פורום הורות (עמוד 62)

אבל הספר הזה מיוחד בכך שמכניס את הקורא לעולם של נערים נושרים.

לאחר קריאת הספר, אני מתייחסת באופן הרבה פחות ביקורתי (גם כלפי ההורה וגם כלפי הילד) והרבה יותר מכיל לתופעה הזו.

 

אני חושבת שכהורה חשוב לדעת מה יש ברחוב.

 

לא כולם חכמים ושקולים כמוך....

 

 

נראה לי ספר מייפה את המציאות. לא מאמינה שאפשר להיות במשך חצי שנה חברה של עבריין ולשמור נגיעה ולגנוב ממנו כסף ולקבל נו-נו-נו וזהו. ובכלל תמיד יש לה מקום לאכול, לישון, תמיד באה משטרה, נהג או ברבלבי שמצילים אותה...
ומספר נשמע שזולות בעצם רק מזיקות, הן נותנות אפשרות לנוער שברח לרחוב ומסתבך להמשיך להתקיים ככה ולהסתבך עוד יותר.

אני מעוניינת ללמוד שיווק,
והמשרות בתחום הנ״ל הן בד׳כ מאוד דורשניות מבחינת שעות (עד 18:00 בערב). לכן אני מתלבטת אם כדאי להתחיל עכשיו משרה מלאה (שייתכן ונרצה עוד ילד בעתיד הקרוב)

יכול להיות שאני באה ממקום אחר משלך, ופחות תתחברי לדברים שלי, אבל אם כבר שאלת פה אז אני מרשה לעצמי לענות...
משרה עד 18:00 בערב זה בעצם אומר שמישהו אחר יגדל את הילד שלך. 18:00 זו כבר שעה של ארוחת ערב-מקלחות-לישון. לא יהיה לך זמן לשחק עם הילדה, להתעניין במה שעבר עליה, להיות חלק משמעותי מהעולם שלה.
ואם גם ככה את מתכננת רק עוד לידה אחת, אז זה לא כל כך רחוק לחכות עוד כמה שנים עד ששני הילדים (בעז"ה) יהיו מספיק גדולים יוכלו להתמודד קצת יותר בקלות עם החזרה המאוחרת שלך הביתה. (כמה זה מספיק גדולים? לא יודעת, לי נשמע שגם בגיל בית ספר יהיה קשה לילד שאמא שלו חוזרת כל יום רק ב18:00, אבל זה בטוח יותר טוב מתינוק במעון שנשאר כל היום בלי אמא שלו. לדעתי ככל שהילדה תגדל את תביני יותר מה המשמעות שלך בשבילה, ואז תחליטי לפי מה שנראה לך מתאים לה).

למה לא להמשיך באותו כיוון?

הייתי סטודנטית לתואר 3,
והחלטתי לא להמשיך באקדמיה (עניין).

אם אני לא ממשיכה אני צריכה למצוא (מינימום) משרה חלקית

אח"כ שהילד השני יגדל תעברי למשרה מלאה.
אני בעבר עבדתי משרה מלאה ואספתי ב-17:00 זה היה סיוט על....
18:00 בעיני בכלל לא רלוונטי.
גם אין פתרונות עד לשעה זו.
עכשיו אני אוספת ב-16:00 וזה עולם אחר....

אני בת 34 זה אומר שיש לי רק עוד שנתיים ללדת?

אבל הרופא אמר שמגיל 35 הסיכון עולה,
וייתכנו יותר קשיים בכניסה להריון.

אמא שלי עברה הפלה בגיל 36, אך הצליחה להיכנס שוב להריון בגיל 38.

ללמוד, להתחיל לעבוד ומקסימום לצאת לחופשת לידה.

הרבה נשים עושות את זה, ואם תרצי תוכלי להוריד אחוזי משרה או להאריך את החופשה.

 

נשמע לי תכנון לטווח מאד ארוך כשאת לא יודעת עדיין איפה תעבדי, מתי יהיה ההריון ואם באמת זה יעניין אותך.

לדעתי לכי ללמוד קודם כל.

תודה,
אני שואלת מאחר שההתלבטות היא שאם אתחיל משרה מלאה אצטרך לשלוח את התינוקת למעון.. (והבנתי שלוקח זמן למצוא)

מה גם שזה לא נעים להתחיל לעבוד (נניח אחרי הקורס) ואחרי כמה חודשים להיכנס להריון.

אם אני עובדת משרה חלקית אז לא אצטרך לשלוח אותה למעון כי אני יכולה להתחלק עם בעלי (נמצא בבקרים בבית עד שעות הצהריים המוקדמות)

שקשה למצוא, זה משתנה בין מקומות.
כדאי לשאול אמהות בסביבתך..
לגבי נושא הנעימות זה עניין של סדר עדיפויות.
תזכרי שלפי מה שאת מתארת זה חצי שנה+ 9 חודשים עד ללידה שזה מעל לשנה.
אם ההריונות שלך לא חריגים ומחייבים שמירה או מקשים על התפקוד
זה נראה לי זמן סביר יחסית.

באופן אישי אם הייתי צריכה לבחור בין לדחות בכמה שנים את התפתחותי האישית רק כדי לא לצאת לחופשת לידה לאחר שנה ורבע או וחצי,
בהחלט לא הייתי דוחה.

לפעמים גם מתקבלים לעבודה בהריון

אבל, אם לדעתי תשאלי, ללכת ללמוד מקצוע שהמשרות בו הם עד 6 בערב (אני מכירה גם את עולם הפרסום וזה באמת ככה)  בשלב בחיים שבו יש לך תינוקת קטנה ואת בדרך לעוד אחד, זה פשוט לא נכון. זה לא הזמן בחיים ללמוד כזה דבר (אם את חייבת לעבוד בזה, אם זה סתם בשביל הכיף ללמוד זה משהו אחר)

יש לך טווח של 5-7 שנים עד שהם יגיעו לבית הספר (אני גם אחר כך לא הייתי רוצה לפגוש את הילדים שלי לראשונה בשש בערב, אבל נגיד שמגיל בית ספר זה בסדר לך) באמת ב7 שנים הקרובות תעבדי משרה חלקית? האם את בטוחה שיש בתחום הזה משרות חלקיות בכלל (לדעתי בקושי. בכלל משרות חלקיות בקושי קייימות בכל תחום, אז בכזה תחום תובעני כמו פרסום בכלל) 

מעון מסתיים ב4. מה תעשי עד 6?

ילדים קטנים הולכים לישון ב7 , את רוצה לראות אותם שעה ביום?

המשרות האלו של עד 6 מתאימות למי שעוד אין לו ילדים או למי שילדיו כבר גדלו.

לדעתי את צריכה לעשות חושבים על המסלול שלך בחיים אם זה באמת מה שאת רוצה ללמוד ואם זה ריאלי העבודה שתהיה לך אחר כך.

בהצלחה!

אני משלמת 600 לילד עד 14:00

וזה באמת תלוי באיזה מקום

באזור ירושלים .שעות 8-15:30 חמישה ימים בשבוע .בנוסף לתינוקת שלי מטפלת בעוד שתי תינוקות.השאלה כמה אני צריכה לגבות מהם?
תודה מראש למשיבות

יש אזורים חרדיים שמשלמים 900 , ויש אזורים שזה 2500 בכייף.

ויש המון באמצע - 1400-1800 לחודש

אל תשכחי שזה גם סכום שאת צריכה להיות מרוצה ממנו בסוף היום ולא להרגיש מנוצלת

 

את עם קבלות / שכירה של ההורים או בשחור? (תעני לעצמך)

כולל אוכל ? תמ"ל ? רק פירות? ההורים מביאים הכל?

מעכשיו עד מתי? או שזה לשנה הבאה? (ואז גם כדאי להבהיר חופשים וכו') 

ביטוח - חשוב מאוד לעשות 

חוזה- חשוב מאוד מאוד לעשות (מזומנת לפרטי אם יש לך עוד שאלות)

צריך להתחיל משכר מינימום לשעה.

אם את עובדת עצמאית ולא מוציאים לך תלוש כמובן שכדאי לקחת בחשבון הפרשות כמו תשלומי ביטוח לאומי ופנסיה,

הוצאות לרו"ח, ימי חופשה ומחלה שאולי תצטרכי בהם מחליפה.

כמו כן עלות של אוכל ושל ציוד מתכלה או התאמות שתצטרכי לעשות בבית, משחקים וכו.

אם היא שכירה זה כן צריך להיות מינימום
אם היא עצמאית היא יכולה לבקש כמה שהיא רוצה ולעשות את השיקול שלה


אם היא תקח מינימום זה יצא בערך 4000 לחודש, אם היא תבקש מינימום מכל הורה לא בהכרח שההורים ירצו לשלם את הסכום

אולי אם היא תקח 2000 מכל אחד, ההורים יסכימו
והיא צריכה לקחת בחשבון שהיא חוסכת עלות של מטפלת לילד שלה.

לא כתבתי ברור מספיק.
אני ממליצה שמה שישאר לה ביד אחרי הכל יתחיל ממינימום לשעה,
ולמאמץ ועבודה ואחריות שכאלה בעיני ראוי שישאר יותר והרבה יותר מזה.

לכן יש 3 הורים שזה מתחלק ביניהם.
היא כעובדת צריכה שזה ישתלם לה…
ודרך אגב, גם במקומות זולים של הציבור החרדי המטפלות מרוויחות לא רע… הן פשוט לוקחות יותר ילדים (ולרוב עובדות עד 13 או 13 וחצי ובהתאמה לחופשי הציבור החרדי.. למשל בר”ח מסיימים מוקדם וכו').
בסופו של דבר ככל שיש יותר ילדים למטפלת משלמים בד”כ פחות.

שהיא תחשב כמה משתלם לה שישאר לה ביד ותחלק בין מס ההורים...

יש תחושה שהוא יותר פעיל

@גלויה ?

אני כבר לא מנהלת אותו
@ruthi

50 שח זה לא מעט..
ואולי יהיו אנשים שבגלל האמירה הזאת לא יהיה להם נעים לתרום פחות מזה ולא יתרמו בכלל

אני נגד ריטלין באופן גורף!

אני לא בעד ולא נגד.
אם יש צורך- לתת.
אם אין צורך ו/או אפשר להימנע- ברור שעדיף.
אבל זה לא מתפקידה להחליט.

והיא ענתה בעקרונות..

 

לא תהיימרה לתת ייעוץ מקצועי - הרי אף אחד לא נותן ריטלין בפעוטון..

עדיין לא מכירה את הנפשות הפועלות

שצריך  לתת להורים ריטאלין

 

 

על הילד שלקח ריטלין כל בוקר בביה"ס והאמא ראתה שחל שיפור לאין ערוך בהתנהגותו וביחס של המורה אליו. אמרה לו: "איזה יופי! אתה רואה איך הריטלין עזר לך? המורה לא כעסה עליך כבר שבועיים!" "האמת אמא שאני לא לוקח אותו. אבל שם למורה כל בוקר בקפה...."😜

אני אהיה יום שלם לבד עם המפלצת.

אם לא תעמוד בזה, תביא אלי לבייביסיטר....

ריטלין אינו רעל.

 

הוא מאושר לשימוש ע"י הרשויות.

 

למיטב ידיעתי, לא הוכח עד כה כל נזק מלקיחה מבוקרת לפי ההוראות (זה לא אומר שצריך לקחת גם כשלא צריך..)

 

יש מקרים ספציפיים של תופעות לוואי - שצריכים בדיקה לגופם.

 

לעומת זאת, כן הוכחה התועלת בלמידה למי שצריכים את זה. יש ילדים שבזכות לקיחת הריטלין פרחו, הצליחו בלימודים, תדמיתם העצמית השתפרה. אני מכיר ילד כזה, ממש גאון, מבריק, שלפני הריטלין לא הסתדר עם לימודים. ויש עוד רבים.

 

ומי אמר שזה "פוגע בפוריות"?... למיטב ידיעתי, כיום כבר יש מבוגרים שלקחו ריטלין כילדים. בעלי משפחות. אני עצמי מכיר.

צר לי אתה מדבר שטויות,לא ראית אף פעם ילד עם אינטליגנציה רגילה,בכיתה שדוחף אימפוליבי מרביץ קופץ לא מחכה לתוכו,כל הזמן מחוץ לכיתה
נחשב ללא מוצלח.ילד בכיתה ג' שילדים אומרים שהוא משוגע? איזה נזק נפשי לאורך השנים יהיה לילד הזה אני לא מדברת על מיצוי היכולות הלימודיות .כי ההורים לא נותנים לו ריטלין שמעתי הרבה סיפורים ממורה ותיקה ביסודי .
ריטלין הוא הצלה לילדים מסויים שצריכים אותו.

אניממורה במקצועי, של בנים דווקא. והריטלין לילדים מסוימים זה הצלת נפשות! לפעמים אני אומרת למתנגדים, בואו לכיתה ואחר כך תדברו. תראו את הילד לפני ואחרי, ךא את כל הבעיות אפשר לפתור כל כך בקלות. אם אפשר, למה לא????
זה התעללות בילד לא לתת לו אם הוא אכן צריך.

יואו, אני כ"כ לא מסכימה עם זה, מניסיון אישי

מי שיש לו למה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך.

גיסי שאל את הרופא משפחה שבוע שעבר, אם יש ריטלין בנרות? התינוקת שלהם מופרעת

נרות לא אבל אולי יש בטעם תות

לק"י

הריון ולידה יותר שוקק חיים (וגם יותר סוער.....פורום הורמונלי שכזה).

לק"י

מדובר בילדונת מתוקה מאוד, אבל גם שובבה...
דואגת שלא יהיה לנו רגע דל

לגבי השאר לא יודעת מה להוסיף יותר ממה שכתבת.
להאמין בו, ממש עמוק בלב, שהוא מסוגל ויצליח להתגבר. להעצים אותו באופן כללי ואולי יצבור ביטחון וכבר פחות יתחרד לו.

רופא שיניים! אצלי בגיל שלוש עשו אצלו טיפול שורש תוך עשר דקות ויוצאים עם חיוך

דר פבריס עובדיה. גם בגבעת משואה וגם ברחוב ניקנור

פרטי או עם קופת חולים?

גם מבוגרים מפחדים.. מציעה לך להחליף רופא. יש רופאי ילדים מקסימים עם גישה מדהימה לילדים. אצלנו יש רופאה כזו. גם לי יש ילד קצת פחדן, עוד מעט בן 8 וכשאני שמה דיסקים של חסדי נעמי אם מגיע התפקיד של הגוי הרשע הוא סותם את האזניים ורץ לחדר או מכבה את הרדיודיסק. היום זה פחות. אני לא מתרגשת יותר מדי.. ב"ה יכיר את העולם ויפסיק לפחד... ואת פועלת נכון, להסביר לו בנחת שאין ממה לפחד, זה הכל, ולא לכפות עליו דברים שממש מפחידים אותו.

אבל הפחד מתבטא בעוד תחומים

וגם לבדוק בריפוי בעיסוק. יכול להיות שהוא חווה דברים מסויימים כמו רעש למשל, בצורה מאוד חזקה וזה שייך לריפוי בעיסוק.
שווה להתייעץ עם רופא ילדים. ילד שמפחד ממקדחה בגיל 6 זה לא דבר רגיל. זה גם לא דבר נוראי ולא צריך להיות היסטרי, אבל לפעמים טיפול בתרפיה מסויימת יכול לעזור.

הייתי ממליצה על cbt אבל משהו מקצועי. זה יעיל מאוד לחרדות.
אבל לא בטוח שממש צריך טיפול. אולי מישהי טובה תדע להדריך אותך ולתת לך כמה טיפים שיעזרו.

מעדיפה את זה על פני הרדמה מלאה..
וטיפול רגשי לוקח זמן, שיניים לא אוכל לדחות

זכור לי משהו שחברה סיפרה לי פעם

אבל הבן שלה עוד לא הגיע לשלב הזה. קודם הוא צריך לשבת בנחת על הכיסא. הבעיה פה לעניות דעתי זו הגישה. רופאי שיניים לילדים אמורים לדעת איך להרגיע חרדות אצל ילדים. היא פשוט צריכה לחפש אחד/ת טוב/ה ממש.

אחרי שברחתי מהרופא שיניים בקופח לקחו אותי אליה. ארבע סתימות וטיפול שורש, כמדומני. ואני לא זוכרת את זה כחוויה טראומטית.

 

אגב, זה עבר. היום אני שוכבת במיטה אצל הקוסמטיקאית בלי למצמץ

כשהוא מפחד ממשהו אני שואלת אותו זה מפחי או מסוכן ואז הוא נכנס לפרופורציות

למשל ראינו חתולה והוא נבהל ופחד לעבור לידה. שאלתי אותו היא מפחידה או מסוכנת? אם היא רק מפחידה את היכול להתגבר ולעבור, אם היא מסוכנת תתרחק

אני לא יודעת מה להציע לגבי טיפול, אבל לא משנה מה, חשוב לתת לגיטימציה לפחד. מותר לפחד ממקדחות, כלבים, ג'וקים, חושך, לונה פארק, ילד חזק בכיתה... שלא ירגיש גם אשם בנוסף לפחד. 

מטפלים בבעיות חרדות

עולה בערך 50 או 60 שח והוא מצוין (לא זוכרת את החברה)

אני לא מכירה מסרק יותר טוב.

בד"כ הוא מוציא את הביצים אצלנו, אא"כ מדובר בקליפות ריקות שהן דקיקות יותר.

(סליחה על התיאור - את יכולה לנסות "לפצפץ" את הביצה כדי לדעת אם היא מלאה, אם היא לא "מתפצפצת" כנראה היא כבר בקעה ואיחרת את המועד . )

יכול להיות שזה לא עובד אצלך בגלל שהשיער של ילד בגיל הזה הוא כזה דקיק ורך עדיין...

זה גם תלוי בזווית. תנסי לסרק מכמה זוויות את אותה קווצת שיער. (נניח מלמטה כלפי מעלה, ולא רק מלמעלה עם כיוון הצמיחה)

בהצלחה

וכל הכבוד על המסירות-נפש למלחמה (בציפורניים!) 

זאת המלחמה של כולנו  

יש לי את המסרק ASSY2000. הוא באמת מעולה,

אבל הילד (גם בן שנה וחצי) כבר ממש סבל שכל יום הייתי מוציאה לו לפחות 10 כינים!!

 

פעם אחת השתמשתי בתכשיר, ומאז רואה ישועות.

ואז הביצים יורדות בקלות 
אצלי המרכך+אסי2000 עבד עם כל סוגי השיער
אבל לפעמים לשיער ממש ממש דק מתאים מסרק שהשיניים שלו קצרות וממש צפופות. יש לו בחלק של ידית הפלסטיק שלו כמו זכוכית מגדלת כזאת.

מנסה לענות על הכל😆
לפי התמונות באינטרנט הassy וה-k הם אותו מסרק, תקנו אותי אם יש הבדל ביניהם.
והשיער שלו באמת ממש דק ועדיין, אולי בגלל זה..
אני ממש מעדיפה לא לשים לו חומרים על הראש. לגדולים יש לי תכשיר מצויין, אבל הוא מרגיש לי קטן מידי לכל מיני חומרים כאלה.
ניסיתי גם המסרק הלבן עם הזכוכית מגדלת ולא יצא..
אולי באמת אנסה גם עם מרכך!

ושוב תודה!

בת 3.7 שכל יום אני מוציאה לה בסירוק לפחות 6-7 כינים

אבל הבנתי (לא יודעת וודאי) שהכינים בסופו של דבר מתרגלות, אז משתדלת כמה שפחות..

אבל בגדול הוא תכשיר מאוד ידידותי ואצלנו עושה את העבודה ממש טוב!

כבר קנינו עוד תכשיר ליתר ביטחון.. (יותר נכון קיבלנו מההורים)

והמאבק להוציא את הביצים עם הציפורניים, העיקר לא לשים לו חומר על הראש...
היום ה"גדול" שלי השפריץ לקטן את החומר על השיער (בטיפשותי השארתי את זה לא ממש ממש גבוהה😱😱😱 {מזל שזה היה החומר הזה ולא משהו מסוכן יותר}) דווקא הפעם, כשהשיער שלו נקי סופסוף🤣

לא יודעת בדיוק כמה... עד אז הוא מקבל את הנוזלים שצריך מהמטרנה ומהאוכל שאוכל (כמו מרק וכו')

עם המים הרתוחים!!!! יואו מזל שקראתי את התגובה שאחריי.....
מגיל שנה לא צריך להרתיח וזה מה שבלבל אותי...

בערך בגיל חצי שנה. 

לא לשכוח להרתיח ולקרר... 

מקסים!

עכשיו אני צריכה שרפרף כדי לתת לו נשיקה😅

חז"ל אומרים: כיוון שהגיע לכתפו של אביו - הרי הוא כאחיו. שנאמר: ויאמר יעקב אל אחָיו, ליקטו אבנים..

היום שבו הבת שלך מגיעה למספר הנעליים שלך ועוד משאילה לך אותם....😖

אני בשלב שהבנים שלי (!!!) משתמשים לי חופשי בגרביים.. (אני אוהבת גרבי כותנה שחורות וזה מתאים גם להם..)
וזה ממש דוחה!!
מחפשת מישהו שימציא גרביים שחורות עם פס ורוד דק שירתיע את הבנים מללבוש אבל לא יבלוט כשאני אלבש...

אבל זה ממש לא מתאים לבגדים..

ניסיתי לקנות גרביים עם פסים צבעוניים לפחות לימים שיסתדר, אבל אז הבת שלי התלהבה מהם ואימצה אותם.. אז כנראה אין איך לנצח.. אולי רק אם אבור לגרבי ניילון שממש לא בא לי..

איך? רק אתמול נולדו??
הזמן טס.
ואת מרגישה כאילו באותו מקום. בעצם נשארת אותו הדבר.

איך? רק אתמול נולדו??
הזמן טס.
ואת מרגישה כאילו באותו מקום. בעצם נשארת אותו
הדבר.

הבת שלי היתה קמה כל יום רטובה ומלוכלכת מכף רגל ועד ראש

ורק אחרי שהתחלתי להשתמש בפמפרס זה פשוט נגמר מאותו יום לא יוצא כלום מהטיטול

אפילו לא כשהיא משלשלת פשוט פלאים

לפחות ללילה. (קצת יקר.. אז ביום אפשר חברה זולה|)

אנחנו עם טיטולים פרימיום ומאוד מרוצים

אבל לא ניסינו יותר מדיי חברות למיטב זכרוני

אבל המגע שלהם נראה לי פחות נעים מהמגע של פמפרס - אז אנחנו משתמשים בהם רק בלילה (אחרי שמהפמפרס היו דליפות בלילה). 

ננסה....

מקפידה על זה

דורש השקעה קטנה אבל שווה: קניתי לילדה לוח שועם, תליתי לה בחדר והסברתי לה שאי אפשר לשמור את כל היצירות כי היא ממש חרוצה ומציירת ממש הרבה ויפה ולכן כל שבוע היא בוחרת (או אני..) 4-5 יצירות לתלות לה בחדר ואת השאר היא יודעת שזורקים, לא לפני שמתפעלים מכולם בשבת...

וכל פעם מחליפה ליצירות חדשות...

לתלות יצירות מובחרות בצורה יפה ומכובדת.
אפשר לעשות גם מעין חבלי כביסה עם אטבים מקושטים בחדר.
בנוסף- לומר לילדים לשמור במגירה מה שחשוב להם.
ומה שמסתובב נזרק...

הוא ממש יעלב ויגיד לי לשמור הכל
וגם אם אני אסביר לו ונזרוק ביחד 5!דק אחכ יתחיל לבכות😑

אז פשוט זורקת כשהוא לא בבית וטומנת את זה עמוק בפח ( האמת שגם לי קשה לזרוק לו...🤔)

פסיכולוגית ואנשי מקצוע ממליצים כך

ומסבירים לו למה.
נראה לי הרבה יותר פייר, באמת לא כייף לגלות דברים חשובים שפתאום נעלמים או למצוא אותם בפח...
בד"כ הוא מסכים, קרה לי פעמים בודדות שרצה להשאיר והסכמתי.

כדי להמנע מזה אנחנו עושים כל כמה זמן סדר ביצירות והיא בוחרת בערך שתיים שיכולה לשמור ואת השאר זורקים

אצלנו יש לה מגירה שבה היא שמה את כל היצירות שלה, וכשהמגירה "עולה על גדותיו" אנחנו ממיינים ביחד והיא זורקת בעצמה כל מה שכבר לא צריך..

עוד רעיון ששמעתי מחברה, פשוט כשהולכים לסבא וסבתא מחלקים להם ולדודים יצירות..
אחים שלי נחרדים מהרעיון כי מתאים לאמא שלי לשמור את הכווווול

כשהמגירה הייתה מתמלאת, היינו ממיינים ביחד את היצירות: "נחמד"= לפח, "מהמם"= נשאר במגירה. ככה הם יודעים שזורקים וגם על הדרך לומדים להעריך מה נקרא יצירה מושקעת. בהתחלה הגדולה זרקה את כל היצירות של האחים הקטנים, אח"כ למדה להעריך מה זה נקרא יצירה מושקעת לגיל של האחים שלה.

מה אומרים כשהילד מביא ציור מהגן? הגרפולוג גלעד שמעא מדגים. צפו

תודה

אם אני לא בטוחה שהילד לא יחפש את זה, או שלא יגלה את זה בפח, אני זורקת למדף גבוה, מחוץ לשדה הראיה. אם יש ביקוש (לרוב אין, כמובן) אפשר להחזיר.
ואז ביום מן הימים אני מוצאת את האוצרות ומשליכה אחר כבוד לאשפה.

להכניס לעצמי לראש (וממילא גם לילדים) שברגע שאני זורקת יצירה יפה שלהם לפח- אני לא זורקת את היכולת שלהם ליצור עוד אחת כזאת.לכן אחרי שאנחנו ממצים את ההנאה מהציור היפה..העבודה המושקעת..מה שזה לא יהיה, הם יודעים שהעובדה שזה מושלך אחר כבוד לפח לא תמנע מהם ליצור עוד ועוד כאלה..כי בידיהם הדבר

נשים יקרות לעניות דעתי ישנה חשיבות גדולה יותר להעריך כל דבר גם אם לא נראה הכי משו. כך גם יוצרים תקשורת בריאה עם אדם שיש לו איזה כמה מומים. כך לעצתי ליצור או להביא לילדים מזוודה או קופסא שבה הם שומרים את הדברים האלה עד שיחליטו לעשות בהם דבר אחר. אפשר להכניס משחקים שבורים/חסרים  ציורים לא ברורים ..ועוד' בהצלחה רבה!!

הבעיה שאין לי מספיק מחסנים לאכסן את כל יצירות האמנות שלהן ובטח שלא אט ת המשחקים השבורים... וסתם שתדעו שזה הכל הץבראש שלנו... הם אולי זוכרים שבוע שבועיים גג כמה השקיעו על היצירה ( בד"כ 5-10 ד') אח"כ הם שוכחים מזה לגמרי, מאז יצרו עוד עשרות יצירות. ויש גם ענין לדעתי לחנך לסדר וארגון וחלק מזה זה לזרוק מה שמיותר. אבל שכל אחת תעשה מה שנראה לה נכון כו כמה שהמחסן שלה מכיל😅

וכשהיא מתמלאת הילד אחראי לפנות אותה כדי שיהיה מקום לדברים חדשים
ואפשר לשמור כמה מזכרות מהישנים

חמישה ילדים בלי עין כרם צוברים הרבה יצירות, זבל ושטויות. אם אין סינון, נטבע בתוך הררי אשפה, ואני לא מגזימה.
יש משהו כיף, גם לילדים, להעיף צעצועים ולקבל חדשים או להיזכר הישנים ולחדש אותם בשימוש.. פתאום המדף מתפנה וכל אלו שהיו מאחור צצים ומענינים יותר.
כנל לגבי יצירות. שומרת לכל אחד תיקייה עם דברים מיוחדים מאוד, וכל השאר אני אומרת להם למיין. אפשר לתלות קצת על הדלת או המקרר, ואחרי כמה זמן זה לפח..

הילדים הרלוונטים בני 5,7,9.
לבת ה3 אני מעלימה בלי ידיעתה

לצלם או לסרוק, לשמור בתיקיה מוגדרת במחשב עם שם הילד וגילו (או תאריך) ולהשליך בשמחה...

אנחנו אמרנו לילדים: "זה מאוד יפה אבל קשה לשמור כל כך הרבה, וזה דברים שמאוד כיף ליצור אבל לאו דווקא שצריך לשמור" וזרקנו.

כשהשדר נאמר ברור ובלי היסוס אז אין סיבה שילד לא יקבל את זה.

הרי באמת איננו זורקים מזלזול אלא כי זה סוג דברים שאין מה לשמר אותם

תכלס העירייה דואגת לפנות את הזבל .. וזה נשמע מישהו חשוב.. הילדים מרגישים שנותנים מקום לציורים שלהם ברמה שנותנים אותם לעירייה... כמובן לשים לב שאם הילד מוצא את זה בפח זה קצת מעליב..

נביא לעריה ואח"כ זורקים לזבל? ומה עושה עם זה העריה? הילדים לא כאלה תמימים..... לא אצלי בכל אופן.....

לגדולות שמרתי את כל היצירות. הגעתי למצב שאני יצטרך ארון שלם רק בשביל היצירות. אין לי מקום בבית.
וגם ניראה לי מיותר. כשהן גדלו הן לבד זרקו.

לקטן שלי אחרי שבוע אני זורקת. הוא לא רואה.
ואם רואה וכועס הוא פשוט מוציא אותו מהפח.
אמרתי לו כל שבוע תולים את היצירות החדשות שאתה מביא. וזהו.

מוכר. זורקים לפח מתוך כוונה שהילד לא ישגיח.

אבל אם קורה שהוא ראה, אז במקרה כזה צריך להגיד לו את האמת - משהו בסגנון "נהנינו מהיצירה ועכשיו אנחנו זורקים אותה. כי אנחנו לא יכולים לשמור את כל היצירות לתמיד." גם אם הוא יַקשֶה ויתקשה לקבל, האמירה תשב על לבו ובעתיד הוא יבין יותר. וזה טוב לאין ערוך מאשר לומר דבר שאינו אמת ולפגוע באמונו בנו ובאמונו בערך של האמת.

היצירות של הילד הצטברו, אבל הוא ממש מייחס חשיבות לכל דבר. אני בכללי חושבת שכדאי כמה שיותר לכבד את רגשותיו של הילד ולכן חשבתי מה לי עוזר-גם לי יש רגשות סנטימנטלים לדברים שאני עושה.. אבל שמתי לב שלכל דבר יש "תאריך תפוגה", כשעובר מספיק זמן יש דברים שכבר לא אכפת לי לזרוק. לכן תמיד כשהוא מביא יצירות אנחנו עוברים עליהם ביחד, ואחר כך שמים הכל על מדף בספריה, כל כמה זמן אני מוציאה את היצירות הישנות ביותר, אלה שבוא כבר לא מסתכל עליהם, וזורקת. כן מקפידה להסתיר כי גם אם הוא יודע שאני זורקת לפעמים לראות את זה ממש בעין זה קצת כואב בלב..