פורום גרעין נחשון- מנהיגים ומובילים! (עמוד 3)

צרחה.

אני חושבת שעשיתי טעות.

אני לא יודעת אם הכוונה הייתה אלי.

אוף. המצפון הזה.

עליתי על זה.

כואב הלב.

האמת? היה טוב.

אני רוצה להיות טובה יותר.

אני נשארת באותו מקום. לא מצליחה להתקדם.

אני צריכה עזרה.

כן, אני מודה.

אני מקנאה.

לא בטוחה שזה מוצדק.

ומה האחרים אשמים?

למה אני כועסת עליהם?

זו הרי בעיה שלי ורק שלי.

שאברח וזהו?

אבל אני רוצה את זה!

ורוצה שזה יהיה אצלי ורק אצלי.

אני אגואיסטית?

או שגם הם מצידם קצת לא בסדר?

אבל לא חייבים לי כלום.

אוף.

שניים במכה.

על אותו דבר.

וואו.

אבל זה גם מפחיד.

הם מתואמים?

אני מובכת.

מבולבלת.

למה דברים טובים יכולים להיות גם מעצבנים או קשים?

למה הכל כמו שטח אפור...

מרגישה נבגדת,

זה כואב.

אני האשמה,

הם לא חייבים לי כלום.

וזה בכלל לא רלוונטי,

אבל קשה לשחרר.

מסובכת בתוך עצמי,

רגשות כמו כדור שלג.

אני. זקוקה. לחיבוק. של. כח.

הם שבויים באותם מקומות כמוך

רק שהם יותר

שקועים במחשבות של מה יבוא עלינו.

האם אתה זוכר בלילה בנהר    
נשבענו לא יפריד בינינו שום דבר
האם אתה זוכר את הריח, הירח ואותי  

האם אתה שומע צעדים בשביל   
איך כל הזכרונות נאספים לשיר
האם בתוך כל אלה יש טעם?       
רק עוד פעם לנסות
 
הו, לו היית קרוב עכשיו            
הו לו הייתי נהר עכשיו  

האם אתה שומע הכלבים נובחים   
וכמה שפחדנו כשהיינו ילדים    
אורות כבים וחושך זורע
בוא הביתה בוא אליי
אתה זוכר בלילה בנהר          
נשבענו לא יפריד בינינו שום דבר
האם אתה זוכר את הריח, הירח ואותי. 

מי נהר זורמים הבט אלו הם ימי חייך
הם מימי חייך נשטפים בזרם שמתחיל עם גשם ראשון
מי נהר זורמים הבט אלו הם פלגי המים
שיגיעו אל מדבר גווע עם השקט שיבוא.

לילה אל הבית
לאט מציפים את הלב הספקות
נכנסים בתוך השער
עכשיו מגיעות גם אלפי שאלות
יש אחת שעוצמת עיניים
ואחת מנגבת דמעות
המנגינה על עצמה שוב חוזרת
ואולי זה הזמן שלך להיות
זה הזמן שלך להיות

השירים שכל כך אהבת
ממלאים את ראשך זאת הדרך שלך
שבילים עמוסי מנגינות
מובילים לביתך זאת הדרך שלך
כל מה  שלא העזת
כל מה שמזמן כבר ידעת
עמוק בליבך זאת הדרך שלך.
 

למה היא צורחת עלי

למה

''תתאפסי על עצמך''

יופי. בוגר. מה הקשר.

אפאחד לא מחכה לך, תחליטי מהר. זה לא עוזר שאת חושבת על זה. אה כן אם לא תדחפי אותי כל הזמן לחור אחד אולי זה יועיל. היא מציעה משהו אחד ואם אני פוסלת אותו אז ''הנה את לא רוצה כלום מה את חושבת לעצמך. תחליטי.'' אל תעזרי בסדר. מה הקשר לצעוק. 

כי לא חשבתי בכלל על שנה הבאה נכון? אם את רוצה תעזרי. לצעוק לא יוביל אותי לשום מקום.

מה הקשר. לא מה. מה היציאה הזאת. 

מה נדפק עם העולם הזה. מה נדפק.

אין לי כוח למבחן ההוא. ולא למחר.

עוד מעט נחזור לחייך
ונגיד מילים טובות שיתקנו קצת
עוד מעט החושך ילך
כבר עכשיו אגיד לך כמה טוב שנשארת
בקרוב נשב עייפים
רחוקים אין סוף מהכאב הישן
ובטח ישאלו אנשים
איך בנינו אושר שגדל כל הזמן

(מה אלוקים. הנה. מה. מה אתה רוצה עכשיו. אני לא רוצה את שבת הקרובה. ולא את שבוע הבא. לא את זה שאחריו. ולא בכלל. שיהיה קצת טוב. כמו היום בבוקר, בשש דקות ההם. ששמעתי את השני שירים האהובים עלי. והיה לי רגוע. והיא שאלה למה אני מאושרת כלכך ומתרגשת מהשירים האלו. באמת חייכתי. אני יודעת שזו בקשה גדולה מידי. אבל קצת. קצת קצת זה בטח בסדר. אני לא יכולה כשקה לי. 

שמישהו יספר לו. שהבנתי. אפשר לעצור קצת. הבנתי. 
הבנתהבנתיהבנתיהבנתיהבנתיהבנתיהבנתינהבנתיהבנתי.












 

הבנתי אלוקים. 
הבנתי. 












זה לא מחט.
זה אחר.








וזה הוא. 
וזה אני.
והוא
ואני
והוא
ואני
והוא
ואני
והוא.















קר לי בגב. 
















אני בוכה.




















אני צריכה מישהו שלי. 
























ומותר לי
לקמצץ.
מותר לי.
וזה בסדר.


















לעזאזל. 
מותר.















אין לי כוח לעצמי.




















אני צריכה למות.
 

כואב לי הגב. והבטן

אופאופאופאופאופ

ושבת לא בבית ואני שונאת לצאת בכאלה שבתות מהבית. צריכה תמיטה ותכרית ותבית. 

אוף.