פורום גרעין ידידיה המלך!! (עמוד 9)

בואו נגאל את כל מי שעדיין לא גילה את האור
זה מתחיל להבחיל אותי.
מזכיר לי את המקום שברחתי ממנו.

זה לא פייר. אני גם רוצה לראות אותה.
(וקצת מפחדת מזה משום מה.)

פעם לא ידעתי איך להגיב ומה להגיב ואיך הצד השני מקבל. יותר מידי פרקטיות וקלילות וצחוקים ותכלס היו לי בחיים. עם לב. אבל בלי שהלב יודע איך ומה להוציא במילים.
ואז הכרתי אנשים שקצת לימדו אותי מה זה לבבות ואיך מבטאים בהבעות פנים יותר מה שאני מרגישה על מנת שהאחר יבין.
חחח אבל אז נעצרתי באמצע חח והיום אני יודעת רק לשלוח לב ולהמהם משהו במקרה הטוב חחחח
(במקרה הרע זה חיוך)

איזה געגוע. כמה יופי.

(אע זה מתוק)

ביי בי שנהב הישנה.
ונקבל בברכה את שנהב הערה.
אה לא ישנה כזאת? נו באמת.
קבלו תיקון:
ונקבלב בברכה את שנהב החדשה והלא ככ רצויה. לאט לאט נלמד להסתדר ביחד. בואי נתחיל מלשנוא, טוב?

אחרי השבוע העמוס הזה
וזה היא שאני אוהבת אותה אבל לא יכולה להיות לידה עכשיו
והבידוד הדפוק הזה שבגללו אני לא יכולה להתנחם בחיבוק של איזה תינוק
ותשעת הימים שהחלטתי שאני לא שומעת שירים ובדיוק אני צריכה את זה יותר מתמיד
וגם החורבן והחיסרון של בית המקדש שתמיד מהדהד מאחורה בעורף.
יש לי גוש בגרון.

זה לא יכול לקרות עכשיו. ממש ממש לא.
אבא תרחם.

מה נסגר.
עוד קצת ונגמר עוד קצת ונגמר עוד קצת ונגמר עוד קצת עוד קצת

די להיות ילדותיים. פשוט די.

הצילו כמה טמטום. תמותי כבר.

נשבר לי מה
'תאהבו את עצמכם
תעריכו את עצמכם
העולם יפה
העולם טוב
אנשים הם טובים
כמה יופי יש בכם פנימה
כמה כוחות
אם רק תסתכלו'
לא. אין אני ואין בי הרבה דברים כי אני בעצם כלום ויש רק אלוקים אחד שאני בטלה אליו לגמרי והוא תקע אותנו כאן בעולם של זבל לשטויות שלא צריך להעריך בו כלום. המציאות כאן היא לא מציאות נכונה שצריך להתחבר אליה.

אני מרגישה כמו אח גדול שבנים אחרים מתעסקים עם אחותו.