פורום סניף כוכב יעקב (עמוד 7)

מתי אפסיק לשמוע אותם?
להתגעגע אליהם?
להיזכר?
זה מתחיל להיראות שזה לנצח
וזה עושה לי רע
מנסה להניח את העבר מאחורי גווי
לא לאחוז בו
להרפות
לשחרר
היה היה
עכשיו אני כאן

וכאן אני רוצה להיות
זה תמיד יהיה חלק ממני
אבל זה לא חייב להישאר במודע
ביי ביי אנשים מן העבר
אני מרפה מכם
משלחת אתכם לדרככם
יחד עם הקולות
הזכרונות
התמונות
הריחות
היה כיף
למדתי משהו
אבל די
עכשיו עם הפנים קדימה!

וזהו..
נגמר
היה
היה כיף האמת
ועכשיו נגמר
וה הזמן להסתכל קדימה
ויש משהו טוב
בלהעלים את שהיה
אין לאן להסתכל אחורה
כי האחורה מחוק
וזה לוקח זמן
והיום זה הבשיל
אז ביי
היה כיף
מכאן אני ממשיכה הלאה..

ולאן נעלמו התכנונים היפים?
הם לא נעלמו
הם עוד כאן
אז קדימה
שום דבר עדיין לא אבוד
החיים כאן
מחכים רק לי
אז קדימה
אני הולכת לנצח

מצד אחד נרגעתי
זה לא בגללה
מצד שני
הצילווו
אני לא באמת יכולה שייכנסו לי לחיים
וזה המחיר
שאיאלץ לשלם
ואני לא יכולה
שונאת שמשתלטים עלי
שמחליטים לי
לא רוצה את זה
אצטרך איכשהו
להוריד אותה מהגב שלי
בהצלחה לי

חלומות של אנשים הולכים נעלמים
בתוך שמיים בוערים

אנחנו יכולים לתכנן
לחשוב שאנחנו יודעים
איך ייראה היום הבא
ואז
בום
הכל משתנה
יש בזה אפקט מעורר אימה
של חוסר ביטחון
וחוסר יציבות
אבל יש בזה גם
אפקט מעודד
כי בום
ביום הבא הכל יכול להשתנות
ולהפוך לטוב יותר מהקודם לו

וכשאני מבינה מה אני כותבת כאן
אני נדה בראשי
ומבינה
שמאחורי כל השכבות
אני אופטימית
חסרת תקנה

אבל בכנות
נמאס לי כי אני מקנאה
וזה עצוב
נורא

כתבתי הודעה
והצלחתי לא לשלוח
זה נקרא להתגבר
גאה בי ממש......
אבל ממש
יאללה
ככה מנצחים
את החיים האלו
בהתגברות
דקה אחרי דקה
פעם אחר פעם
אבל זה קשה כל כךךךך

ועדיף לי לכתוב את זה כאן
מאשר בכל מקום אחר
מכווץ אותי לחזור
לקרוא
להיזכר
איזו סיטואציה דפוקה
פשוט דפוקה
בום של נתק
ולכי תתמודדי עכשיו
עם תקוות מנופצות
ועם אכזבות
אופ
פשוט אופ
עצוב לי

נפצעתי ברגל ובלב
מה ייעלם קודם?
הפנים או החוץ?
איכשהו הפצע ברגל עוזר לי
אני מסתכלת עליו מחליף צבעים
מתכווץ
מחלים לאיטו

ומבינה
שגם בלב פנימה זה אט אט קורה

...............

חזרתי אחורה בזמן
ישבתי וקראתי
יש שם טקסטים שראויים להנצחה
פשוט ישבתי
קראתי
מתחשק לי ללכת לחבק אותה
חזק
לנגב את הדמעות
לרפא
לתת לה להניח ראש
למצוא מנוחה
לנשק כל פצע וכל שריטה
ולהבטיח לה
שיהיה לה טוב


זה גמר עלי
פשוט גמר עלי

אילו רק יכולתי

לסגור הכל
להתנתק
מה שלא נעשה עד עכשיו
טוב שגם לא ייעשה
ביי עולם לעת עתה

(ואיכשהו לא נוח לי מולו.. צריכה לסגת גם שם.. זה לשחק באש)

בא לי שישאלו אותי מה שלומי
לא כי באלי לענות
אלא כי שלומי לא ברור לי
טוב לי?
רע לי?
שמח לי?
עצוב לי?
בעיקר מרגיש לי שחסר לי
מין חור כזה
בפנים
שרוצה להתמלא

בדיוק כמו שאני חושבת שזה קרה בגללה
וזה לרעתי
אני יכולה לחשוב שזה לטובתי
שניצלתי
שזה הסתובב ככה
כי למישהו שם למעלה היה מספיק אכפת ממני
כדי לעצור את זה
ולעצור את זה עכשיו
לפני שזה אפילו יותר יכאב

ומי ידע מה באמת?

התחיל רע
ראשון רע
ימים של משבר ושל התמודדות
ואולי גם קצת של תקווה
יאללה
לא מתאים
נקסט
חבל על הזמן
וחבל על האנרגיה
ורק הבטן המתהפכת
מלמדת אותי על הפחד
על אובדן התקווה
על כמעט ייאוש
ועל תסכול
ועל חוסר אונים
ועל פחד

הדמעות עוד שניה כאן
וחבל
והבטן המתהפכת
מה יהיה
יהיה טוב
חייב להיות
כמו שהיא אמרה
אין סיבה שזה יגמר רע
הכל טוב
הכל טוב
הכל טוב

ואני צריכה איפשהו לכתוב את זה
את הבטן המתכווצת
את השעה המאוחרת
עדיף כאן מאשר לכתוב לו שוב
מוזר שהוא הפך להיות החבר הטוב
או שלא מוזר
אבל לא טוב לי
ואני חייבת להזכיר לעצמי
שוב ושוב ושוב
שאני חזקה הרבה יותר מכל זה
הרבה יותר
אוף ה'
קשה לי
לפעמים
תרחם עלי
תרחם עלי
תרחם עלי

שאני פשוט צריכה לייבש בחזרה ואני לא מצליחה!! אבל זה מה שאני חייבת ללמוד לעשות!!
ל י י ב ש

אז מה להגיד לגבר החדש? אני מבואסת היום כי הידיד הכי טוב שלי בוחר לצאת עם ידידה אחרת ולא איתי? איזה חיים מפגרים ולא יאומן כמה אני עצובה וכמה קשה לי

פשוט מגעיל ואני נעלבת ממנה אבל ממש אפילו שכאילו אני מנסה להיות הבוגרת ולא להיעלב אני בפועל כן נעלבת וואי זה היה פשוט מגעיל מצידה פשוט דוחה וזה מעצבן אותי אבל די ובי הקבוצה הזו צריכה למות יחד עם עוד כמה דברים בחיים שלי באלי לא לשתף ולמעשה היום באמת לא שיתפתי הרגשתי אתהאיבה ואת חוסר היחס איכס עליה נעלבתי