באוזניה אחת לא ככ שומעים
הן היו ככ טובות
ואפילו שמאות פעמים דוד משך לי אותן מהאוזן באכזריות הן לא נהרסו
לצערי ודאבוני הרב את הפעם האחרונה L לא שרדה
עכשיו R מרגישה ככ בודדה
רחמנות....
שקד.באוזניה אחת לא ככ שומעים
הן היו ככ טובות
ואפילו שמאות פעמים דוד משך לי אותן מהאוזן באכזריות הן לא נהרסו
לצערי ודאבוני הרב את הפעם האחרונה L לא שרדה
עכשיו R מרגישה ככ בודדה
רחמנות....
בוחרת.


הממ...
אתה אורז את המחר
ומשאיר את העבר מאחוריך
אדם יכול ללכת אבל לא לעזוב
את מה שעוד לא נאמר
גם ככה כבר אמרת בעיניך
לא צריך מילים בשביל לאהוב
ואין ספק שתסתדר
לאן שלא תיקח אותך הרוח
גם אם זה רחוק מדי מכאן
כי איזה חלק יסגר
אך השני נשאר פתוח
לקבל את מה שיביא עלינו הזמן
יום אחד עוד ניפגש
אם זה כאן או במקום אחר
יום אחד עוד ניפגש
גם אם היום קשה לי לשחרר
יום אחד עוד ניפגש
זה עצוב וזה מה יש
יום אחד, יום אחד, עוד ניפגש
נוסע למקום אחר
ונשאר כאילו לא באמת נסעת
מה יהיה מחר, מי ידע לחזות
דברים גדולים קורים מהר
וזה תסריט שלא אתה כתבת
אם אין לו עוד סיום, על מה הדמעות.
ועוד אז חשבתי שהוא מתאים.....
פשוט וואו
וזהו
וואו
בוחרת.
)אז בחשבון אני ב3 יחידות
(אין חמש)
אבל אני במקום טוב בהקבצה
(בתוך ההקבצה של 3 יחידות יש שלוש הקבצות
שלוש יחידות א
שלוש יחידות ב
ושלוש יחידות ג
אני ב-ב')
ובאנגלית היה מבחן
נראה לי באנגלית אני אכנס לחמש יחידות
(עד כמה שכל זה משנה כי אם נעבור....)
בוחרת.מוח לא קיים
אם היה עושים לי מבחן הייתי בהקבצה יותר נמוכה
עובדה.
החלוקה שלכן מתבססת על הציונים של שנה שעברה.
עוד עובדה:
את לא בהקבצה הכי נמוכה.
עוד עובדה:
ב4 יחל' יש רק 4 בנות.
עוד עובדה:
רוב הכיתה כמוך.
4 בנות?
אוראל נעמה שרה עליזה
בוחרת.
טוב הדבר היחיד שאני חושהת עליהן זה שהן מסכנותשקד.
לא באמת |לוחש|
בוחרת.
בוחרת.
שקד.הם שלוש בנות מהכיתה וכלל הבנות מבתי ספר אחרים הם 10


הוא אומר תודה וסותם תפה
שׁוּב אוֹחֵז בְּיָדִי
סַכִּין וִיזוּאָלִית
מֵכִין אֶת עַצְמִי לִשְׁחִיטָה
הַמִּזְבֵּחַ כְּבָר כָּאן
הָאֲוִירָה מוּזִיקָלִית
רַק נִשְׁאַר לְקַבֵּל הַחְלָטָה
זֶה עוֹד לֹא מְאֻחָר
לָרֶדֶת מֵהָהָר
לְהַגִּיד שֶׁהִגַּעְתִּי טֶרֶם עֵת
נִדְחֶה לְמָחָר
אִם יִהְיֶה אָז אֶפְשָׁר
אַךְ בֵּינְתַיִם אֲנִי מִתְחָרֵט
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי עוֹד לִלְמֹד
מְפַחֵד לְפַסְפֵס וְלִגְמֹר בְּלִשְׂרֹד
וְיֵשׁ בִּי מְדוּרָה שֶׁתִּדְלֹק בַּמְּעָרָה
הַאִם הַבְּרֵרָה נִשְׁאֲרָה
הוּא אָמַר לִי זֶה אַתָּה
בְּדֶרֶךְ בָּנָלִית
אַךְ שָׁמַעְתִּי עוֹד קוֹל הֲבָרָה
עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֵׁשׁ
שֶׁנִּדְפַקְתִּי מֶנְטָלִית
כִּי חָיִיתִי עַל מַה שֶּׁלֹּא קָרָה
אֲנִי רָץ אֶל הֶעָבָר
שֶׁבְּפֹעַל כְּבָר נִגְמַר
עִם הַפַּחַד שֶׁלֹּא אֶתְגַּלֶּה
וּבַזְּמַן שֶׁנִּשְׁאַר
הִגַּעְתִּי אֶל הָהָר
וְעַכְשָׁיו אוֹ שֶׁאֵרֵד אוֹ אֶעֱלֶה
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי עוֹד לִלְמֹד
מְפַחֵד לְפַסְפֵס וְלִגְמֹר בְּלִשְׂרֹד
וְיֵשׁ בִּי מְדוּרָה שֶׁתִּדְלֹק בַּמְּעָרָה
הַאִם הַבְּרֵרָה נִשְׁאֲרָה
בוחרת.שׁוּב אַתָּה פּוֹחֵד
לְהִתְמוֹדֵד
עִם הַלֹּא נוֹדָע
עִם עַצְמְךָ
מַעֲמִיד פָּנִים
שְׁלִיטָה בָּעִנְיָנִים
עוֹד תְּקוּפָה
שֶׁל הַדְחָקָה
מִי אַתָּה
מִי אִתְּךָ
מִי הִיא נִשְׁמָתְךָ
שׁוּב הִיא כָּאן לְבַד
שׁוּבִי אֶל הַמְּפֻחָד
שֶׁלֹּא חוֹלֵם כְּבָר לִהְיוֹת
מְיֻחָד
תִּקְתּוּקֵי הַזְּמַן
שׁוֹאֲלִים לְאָן
וְאַתָּה
שׁוּב מְהַסֵּס
מַה כְּבָר תַּפְסִיד
רַק אֶת מִי שֶׁיַּגִּיד
שֶׁסּוֹף סוֹף
גַּם אַתָּה
מַתְחִיל לְהִתְבַּסֵּס
מִי אַתָּה
מִי לְטוֹבָתְךָ
מִי רוֹצֶה
אֶת נִשְׁמָתְךָ
שׁוּב הִיא כָּאן לְבַד
שׁוּבִי אֶל הַמְּפֻחָד
שֶׁלֹּא חוֹלֵם כְּבָר לִהְיוֹת
מְיֻחָד
שׁוּב הִיא כָּאן לְבַד
שׁוּבִי אֶל הַמְּיֻחָד
שֶׁלֹּא פּוֹחֵד
כְּבָר לִהְיוֹת
אִתְּךָ לְבַד..
שקד.
בוחרת.אני אנסה
לִפְעָמִים נִמְאָס לִי
מִכָּל הַשְּׁאִיפוֹת
מִכלָּ הַהַצלְחָותֹ
מִכָּל הָרְדִיפוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה
לְהַפְסִיק לִרְצוֹת
פָּשׁוּט לִהְיוֹת
פָּשׁוּט לִחְיוֹת פָּשׁוּט
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי
בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל
אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל
כּמה מִלְחָמוֹת
כֻּלָּם רוֹצִים פֹּה לְשַׁנּוֹת
לְשַׁנּוֹת מִמָּה
לְשַׁנוּתֹ לְמָה
מַה נִּשְׁאַר עוֹד לְתַקֵּן
אֶת הַקִּלְקוּל הַמִּתְעַדְכֵּן
כֻּלָּם אוֹמְרִים מַה לֹּא
אַיהֵּ הכן
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי
בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל
אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל
כַּמָּה כְּבִישִׁים
כַּמָּה גְּשָׁרִים
כַּמָּה בִּנְיָנִים גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים
אֲבָל אֵין מָקוֹם, אֵין מָקוֹם, אֵין מָקוֹם
כַּמָּה מְכוֹנִיוּת
כַּמָּה מְטוֹסִים
כּמה חֲלָלִיוּתֹ
אֲבָל אֵין זְמַן, אֵין זְמַן, אֵין זְמַן
לחיותֹ
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי
בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל
אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל
למה האיש הזה לא יודע לשירשקד.חוץ ממנו
בוחרת.|מע חזק מאוד|

בוחרת.מקלידה, מקלידה.
צְאִי לָךְ, יַלְדָּתִי, בטוחה בִּתְנוּעָתֵךְ
קָרוֹב לַתַּחֲנָה הַיְּשָׁנָה
עֵצִים מְטֻפָּחִים
הַמִּבְנִים מְשֻׁמָּרִים
יֵשׁ עוֹד מְסִלַּת פְּלָדָה.
מִשְׁכִי עֵת יָרֵחַ
מִתְמַעֵט וּמִתְעַצֵּם
אֲנִי כָּאן לְהָעִיד לָךְ
עוֹד מֵרֶחֶם אַתְּ בּוֹעֶטֶת
לְרַחֵם.
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים לִתְחִיָּה
מִתְּקִיעָה לִתְרוּעָה
בִּתְרוּעָה.
לְכִי לָךְ, בִּתִּי,
קַשּׁוּבָה אַתְּ מִלִּבֵּךְ
יֵשׁ בִּתְחוּשׁוֹתַיִךְ יְשׁוּעָה
בַּחֲרִי לְךָ רָהִיטִים הַיָּפִים לְסָלוֹנֵךְ
לְחַדְרֵךְ הָעֵת תַּזְמִין לָךְ מְצִיאָה.
עֲלִי כַּזּוֹרֵחַ
מִתְבַּהֵר וּמִתְקַיֵּם
אֲנִי אָבִיךְ לְהָבִיא לָךְ
מֵהַיֹּקֶר שֶׁל חֶפְצֵךְ
הַמִּשְׁתַּלֵּם.
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים לִתְחִיָּה
מִתְּקִיעָה לִתְרוּעָה
בִּתְרוּעָה.
נֹפֶת צוּפִים אַתְּ, יַלְדָּתִי,
יַלְדַּת הַכְּפָר חָפְשִׁיָּה
כָּל מָקוֹר אֵלָיו תִּפְנִי
תְּפִלָּתֵךְ הִיא שִׁירָה חֲדָשָׁה.
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
אַתְּ לְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים לִתְחִיָּה מִתְּקִיעָה לִתְרוּעָה
בִּתְרוּעָה
חָשַׁבְתִּי שֶׁמָּצָאנוּ אֶת הָאוֹר
וְחָלְפָה הַסְּעָרָה
שֶׁהַכָּאוֹס לֹא יַחְזֹר
וְיֵשׁ קָצֶה לַמְּעָרָה
מִמְּחוֹזוֹת הַהֲזָיוֹת
לָאֶנֶרְגְּיוֹת הַחוֹלוֹת
לָעִרְפּוּל הַמִּשְׁתַּלֵּט
לָרָדָאר שֶׁלֹּא קוֹלֵט
וְאִם יֵשׁ מִזֶּה מוֹצָא
אוֹ אֵיזֶה גְּבוּל שֶׁלֹּא נֶחְצָה
גַּלֵּה לִי 'בַקָּשָׁה
אֲנִי כְּבָר בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי אֲנִי לֹא יָכוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי אֲנִי לֹא יָכוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
נִמְאַס כְּבָר לִכְתֹּב
וְלָשִׁיר מֵהַכְּאֵב
בָּא לִי אֶת הַקִּיטְשׁ
הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַלֵּב
תֵּן לִכְתֹּב עַל מַגָּפַיִם
תֵּן לִכְתֹּב עַל שְׁלוּלִיּוֹת
הַכֹּל אֶצְלִי תָּקוּעַ
בְּלִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי אֲנִי לֹא יָכוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
כְּבָר אֵין מַה לְּהַגִּיד
וְאֵין מַה לְּהַפְסִיד
לְמָה עוֹד אֶתְנַגֵּד
לְמָה אֶהֱיֶה חָסִיד
הַלְוַאי הָיָה בִּי שֶׁקֶט
שֶׁיִּהְיֶה לִי מַה לָּתֵת
הַמְּתִיחָה הַזּוֹ שׂוֹרֶטֶת
הַדִּמּוּי שֶׁלִּי בְּחֶטְא
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי אֲנִי לֹא יָכוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי אֲנִי לֹא יָכוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
זֶה גָּדוֹל עָלַי גָּדוֹל גָּדוֹל
זֶה גָּדוֹל עָלַי
זֶה גָּדוֹל עָלַי
זה.. ואוו.
זה פשוט טוב.
ואם את עדין תוהה
קוראים לזה גדול עלי

פשוט תגידי שלא באלך. אני לא מורה. בכז!

שקד.היום בחשבון לא ממש למדנו
כאילו למדנו אבל זה לא הרבה בנות אז תוך כדי יש צחוקים כאלה ודיבורים
והמורה זורמת כי גם ככה כולם עושות את התרגילים
ואז אני לא זוכרת התווכחנו שם על איזה בדיחה מטומטמת אני ולירון ואז היא אמרה איזה משהו
אז אוטומטית יצא לי כזה "מי שמדבר תרמש"
אז כזה חצי מהבנות הסתכלו עליי במבט כזה של"מה הדבר המוזר הזה שאמרת עכשיו + *מבט שנותנים לאחת שנפלה מהירח*
ואז אני כזה"תרתי משמע+|מע|"
הם לא הבינו מה אני רוצה מהחיים שלהם
זה היה מצחיק כי זה היה באוטומט וזה פשוט נפלט לי
בוחרת.אחרונהאוי זה טוב!
תזהרי שלא יצאו לך עוד כאלה אאכ באלך שיסתכלו עלייך כמו חייזר. 
לא
שקד.כמה שאני מבינה אותך
אני רואה שאת מגיעה למצב של המון רגעים שמה
שקד.
בוחרת.
שקד.
שקד.אני פשוט אפסיק
בוחרת.קצת בייגלה....(
)
קצת הרבה שוקולד
וזהו?

וואלה
לא אכלתי כמעט כלום
טוב שתיתי הרבה
מעולם לא הערכתי ככה את הפרטים הקטנים האלה.
טוב לי
סביר להניח שזה בגלל שאני שומעת את פרדס רימונים באוזניות ככ חזק שאני לא שומעת את עצמי.
הרשבי עושה לי טוב.
אני חושבת על אתמול ופתאום בא לי לחזור שוב ללהתפלל בחוץ לבד כשהקור מקפיא ואני לא מרגישה תרגלים אבל אני עדיו נשארת בחוץ וטוב לי. טוב לי באמת כי התפילה שם לא דומה לשום תפילה בשום מקום.
הרגע הזה שאני מגלה שלא ככ רע לי.
הרגע הזה שאני מתגעגעת לכיתה הישנה שלי ובא לי רק חיבוק ושמישהי תאמר לי שיהיה בסדר.
הרגע הזה שיכולתי לקבל אותו היום אבל הייתי סחוטה ולא יכולתי לנסוע אליכן כי הייתי שפוכה מעייפות.
*חיוך עצוב*
הרגע הזה ששיר שמדבר בדיוק עצוב על המצב שלי עושה לי טוב.
הרגע הזה שאני מגלה שבסה"כ טוב לי בבית.
הרגע הזה שאת חסרה לי ככ.


ויהיה לך בסוף כמוני אז הדעה שלך תשתנה עוד מאות פעמים
ובסוף...
את תתגעגעי לכיתה
אבל...
את תביני שהמקום שבו את נמצאת הוא אחלה והוא הכי מתאים לך
ויכול להיות שאפילו שאת תתגעגעי את לא תרצי לראות אותן כי ככה טוב לך
ויכול להיות שיש המשך...
פשוט עוד לא עברתי אותו
ויכו להיות שאצלך זה אחרת כי אנחנו עדיין בנא שונה
אפילו שעד עכשיו ת מ י ד צדקתי