הכל בתוכי
מעמידה פנים ליד כל מי שרואה אותי.
רק האחרים יודעים מה קורה בפנים.
מתפקדת, קמה בשעות סבירות, עושה מה שצריך...
רקוב מבפנים.
זה כל כך פתטי.
שכמו תינוקת אני רוצה דברים שאני לא יכולה לקבל,
והכי גרוע זה קול השטן שלוחש לי שהכל עניין של התניות. שימות. שימות עכשיו.
הלוואי שהייתי חוזרת בזמן.
מה עוזרת לי הפריצת דרך הפסיכואנלטית..? לא עוזרת. פשוט לא.
פרויד היה עף על זה. זה היה לו עושה את המאה.
ומי בכלל רוצה לשמח את המיזוגן הזחוח והיהיר והמסומם הזה? אה?
לכתוב אפילו פה בריק ומוסתר
בחיי שאני פחדנית
מפחדת אפילו לכתוב ווידוי אחד שלם
בלי לחזור אחר כך בכפייתיות ולצנזר כל מילה
שחס וחלילה לא יבינו כלום
עוד שניה אני גם בטח יצנזר את זה
*************************
*****
או שזו מטאפורה
ואני לא בכיוון
אני מאבדת את הראש
איזה טריגר מחורבן
מה מביא לכתוב דברים כאלו
ולמה אני מרגישה שאני מבינה את זה
והלב שלי על שלוש מאות שאני קוראת אותה
דופק כמו תוף טם טם במדורת שבט קניבלי
שניה לפני שמבשלים את ארוחת ערב..
רגע, עצרו הכל סקראצ' דיס
תכלס למה שיהיה טקס משמעותי לפני ארוחת ערב בשבט קניבלי?
זה לא שכל המשפחה שלי מתרכזת במטבח לפני שאימא שלי מבשלת ארוחה ומתחילה לשיר שירי פולקלור.
לא אין גבול לטימטום.
סביר להניח שזה תהליך פשוט, מפשיטים תקורבן, מתבלים ומבשלים.
ובכלל, רוב הסיכוי שהם מוציאים שאריות שאריות משבת ומחממים פולקע או משו ולא מכינים טרי כל יום
מה דפוק בי
למה אני בכלל הולכת לשם
זה סתם משל
בטח יש גם נמשל נחמד
או עוד משהו רגיל ונורמלי
אוף
בא לי לבכות
זה היופי בקריאה
זו חוויה סובייקטיבית לגמרי
הנה,
את לדוגמא
קוראת את זה
וזה יכול להיות מאה ואחת דברים אחרים
אבל בראש השחור שלך רץ תסריט יחיד
מפגרת.
תנשמי
תירגעי
זו לא את
זה אחרת לגמרי
תפסיקי לחשוב על זה
וגם אם זה כן
מה זה משנה
זה לא שתעשי משהו לגבי זה
מטומטמת. את מטומטמת.
והלב הזה שדופק
הוא לא דופק בתמיהה או בהלם
הוא דופק בהתרגשות
מה נסגר איתי
אני לא יודעת מה מניע אותי
לשתוק
להסתיר
זה אומץ
או פחד משינוי
רצון להשאיר דברים כמו שהם
לא לפגוע בהם
מה שהם לא ידעו לא יזיק
הם יוכלו להמשיך בטוב
ורק אני יבער בחרטה
חטא הדברים שלא יכולתי לומר
אני לא רוצה להיות השנייה
זה תלוי בה
מה היא תחליט לעשות
אני גם לא רוצה להיות הראשונה
זה מצחיק אותי כל הדקדוקים הקטנים האלו
עכשיו שאני מרגישה ילדה שמישהו ***********************************
----------------------------------
באמת שכן.
אחרת לא הייתי מרגישה ככה.
רכב
נוסעים
איש הרדיו אומר
שעוברים לפרסומות ולחדשות של ארבע
ומסתבר ש
הטמפרטורות גבוהות מהעונה
ועוד איש טבע
ופוליטיקאי שיקר
וטיל נפל בשטח פתוח
והמחיר נמוך מדי במחסני חשמל
הקרין ממשיך לקשקש
היא שואלת עם אני רוצה מסטיק
אני רוצה
ולועסת
ופקק
והרכב עוצר
אולי תאונה
או הפגנה
או חפץ חשוד - כי מזמן לא היה
ואני בשקט
והיא בשקט
האוויר מזמזם סביבנו
מהביל ודחוס
אני פותחת את הפה
וסוגרת
יש דברים שאי אפשר לומר
ברכב החם
סתם כך
שתי דקות אחרי החדשות של חמש בצהריים
או בכלל..