ידעת שאינך יכולה לנסות
את עצמך לחבק ולגלות
הסתתרת בין אלפי מילים שטחיות
צחקת ודיברת לא ניסית אפילו לבכות
רצית לא להיות
אז הלכת קצת לשתות
בסמטאות ישנות
הקאת ארוכות
ידעת שיותר
אין לאן עוד לברוח
ומעצמך
רק ניסית לשכוח
(תמיד צריך מישהו להתנשא עליו, וכשזה אנונימי דביל זה אפילו בלי רגשות אשמה)
(וכן, לגמרי)
אני בטוחה שהוא שמח לקרוא את מה שאתה כותב כאן
❤
לפחות את כבר לא דתי...מותר לעשות מה שרוצים...
חבל שאי אפשר לערוך את התגובה, שלא יחשבו שאני פרחה
ושלא טוב ללמוד למבחן בתנ"ך ערב קודם
לא מאמינה שהוא מתאר מציאות, בטח שלא אחד לאחד
במה הוא שונה (מבחינת תוכן) מסיפורי האחים גרים?
עזוב, מאוחר לי מדי
ויוצאת בערב שבת עם גברים זרים לפארק ביישוב
איך אני עדיין בתולה, איך
(למה?)
די זה נמס לשמור בלב הכול אז אני מוציא קצת
לחיות במשפחה דוסית זה קשה מאוד ולא תמיד זה קל
נמאס לי מהחברים הצבואים שצריכים משהו מימני פתאום חברים שלי
למה הורים שלי לא מליונרים
באלי חברה כולכך
באלי לעשות מה שבאלי ואפחד לא יגיד לי מה לעשות
באלי לגור במקום שקט לבד רק אני
הורים שרבים זה קשה מאוד
אני רוצה כבר לישון
נמאסססס