פתאום הבחור רואה את חבר שלו מהישיבה.
החבר שואל: תגיד , מי זו לידך?
- האא. זו בת דודה שלי.
- וואלה , מעניין. עד לא מזמן היא גם הייתה בת דודה שלי...

["דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא" - רק ש - מעניין אם הבדיחות שלו היו כמו שלנו...
]
]קיצקיצור >>
"וַיּאמֶר הַקּל קוֹל יַעֲקב, וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"
רואים את זה? הזוי. מילה אחר מילה - אותה מילה , אותה משמעות , כתובה אחרת. מוזר.
עוד משו - חכמים דורשים על זה -"בזמן שהקול קול יעקב - אין הידיים ידי עשו".
אני , לא יודע מה איתכם , אבל נראה לי יותר מסתבר לפי הפסוק לכתוב -
אני , לא יודע מה איתכם , אבל נראה לי יותר מסתבר לפי הפסוק לכתוב -
"בזמן שהקול קול יעקב - הידיים
ידי עשו" , זה - ממש מקביל לפסוק.
אז מאיפה חכמים הכניסו את ה - "אין"?
ידי עשו" , זה - ממש מקביל לפסוק. אז מאיפה חכמים הכניסו את ה - "אין"?
באה התורה ורמזה לנו ככה עם עוד משמעות -
'הַקֶל קול יעקב' (אם טעיתי בנקוד - זה בסדר , האקדמיה ללשון עוד מחפשים אחרי...
)
'הַקֶל קול יעקב' (אם טעיתי בנקוד - זה בסדר , האקדמיה ללשון עוד מחפשים אחרי...
)בזמן שהקול [= לימוד התורה וקיום המצוות] של יעקב [= עם ישראל] קל = לא חזק = רופף , אז > הידיים ידי עשו.
אז - שאלנו:
למה אין ו' ב - "קל" > עכשיו מובן , בכדי שנוכל לראות במילה גם "הקל" - בשביל לרמז לנו. מה לרמז?
שכאשר עם ישראל רופף בתורה - הידיים ידי עשו - הוא שולט. משמע ש ---
"בזמן שהקול קול יעקב - אין הידיים ידי עשו" ו - זה בדיוק ,מה שאמרנו חכמים...

מושלם.
שתהיה בעז"ה שבת מלאה אור לכל עם ישראל.
שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו. שבת שלום ומבורכת!
א-מ-ן. 








זה היה מפדח, אבל בכל זאת - צעקתי עליו שיעזוב הכל ויבוא להציל אותי! אז הוא באמת עזב הכל ובא להוציא אותו מהמגירה, אבל כשהוא פתח אותה, העכבר נעלם מאחורה..ולא מצאנו אותו, אז הוא הלך לקנות מלכודת עכברים ואני נשארתי לבדי כלואה בבית עם עכבר....הקיצר, שמנו מלכודות ואנחנו מחכים שהוא יתפס...........ואני מפחדת להסתובב בבית......כי הוא נעלם...ואני מפחדת שהוא יצא לי מאיזה חור......
D