לא רוצההההה
זה הגיע מהר מדי
לא רוצההההה
זה הגיע מהר מדי
קשה.
20 ו53.
אוףףףףףף
אין.לי.כח.
ואפילו להירגע אין לי כח...
רק מעסיקה את עצמי במלא דברים בינתיים.
אבל אח"כ זה יתפרץ. אני יודעת.
כשקשה למישהו.
ואני מנסה לעזור. באמת.
אבל קשה לו...
אוף זה מדכא.
אני כ"כ מנסה...
אני מקווה שיש לזה תוצאות...
איך?????
היום נשרפים
אחד אחרי השני
את מבטיחה לעצמך שיהיה שונה
עושה לוז מוסדר
נעזרת בדברים
ושוב
אותו סרט
אותה סדרה
עוד יום שבוער
עובר
ואת מאחור
בן אדם סופר הדקות
סופר את הדקות עד לחוויה הבאה
עד לזריחה של יום המחרת,
עד לאהבה שתבוא.
מחכה לפגישה ישנה
לאירוע שמשמח שמתקרב
לגשם הראשון בעונה
לצאת לסרט בערב
סופר דקות.
מחבל סופר דקות
סופר את הדקות עד לשחרור מהכלא
עד לחופש שלו
החופש שיתן לו ללחוץ על ההדק
סופר דקות
אנחנו סופרים דקות
בכל פעם מחדש
סופרים דקות לסבב פלאפונים
שמוודא שכולם חיים
סופרים דקות לעדכונים המשתנים
לתוצאות
סופרים את הדקות עד שידעו
איזה 4 אנשים
כבר לא סופרים דקות
באלי להרפות.
נמאס לי.
קשה לי.
אוף.
😓
ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת
את מפחדת להסכים
שזו לא סתם תקופה חולפת
לא גיבורים אנחנו
כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדינו במיטה
כן, אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
כל הכבוד לי??
ככה??
נו באמת.
על מי אני עובדת.
את משקרת לעצמך מבולבלת!!
את חושבת שזה שאת ***** זה משהו טוב שאת עושה.
זה לא.
תתאפסי על עצמך כמה שיותר מהר.
את חושבת ככה בגלל הכאן ועכשיו. בגלל הרגעי.
את לא באמת חושבת הלאה.
תפסיקי כבר עם השטויות שלך!!!
יש דרך לעבור את זה?
קשוח.
קשוח ממש.
אני עושה את זה רק בשבילו...
קשה לי
לכל הילדים בשורה
אינני שונה
או מנסה
להתנשא
אינני שבור
גם לא גמור
אם זה לא ברור
אין כאן "סוף הסיפור"
לאן אלך
אנא אפנה