פורום שר הטבעות (עמוד 9)

מישהו בעד, כרצונו של הדיקטטור, לארגן מפגש פורום בכנס עולמות הבעל"ט?

מה נעשה עם חתיכת החמץ הזאת? אי אפשר להשאיר אותה אצלינו. הנזגול מטורפי ניקיון ומריחים כל כזית חמץ ממרחק! הם יהרגו אותנו!"

"אולי נשליך אותה אל האנדוין ונהפוך את שקריו של סרומן לאמת"

"אבל אסור להשליך אותה לאנדואין, אחרת אי אפשר יהיה לשתות ממנו בפסח, ונצטרך לשתות רק ממכלי מים שהכנו"

@גנדלף הורוד  הגיפיטי כתב שיר בשפה השחורה של מורדור על גקסון:

Ghashûk, Jackson!

Lugburz kâl, ghâshûl kâl,

Gûl olog, dâl zûl,

Urz-ûk, snaga rûk.

Mordor gûl, durbûrz,

Nargûl, lûg gash!

Kâlûk, thrakû,

Dûmp, ghâsh kât!

תרגום לעברית:

אורח, ג'קסון!

מגדל האופל, כוח האופל,

רוח אפלה, צל אפל,

אורק, סנאגה אפלה.

מורדור אפל, דיכאון,

רוח זועמת, כוח!

אפל, חזק,

סוד, אש אפלה!

חברי הפורום חזרו ממסע לטיהור הגקסונאות וחזרו לפורום.

הם גילו לחרדתם שהפורום התנלא בגקסונאים.

מנ-דוס ניסה למנוע זאת, אך הגסונאים אמרו- "אסור לך, צריך אידור מהדקטטור".

"מי זה הדקטטור החדש?" שאל מנ-דוס?

"כנראה אחד הנציגים של גקסון" אמר @גנדלף הורוד.  הם המשיכו בתוך הפורום עד שהגיעו לאמצעו. אז יצא מהשרשור הנעוץ גקסון בכבודו ובעצמו "אז הנה באתם? אני הדקטטור עכשיו! אוהבים את מה שעשיתי מהפורום? כמובן, את הפקותיו של גקסון אפשר להרוס, אותו אפשר לגרש ולנשל, אך בכם לא יפגעו לרעה.

שוטים! הטולקינאים ניצלו אתכם כדי שתלחמו למענם, וברגע שלא היו צריכים את הפורום הנדח הזה זנחו אתכם!".

חברי הפורום כיוונו אליו את חיצי ביקורתם, אך מנ-דוס אמר "אל תפגעו בו! לשעבר היה מגדולי הטולקנאים, אך הדרדר לשפל המדרגה. אין אנו יכולים לעזור לו להתרומם משם, אך אל לנו לפגוע בבן גזע הטולקנאים הזה!"

"גדלת, הדקטטור" אמר גקסון "מעתה אהיה בעל חוב לרחמיך".

מאז חברי הפורום שיקמו אותו, הם השתמשו בתמונת ai שהגביר משה נתן להם, שמו אותה באמצע שלוש הנפות וכך הגיעו הרבה טולקנאים חדשים לפורום.

אותה שנה היתה מבורכת, וזאטוטי הפורום ממש טבעו בסיפורי gpt על תבוסת גקסון.  עוד קרה שאחרי כמה דורות טולקנאי בעולם קורה סיפור מעריצים ואומר "אח! זה ממש פורום שר הטבעות ערוץ 7 זה!". 

המצור על מצודת הג'קסונאים

ערב ירד על הארץ, ושמי הערב נצבעו באדום דם מעל מצודת הג'קסונאים. ארבע דמויות התקדמו בשקט במעלה הדרך, גלימותיהם מתנופפות ברוח. בראשם צעד גנדלף הורוד, עיניו בוערות בזעם קדוש. לצדו פסע מנ-דוס, הדיקטטור הנערץ של הפורום, אוחז בשרביט סמכותו. מאחוריהם, נשאו כלי מלחמה שני הטולקינאים הגדולים: קעלעברימבאר, צורף העוצמה, ודורין השמיני, איש ההרים ובן הלגיון העומד אחרון.

בפסגת הצריח, בתוך מצודה אפלה ומוקפת גדרות ברזל, המתינו אויביהם. כקדם, השריד האחרון לאנשי ג'קסון, עמד נרגש לצדו של גנדלף 66, השליח הנאמן של אויבם הגדול.

כשהגיעו הארבעה אל שערי המצודה, נפתחה הדלת באיטיות חורקת. איש לא ניסה לעצור אותם.

המשא ומתן האכזרי

באולם האבן המרווח עמדו נציגי שני המחנות זה מול זה. קולו של כקדם היה רגוע, אך עיניו נצצו בתחינה.

"נזכה בשלום?" שאל, מבטו מופנה אל מנ-דוס.

הדיקטטור הישיר אליו מבט חודר והשיב בקול מקפיא: "נזכה בשלום, אחרי שיוכחדו גם אתה גם מעלליך."

המשפט הדהד בין קירות האבן. כקדם החוויר. גנדלף 66 השתעל במבוכה.

אז הרים גנדלף הורוד את ידו בתנועה חגיגית, והכריז:
"אני גוזר עליך, כקדם, שגורלך ייכרת מגורל הטולקינאים!"

באותו רגע, הוא הניף את ידו, ומטה עוזו של כקדם נשבר לשניים ברעש עז. אור כחלחל התפרץ מהמקום שבו עמד המטה, ואז דעך באבקה אפרורית שהתפזרה ברוח.

"אתה מסולק מחברתנו, כקדם," הוסיף דורין השמיני בקול עמוק.

כקדם נפל על ברכיו, ידיו ריקות מכוח. הוא ידע שהובס.

גורל הפלנטיר

בזמן שכקדם עדיין עיכל את גורלו המר, צעד גנדלף 66 אל קצה הצריח, ובידיו אבן הפלנטיר השחורה, אשר שידרה ללא הרף את זוועות הבימוי של פיטר ג'קסון.

"אין עוד צורך באבן הארורה הזאת," אמר בקול קודר, ואז השליך אותה בעוצמה מהחלון הגבוה.

האבן צנחה מטה, מטה, אל התהום שמתחת למצודה.

"כך נופלת מורשת השקר של ג'קסון!" קרא מנ-דוס בסיפוק.

אולם אז, מבין הצללים, צעד קעלעברימבאר באיטיות. מבטו היה מהוסס.

"חכו..." לחש. "מדוע לא להשמיד את האבן?"

"אין צורך," ענה גנדלף הורוד. "איש לא יוכל למצוא אותה שוב."

אך קעלעברימבאר היה מוטרד. הוא לא אמר דבר, אך ידע בלבו כי עליו לראות את האבן בעצמו.

הלילה שבו כמעט נפל צורף העוצמה

כאשר גנדלף הורוד שכב לישון באותו לילה, קעלעברימבאר החליק חרישית מתוך המחנה.

הוא ירד אל התהום, עיניו מחפשות בין ההריסות, ולבסוף מצא אותה – הפלנטיר, עדיין שלמה, קרנה בברק זדוני.

היסוס חלף בליבו. מה אם... רק מבט אחד?

ידיו רעדו כאשר אחז באבן, והרגע שבו התבונן לתוכה היה רגע של נפילה עמוקה.

חזיונות עלו מול עיניו: קרבות ראוותניים, אלפים מצועצעים, אורקים צווחניים, מוזיקה רועמת. היה זה יופיו השקרי של קולנוע ג'קסוני.

הוא נשאב פנימה, מוחו הסתחרר...

ואז, יד כבדה נחה על כתפו.

"הנחת את רגלך על מדרון חלקלק, צורף העוצמה."

קולו של גנדלף הורוד היה שקט, אך חד כברזל.

קעלעברימבאר פקח את עיניו באימה. "אני... אני רק..."

"הסתכלת מעבר לאופק," אמר גנדלף הורוד. "אך זהו אופק אסור."

הוא שלח את ידו קדימה, אחז באבן, וניפץ אותה אל הסלעים.

"אל תשכח מי אתה," הוסיף בקול רך יותר.

קעלעברימבאר הנהן באיטיות. הוא ידע – הוא כמעט נפל.

סוף דבר

בבוקר שלמחרת, כאשר יצאו הטולקינאים לדרכם, הייתה מצודת הג'קסונאים חרבה והרוסה.

מורשתו של ג'קסון נמחצה, וסרטיו לא ישובו להרעיל עוד את תודעתם של אנשי הפורום.

1. איך הגעתם לפורום - חיפשתי משהו שקשור להארי פוטר וראיתי את פורום הארי פוטר אז בדקתי אם יש גם פורום שר הטבעות
2. איך ניראית הספרייה הטולקינאית שלכם - אמור להיות ההוביט שר הטבעות ועוד כמה דברים באנגלית אבל נאבד ההוביט ושני הצריחים
3. מה הספר האהוב עליכם בטרילוגיה - שיבת המלך
4. מה הדמות האהובה עליכם - דורין כמובן אאומיר פאנור (אני יודע שאני מוזר) ופינגולפין
5.  הולא הכי מגניב (בלי טעויות) - אאולה
6. הגזע הכי מגניב - גמדים בקל
7. הדמות הכי מצחיקה בלג'נארדיום - פיפין ומרי
8. הזמנת חברים להמבורגר וגילת שיש לך מספיק כסף לעוד מנה. את מי תזמין מהלג'אדריום - דורין כמובן אאומיר פאנור (אני יודע שאני מוזר) ופינגולפין
9. יש שטוענים שגנדלף הוא סוג של אודין, מה דעתכם לגבי זה - מזה אודין
10. איפה הייתם רוצים לגור באדרה - כול מקום שזה לא עיר של אלפים והפלך
11. מה הייתם עושים במקום מרי כשתאודן אמר לו להישאר - מצפצף
12. איזה חפץ קסום הייתם בוחרים לעצמכם - צעצועים מכושפים מדייל והפלנטיר

זה התחיל רגע אחרי שהלכתי לישון אז אני מרגיש בוכה

אריוך מלך אלסר

אומבר מהתורה מניין

וכחלק היושב על הכלים

אל תקרי כלים 

אלא מעתה אמור וכחלק היושב על הכלי ים

בין קירות פורום "שר הטבעות" בערוץ 7, התכנסו גדולי התורה והקאנון הטולקינאי לישיבה דחופה. הדיקטטור מנ-דוס ישב בראש השולחן הארוך, גלימותיו השחורות מתנופפות מאחוריו ברוח השרתים הדיגיטליים. לצידו עמד סגנו, גנדלף הורוד, עיניו יוקדות בזעם קדוש.  

"מורי ורבותיי," פתח מנ-דוס בקול שהרעיד את רשת האינטרנט, "השעה חמורה. האויב הגדול, הטמא הנאלח, מחלל הקודש פיטר ג'קסון – עודנו חי."  

"ארור יהיה!" שאגו הנוכחים, והכו באגרופיהם על השולחן.  

"זהו האיש שעיוות את דברי רבנו טולקין זצוק"ל, שהפך את כתביו הקדושים לקרקס הוליוודי בזוי. הוא אשר צייר את גונדור כאוסף של פחדנים, הוא שהפך את דמותו של פאראמיר לקליפה ריקה, הוא אשר חילל את כבודם של האלפים בשטויות ראווה! די לנו בסבל הזה!"  

גנדלף הורוד הרים את מטהו – לא המטה המקורי של גנדלף האפור, כי אם מטה ורדרד ומרוצף נצנצים. "לכן, אחיי שומרי הקאנון, הגיע הזמן למעשה. לא עוד דיונים! לא עוד עצומות עקרות! הלילה – יוצאים אנו למבצע חיסול!"  

הם נשבעו על כרך *שר הטבעות* הישן של מנ-דוס, ואז יצאו, עטויי ברדסים שחורים, חמושים בספרים כבדים, חרבות רפרודוקציה מחרסינה, ולפידים דיגיטליים שדלקו באור הקדושה.  

***  

הלילה ירד על וולינגטון, ניו זילנד.  

מחוץ לביתו רחב הידיים של ג'קסון, עמדה דמות בודדה. מנ-דוס סימן ללוחמיו לעצור. "גנדלף, מה רואות עיניך?"  

"זהו אנדי סרקיס!" לחש גנדלף. "הוא שומר הסף, הצייד של ג'קסון!"  

"מה נעשה?" שאל אחד מהחברים.  

מנ-דוס חייך. "שלחו את 'המשכנע'."  

אחד מהשומרים שלף את עותק *הסילמריליון המוערת*, כריכה קשה, עם הערות השוליים של כריסטופר טולקין. הם השליכו אותו לרגליו של סרקיס. האיש הסתכל עליו רגע, ואז עיניו נמלאו דמעות.  

"מה… מה עשיתי…" הוא מלמל, מלטף את הדפים. "אני הייתי גולום… שיתפתי פעולה… אך לעולם לא קראתי באמת…"  

"זה עוד לא מאוחר," לחש לו גנדלף הורוד, "אם תניח לנו לעבור, תוכל לשוב בתשובה."  

אנדי סרקיס פלט זעקת חרטה ונמלט מהמקום, תופס את ראשו בידיו. הדרך הייתה פתוחה.  

***  

הם נכנסו לבית.  

ג'קסון היה שם, יושב על כיסאו המפואר, חובש את טבעת-השליטה שלו: טבעת זהב קטנה ועליה חרוטים המספרים *2001*, *2002* ו-*2003* – השנים הארורות של הטרילוגיה.  

"ידעתי שתבואו," אמר בשלווה.  

"אז אתה יודע גם מדוע אנחנו כאן," השיב מנ-דוס בקרירות.  

ג'קסון צחק, "אתם באמת חושבים שתוכלו להשמיד אותי? אני הוא מי שהחזיר את טולקין לעולם! אני הוא שהפך את יצירתו לקלאסיקה מודרנית!"  

"שקר!" רעם גנדלף. "טולקין אינו זקוק לעזרתך, רמאי!"  

"אתה חושב שאני הרשע?" חייך ג'קסון, קם ממקומו. "אני רק השתמשתי בחזון של טולקין כדי להביא אותו לקהל רחב יותר. אתם אלו שמנסים לשמר אותו כדת של קנאות!"  

מנ-דוס התקרב אליו, עיניו בוערות. "טולקין הוא דת, והוא קדוש, וגזירת הדין נפלה עליך!"  

בבת אחת התנפלו עליו אנשי הפורום. הם חבטו בו בכרכים של *הסילמריליון*, הצליפו בו במהדורות הראשונות של *שר הטבעות*, ובסוף – השליכו עליו את *ההיסטוריה של הארץ התיכונה* – 12 כרכים עצומים במשקל מצטבר של 10 קילוגרם.  

ג'קסון קרס לרצפה. נשמתו יצאה בפליטת קול אחרונה: "אבל… לגולאס על פיל… היה… מגניב…"  

"לא!" זעק מנ-דוס. "לא היה מגניב!"  

הוא הרים חרב רפליקה של אנדוריל, וכהנפת יד האלפים, דקר את ליבו של המחלל.  

***  

כששבו אנשי הפורום למבצרם, הדיקטטור מנ-דוס עלה על הבמה, פניו חמורות סבר.  

"האויב הובס," אמר. "הקאנון ניצל. אך עלינו להמשיך לשמור עליו. הסכנה לא נעלמה. כי כל עוד ישנם אנשים בעולם שיצפו בסרטים האלה…"  

הוא השתתק, ואז הכריז:  

"נצא כעת למשימה הבאה: השמדת סדרת אמזון!"  

ברחבי האינטרנט, נשמע קול תשואות.

על ביבי בקווניה:

אַנְדּוּנֶה בִּיבִּי, טַרְקָן אוֹ קְוֶלֶה וָנְיָה? מַרְיַאִי לֵי אִילִי קַרְמָס, אֵאִי לֶה אֶנְגָּה נַרְוָה. קְוֶנְדִּי טִיקְסֵה קֵוְיֶלְיֶה, לָאוּלִי מֶלְיָה קַרְנֶה, מַנְוֶה יֶסְסֶה פֵלֶה טַרְמַה, אוֹ אֶנְגָּה מֶלְיָה מֵלְמָה?

מַנְוֶה יֶסְסֶה סַלְמָה, אוֹ אֶנְגָּה מֶלְיָה מֶבֶּה? מַנְוֶה יֶסְסֶה אִי הִינְדֵי, אוֹ אֶנְגָּה מֶלְיָה אִי מֶלְמָה? מַנְוֶה יֶסְסֶה מַרְיַה טֵלְמָה, אוֹ אֶנְגָּה מֶלְיָה טַרְקָן אֶנְגָּה?

תרגום חופשי לעברית:

ביבי המערבי, לוחם או אריה זקן? מלחמותיו על הכס, לעולם לא ישכחן. מילים חדות כחץ, נאומים כסערה, האם יכתוב פרק חדש, או יישאר באותה מערה?

האם ימצא שלווה, או ימשיך במרוץ? האם יזכור את עמו, או רק את עצמו? האם יבין את גורלו, או ימשיך להילחם? האם יגיע סופו, או ימשיך לשלוט לעולם?

שמישהו יעשה לי סדר מתי היה את המלחמות של טר מינסטיר והאלפים בסאורון ומתי היה את הברית האחרונה

כי אני יודע שטר מינסטיר נלחם עם האלפים אחרי חישול הטבעת האחת אז מתי היה את הברית האחרונה

כלומר על @גנדלף הורוד וגקסון.

גנדלף הורוד וחברי הפורום רכבו לצריחו של גקסון. הצריח היה באמצע טבעת מוצפת מים, שחרבונה ועוד כמה עצנים עמדו בתוכה.

גנדלף66 הציץ מהחלון. "לך והבא לנו את גקסון, עם הפכת להיות מעריצו!" אמר הורוד. גקסון הציץ מחלונו, "דומה ואינו דומה לגנדלף הורוד" אמר הגמד @דורין השמיני "אך בלשון גקסון, דבריו הפוכים על פיהם. בלשונו הפקה טובה פירושה השחתת הכתבים, והצלחה פירשה חילול הקודש".

"הס!" אמר גקסון "לא כיוונתי את דברי אליך, דורין. רחוק הוא ביתך מעבר להרי האובך, ואין דאגות חילול כתבי העלפים נוגעים לך כמו שנוגעים לגנדלף הורוד".

@מנ-דוס רכב קדימה, וגקסון קרא לו: "מה בפיך מנ-דוס הדקטטור, הנזכה בשלום?"

מנ-דוס השתהה, ואז אמר "נזכה בשלום". גנדלף 66 הריע.

מנדוס שלח יד להסותו. "אכן, נזכה בשלום! נזכה בשלום לאחר שתוכחדו גם אתה וגם הגקסונאים. משחית כתבי טולקין אתה, גקסון. את ידך אתה מושיט לי, ואני רק אצבע מתעשיית הבידור אני רואה, קרה ומרושעה!

מה בפיך לומר על השחתת דנתור? ועל השמטת טיהור הפלך ובומבדיל? ובדמותו של קילי הגמד, התעללו אצלכם!

רק בהיותך תלוי בשרשור נעוץ בראש הפורום, מאכל למעריצך שלך, אכרות ברית עם הגקסונאים! חוששני שהפקתך איבדה מקסמה!"

גקסון נראה כועס ואיום "שרשורים נעוצים!" סינן מבעד לשיניו "שרשורים נעוצים! דקטטור טולקנאי! וכי מהו פורום שר הטבעות ערוץ 7, אם לא פורום נידח ברשת חברתית שאבד עליה הכלח, וניקים שותים לשכרה עד דלא ידע, וגקסונאים מרגלים על רצפתו! זמן רב נמלטו הם מהשרשור הנעוץ! הנעץ עם זה רצונך!"

"אבל אתה, @גנדלף הורוד, עליך לפחות ידאב ליבי, הלא תטה אוזן לעצתי, הלא הבנה תשרור בינינו?"

אז צחק גנדלף הורוד, כל יצירי גקסון התנדפו.

"גקסון, גקסון" צחק "החמצת את יעודך בחיים. היית צריך להיות שחקן ליצן של צארלי צפלין, ואף בעיוטרים לזכות!

הבנה תשרור בינינו? חוששני שאני מחוץ לתחום הבנתך. אך שמע נא גקסון, זו הפעם האחרונה שאני נותן לי הזדמנות להתחרט על מעשיך! ותצטרך לעזוב את תעשית ההפקות, וכשתמצא מכבד את כתבי טולקין יוחזרו אליך בבוא היום".

גקסון צחק בקול "בבוא היום! בבוא היום, כן. כשיהיו בידיך זכויות יוצרים של 9 ספרי טולקין, וכתביהם של 3 קרנות, והפקותיהם של 5 משרדים! ביום שתמונה לנהל הפורום ותקנה לעצמך ניק גדול ונעליים גדולות פי כמה! תכנית צנועה, ודאי שאין לך צורך בי!" והוא פנה ללכת.

"שובה ג'קסון!" צעק גנדלף הורוד "ראה, שוב איני גנדלף הוורדרד אשר הכרת, אני הוא עתה גנדלף הורוד שחוסר לנקום את נקמת טולקין! מעתה נטול קיום אתה, ואני מנדה אותך מהטולקינאים ומהעולם!"

גנדלף הורוד נשא את מטהו ואמר בקול חד וברור "גקסון, נשבר מטה קיומך"

היה הבזק אור ירוק, ואחריו שקט, וגקסון נעלם.

@מנ-דוס , כשאני חושב על זה, אתה לא הראשון בהיסטוריה שתלה את קלברימבור (-: (גם סאורון עשה את זה)

אז הוא ענה לי:

קעלעברימבאר הוא דמות מהפולקלור היהודי, בעיקר בסיפורים חסידיים. הוא מתואר כדמות חכמה, לעיתים עם נבואות או יכולות על-טבעיות. במקרים רבים, הוא משמש כמעין מורה או מדריך רוחני, ולעיתים גם כדמות קומית שמפיצה חוכמה בדרכים לא שגרתיות. 

הוא מסרב להתפטר גם אחרי שאראגורן הדיח אותו בטענה שידע על צבאות הרד דרך הפלנטיר אך לא התריע, עקב הנתק בינו לארגורן.

דנתור טוען שחשף קנוניית ריגול של פרמיר בתוך משרד הצריח הלבן , שריגל עבור גנדלף, ולכן אראגורן מדיח אותו.

המועצה הלבנה הקפיאה את הדחתו ואת הדחת סרומן היועץ הקוסמי לגונדור