אתה עוד תשלם על זה.
אם לא פה, אז שם.
אתה עוד תשלם על זה.
אם לא פה, אז שם.
לב שפועם זוכר הכל
גם אותך.
גם אותך.
גם אותך.
גם אותך.
את כולכם.
לא שוכחת.
אולי מדחיקה
אבל לא שוכחת
לטוב ולרע.
באלי להירדם
להתעורר עוד 3 ימים וחצי
ברביעי בלילה
שזה יהיה מסודר
ואחרי זה
ולגמור עם זה.
זה לא יקרה.
צריכה לעבור את הכל בעצמי.
71 ו10.
דפוקה.
כבר נבהלתי
אין לי מושג איך אפשר לסדר את זה
ואין לי כח להגיד לו
אני עוד אצא לא בסדר בסיפור...
רוצה לצרוח
להוציא כל מה שיש שם
עוד חתך.
לא נורא.
אשכרה רוצה שוב את הרעד הזה
רוצה להרגיש...
הם אוהבים את זה
לא יכולה לנגן עכשיו
כי הם פה
וזה מבאס אותי.
לא אוהבת להפריע ולהעיק.
אין לי מושג מה יכולה לעשות עם זה
וזה מעצבן אותי
כי זה תקוע
ורציתי לעשות עוד דברים
השעות ההזויות שלי
מותר לי לא לרצות
מותר לי לחשוש
ברביעי נוסעת לשם שוב
ידעתי שזו תהיה טעות
בגלל זה מרגישה לא טוב
איזה מזל שיש אותו, זה כיף שיש חבר שמבין אותך וגם אצלו יש את אותם התלבטויות ודברים דומים אצל אחים שלו ככה שהוא יכול לעזור.
תודה השם על השפיות והרוגע שאני מצליח למצוא בתוך כל העולם הזה.
הלוואי שהבדיקות יגידו שהכל בסדא, למרות שעדיין קצת יש כאבים אז אני יודע שזה לא מאה אחוז אבל לפחות אני יודע שזה לא מסוכן ברוכשם.
כמו ציפור בלי שמיים
לא יכולתי להיות
לא מצאתי בי כוח
שוב לקום שוב לקוות
כמו סירות על המים
את הים לא יכולות לחצות
שמעתי קול שקורא לי
אל תפסיקי לנסות
לא באלי את העבודה
לא באלי כלום
רק זה
חזק
אלוהים אני שונאת את התואר המפגר הזה
שונאת שונאת
לחץ נפשי
אני מפגרת
אני לא
אוף לא יודעת
ומחר קורס של עזרה ראשונה
לא באמת יש לי כוח
ואיפ
אכלתי כל כך הרבה בימים האחרונים
וואי באלי
סיוט
לא להפסיק לנסות
לא
לא
לאא
צריכה להרגיש
אשכרה יום ראשון
אני לא מסוגלת עם כמות הדברים שיש היום וכמות העייפות שלי.
יש לי את הבחירה
זה במוח
כואב לי לקרוא את זה