פורום פורום אזור דרום (עמוד 18)

אני עם עודפים מההריון הראשון

של אמא שלי

אבל שם זה מצומצם יותר, אז פחות כיף.

אם כי אני שמחה ממש שאת כותבת את מה שמרגיש לך ולא נחנקת עם מסכת ה-

חיזקי ואמצי

וזה נשמע פיתום כמו ילדים מעיר דוסית רנדומלית

(וסליחה אם כשאמרתי את זה נגרמה לך אי נוחות כולשהי מזה..)

ואני לגמרי בעד!

ואת לחלוטין כזו

|מקווה שמורגש לך ככה באמת|

ואם עדיין לא, 

זו האמת וסופה להתגלות אז יש סיכוי 

אני צכה לכתוב שזו אני או ש?

בכל אופן,

ש

ותודה וזה..

בס"ד

(שזה נשמע כמו שקר אבל לגמרי אמת)

וכל כך הרבה יותר קל לחזור למשהו מוכר מלבנות משהו חדש

אבל הילדה הזאת אשכרה התחילה עם משה כשהיינו החברות הכי טובות

(והיי לראשונה אני אומרת את זה בקול)

ואחרי שסלחתי לה היא עוד  זרקה אותי? 

טו מאץ' וזה

(אגב, הילדה המדוברת היא לא זאת שהתלוננתי עליה לפני כמה ימים

שזה קטע שכל כך הרבה בנות יכולות לשבור לך את הלב בכל כך הרבה דרכים שונות)

וסליחה כי התגובה שלך לא הייתה הזמנה לבונס חשיפה עצמית אבל אני לוקחת טרמפים מנוסה

בס"ד

שתמיד תמיד לאקסיות שללי יש נטיה להיות סופר פופלאריות ואז אני פשוט בוהה בהן אוספות חבורת מעריצות בזמן שאני מנסה להבין מה לא בסדר בי

בס"ד

()

בס"ד

שיאו שירה פתרונות בע"מ ושכזה שכזה

אין לי סבלנות לזה

בס"ד

תיזהרי עם המילה דיכאון כי ד' מחטיפה למשתמשים בה בהגזמה

היא פנאטית בזה כמעט כמו שאני עם המקדבים

למה זה משנה אם הן בנאליות או לא? כשהן אקזוטיות זה טוב יותר?

זה כולל מסיבת טבע או משהו? 

לא רואה איך צרות מקוריות יותר טובות

ואחרי כל ההקדמות הלא נחמדות האלה

(והבהרה קטנה- נערכה הצבעה והוחלט שלא חייבים להשתמש בכפפות משי אבל אם את רוצה כאלה נלבש במיוחד בשבילך)

מה מציק לך?

אבל תודה על הקישור בכל זאת.

אני לא מגזימה. נראה לי שזה יכל להיות דיכאון אם הייתי נותנת לו להיכנס אבל אני לא נותנת כי יש מערך להכין למחר. יש לי יכולת הלקאה עצמית של צאר רוסי בתקופתו היפה.

אני לא רוצה כפפות משי. תודה. יש בי המון כעס, אמרה לי האורית שלי והיא צודקת. ואת כולו אני שופכת על עצמי.

וכן, אפשר לתלות את זה בגירושים ההם או ההם או בדבר ההוא מ3-6 ואו ואו ואו אבל זה קרה גם לאנשים אחרים. וגם מה זה משנה. אין בי כעס על אף אחד כי כולם עשו הכי טוב שהם יכלו. אז אני כועסת על עצמי וזה נוח.

טוב, אין קשר ממשי בין המצולמים לכתבה, כלומר בין מה ששאלת למה שעניתי. אבל תודה על המקום להתבטא.

בס"ד

מפחיד כי זה חולשה.

אבל להודות בחולשות זה חוזק.

משהו שלא כולם מסוגלים אליו ולקח לי הרבה זמן להתגבר על הפחד ולהודות שכמו כולם מאד אכפת לי מאחרים.

כולם רוצים לשמור על פאסון אבל מאחוריו אין כלום. נאדה ביטחון עצמי

ומדהים לראות איך כולם בדיוק כמוני

אז ככה.

הקורס אומר משפט אחד-

תגיד לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע

בס"ד

אין לי מושג מה יהיה.

וקשה לי להקליד כי יד אחת על התינוק ואומרת לו שהוא לא לבד ושאני פה איתו. והוא בוכה אם היד הזאת נעלמת.

ופתאום אני קולטת שלי מעולם לא היתה את היד הזאת ועד עכשיו אין לי אותה ואולי בגלל זה תמיד בוכה לי.

ועכשיו אני אלך לי להחליף טיטול.