מה הכיוון שלנו
לאן הולכים
לדבר אולי, כדי להתקדם קצת
הרבה חשבתי
ועדיין אין תשובות
ומה עושים כשכולם אומרים לא
ואיך מקשיבים ללב
באמת
בלי לפגוע?
"ואם תחנה עליך מחנה
רק שלא ירא לבך.."
ושמתי לב שאני מתחילה לכתוב קצת כמוך..
..
מה הכיוון שלנו
לאן הולכים
לדבר אולי, כדי להתקדם קצת
הרבה חשבתי
ועדיין אין תשובות
ומה עושים כשכולם אומרים לא
ואיך מקשיבים ללב
באמת
בלי לפגוע?
"ואם תחנה עליך מחנה
רק שלא ירא לבך.."
ושמתי לב שאני מתחילה לכתוב קצת כמוך..
..
באלי לבכות
אין פה מקום בשביל זה,
מחכה
עוד לא ידוע
למה
מצפה
כלכך הרבה זמן
לך
ומה עברתי הפורים
הזה
והוא עוד לא נגמר
והכל יכול להתהפך
לטובה
קצת לא מבינה
חושבת שכן, כי כשנגמר אז רציתי לדעת יותר
וכשיש מספר אז קל לדעת
ומחילה,
זה לא היה נכון שאעשה את זה
האמת, גם אני
[אפשר,
אולי זה יביא תשובות]
כמה אני מנסה להקשיב
להבין מה ה' רוצה
פה ובעוד מקומות
משתדלת לשמוח
וברור שזה לא סתם
פשוט נסתר לנו
ואני לומדת ממך הרבה,
תודה
'וכל שברי המילים יתחברו לתפילות..'
שתקתי יותר מידי
ועוד לא מצאתי מי שיקשיב
יֶלֶד
שׁוֹמֵעַ?
כְּדֶרֶךְ הַדֶּרֶךְ
בַּדֶּרֶךְ תַּעֲבֹר פֹּה
כֻּלָּם פֹּה עוֹבְרִים...
דַּע וְהַאֲמֵן
שֶׁבְּכָל רֶגַע יֵשׁ
וְתוּכַל לִמְצֹא
שֶׁהַהִתְרָחַקוּת
בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת
וְהַמְּנִיעוֹת
בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק
וּבְכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְּרִידוֹת
יֵשׁ ה' יִתְבָּרַךְ
לְהִתְקָרֵב
עַל יְדֵי זֶה דַיְקַא
וּבְכָל הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
וּבְתוֹכְךָ
שֶׁכֻּלָּם אֶחָד
כִּי כֻּלָּם אֶחָד
יֵשׁ שָׁלוֹם נֶעֱלָם בְּתוֹכָם
רְאֵה
יוֹם רַע הוֹפֵךְ לְיוֹם טוֹב
וּבָאוֹר
גַּם הַחֹשֶׁךְ אוֹר
כְּשֶׁתֹּאהַב
כְּשֶׁתִּצְחַק
כְּשֶׁתֹּאבַד
כְּלָל הַכֹּל
לְהִתְקָרֵב
עַל יְדֵי זֶה דָיְקַא
רבי נתן כותב לבן שלו ומחזק אותו להאמין ששם במקומו
איפה שהוא נמצא,
בעולם, בגוף או בנפש,
שם נמצאים כל החיים וכל הטוב וכל הישועות שהוא מבקש.
בתוך הקשיים, בתוך הכאב ובתוך הבלבול.
לא צריך לבקש במקום רחוק
הכל בתוכך.
(החברים משער יפו)
זה סיפור על ילד - ילד
שאותי דבר נשגב, אינסופי לימד.
היו מספר אנשים חכמים נורא
שלמדו באוניברסיטה שניסו להסביר את זה
אבל רק איתו, זה חדר לי לעומק עומק הלב.
כל העולם, כל העולם כולו
זה מגרש המשחקים המופלא והאינסופי שלי
מעולם, אבל מעולם לא היה
כל כך טוב כמו עכשיו
אם בכללי זה היה סיפור נחמד, משהו לא באמת אמיתי
יותר דמיון מאשר מציאות
עכשיו זה כבר עם שם, דמות, ומקום לימודים
(עכשיו זאת תקופה קצת קשה, כמה דברים מתגלים
כמה לתקן
וזה שובר ככ
ולבד לי..
ורוצה לדעת עוד
ומפחדת לטעות ולפגוע)
אולי מה שעובר עליך עכשיו זאת הסיבה שאתה כאן?.
טוב לי
אבל הלב ככ רוצה לדבר
וכשאני אני שם אני בשקט, עושה דברים אחרים
וצריך שיהיה יותר דיבור עומק איתן
ופה איכשהו כותבת, קצת עוצרת את עצמי
זה קצת סתם, לא הכי אמת
ואין ככ מי שיקשיב, הקשבה אמיתית
מצאתי כמה אבל זה לא מה שממש מחפשת
ויש הרבה מה לומר..
ו, יודעת יותר מידי עליך, מה אעשה עכשיו?
רוצה את הפשטות הזאת שהייתה
וכמה הן מסבכות אותי, כמה תיקונים
ו עדיין חושבת עליך
אין שלם מלב שבור;
שבוע וחצי
כמה בכיתי
פשוט נגעו בנקודה ככ רגישה
והיה קשה
אחרי חודשיים שהלב סגור,
מרגיש לא מרגיש
מתגעגע מאוד
אז הכי קל היה לסגור את הלב
וכמה רציתי להיות לבד, הותשתי
היא לא הבינה אותי..
רק מי שהולך בחושך יודע להעריך אור
ומה עושים עם המחשבות על..?
הייתי רוצה לבקש ממנו
הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת
אךך אני רוצה שבת קדושה
הלוואי ואזכה
(ואני מתגעגעת..)
צעד קטן ב'דרך אל הגאולה'
אני בדרך זה משמח.
ככה היא בירכה אותי
גאולה, שלי
של העולם
יודעת קצת יותר, אולי מידי
ואני לא יודעת
אני רוצה להמשיך הלאה בטוב עם העבר, בלי להכחיש
מאוד לקבל ולתקן
לבקש סליחה, כי טעיתי
לבד לי
אני רוצה לשתף, בשמחה ובעצב
טוב לי אבל,
והשתנתי סך הכל משהו קטן
אבל ככ משמעותי
תעזור לי אבאלה,
תהיה איתי
"והיא שוב מאנה להנחם
בהבטחות שהכל בא מה'
לא שכר
ולא תקוות
גאולה היא רוצה כבר לראות.."
(ביני)
מי יודע,
בדיוק רציתי לכתוב את זה
גם אז כשהשמיעו לי חשבתי,
הכל כלכך מדוייק, ומכוון
וגם מתחבר
גם מה שנעשה,
לא סתם התחברתי לזה
הצלחתי, לפחות זה מראה שהשתנתי קצת(משמח).
היה טוב ו,
ממש נחמד לי שאני שם
פשוט לא רוצה שישאר בפנים(אין קטע להתכחש לרגשות)
ועד שיש לי איפה לכתוב,
דמיינתי שנפגשנו, אבל אפשר די?
השכל מבין, אבל
כשביקשתי אתמול, זאת המילה היחידה שהייתה לי
ובכלל רציתי משהו הרבה יותר עמוק
את הבסיס ביקשתי. אני עדיין מבקשת
סיבכו לי את המוח.
כמה רעש, אני רוצה ללכת מפה
רוצה שקט, לא מצליחה להקשיב
וזה לא אני, כל הדיבורים האלה
אני מחפשת משהו אחר
שונה
קשה לי קצת
אבל גם טוב
ואני לא יודעת, וזה תכף
וכמה להתלבט
ועד שכבר היה לי כיוון,
אולי כי כל-כך רציתי שינוי, אז הרצון נעלם
(אולי הכלי לא מוכן להכיל את השפע.)
'השירים שאדם שומע כראי למפת הנפש שלו' (שם,שם)
נקה אותי, אבא.
רפא אותי
כואב לי עד דמעות
חבק אותי
שלא אפחד.
טהר לי תלב.
אתה יודע שהוא
רק רצה אותך
תועה בשדה
טורף בלב ים
מחפש אחריך
אתה נעלם
ואין סוף שבילים
מיליון תמרורים
אחד אחרי השני
מנסים להאיר לי פנים
אנה אלך מרוחך
ואנה מפניך אברח
אם אסק שמים
שם אתה
ואציעה שאול
הנך
בוכה וצועק
קורא לעזרה
חוץ מהד מרוסק
אף אחד לא מחזיר לי
תשובה
מסתכל לצדדים
אין איש בסביבה
מה כבר חיפשתי
רק טיפת
אהבה
קרב יום בו הלב
ירגיש משוחרר
יפסיק לשחזר
להתרפק על עבר
ואתה תתגלה
ותאיר לו פנים
ותגאל את כולנו
גאולת עולמים
קראתי בכל לב ענני.
{איזה יום, אבא,,
בכלל לא יודעת למה אני פה
זה עוזר לי לכתוב, ו
(בלי פוזות, אמת..)
עדיין לא מצאתי מישהו
שיכיל את המקום שאני
נמצאת בו
בכלל, מרגיש לי שאני
מסתירה יותר מידי,
קצת שלא ידעו, למרות,
ו, רוצה הכלה אמיתית}
כמה רעש,
איך ממשיכים הלאה כשהכל עדיין צועק
שיודעים יותר מידי. שזה כבר לא רק חלום מתוק
אלא מציאותי קצת, הרבה