שלא נצטרך...תילי חורבות
מחפשים המלצות למקום מגוריםאהבתי ואוהב
היי,
אנחנו נשואים כבר כמעט 15 שנה, 6 ילדים ב"ה.
עד עתה התגלגלנו מפה לשם בתוך ירושלים, בגלל לימודים שלי והכולל שבעלי למד בו כשהתחתנו.
בהתחלה עברנו דירות באיזורים לא בדיוק אטרקטיביים מבחינה חברתית, אבל היו קרובים להיכן שהיינו צריכים להגיע כל בוקר. אח"כ מצאנו את עצמנו בשכונה חמודה עם חן, אבל כבר די בהתחלה הבנו שאי אפשר להשתקע שם ובכל זאת משכנו עוד כמה שנים. היו לנו כמה חברויות משמעותיות עם משפחות אחרות, אבל הם היו זריזים יותר ועזבו את השכונה עוד לפנינו.
בסוף, באמצע הקורונה כבר הבנו שזהו. אזרנו אומץ, עשינו דברים שאנשים גדולים עושים וקנינו בית בשכונה שחשבנו שתהיה נחמדה לנו. אממ.. אחרי שנתיים כמעט פה וכבר הבנו שהמצב פה מבחינתנו יותר גרוע ממקודם. לא נעים, מתסכל, אבל רוצים כבר לחשוב הלאה.
אנחנו מחפשים בתוך ירושלים אבל לא רק, כן חשוב שיהיה מקום לא נדח מדי (אנחנו קצת מפונקים מבחינת נסיעות ורוצים מרחק סביר יחסית מההורים באיזור השפלה). מחפשים מקום עם אופי קהילתי (מה שלא היה לנו עד עכשיו) תורני, משמעותי (למשל, תלמוד תורה) אבל לא כבד מדיי ולא צולר"י. מעדיפים קהילה ספרדית עם חבר'ה צעירים בגילאי 30+ אבל לא רק. וכן, שתהיה אפשרות לדירות רחבות ומרחיבות דעת, מוכנים לשלם גם סכומים יחסית גבוהים.
יש לכן כיוון בנות? אשמח לכל הצעה שתעלו כדי לפתוח את הראש.
בתוך ירושלים קשה למצוא מקום קהילתיבוקר אור
אולי בקריית משה סביב בית הכנסת של הרב אליהומתואמת
זו קהילה שמורכבת מדת"לים ומחרדים ספרדים. יש גם מבוגרים וגם (מעט) צעירים. לא קהילה ממש קהילתית, אבל כן יש ניסיון להקים משהו כזה, לפי מה שהבנתי...
ומה כוונתך בדירות רחבות? בקריית משה הדירות הרחבות הן של חמישה חדרים בדרך כלל. קשה למצוא משהו מעבר לזה... (כמובן, המחירים גבוהים מאוד, אבל ציינת שאתם מוכנים לזה. השאלה עד כמה...)
ישתהילה 3>אחרונה
יש מקומות במזרח ירושלים: נוף ציון, בית אורות, מעלה זיתים, עיר דוד
יש שכונות כמו רמות, קריית משה, קריית יובל, עיר גנים שיש בהם קהילות נחמדות אם מחפשים
יש את העיר העתיקה
בטוח יש עוד שלא עלו לי
בהצלחה!
בטח יש פה מורים/מורותנפש חיה.
בעקבות סיפור האלימות המסע שהיה אתמול ותופעות החרם ראו משהו טרי:
"אתמול, הילד שלי שלמד בכיתה ג' חזר לבית מבית הספר עם חיוך ענק על הפנים. מבחינתנו מדובר בהפתעה מרעישה: עד עכשיו כל יום מבחינתו בבית הספר היה סיוט מתמשך. הוא לא סבל מחרם, זה סתם שהילדים בכיתה שלו לא התחברו אליו ולכן לא הזמינו אותו למשחקים.
בהתחלה עוד ניסה לעשות משהו, להגיד למחנכת שלו, אבל אחרי שהוא הבין שזה לא עוזר הוא הפסיק.
השנה הגיעה לבית הספר שלו מחנכת חדשה שאמרה שהרבה יותר חשוב לה מלימודים זה קודם כל היחס החברתי ושאם יהיה ילד שלא ירגיש טוב בכיתה שלה היא מבחינתה נכשלה. *אז היא יזמה את ספסל החברות:*
ספסל שבכוונה נראה כמו כל ספסל אחר בשביל לא לתת תחושה לא נעימה של יוצאות דופן לילד שיושב עליו ושכל ילד שמגלה שאין לו עם מי לשחק בהפסקה מוזמן לשבת עליו וכך הילדים האחרים ידעו שלא שהוא מחכה שיזמינו אותו
*בכדי שהעסק יעבוד, כך סיפר לי הילד שלנו, היא אמרה להם שבכל שלוש הפסקות שבהם אף ילד לא יצטרך לשבת על הספסל היא תתגמל את הכיתה בעוד הפסקה אחת על חשבונה. מובן שבתנאים האלו כל הכיתה התגייסה למהלך.*
הילד שלי התחיל את היום רגיל מבחינתו...אף אחד לא הזמין אותו לשחק...ואז הוא נזכר בספסל והתחיל לצעוד לכיוונו...*וכבר ילד אחד קלט אותו ודאג שישתפו אותו במשחק.*
למחרת הסיפור חזר שוב ושוב...עד שמהיום הראשון לא נשאר יום שהילד לא היה שותף.
אתמול כמו שכתבתי הוא אמר לי: *"אמא, מאז שהמורה החדשה הגיעה זו התקופה הכי טובה של החיים שלי"*
תראה עד כמה שזה פשוט ואיך חייהם של ילדים רבים יכולים להשתנות בעקבות הרעיון המבורך והמקסים הזה.
מוריה פ.
ניסי ה' 19 לע"נ הרב אלישע
מקסיםשואל כדי ללמוד
כל כך חשוב
תודה ששיתפת אותנו
יפה!משהאחרונה
נמחקסהרור
משמעות הפרעה רגשית בתיק הרפואי של הילדשיר.ש.
ביקשתי מהרופא הפניה לרכיבה טיפולית עבור הילד שלי,.
בן 9.
אני חושבת שזה יכול לחזק לו את הביטחון העצמי.
אבל הרופא אומר שלפי הכללים של הקופה (כללית), עמ"נ שזה יאושר הוא חייב לכתוב שיש לו "הפרעה רגשית" (emotional disturbance)
(אפשר גם עם אבחון של קשב וריכוז או הפרעה מוטורית אבל זה הדבר היחיד שהרופא יכול פשוט לכתוב בלי לאבחן כלום)
הוא אומר לי קחי בחשבון שזה ישאר בתיק הרפואי לתמיד..
למישהו יש מושג אם יש לזה משמעות?
עדיף ללכת על זה, לא?העני ממעש
זאת בדיוק השאלה, האם ללכת על זה..שיר.ש.
אם לדעתך הוא צריך אז מה השאלההעני ממעש
א. לכולם כתוב
ב. מה האלטרנטיבה.. שיהיה מסכן כל החיים בגלל דמיון שיחשבו שהיה פעם 'זקוק לתמיכה
זה לא עניין של מה יחשבושיר.ש.
אין לו הפרעה רגשית,
ואני לא יודעת אם עלולה להיות משמעות לדבר כזה בתיק הרפואי.
נניח בסיווג בטחוני, או בצבא, או לא יודעת מה עוד.
במה שקשור לצבאשואל כדי ללמוד
וזה גם לא שהוא יהיה "מסכן כל החיים"שיר.ש.
זה משהו שיכול בהחלט לתרום לו ואני רוצה לתת לו את זה, אבל הוא לא מסכן בלי זה.
מעט קשה להביןהעני ממעש
תמיד ניתן באופן פרטי ללכת לחווה, יעלה מעט יותר.
לא חושב שיש לחשוש עד כדי כך מהרישום בתיק.
מציע להתייעץ עם מי שתדע, גננת, ?? עוסית??
וכן להפנות את השאלה בפורום אימהות שלב הבא
כמו שכתבתי, אין לו בעיה רגשיתשיר.ש.
יש הבדל בין ביטחון עצמי שזקוק לחיזוק לבין "בעיה רגשית" מאובחנת.
באופן פרטי אין לי אפשרות לממן את זה
מכיר חווה שמוזילים למי שאין אישור ניתן לפנות בפרטיהעני ממעש
אם החלטת עבור הילד שהטיפול טוב עבורושואל כדי ללמוד
אני לא יודע כמה יש לזה משמעות עתידית.
גם מאוד יכול להיות שזה מעין ניסוח קבוע שהרופא "מחוייב" לרשום בתהליך לקבלת ההפניה.
העיקר שהילד יתקדם בזכות הטיפול
מי אמר ש'הפרעה ריגשית'חילזון 123אחרונה
מניחה שזה בדיוק מה שזה, קושי ריגשי קל שאפשר לשפר עם חוג סוסים.
כמות הילדים שהולכים לדברים האלו ככ גדולה שלא אואה למה שמישהו עוד 10 שנים יעשה מזה עניין
עצות לכביסה?תילי חורבות
הצעות להורדת:
1. צבע לבן לקיר מבגד
2. שמן עם כורכום(😵) מחולצה
3. דם מציפה.
שלושת הפריטים הנ"ל עברו כביסה
שלא ממש עזרה...
רעיונות?
2. פיירי. תליה בשמשיראת גאולה
מה זה סנו אוקסיגן?תילי חורבות
מסיר כתמים שמבוסס על חמצן. תמיד הוריד לי כתמי דםיראת גאולה
מצוין! תודה רבה!תילי חורבות
מה הכי טוב?בוריס
לא יודעתיראת גאולהאחרונה
נוזל או אבקה אפשר להוסיף לכל המכונה (אני מוסיפה לכל מכונה בהירה או לבנה, במיוחד לבגדי ילדים).
לשים לב להוראות, לא להשאיר על הבגד לפני הכביסה יותר מכמה דקות, ועדיף לא לתלות בשמש ישירה אחרי הכביסה.
ותודה!תילי חורבות
לעצור את הגמילה?פרפר לילה
קנינו לה סיר והיא התלהבה,אבל במהלך היום כשיצא לה לעשות היא בכתה מאוד ונבהלה,גם מהקקי וגם מהפיפי.
אנחנו ביום השני לגמילה, והיא פשוט מהבוקר עוצרת את עצמה,למרות שרואים שזה מציק לה.
הבאתי לה שוקולד כל פעם שעשתה כדי שתהיה לה חוויה טובה,אבל זה לא נראה שזה עזר.הקראתי לה גם סיפורים והראתי לה קצת סרטונים על הגמילה והיא כן מראה רצון,אבל ברגע האמת היא מפחדת מאוד ועוצרת את עצמה.
לעצור את הגמילה?
או יש למישהי רעיון מה אפשר לעשות כדי שלא תפחד?
לדעתימענין
תחזירי לה את הטיטול, ועוד חודש חודשים תשאלי אותה אם היא רוצה לעשות בשרותיים.
היא קטנה עדין, בגיל 3 הורים מתחילים להלחץ . לא עכשיו.
זה מה שכנראה נעשה בלית ברירה..פרפר לילה
לא חושבת לעצור את הגמילהאביול
לנסות לשבת לידה כשעושה, לספר סיפורים, לעודד אותה, ליידד איתה את הסיר. אפשר גם לעשות דף מדבקות ולהדביק מדבקה כל פעם שהיא עושה. ובכללי ליצור הרבהחוויות חיוביות סביב זה
מצד שני, אולי זה קצת מוקדם מדיאביול
זהו כרגע החלטתי לחכותפרפר לילה
לשאול אותהתהילה 3>
לא ללחוץ עליה, לתת לזה לבוא ממנה. עדיף לחכות עוד שבוע שבועיים חודש חודשיים כשהיא תרגיש בטוחה ומוכנה יותר.
נכון..מסכימה לגמרי.גם ככה היא יחסית קטנהפרפר לילה
אכןתהילה 3>אחרונה
ילדה עם חרדת נסיעותבוריס
זה לא משהו קבוע זה בא והולך בעיקר בחושך אבל לא רק. גם בתוך העיר וגם בבין עירוני.
אתמול חזרנו מהצפון והיא פשוט צרחה שהיא רוצה לצאת עד שהיא הצטרדה. ניסינו להוציא ולהרגיע לא עזר ניסנו לתת לה לראות שירים בטלפון וגם לא עזר היא פשוט צרחה ויבבה עד שהיא נרדמה.
יש למישהו רעיון מה אפשר לעשות?
ניסיתם לדובב אותה?נפש חיה.
כדאי כצעד ראשון להתייעץ כיצד לפתוח בשיחה עם הילדה, לשמוע ממנה מה מציק לה שמקבל ביטוי חריף בנסיעה.
אחר כך (כשאתם יודעים איפה היא מונחת ומה מצבה הרגשי בקשר לניסיון הטיפול) לשקול עזרה מקצועית. טיפול רגשי או תרפיה כלשהי.
בהצלחה!
מאז ומתמיד היא פחדה מנסיעותבוריס
מה שהיה אתמול היה מאוד קיצוני.
אנחנו מנסים לדובב אותה מה בדיוק מפחיד אותה אבל היא היתה בחרדה ולא יכלה לדבר כת כך
יכול להיות שקשה לה להצביע בפירוש על הקושי שלהנפש חיה.
בטח לא ליד ההורים
אולי , השערה שעולה לי
כנראה בחושים המחודדים שלה
היא מבינה שאם היא תיחשף מולכם בחולשתה
היא בעצם תצטרך "לאבד שליטה"
על חשיפת הפחד שלה
מה שאולי יגרום לה לחוסר נוחות
מול ההורים / הגורם המטפל
ואת זה אולי היא לא רוצה לאבד.
את איזור הנוחות שלה (היא צועקת- אבא ואמא נותנים תשומת לב אולי מוגזמת- היא משיגה את מבוקשה)
את התחושה שהיא 'שולטת' במצב
ומודעת לו.
לענד
צריך לתווך לה בעדינות את המצב
ואת הצורך להיעזר במישהו שיעזור לה לא לפחד מנסיעות.
פחד הוא בשורשו טוב,
מיועד כאמצעי להיזהר, הימנעות מסכנות .
כאשר נותנים לו הרבה מקום
ברמה קיצונית הוא יכול לשבש את סדר החיים הרגיל .
ואת זה כדאי למנוע ככל שהיא קטנה יותר.
כתבת מקסיםשואל כדי ללמוד
ברוך תהיהנפש חיה.
ברוכה תהיי את, בכלשואל כדי ללמוד
אמן.נפש חיה.
אבל איך מתווכים את זה?בוריס
זה אני לא יודעת.... לא מכירה את הבתנפש חיה.
בעזרת ה שיהיו לכם שליחים טובים!
תודה רבהבוריס
כדברי נפש חיה. מה קרה. ותטפל.העני ממעש
מוכר....פרצוף כרית
אני חושבת שזה יכול לקרות לכל ילד
קשה לילדים הנסיעות הארוכות, זה גיל קטן עדיין
זה גם קרה לנו לאחרונה , שילד צרח כל הנסיעה כמעט
מנסים בכל הדרכים להרגיע ויש רעיונות שונים
(דוגמאות לרעיונות:
להשמיע שיר, לבקש מהם משימה כמו לחפש איפה יש בנוף - תחנת אוטובס /עץ דקל/ מטוס, לשיר שירים, משחקי מילים שמתחילים באות מסוימת, מי מוצא חפץ בצבע מסוים בנוף, לצחוק, לאכול, לעשות הפסקה באמצע הדרך בתחנות דלק להתאוורר קצת)
אבל בסופו של דבר, לפעמים כל הרעייונות והאמצעים לא עוזרים, וצריך לקחת בחשבון שקשה לילדים בנסיעות ארוכות, הם בוכים ואין הרבה מה לעשות לפעמים הילד בוכה וקשה לו לא לצאת מהאוטו/אוטובוס הרבה זמן
מסיבה זו, אני ממש נמנעת מנסיעות ארוכות ברוב המקרים אלא במקרים ממש נדירים , כי זה מקשה שהילדים קשה להם , זה יותר לילדים גדולים נסיעות ארוכות....
דווקא הקטנים סבבה וזה קורה לה גם בנסיעות קצרותבוריס
אוליפרצוף כרית
לדבר איתה- לדובב אותה - איך בגן? עם החברותוגננת ומה טוב לה ומהמפריע לה בחיים?
לפעמים בבכי מבטאים מה שקשה להגיד במילים
הייתי מנסה במקבילתהילה 3>אחרונה
כשהפחד הוא מהלא עודע הוא הר גדול ומאיים. כשפורטים אותו לפרוטות הוא הופך מוכר ופחות מפחיד. כשגם תכילו אותו ולא תיבהלו ממנו אתם, היא תרכיש יותר מוכלת ובטוחה.
אפשר גם לתת לה ממש להביע את זה בציור, משחק עם בובות וכו.
2. אם זה לא עוזר אז לנסות טיפול מתאים
כיסא בטיחותNof31
יש לי בת שנה ושלוש במשקל 10+..האם כדאי להפוך את הכיסא לכיוון הנסיעה?
היא ממש בוכה כשהיא נגד כיוון הנסיעה
תודה
ההמלצה שנותניםשואל כדי ללמוד
אני מניח שהפכנו לפני
מומלץ עד גיל שנתיים ולפי החוק, לא לפני גיל שנהעלמא22
לפי החוק אפשראביולאחרונה
מרגישה סתם חרדתיתכלהטרייה
במעון הזה היו מצלמות (חוץ מבמטבח)
יש לו קטע שהוא לא כ"כ ישן מחוץ למיטה שלן אז הוא בקושי היה ישן שם צהרים (חצי שעה גג ומתעורר)
כל פעם שכל הילדים ישנו צהרים הוא היה או במטבח ולא ראיתי אותו בכלל או תקוע בכסא אוכל לפעמים אפילו שלוש שעות יושב בכסא בלי שאף אחת מתייחסת אליו (הסיבה העיקרית שהוצאנו אותו)
התחלנו לשים לב בזמן האחרון שכל פעם שהוא מרביץ ואנחנו אומרים לו שלא מרביצים הוא עושה טובה למי שהוא הרביץ לו ומרביץ לעצמו בראש וזה קצת הדליק לנו נורות אדומות
כמו שכתבתי בהתחלה לפני חצי שנה בערך עזבנו את המעון והוא עבר למטפלת מדהימה!
היום היינו בגינה וראינו את המטפלות שהיו לו במעון הקודם והוא התעורר הלילה 3 פעמים בבכי (בד"כ הוא ישן לילה שלם)
אני ממש בסרט שהתעללו בו שם
קודם כל להירגעהעני ממעש
אחרי בירור רציני ומתון
לפנות לרופא משפחה - ילדים
אבל חשוב מאוד יד על הדופק. בכללי
ומה להגיד למנהלת המעון?כלהטרייה
למנהלת המעוןהעני ממעשאחרונה
לרופא. כדי לקבל פרופורציות לגבי הנושא הנידון. אפשר גם עם שכנה מנוסה וכד.
ממליץ להעתיק את השאלה לנשואים טריים ו או הריון ולידה או אימהות שלב הבא. יש יותר תנועה
האם לילדה יש לקות למידה או בעיה התפתחותית?בינייש פתוח
אז אני לאחרונה התחלתי לאחרונה קריירה בתור מורה פרטי למתמטיקה (כמו שעשיתי ערב משבר הקורונה) ולאחרונה הצטרפה לראשונה אמא לילדות בגיל יסודי.
יש לי תלמידה בת 6 וחצי שלא יודעת לקרוא. אני אומר לה מילים והיא ממש מתקשה לשער מה האות הראשונה שלהם.
אמנם אנחנו מתקדמים לאט לאט אבל עוד פחות מחודש היא תתחיל כיתה ב.
עד כמה אנחנו בפיגור והאם נוכל לסגור אותו ב2 שיעורים בשבוע? או שצריך עזרה מקצועית ברמה גבוהה ואיזה?
..מענין
אולי יש לך ידע בעינין
נשמע שהיא צריכה הוראה מתקנת ממורהמשמעת עצמית
מדבריך נראה שהיא תקועה בשלב של מודעות פונולוגית בסיסית - זהוי צליל פותח, זה תואם לגן חובה.
אם היא באמת מתקשה, הוראה פרטית רגילה עלולה להרוס יותר מלעזור.
כל הכבוד לך שאתה מתייעץ!
ותודה, מני, על התיוג. 🤗
למה להרוס?בינייש פתוח
אני פשוט חושש שבקצב הזה היא תישאר בפיגור ולא אוכל להדביק איתה את הקצב של שאר הכיתה.
אפשר הסבר קצר (בשביל שאדע מה להסביר לאמא שלה) מה זה הוראה מתקנת?
בשמחה אסבירמשמעת עצמית
כמו שתיארת היא לא מזהה (עדיין) צליל פותח, זה שלב טרום קריאה שעושים אותו בגן. אחריו יש צליל סוגר, חלוקה להברות וכו.
ילדה שעולה לב' ונמצאת בשלב הזה היא בפיגור משמעותי. אני לא יודעת איך היא בזיהוי ושיום של אותיות.
למה סתם הוראה פרטית רגילה יכולה להרוס?
תלוי למה היא תקועה. או שיש לה קושי למידה או שסתם היא הפסידה הרבה חומר.
אם יש לך קושי למידה אמיתי - יש צורך לאבחן איפה היא נופלת, בתחום השפתי, הזיכרון, השמיעתי או החזותי. ואז לבנות תכנית עבודה מותאמת לקושי שלה, ואת זה יכול לעשות איש מקצוע. אם סתם נעשה לה שיעורים פרטיים (ואני בטוחה שאתה מורה מעולה) ולא נדע לעקוף או לתקוף את הקושי הספציפי שלה, ניצור תסכול גדול וגם הדברים יתקבעו לה בחשיבה בצורה לא נכונה. ולתקן קריאה שגויה הרבה יותר קשה מלהקנות קריאה מאפס.
בנוגע לילדה הזו, בטח המורה בכיתה א' מודעת למצב שלה. לא? אם היא הפנתה אותה לעזרה, היא תדע אם היא זקוקה להוראה מתקנת או סתם לתגבור.
תנסה לברר עם האמא מה אמרו לה בסוף שנה"ל שעברה.
בנוסף, היום בכל בי"ס יש הוראה מתקנת, ושהאמא תבדוק מה הזכאות של הילדה. תצטרך כאמור לעשות אבחון.
בתחילת שנה כדאי לפנות לאחראית בביה"ס ולבקש.
בהצלחה!
נשמעתהילה 3>אחרונה
שאלון לתואריאיר12345
ערב טוב. אשמח אם תוכלו למלא את השאלון לתואר שלי. יאיר הרגלי פעילות גופנית
התפתחות מינית מוקדמת לבת שליshula2014
שלום אמהות,
הבת שלי בת שבע וחצי בדיוק, לפני שבועות בודדים ראיתי התחלה של שיער ערווה כמו גם ריח חזק של זיעה והתחלה של ניצני שדיים. טסתי לרופאה ששלחה אותנו לבדיקות הורמונליות אולטרה סאונד ורנטגן. לפי הצילום הגיל הוא 9וחצי. יש לי תור לאנדוקרינולוגית ובנתים אני לחוצה ורואה את הרע מכל. הילדה אגב, לא מודעת לכלום, מבחינתה עושים בדיקות שיגרתיות.
האם למישהי יש ניסיון עם טיפול הורמונלי שמעכב גדילה או אולי בלי טיפול? או טיפול אלטרנטיבי כלשהו? ובכלל אשמח לשמוע אם יש לכן לומר משהו מנסיון. תודה רבה!!
כדאי להעביר את השאלה לפורום פעיל יותר...רקלתשוהנ
אמהות שלב הבא
במקרים שזה מאד מדאיג שווה לנסות להשיג תור פרטיהיום הוא היום
כשתגיעו לאנדוקרינולוג הוא ינחה אתכם מה מתאיםבת חוהאחרונה
הוא יבדוק את פוטנציאל הגובה - כמה מקסימום הגובה שהיא תוכל להגיע בהתאם לנתונים, מטפלים בהורמון גדילה רק כאשר רואים שיש חוסר או שהגובה המקסימלי המוערך הוא מתחת ל1.50 למיטב ידיעתי.
לעיתים נותנים טיפול לעצירת ההתפתחות כדי שהילדה לא תקבל מחזור מוקדם מידי לפני שבשלה לכך ואז שמפסיקים את הטיפול ההתפתחות ממשיכה.
לגבי אלטרנטיבי, יש משהי בשם רינה פליישמן ממודיעין עילית שמטפלת בשיטה של רפלקסולוגיה לחיצות ברגל ונותנת המלצות כדי לעזור לגדילה כמו לישון בחושך גמור, תזונה, לעשות כל יום קפיצות בחבל וכיוב' לא יודעת אם באמת עוזר (יש לי חברה ששולחת את הילד אליה וגם אחיינית שמטופלת אצלה אחת טוענת שעוזר והשניה פחות).
הרגע הזה שהילדים שלך מתבגרים ואז הם שולטים בךזקנת השבט
באיזשהו שלב בחיים פתאום הילדים מקבלים עצמאות יתר, מחליטים החלטות על דעת עצמם ("אני קונה עכשיו טלפון לא כשר חדש") והאיום של תישן ברחוב לא ממש עובד, כי את מבינה שאין להם בעיה ללכת לישון במקום אחר... ובעצם גם את לא רוצה שהם ישנו במקום אחר.
למי זה קרה? מה עושים?
תעבירי את השאלה ל נשואים טרייםהעני ממעש
וואי איזה נס שהילדים שלי עדין קטנים חחחחחחחחחחחפרצוף כרית
החוכמה היא לבחורביישן נ
את המריבות.
להחליט מה חשוב ומה פחות,
וכמובן תיאום בין ההורים
לא מבינה בזהפרצוף כרית
אבל מציעה סתם רעיון אם מתאים לך תקחי, אם לא - תתעלמי... סתם מנסה...
האם נובע משעמום?
אבל השאלה אם יש אפשרות סתם להעצים את הקשר ביניכם?
וממילא פחות שעמום?
נגיד ליזום יותר טיולים ודברים כיפיים
מפגשים משפחתיים/חברתיים
או קניות
או משהו כיפי מיוחד
וממילא לילד יש פחות רצון "לדרוש תשומת לב"
(כי כל ה"איומים" האלו של הילד סתם נשמעים לא רציניים, יותר מרצון לתשומת לב או שעמום או חוסר סיפוק, כאמור..)
הי, אני זוכרת אותך מפעם פעםבארץ אהבתי
כיף שחזרת לפה.
הפורום הזה לא כל כך פעיל, כמו שאת רואה.
את יכולה להעביר את השאלה לפורומים פעילים יותר - 'נשואים טריים' (שם תקבלי תשובה גם מאבות), או 'אימהות - השלב הבא' (פורום לאימהות בלבד).
אנחנו עוד לא בשלב הזה, אז אין לי כל כך מה לעזור...
נראה ליתהילה 3>אחרונה
השאיפה היא שהילד יקשיב לנו מתוך כבוד והערכה ומחוייבות כלפינו, ולא מתוך פחד שישן בחוץ.
ב. יש בהחלט גיל שבו אנחנו כבר לא שולטים בהם, ולאט לאט הם יוצאים לחיים עצמאיים.
בשלב הזה התפקיד שלנו כהורים משתנה וצריך ללמוד את השינוי הזה.
בעיקר, אנחנו פחות אחראיים עליהם ויותר מציבים רק קוים אדומים לגמרי כהנחיה, וגם משתדלים לאפשר להם קשר מסוג אחר.
מקבל, מכיל, מאפשר בירור ותקשורת
ומתפללים שיצליחט למצוא את מקומם בעולם.
לגמרי ממליצה לשמוע שיעורים בנושא יש לדוגמא לרב אלי שיינפלד
היפר ווליוhipervalue
היפר ווליו הינה חנות צעצועים ענקית המשתרעת על שטח של 600 מ"ר של פנטזיה לילדים. מגוון ענק של צעצועים, משחקי חשיבה, מתנות לילדים, תחפושות ועוד...
פרסומת שלום, דווחנפש חיה.אחרונה
דרוש מידע לגבי רחוב רחמים בובליל בפתח תקווהZap
שלום רב!
ברצוני לנסוע לחנות בי פטנט ברחוב רחמים מלול 7 בפתח תקווה. אינני מכירה את האזור, אני מבני ברק. ואף על פי שחברה הציעה לי לבוא איתה, חשוב לי לברר תחילה על האזור, אם מישהו/י מכירים את האזור ויודעים אם זה מקום להימצא בו? האם זה מקום מסוכן ליד ערבים, או אזור תעשיה שמצויים בו אנשים מפוקפקים?
האם עדיף לנסוע עם חברה ואז זה בסדר? או שגם אז זה אזור לא סימפטי?
אשמח לקבל פרטים ומידע ממי שמכירה.
תודה רבה!
מחפש צ'קליסט לשבת בר מצווה בבית הארחהyairz
שלום לכולם .
האם למישהו יש צ'קליבט (רשימת מטלות ) לשבת בר מצווה בבית הארחה ?
או לחלופין אתר עם מידע\ רעיונות וכו ?
הרת מלאה באתרים של מפרסמים ובפחות מידע .
תודה מראש.
מוקדש להורים לכבוד החופש הגדולבינייש פתוח
במהלך השירות הצבאי שלי הייתי חלק מהזמן בפלוגת המפקדה וחלק מהזמן באחת הפלוגות הלוחמות. עברתי לפלוגה לוחמת באותו זמן שנכנס להם מ"פ חדש. הוא אמר לי שדבר ראשון שאמרו לו כשהגיע לגדוד זה שחייבים לעשות הכל בשביל שאעבור אליהם לפלוגה. הסמ"פ אמר שהדבר הכי חשוב שעשה בשירות שלו היה להעביר אותי לפלוגה שלו. *ורוב הזמן בשירות שלי ישבתי על ספסל ושמעתי מוזיקה*
ובזמן הסגרים של הקורונה וקצת אחרי קראתי המון ספרים על פסיכולוגיה והיסטוריה, למדתי המון לבשל ולאפות (לפני כן לא היה לי בבית תנור מיקסר כוס מדידה תבנית אפייה) למדתי מתמטיקה ואנגלית, למדתי את כל סוגי הקירות דיבלים מקדחים ומקדחות ושיפצתי את כל הבית. כלומר תיקנתי את הדוד חשמל החלפתי שקעים צבעתי את כל הבית החלפתי ברז והתקנתי מדפים למחשב ולנתב האינטרנטי.
אבל... יש משהו אחד שהשקעתי בו זמן יותר מהכל ביחד וזה לשמוע מוזיקה ביוטיוב.
וכשהילד שלכם כבר יתבגר והגיע לשנות ה20 המאוחרות ולא הגיע לאן שאתם הייתם מצפים ממנו להגיע בשלב הזה, תמיד תזכרו שהארי טרומן היה חקלאי בגינה של אבא שלו עד גיל 30.
marriage solutionisabella221
שלום לכל החברים שלי שם בחוץ, כל מי שקורא את העדות הזו היום צריך לחגוג איתי ועם משפחתי כי הכל התחיל כבדיחה עבור אנשים מסוימים ואחרים אמרו שזה בלתי אפשרי. שמי שירה אליהו ואני נשוי באושר עם שני ילדים ואישה מקסימה. משהו נורא קרה למשפחתי, איבדתי את עבודתי ואשתי עזבה את ביתי כי לא יכולתי לדאוג לעצמי ולצרכים. משפחתי. היא והילדים שלי באותו רגע. הצלחתי תשע שנים, אף אישה לא תתמוך בי כדי לטפל בילדים. אני מנסה לשלוח מבחנים לאשתי אבל היא חוסמת אותי מלתקשר איתה אני מנסה לדבר עם החברה והמשפחה שלה אבל עדיין יודע שאפשר לעזור לי והגשתי בקשה אז לכל כך הרבה חברים אבל הם עדיין לא יתקשרו אליי, עד שיש מגיע יום נאמן שלא אשכח בחיים שלי. כשפגשתי חבר ותיק שלי הסברתי את כל הקשיים שלי והוא סיפר לי על אדם נהדר שעוזר לו למצוא עבודה טובה בחברת קוקה קולה והוא אמר לי שהוא איות אבל אני אדם שאף פעם לא מאמין באיות אבל אני החליט לנסות את זה וד"ר אלאבה הנחה אותי והראה לי מה לעשות בשבעת הימים של ארוחת הצהריים את הכישוף. בצע את כל ההוראות ועשה מה שהוא ביקש ממני לעשות טוב. ד"ר אלאבה בטוח שהכל יעבור כשורה ואשתי תראה אותי שוב לאחר עבודה נפלאה של ד"ר אלאבה. אשתי מתקשרת אליי עם מספר לא ידוע והתנצלה והיא אמרה לי שהיא ממש מתגעגעת אליי והילדים שלנו ואשתי חוזרים הביתה. היום אני מנהל חברת פרגון בארה"ב. אני ממליץ לך אם יש לך בעיות כלשהן, שלח אימייל אל {dralaba3000@gmail.com} הזה או ווטסאפ אותו באמצעות איש הקשר שלו למטה +1(425) 477-2744 תודה לך ד"ר ALABA. ותקבל את התוצאה הטובה ביותר. קח דברים כמובן מאליו וזה ייקח ממך. אני מאחל לך את הטוב ביותר .......
נראה ניסיון פישינגהיום הוא היום
דווחנפש חיה.אחרונה
הערות על הבן שלי מסבא וסבתאלורייל
שלום קודם כל פעם ראשונה בפורום זה.
יש לי בן מיוחד שעושה לא פעם שטויות מוזרות. הוא מאובחן כ...
אך אף אחד ממשפחתי לא יודע מה אבחנתו כדי שלא יהיה עליו תווית.
וכל פעם שהוא נפגש עם אימי שתהיה בריאה הוא מקבל הערות גם אם זה בחצי חיוך כביכול,
אני משתדלת ללכת איתו ממש לעיתים רחוקות אך בכל זאת זה מציק, והיא יודעת שלא נעים לי לשמוע
עליו הערות ובמיוחד אחרי כל הריצות שלי עליו.
עכשיו ממש לא מזמן עשיתי לה איזו שמחה ממש השקעתי גם כספית למרות שאין לי משאבים וזמן,עשיתי הכל עם הלשון בחוץ, בסוף הערב הבן שלי עשה משהו לא יפה ולא מותאם לגילו..
היום אבא שלי שואל את הבן שלי למה עשית כך וכך?? והייתי בהלם לשנייה, כאילו מאיפה הוא יודע? כי הוא לא ראה את זה ואימא שלי ישר הייתה נבוכה והבנתי שהיא ישר הלכה לספר לו..
עכשיו אני שואלת למה???
למה ללכת לומר על הנכד שלך משהו כזה ולתת לו לספוג הערות ולהתבייש וגם להעמיד אותי במצב כזה.
\ועוד אחרי כל ההשקעה שלי באותו ערב כבר רצת לספר?
אני באמת לא מבינה , וזו אימא שהיה לי ממש אבל ממש קשה לי איתה בילדות ואני טופחת על עצמי על השכם שהגעתי איתה לקשר כזה קרוב, ואני יודעת שיש לה נטייה לספר גם על כל אחים שלי שכל אחד עושה משהו לא לרוחה.
אבל די בחייאת, אני כבר כל כך עייפה מהמצב הזה, אי אפשר לשנות אותה יש לה נטייה לדבר מאחורי לגב אני יודעת בגלל זה אני לא פתוחה אף פעם 100% ..
זהו בקיצור אני התעייפתי המצב שלי שוב ירד לרצפה בגללה , עזר לי טיפה לפרוק
קשה ומאכזבהעני ממעש
אחרי זה, כל השאר צריך לראות איך כמה למה
זאת דעתי
אכן כך . תודה רבה לךלורייל
מאתגר מאדחילזון 123
זה לוקח ממך המון כוחות וריצות עם הילד וכו' אבל האחרים לא יודעים את זה... ומתייחסים כאילו הכל רגיל.
נכון שהיה אפשר לצפות ליותר רגישות מצידם גם אם מדובר בילד רגיל, אבל לא כולם ניחנו באינטליגנציה הריגשית הזאת...
זה באמת מורכבמתואמת
נשמע לי שלא נכון להסתיר את המצב... לפחות לא מאנשים קרובים כמו סבא וסבתא של הילד. זה גוזל מכם הרבה אנרגיות, ובאמת אי אפשר לכעוס על הורייך שמתפלאים וכועסים על ההתנהגות של הילד - כי היא הרי באמת לא תואמת את גילו. מי יודע אם הם לא חושדים שמשהו לא בסדר, וחוששים שאתם בעצמכם לא יודעים שיש בעיה...
ועוד עניין - זה שאמך סיפרה לאביך מה הילד עשה זו לא רכילות בכלל. בני זוג משתפים זה את זה בכל החוויות שלהם, בטח כשמדובר בנכד המשותף לשניהם...
(וסיפור אישי:
לפני הרבה שנים נולדה לי אחות עם תסמונת דאון. ההורים שלי לא רצו לספר על כך לכולם בבת אחת, ולכן סיפרו בהדרגה לכל הסביבה - קודם כול לילדים, ואז לאחים שלהם ואז לשכנים וחברים... את סבא וסבתא משני הצדדים הם השאירו לסוף, כי לא רצו בגילם המופלג להדאיג אותם ככה בלי הכנה הדרגתית.
אבל מסתבר שסבתא שלי, אמא של אמא שלי, זיהתה בתינוקת את תווי הפנים הייחודיים, והייתה בטוחה שהורים שלי פשוט לא יודעים על זה. היא ניסתה כל הזמן לברר בעדינות אם הרופאים אמרו משהו, עד שבסוף אמא שלי סיפרה לה.
ואז סבתא שלי אמרה לאמא שלי משפט שאמא שלי העבירה גם אליי: "מאמא לא מסתירים דברים כאלה!" כי אמא יכולה לעזור ולתמוך, ואמא תמיד דואגת ואוהבת את כל צאצאיה...
אז נכון, יכול להיות שזה לא מתאים בכל מקרה של אמא, אבל באופן כללי - אימהות רוצות בטובת ילדיהן ונכדיהן, ולכן לא צריך לחשוש מלספר להן דברים כאלה, ובטח לא מהחשש של הדבקת תווית...)
נשמע באמת קשה וכואבתהילה 3>אחרונה
אולי לשתף אותה בכמה שזה ציער אותך,
אולי לשתף פחות בדברים.
נשמע שבכלל המצב עם הבן הוא מורכב ולא קל לעיכול ולהשלמה
והייתי משתדלת לראות איך אפשר להקל על הקושי הזה שלי, שנראה שהרבה מתוכו יש גם את המורכבות מול ההורים.
רק טוב יקרה🌻
גמילה בלילהציפורי
התאומות שלי נגמלו כבר לפני כ10 חודשים... אבל עד עכשיו המשיכו לישון עם חיתול וקמות עם חיתול מלא וגדוש. איך מורידים את החיתול גם בלילה.. הן כבר בנות שלוש וחצי כמעט... מספיק לא???
מציעה לך לשאול בפורום הו"ל. הוא הרבה יותר פעיליעל מהדרום
כל עוד הן קמות בטיטול מלא - אין טעם לגמול בלילהמתואמת
חולקת עליך. הילדים שלי היו קמים כל בקר עם חיתולבת חוה
מה שכן: דאגתי שלפני השינה תמיד ילכו לשירותים, שיפסיקו לשתות בלילה או קרוב לשינה (אם הם ביקשו לשתות מאד לפני השינה אז רק מים), אם הם קמו בלילה אז ישר לקחתי אותם לשירותים.
במהלך השבועיים הראשונים היו פיספוסים כמה לילות שהייתי צריכה להחליף את כל המצעים אבל צריך לבוא עם מוכנות לכך.
כמה ילדים גמלת?מתואמת
אולי אני טועה...
גמלתי 3 ילדים (בת ושני בנים)בת חוה
ובכן, או שאת צודקת בגישתךמתואמת

בכל אופן, כדאי באמת לנסות את השיטה שלך דבר ראשון, אבל אם היא לא הולכת - אז להבין שזה פיזיולוגי ולהרפות...
היות שגמילת לילה היא פיזיולוגית - תורשתיתיראת גאולה
לכן הגיוני שהשיטה עבדה אצלה, היות שהגנטיקה שלהם בנושא זה מקלה על ההורים 🙃
גם אצלי נגמלו ב"ה בקלות בלילה, אבל זה לא כי נקטתי באיזו שיטה... זה פשוט הגיע מעצמו יחד עם גמילת יום.
הרגעת אותי...מתואמת
)נכוןבוקר אור
את מוזמנת להגיד את זה לבן 11... הוא רוצה להיות44444
גם כל האחים מתחתיו....
אה וגם להורים שלו וכמעט לכל הדודים שלו שרצו להגמל בלילה הרבה יותר מוקדם ולא הלך להם...
עניין של בשלות פיזית.
הגנטיקה מאד חזקה פה.
לפני כמה שנים נמצא הגן ה"אחראי" והוא נפוץ בקרב יהודים (ממומחית שהלכנו אליה).
לא דיברתי על מקרים גנטים שאין בשלות פיזיתבת חוה
אצלנו היה אחרתבארץ אהבתי
הילדים התעוררו כשהיו צריכים לשירותים.
אצל שני הגדולים אחרי כמה זמן הפסיקו להתעורר לשירותים, ולרוב ישנים לילה שלם ברצף.
אבל עם הקטן - אנחנו כבר כמעט שנה מהגמילה, והיו לילות בודדים (ממש לאחרונה זה התחיל, ב"ה, אבל עוד לגמרי לא עקבי) שהוא ישן לילה שלם בלי צורך ללכת לשירותים.
אבל הוא כמעט לא מפספס, כי הוא מתעורר כשהוא צריך ללכת לשירותים. בהתחלה היה מתעורר גם 4-5 פעמים בלילה. עכשיו לרוב זה לא יותר מפעמיים. אבל אם הייתי מחכה שהטיטול יהיה יבש בבוקר - לא הייתי יכולה עדיין להתחיל...
(היתה תקופה שלא הייתי מספיקה לקחת אותו לשירותים בזמן, כי הוא היה עושה רגע אחרי שהתעורר. אבל ב"ה עכשיו הוא מצליח לחכות עד שאני באה).
ואם מדברים על גנטיקה - אז גם אני וגם בעלי הרטבנו עד גיל יחסית גדול. אצלי זה היה עד גיל ממש גדול (גם בבית ספר..).
לדעתי דווקא הגמילה ביום ובלילה ביחד עזרה. ואם הייתי משאירה טיטול בלילה, יכול להיות שהיו מאבדים את התחושה שגרמה להם להתעורר.
ואולי גם עזר שהם רגילים לבכות ולקרוא לי מיד כשהם מתעוררים בלילה, ולא יודעים לחזור לישון באופן עצמאי...😏
אז אצלנו - גם אם הם מתעוררים בלילהמתואמת
אבל נראה שהקטנה קצת יותר בכיוון הזה - קמה לרוב יבשה אחרי הלילה...
אצלנו הם גם לא מאופסיםבארץ אהבתי
אבל אני מניחה שזה בכל זאת שונה בין ילדים שונים. אצלנו ב"ה עבר עם שלושה ילדים. אבל זה לא אומר שזה יעבוד עם כל ילד...
אכן. אצלנו בינתיים זה לא עבד בכלל...מתואמת
התשובה שלי היא כךketerz
הבת שלי נגמלה ביום ואחרי חודש שהיא עם חיתול בלילה וקמה עם חיתול קצת רטוב
החלטתי שצריך להפסיק עם זה.
פשוט אומרים לילדה\לילד בקול ברור סמכותי שאינו משתמע ל2 פנים.
היום צדיקה את ישנה בלי חיתול ואם יש לך קטנים את קמה לשירותים\מעירה את אימא או אבא שיקח אותך לשירותים.
אני סומך עלייך צדיק\צדיקה
לילה מקסים.
כמובן שהילד מבין מה מדברים.
אצלי זה עבד מהלילה הראשון
לא לשכוח לבקש סיעתא דשמיא מהשם יתברך 
