פורום גרעין התחיה

שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין

איזה חתיך הוא היה..

ונסיך כזה

רואים שיש לו מידות טובות

למה הוא לא פנה??

אני שונאת אותך

אתה נטשת אותי

וחבל שנתתי בך אמון

וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך

שביזבזתי את הזמן שלי עבורך

לקבל ממך טיפת יחס

אני כועסת עליך

ורוצה להתאבד

לא רוצה את החיים המרים האלה

אתה לא רוצה אותי

אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי

איבדת אותי

אני הולכת מהעולם הזה

לא מעוניינת להיות פה יותר

רע לי פה

לא מוצאת את עצמי

כולם שומעים אותי

אתה מעדיף אותה על פניי

אני סוג ב

חבל שדיברתי איתך

לא הגיוני המצב הזה

שאתה תדבר איתי על אחרות

כאילו הן יותר שוות ממני

ויותר מעניינות אותך ממני.

אני כלום בשבילך

אתה לא שווה את הכאב שלי

אתה לא שווה אותי

מי שלא רוצה אותי

שילך

שונאת אותך

ביי

החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום

הם אף פעם לא היו נורמלים

והם גם לא יהיו

לא חווה אותם נורמלי

אני לבד בזה

אבל אחד לא יבין

ואני גם לא מבינה מה עובר עלי

ואין לזה פיתרון

I need someone to hey me

קשה לייי

מרגישה לבדדד.

0מרגישה שהרסתי הכל.

אין לי כוח לזה.

לכל הסיוטים האלה.

למה הייתי חייבת להרוס

ולהגיד שהרסתי.

עכשיו באמת הרסתי.

אני לא חשובה לאף אחד.

ואני צריכה למות.

ואני ראויה רק כשאני טובה.

ונחמדה ומאמינה בטוב.

וכשלא אני גרועה.

ואי אפשר לסבול אותי.

רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.

הרגשות שלי הורסים הכל.

מחריבים כל חלק טוב.

והוא לא קיבל אותי.

את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.

וזה ציער אותי

כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.

ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.

והוא כבר התקדם.

וגם הוא.

ואני נשארתי לבד.

לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.

ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת

לא נשכח ולא נסלח!

ספונטניות

באלי מרחב בטוח.

מה יעזור לזה?

מלכתחילה להגיע עם ביטחון

לדעת מה זה חברה

ואיך קורים ההתנהלויות. ולאחרים.

ליצור לעצמי זמן לעשות דברים..

איך לפרש דברים בלי לקחת קשה.

איך לא לבוא מפוחדת.

למה מגיעה מפוחדת?

להבין

שיקופים

איך לדעת איפה הוא נמצא?

אני מבינה שכן אבל גם מבינה שלא...

ואני משליכה את זה לכל דבר

שזה לא יהיה החיים היחיד..

הבעיה שבכל מקום זה יפגוש אותי בסוף

ונמאס לי ככה

זה באמת בלתי נסבל עבורי

כל הזמן בודקת מה כתבתי

ולא שלמה עם זה

באמת התעייפתי..

איך העולם עובד

הדברים האלה לא ברורים לי

מרחב בטוח.

מקום לרגשות שלי.

הימנעות

חוסר השלמה

התחרטות

הכל יבש ותקוע

לא מרוצה

חוסר שליטה

חוסר ידיעה איך עושים את זה

אני לא מרגישה בנוח

ואני כל כך רוצה שכן

באלי לחיות בלי חשבונות תמידיים

לא לבחון את עצמי בכל פעם

כמה עשיתי ובמה החטאתי

רוצה להרגיש אהבה

מחפשת אהבה

בלי תנאי

אהבה שאינה תלויה בדבר

אז במה היא תלויה?

היא מגיעה על גבי משהו הרי

אני רוצה אהבה

שתמלא את כל כולי

תעטוף אותי

תחבק חזק חזק

לא לפחד על המקום שלי

אבל איך אפשר שלא

הרי אני לא בטוחה בעצמי

לא סתם

יש סיבה

וזה הלחיץ אותי היום

זה מאיים עלי..

זה מתיש

והגבולות אוי הגבולות

מה יהא עליהם

ובאלי להתפרץ ולהגיד בלי חשבונות

לא מקובל עלי

ויש לי מקום

ולא אתם מחליטים

איפה המקום שהיה לי אצלו..?

תמיד חיפשתי מקום

ומצאתי אצלו

ואיפה הוא עכשיו?

למה אחרי כל מה שהיה בנינו שכחתי?

שכחתי מה היה?

אולי נלקח ממני היכולת להרגיש חופשיה?

היכולת הכל כך בסיסית הזאת

שהייתי זקוקה לה כמו מים

וכשזה נלקח, נשמטת לי הקרקע

ואני מנסה , באמת מנסה

להיאחז במה שיש

להתקרב ..

אבל איפה אתה?

אתה כאן?

חסרה לי כל כך ההרגשה הבטוחה

שאתה איתי

ויש לי מקום.

אצלך.

ואני לא צריכה לרדוף אחריו, זה מגיע אלי.. בשעה קבועה.. זה בידיים גם שלך..

ועכשיו זה די בידיים שלי

ואני לבד לא מצליחה

קודם כל כי לא יודעת מה אתה מרגיש ורוצה ומונח

וגם לא רוצה לאבד הכל

אז לא משתפת

כדי שלא תתעשת ותבין את סדר הגודל.

ואני תלויה באוויר

מחכה שמישהו ייתן לי להיות לקרקע

לעמוד יציבה ובטוחה

כי קשה ככה

לא לדעת איפה את מונחת

ואת כל כך רוצה להיות מונחת אצלו

זה קשה ככה

בלי לדעת

ואת מנסה

אבל על מה זה נופל

לאן החץ מגיע

כל פעם מחדש 

עבר מאז כל כך הרבה זמן.

ובכל זאת זה מרגיש כאילו זה היה אתמול.

קשה לי בלעדיו.

הוא היה עוגן.

הייתי מעדיפה שהוא היה מנסה להבין מה אני מרגישה ולא מנסה להעביר נושא.

גם כל הזמן הרגשתי מולו שהוא לא מראה שהוא רוצה.

לקחתי את זה קשה.

הרגשתי חופרת.

ושאין לי מקום.

במה זה היה שחשבתי שאין לו ידע?

אה בתנ"ך?

ונלחצתי מהמשפחה שלו.

כי הוא מורכבת.

אפילו היא הרגישה זרה.

ולא הרגשתי איתו ביטחון.

שהוא יבין אותי ונעשה מה שנכון לי גם.

וכזה להיות איתה כל הזמן.

לא מתאים לי.

אני רוצה להתקרב לשם, לגור שם.

יש לו אהבה להקב"ה.

לתורה.

כל הזמן הרגשתי שהוא לא הספיק לי.

מבחינה רגשית.

שלא הרגשתי את הרצון שלו.

וקשה לי שנחבאים אל הכלים. ומתביישים.

זה מחשיש אותי. שאני ארצה משהו והוא יהיה כבד ולא יזרום.

כל הזמן פחדתי שהוא ירגיש שאני מכבידה עליו ויותר מידי רוצה אותו.

והיה לי קשה שהוא לא מפרגן ומעריך.

וגם הוא אמר שקשה לו להעריך.

אה וגם היא אמרה שהיא הרגישה ביקורתיות.

מהמשפחה. אולי מהאמא.

הוא גם אמר שזה משהו אצלם.

וגם שהוא לא רצה לשבת. למרות שממש ביקשתי והתחננתי.

לא. אני לא רואה טעם לשבת אז אני לא עושה את זה.

תגידי סיבה. "בשבילי" זה לא סיבה.

אני לא אוהב את זה תעשה בשבילי אני אעשה בשבילך, אנחנו לא ילדים קטנים.

אם היה סיבה הייתי עושה.

הוא לא בין שהסיבה כ אני רוצה, כדי להרגיש חשובה לו. 

הוא לא היה מספיק רך.

למרות שגם הוא לפעמים יכול לעקוץ כזה.

אבל הוא גם מאוד יודע לפרגן.

ואני יודעת שזה האמיתי.

הוא יודע להביע את זה רגשית, שיח רגשי, והוא פחות. 

הוא גם אמר שקשה לו לבטא רגשות. וגם היה לו מלא פחדים.

ולי בעיקר חשוב הביטוי, השיח, שיגיד לי את זה בפירוש.

הוא התמקד בדברים שלא כל אחד עכשיו יעשה מזה סיפור.

להיות רציניים, לקום מוקדם (זה הלחיץ אותו שלא), מקצוע, זה חשוב, קשיים מול האישה שהוא לא יצליח לפתור..

שלום בית, זוגיות, להיות אבא. כל הזמן פחד. לא נתן לי תחושה של ביטחון. ונתן לי להרגיש שאני לא מספיק

ובשביל שאהיה מספיק אני צריכה לרצות אותו ולעמוד בתנאים האלה..

הוא גם כל הזמן דיבר על אחרים שלא עושים את זה.

הרגשתי שאני צריכה לדלות ממנו... והוא לא עושה את זה מעצמו

היה לי קשה שהוא לא מתרגש ומתלהב איתי.

כן הוא דיבר באותו זמן מלא על עצמו.

וכזה פתאום הרגשתי שזזתי הצידה. ולמה הוא לא מנסה לבדוק מה איתי.

ביקורתי.

למה הכל בשניה האחרונה.

על זה הוא נתפס.

ומה נותן לי ביטחון.

זה וזה.

שזה עובר דרכם.

ואם הם עושים את זה, אז זה בסדר.

למשל י**. 

אולי עשיתי טעות?

סתם חנון מעצבן

זה ההגדרה.

לא רוצה לדבר איתך יותר. שמעת?

חנון שמתנהג כמו חנון.

נותן לי הרגשה חרא.

תמיד אני בצד.

תלכו לעזאזל *** *****

תמיד עושים מאחורי גבי , נהנים ביחד.

הרגשה שהם מסתודדים 

סוד שהוא רק שלהם.

אני לא חלק.

אני בצד.

הלא מבינה עניין.

כמובן שתמיד יענו ל****י הזה.

ויתחנפו אליו.

ואלי אף פעם לא יתייחסו.

כאילו יש לי אות קין על המצח.

מתעלמים, מדפדפים, ועוברים הלאה.

נשבר לי מהיחסים עם אנשים.

אני גם ממש לא מבינה מה קורה בנינו.

אני בן אדם דפוק.

אני בכלל בכלל בכלל בן אדם דפוק.

סתם מנסה להבין מה קורה אבל לא מצליחה. לא מצליחה!

סתם חושבת אבל מרגישה דפוקה. דפוקה. דפוקה.

תינוקת שלא יודעת כלום מהחיים שלה. 

מתביישת בעצמי. 

באלי להתאדותתת

שיקפצו לי כולם

אני לא הולכת לשום מקום.

נמאס לי מהעולם החרא הזהההההה

כן הבנתי את זה

לא באלי לחיות כי אני מרגישה כזאת גרועה ולא מוצלחת

לא בעניינים לא חלק

לא מותאמת, גרועה כזאת לא שווה כלום

שאין לה מה להביא איתה

אין בפנים משהו מעניין

מתביישת בעצמי

יותר ויותר מבינה כמה אני לא חלק

למרות שאני מנסה להיות חלק

זה לא הולך לי

כי אני לא שייכת

לא גדלתי ללהיות שייכת

ולפי איך שצריך להיות

גדלתי בלי לדעת לאן

ואיך

הכל בכוחות עצמי

ושידרו לי שאני לא ראויה

ולא מוצלחת

ולא טוב כמו שאני

ואף פעם, אף פעם

לא בסדר

אין לי כוח לחיות

כשהבסדר שלי מוטל בסדר

כשהלהיות בסדר לא ברור

וקיים

והבדידות מבשרת שאני לא במקום הנכון

ולא על הגל הנכון

וכואב לי 

כל כך

ושורף לי

ברמות

עד עמקי נשמתי

על המצב שאני נתונה בו

על עצם המצב

ועל שהוא כבר יותר מידי זמן

ואין אחרת

אין משהו שמבשר אחרת

שמוכיח אחרת

אין הסתכלות אחרת

זה מרתיח וכואב כל כך

שלשם גדלתי

למקום כל כך קשה

וכלוא

שלא הצלחתי לגדול

כמו שיכולתי

שאין לי שום אמון בעצמי

ואני מתביישת בעצמי

וכל הזמן במאבקים ובמלחמות

להיות חלק

אך ללא הצלחה

אחח. כואב לי.

אני לא מסוגלת יותר במצב הזה

מתביישת בו ככ

זה לא מגיע לי

אני כלואה

אני רוצה לצאת מהכלא

אבל אין בי אמונה

כי יושב עלי הרבה הסתכלות והתנהגות שלילית כלפיי

ואני לא מצליחה להיחלץ מזה

בסה"כ ביקשתי את עצמי

להיות בסדר

בלי ביקורות

בלי האשמות

בלי להזכיר לי כמה אני לא טובה ולא בסדר

בלי להאשים אותי שכשאומרים לי את זה אני לא מוכנה לשמוע

והופכים הכל ולא מבינים אותי

את הקושי שלי לשמוע את זה ולקבל את זה

ודוחפים לי את זה בפנים

ולא נותנים לי מקום לבחור לא לקבל את זה

וכועסים עלי

ופוגעים בי

באלי לצרוח

את הכאב הזה שבתוכי

שמכניסים אלי בכל דרך אפשרית

העיקר שאני לא אחיה

העיקר שאני לא ארגיש קצת טוב עם עצמי

ואז עוד מאשימים אותי שאני סתם נכנסת לזה

במקום להקשיב

ומכריחים אותי להכיל דברים פוגעניים ואמירות והתנהגויות פוגעניות

לא רוצה להיות חלק ממקום רע כזה

שמתנהגים לאחרים בצורה טובה ונעימה ובכבוד

ומתחנחנים אליהם

אבל כלפיי מתנהגים כמו זבל

ומרשים לעצמם לעשות כל מה שבאלהם

אני לא יודעת כלום

לא לדבר עם אנשים

לא להיות בטוחה שאני בסדר

לא להרגיש בנוח ובשלווה

עם עצמי

ואיתם

ומולם

לא מצליחה לצאת מהבוץ של עצמי

וואי איזה טראומה עברתי אתמול

ואני עוברת כמעט כל יום

דייי באלי לצרוח

איזה כאב

ים שאין לו סוף

ואני טובעת בתוכו

מנסה להרים את הראש מעל המים

אבל דוחפים אותי למטה 

ובכלל אני מרגישה לא אהובה

וששם למעלה שונאים אותי כל כך

ולכן מטביעים אותי

ומזלזלים בי כל כך

מנמיכים אותי למטה למטה

כי מי שראוי לכבוד בסיסי 

לא עושים לו את זה

אבל הדם שלי הפקר

ומותר לעשות בי הכל

שונאת אותכם אנשים רעים

ואני בסוף נשארת עם הרגשות הכואבים

והלא מעובדים

והחוסר תיקוף

וההבנה של מה היה בו

מי נגד מי

למה זה מגיע לי

ולמה אני כן בסדר

וקצת להרגיע אותי

ושמישהו יכאב איתי ביחד

ויחזיק את הכאב המדמם והסבל הבלתי נגמר שלי

יחמול עלי, ישקף לי מה אני עוברת וליבו יצא אלי

ויזכיר לי כמה אני עצובה ופגועה

כדי להוציא את זה ממני ולא להשאיר. כי זה כואב שזה בפנים

וזה לא יספיק לי

צריכה עזרה יותר גדולה

כי הדברים הצטברו והכל גועש ורותח

ואי אפשר עוד

להמשיך כרגיל

צריך שינוי

מיידי

אני אשתוק אשתוק ואשתוק עד שאני אבין משהו

תהרגו אותי

לשתוק אי אפשר

לדבר אי אפשר

חלאס

אני מגעילה את עצמי איכ

אני באמת נוראית.אני רעה.למה אני ככה למה

שכולם יתרחקו ממני.לא מגיע להם להיות קשורים אליי
אם הם היו יודעים.הם היו מעיפים אותי לעזאזל.
לא מסוגלת לחשוב מה היה קורה.איכ.מה נסגר איתי.
כזאת דוחה.במעטה שקרי.ומה בפנים.מה.גועל נפש.
עובדת על כולם.משקרת לעצמי ולכל העולם.
תברחי.תברחי.לאמגיעלךכלום.לכי.אתלאשווהכלום.

אתלאיודעתכלוםמהחייםשלך.פשוטתעופילנומהעיניים.גועלנפש.
משחקתאותהאיזהמשהוטהורוצדיק.אםהיויודעים.אויווי.
ומהאתעושהכלהיוםלעזאזל.רפש.

לאמגיעלילחיות.אחרימהשעשיתי.איזהגרועהאנייי.למהאניחיה.למה.די.

אנישונאתאותך
אנישונאתאותךך
 

זה קשה לי מאוד.
שמישהו יפקח לי את העיניים איך זה נראה
כי בתחושה שלי זה סוף העולם
ואין, אין לי אישור
ואי אפשר לחיות ככה
זה מתיש ומפיל
אי אפשר להכיל את זה ככה יותר 
אני רוצה להיות כמו כולם
אני רוצה שיהיה לי מה להביא
אה ואני רוצה לקבל יחס
זה לא הוגן שרק אני לא מקבלת
חוץ מזה אני מבולבלת
ואני בכמה מישורים ולא יודעת איך להסתכל על הדברים
וכואב לי מידי
אני לא אוהבת לחיות בסרט
אני רוצה לנענע את העולם
שיפסיק להיות אדיש כל כך
האדישות הרגה את החתול
נמאס לי שלאחרים הכל קורה
ולי לא קורה כלום
ובקושי יזוז משהו
בקושי זז משהו
ואין לי כוח לעצמי.
אין לי כוח
פשוט אין לי כוח
וקשה לי מידי שאני לא מרגישה את הרגש שלו
וזה נותן לי להרגיש מפוחדת ולא בביטחון
נמאס לי
אני לא סובלת אותם. שילכו ל.