פורום ריק ומוסתר (עמוד 202)

פחדנית.

דפוקה.

מטומטמת.

מיותרת.

הקיצוניות הזאת כואבת.

מתי כבר ייגמר??????

מאבדת את זה.

משהו שירגיע.

שיקח אותי למקום אחר.

לא להרגיש ככה.

אעעעעעעעעעעע

16!!!

חייבת לשתות דחוף.
אבל לא מזיז לי.

ואין כח או יכולת לקום.

שחור.
הכל שחור.
מערבולות.

וכבר שוכבת. אפילו לא יכולה לשבת.

במקום לנשום ולהירגע
אני בסטרס.

לא יודעת מה הכניס אותי לזה.
לא יודעת איך יוצאים מזה.

איזו תנוחה מוזרה.

הלוואי שהיו אומרים לי שזה כאבי גדילה.

אבל זה לא. זה כאבי טפשות.

מגיע לי.

דפוקה.

להתרחק מכולם.
אולי יותר נכון להרחיק את כולם?

מפחדת לפגוע. באמת.
כבר לא מפחדת להיפגע. אין לי יותר לאן לרדת.

בו פגעתי. גם בו. גם בו. גם בה.

וזה באשמתי.

לפחות אחרי שמפסיקים, לא ממשיכים לפגוע.
או שהפגיעה האחרונה מתמשכת...

סתם סיבכתי אותו. הכנסתי אותו לתסבוכות שלי.

תוהה איך הוא לא ברח מעצמו.

זה הכי עמוק שהייתי אבר.

אפילו לא במדרגות.

במצב הכי הזוי שחשבתי.

פועם מהר מדי.

חשבתי שעל צעד קדימה אני הולכת 4 אחורה.

מסתבר שגם מה שחשבתי שקדימה, הוא אחורה.

חשבתי שמתקדמת.

מסתבר שהולכת אחורה. לא הולכת. רצה.
טוב שעצרתי.
לפחות אין לי מצפון על זה.
כן שפגעתי. אבל לא שאני ממשיכה פגיעה.

כמה דמעות יכולות לצאת.

אף פעם לא חשבתי שיכולות להיות לי כ"כ הרבה.

וזה לא הרגיע אותי אפילו.
רק גרם לעוד שריטות.

זה יותר מדי.
זה מיותר מדי.

חלשה כל כך.

דפוקה.

צורחת בדממה.
שלא ישמעו.
רק שלא ידעו...

מסתתרת.

מפחדת.

עוד אחת.
עוד. עוד. עוד.

בדרך כלל זה מרגיע.
למה עכשיו לא????