פורום גרעין דביר:)

העולם איבד את זה סופית?

אוף, בא לי להתחתן (אולי אפילו אני רוצה)

במחנה שאלתי את הרב מה עושים במקרה שאוהבים מוקדם מדי, לא חשבתי לשאול מה עושים במקרה שמדובר רק בצד אחד..

איך הלב דופק, בדיוק כשנכנסתי גם את פה

לעשות את זה היום? ואת זה? אולי את שניהם? (למה קשה לי לעשות דברים שאני מתכנן כמו שצריך?) אולי את השני אני אעשה מחר..

היא מחכה שאני אכתוב משהו, או שהיא סתם מחוברת כבר שעתיים וחצי ?

שוב רציתי לכתוב משהו, אבל הפעם גיליתי שהנושא שלי מתרחב ליותר מדי בתים..


אסור לי להכנס ללופ הזה שוב.

אני צריך לעשות משהו טוב בחיים שלי.

בניגוד לגעגוע הרגיל לדברים שהכרנו ואהבנו ואינם עוד שדועך לאט לאט, הגעגוע אל הלא נודע רק גובר מיום ליום בכל רגע שנזכרים בו.






ב.ק. יש לי המון להספיק מחר.

אני שחקן שחמט
אוהב לחשוב תמיד כמה מהלכים קדימה, רואה את המטרה הסופית שלי מול העיניים, לוקח את הצעדים שצריך אחורה בראש בונה לי לו"ז ואז מתחיל לבצע אותם. גם אם זה לא תמיד מסתדר כפי שחשבתי, אני כמעט תמיד מגיע לאן שרציתי
גם אם לא תמיד בזמן, לא עם אותם הצעדים אבל תמיד משיג את היעדים.
לפעמים באלי לא להיות כ"כ מחושב, לפעמים אני רוצה להפוך משחקן שחמט לסטנדאפיסט מאלתר, אחד כזה שהחיים באים לו בקלות ואז אני נזכר שמה שבא בקלות- קשה להעריך ולרוב גם הולך בקלות.

אני שחקן שחמט
המשחק שלי הוא סימולטני נגד אלפי שחקנים- היצר, הזמן, גיל ההתבגרות, כבוד עצמי מופרז וזה רק חלק קטן, אבל לי יש כוח על אם תרצו תקראו לזה מזל או בס"ד או נפש אלוקית או שזה הכל ביחד.
לפעמים הם אוכלים אותי במקומות הכואבים ביותר, במלכה ובצריחים או הפרשים האומללים אבל כל אחד מהם שמוקרב למען המטרה עוזר לי להגיע אל היעד הנכסף. וכך אני מפיל אותם שחקן אחרי שחקן, משחק אחרי משחק והראש לא מתעייף הוא רק מתחדד ומשתפר כי עם כל ניצחון יש תחושה אדירה של הצלחה וחוסר כישלון.

אני שחקן שחמט
ואף אחד מהשחקנים לא יצליח למוטט אותי

רציתי לכתוב שיר, לא יצא יפה- מחקתי
רציתי לכתוב פה משהו - זה היה מסגיר אותי.
לפחות את זה אני יכול לכתוב
ויש בעולם הזה אנשים מדהימים שאני לא יודע במה זכיתי לפגוש אותם (או להתכתב איתם, פה לדוגמה)

אולי אני לא רגיל לזה שאין לי שום בעיה כרגע, או שפשוט אין לי שום דבר מעבר לבסדר?
(אוף עם זה, אני כבר רוצה להיות בעתיד)
למה אתה חושב שבעתיד יהיה יותר טוב?
(כי ככה אני מדמיין את זה, ואני עושה דברים בשביל זה)
זה נשמע כמו טיעון מאוד גרוע
(אני אלך לישון)
(נמאס לי מהתקופה הזאת,אני רוצה לעשות דברים שאני באמת רוצה לעשות)

רציתי לכתוב עכשיו משהו, יכול להיות ששכחתי איך.
(הכל מאיתו)

לא היה לי כח היום לכלום, אפילו לאכול. הייתי רק בשיעור של הרב,זה כל מה שעשיתי היום ואני לא יודע למה, סתם לא היה לי מצב רוח בלי סיבה וזה מפחיד קצת

תודה לך הקבה על המצב רוח שיש לי בשבועות האחרונים

ואשכרה כל הזמן הזה לא רק שלא הייתי בכיוון בכלל, גם אנשים פה הטעו אותי לחשוב שאני ממש בכיוון והתייעצתי עם אנשים כאילו אני לגמרי בכיוון. אם הם ישאלו אותי איך אני מסביר בכלל מה קרה פה? |ידפרצוף|

למה אי אפשר לכבות רגשות?

אני לא יודע מה אני מרגיש, אם אני מרגיש, אם אני רוצה בכלל להרגיש כרגע. ואני לא יודע מה ירגיע אותי עכשיו, כי אפילו שירים כבר לא עובדים, (אולי רק ניגונים אבל אין מספיק כאלה)
אני עושה הרבה שטויות לאחרונה, מכל מיני סוגים, וזה נראה כאילו יקח זמן עד שאני אעשה את הדבר הנכון.