ואין מישו
אבל עכשיו החדר שלי חתיך שוב
זה נפלא. | מעודד את עצמו|
לא רוצה לקום מחר בזמן. בשום זמן.
אויש אבל זה נשמע רע...
אני עייפה ולורוצה לקום מוקדם מחר אז מורחת את הזמן כמו לוידעת מה. אוף. טיפשה שכמוני
ואין מישו
אבל עכשיו החדר שלי חתיך שוב
זה נפלא. | מעודד את עצמו|
לא רוצה לקום מחר בזמן. בשום זמן.
אויש אבל זה נשמע רע...
אני עייפה ולורוצה לקום מוקדם מחר אז מורחת את הזמן כמו לוידעת מה. אוף. טיפשה שכמוני
לאף אחד לא מגיעעע!!!!
באלי להקיא את עצמי ![]()
ולצרוווווווווווווווווווווווווווווווווח
אני יודעת,
אני זה אני
ובינתיים אני מקווה שאני לא רוצה לשנות אתזה
אני כבר מתגעגע
ציירתי ציורים מכוערים רצח אבל התפרק לי משו וזה טוב
אבל מיד אחכ התעצבני שוב זה לא טוב בכלל
לא נעים ליייייייייייייייייייייייייייייייייייי
אכלתי וזה היה טעים לפחות
אנלי כח ואני עצבנית
נס שאין לידי אפחד קרוב עכשיו. אני עושה מספיק נזקים. לורוצה להתעורר אחכ ולגלות שעשיתי נזקים לעוד אנשים...
להיות אדם מגעיל ואדיש זה אחלה בשביל לא להראות לאנשים מה באמת קורה. לומשנה שאני בעצמי לוידעת...
נמאס לייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הייתי רוצה לשבור משו אבל אין וגם אסור
אינלי כח!!!!!!!!!!
יש לי מלא ציטוטים ממנה. היא אישה מעניינת...
מביך לי ומצפון... חשבתי שהרגתי אותו כבר. מסתבר שיש לו אינסוף נשמות |מבואס נורא|
ומחר המבחן רחמנא לשזיבן
אני רוצה לקנות כבר גואש ובריסטולים ומכחולים נורמלים!
מה הסיפור של מצבי הרוח שלי?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!
מישהי בנערותשיעזבו כולם.
פשוט שיעזבו.
לעזוב,
שורש ע.ז.ב. גזרת שלמים, בניין קל.
מה לא מובן?!
באלי לעצום עיניים.
ופוףף
שכולם יעלמו.
ובמיוחד ההוא,
הכאב הזה.
שלא מרפה
שלא עוזב.
הקב"ה.
לא נותן לי ליפול.
כנראה זה הצד השני של המטבע.
כמה טוב.
כמה חסד.
כמה אור.
כמה אהבה.
עוטף אותי באהבה שאני לא נותנת לעצמי להרגיש.
מוביל אותי במסירות בדרך הטובה הזאת.
יום יבוא
ואני אצליח להכיל את הטוב הזה.
להכיר בו.
לראות אותו.
להודות עליו.
קשה לי
וכל כך טובב.
תודה.
את פשוט צדיקה שאת רואה את זה..
נקרע בין הרצון
להיות שייך לאלוקים ורק לו
לבין הרצון לחיות חיים של כיף מדומה וזמני
שבא מהר והולך עוד יותר מהר
מה עושים ? איך יוצאים מבוץ החיים הזולים ?
ואולי,
יש.
הכל מבחוץ
די להתלונן כל היום
מקום אחראחרונהכל מה שאני אומרת זה רק אוף כל הזמן
והיא מנסה להשיג אותי ואינלי גרם כח לענות לה. והבעיה היא שאנלא בטוחה שהיא זוכרת בכלל ולא באלי שהיא תפגע...
ואני מתה מפחד מהסוף של הזה של ההיא. איך היא תגיב כשהיא תגה שאני עוד פעם צל של עצמי אחרי הכל...
מסכנה היא. אבל אינלי כח.
ושבת. למה אני מבטיחה דברים שלא באלי לקיים ואז מסתבכת עם לדחות את זה?! לא באלי על שבת אצלה! היא מבינה מידי או פחות מידי, זה מסוכן בכל מקרה...
לא באלי פשוט לא