ךיה טוב וכדו וזהו.

אולי לשים לו ספר/ בובה במיטה ויעסיק את עצמו עד שירדם..

עיסוי גם יכול לעזור להירדם כי זה מרגיע את הגוף..

בהצלחה ברוגע ומזל טוב

הוא די קטן... קשה להסביר לו איך להתנהג.

אין לי עצות ממשיות, אבל בגדול - להכיל אותו, לחבק, לתמלל לו את רגשותיו, לומר "לא" קצר ותקיף כאשר עושה משהו לא טוב (ולא להיגרר לוויכוחים), לשתף אותו בטיפול באחות הקטנה ובסתם עזרה בבית...

זה יעבור, בע"ה!

אבל אולי האוכל של שבת מתובל יותר?

תנסי לעבור אחד לאחד על מה שהיא אוכלת בשבת, חפשי מה יכול להיות הגורם.

גם אם היא אוכלת יותר בשבת, התגובה צריכה להיות יותר יציאות אולי, אבל לא צורבות ברמה שיגרמו לכוויה.

יש ילדים שעובדים על הצמחת שיניים בסדר מחזורי קבוע, אחת לשבועיים, אחת לשבוע וכו'. אולי זה המקרה?

האוכל מתובל עדין טיפה פפריקה ופלפל שחור

מנסה לעבור על האוכל ולא מוצאת מה הבעיה

הצמחת שיניים?אולי היא באמת עצבנית אבל זה כבר מלא זמן..

תודה בכל אופן

-החומציות של פירות ההדר גרמה ליציאה חומצית שעשתה כוויה!!

ופעם אחרת בגלל החמין. שמתובל טוב טוב בפפריקה (חריפה לפעמים), כמון , וכו'...

אז כמו שהמליצו- לבדוק... בד"כ זה ממאכל חריף/ מתובל/ חומצי

מתזונה ללא תבלינים (רק מלח), רסק

לאוכל אמיתי מתובל- היו לילדה כוויות בישבן.

אולי זה ילד  רגיש. קורה.

ואולי זה משהו אחר...

רק על עצמי לספר ידעתי...

יש דברים שרואים רק אחרי שמודדים

לפעמים הבגד מהמם אבל הוא לא יושב טוב על הגוף

או בגד בצבעים מסוימים אחרי שמודדים רואים אם הוא מתאים לך ספציפית וכו

כרגע אני לא מעיזה לקנות בלי למדוד

(לא באמת שמרתי...)