כמו שאמרו בשירשורים קודמים...את יכולה להמשיך לכעוס אבל לסלוח...אבל עדיףף שגם לאא תכעסי...
כאילו מה יעזור לך לכעוס?
מה את לא תדברי איתה?תעקמי לה פרצופ כל פעם שתראי אותה?
מה זה יועיל לך?
להגיד לך משו?[עשו לנו על זה שיחה..]
אם ממש קשה לך לסלוח בלב..
תגידי לך בשכל במחשבה.....אני סולחת לה...לא משנה מה הלב אומר...
תוך זמן מה את תגלי שגם הלב מתחיל לסלוח...
לא מובן?
דוג'-את שומרת שבת?למה?
כי לימדו אותך בתורה...."וביום השבעי שבת וינפש..."
כשהיית קטנה לא הבנת..ההורים שמרו כולם שמרו....אז המוח אוטמטי שומר גם....
הנה גדלת...הבנת מהי משמעות השבת....אז עכשיו הלב אומר לשמור שבת...
עוד דוג'-עבודת המידות...את לומדת בשכל ואחרי זה מפנימה בלב...
אז ככה תנסי לומר לעצמך...אני סולחת לה....ולאט לאט הלב גם יסלח...
[סליחה שחפרתי...]
ועוד דרך...פשוט תדברו...!
תעשו שחנ"ש רציני..על דא ועל הא...ולמה את שתיכן פגועות....
תאמיני לי גם היא נפגעה אפילו קצת...לא משנה הסיבה לכעס...
אופפ מקווה שעזרתי...בשורות טובות...=]]
סליחה שחפרתי...
מקווה שהובנתי...
ליל"ט
אני..=]]
;)
)
-את רוצה לסלוח לה?
שאת!!