פורום גרעין דביר:) (עמוד 6)

מתי נדע להפסיק לברוח מהצל של עצמנו?
מתי נבין שהצל השחור זה השתקפות שלנו?
זה הפנים המכוערות שלנו..
הנקודות הקשות שאנחנו בורחים מהם.

נתחיל להתמודד מול הצל ונדרוך עליו
ונבין שהוא כלום, סתם נקודה שחורה..

אולי עוד כמה צעדים נגיע לאור?
מי יודע?

כן או לא?




טאטע.

שואף אליך בכל מקום שליבי נמצא,
כמעט, ואין רצון למצוא מעט שלווה
מקום שבו אוכל תמיד להיות אני ובינתיים
בינתיים- בדממה

אני שונאת שהוא מכבה את הפלאפון או לא עונה פול זמן.)

חייבת עוד חמצן 
אחרת הלהבה 
תכבה 
וישאר רק עשן 
שחור כזה
כואב
גם אופציה.

בודאי ישנו שם,
זה לא בשמים,לא בסוף העולם,
כמה טוב עוד לפנייך
רק אל תעזבי ידיים

גם לא המשפחה שלו.


לא להילחץ, הכל טוב.

הי, עכשיו נזכרתי שהוא אמר שהוא ידליק את הפון היום. הלוואי שהוא באמת ידליק.

דיברתי איתו אתמול בלילה איזה 10 דק, וזה היה ככ משחרר.
כלכך דאגתי לו, לא הבנתי מה נסגר איתו, התחלתי לאכול סרטים שקרה לו משו.
ב"ה הכל טוב איתו וסתם הוא כיבה את הפון לפול זמן.
ופדיחה מחבר שלו כי הצקתי לו כל היום, אבל לא נורא

שיענה ליי.

והפון שלו עדיין מכובה.

 

קשה לי.