מדהים הארצה לאש
יום אחד זה יקרהמשיח נאו בפומ!
פומו ברמה גבוההמשיח נאו בפומ!
איזה קטע, גם אני חשבתי את זהמשיח נאו בפומ!אחרונה
צריכה קפהחיים של
(.)רוח אחרת
יש לי בית.
ארצי לי בית. אדמתי, אהובתי.
עץ נטעתי בביתי,
וכביש סללתי,
למען יִקּלו אורחיי בבואם לביתי.
עדר גידלתי,
ובמרעה תפסתי
חלקי נרחבים בארצי, היא ביתי.
למען יראו מבקשי רעתי
כי יש לי חזון ודרך,
וארצי אדמתי, כולה, היא לנצח ביתי.
וכל אדמותיה עליי אהובות.
וכל אבניה מראשותיי הן נחות.
ובבוקר, עת השחר יאיר ויזרח,
יתאחדו האבנים
ויקומו ויהיו לאבן אחת.
ובאבן- לב,
גם האבן ביתי,
ואנשים יאספו ויראו בפליאה:
לאבן יש לב,
ונחנו- מה?
מותר להתגעגע לפעם?מחפשת אמת
..פצלשש/
עצבים
כאב ראש
רצון לבכות
אין אופציה
יום אחר כמובן
..קדוישה
(טאטע עד מתי תחסום אותי
(אגואיזם זה שם החולי שלי)
כאבכאב ואיןסיבהאיןסיבה לכאורה חיי טובים
ואעעע גרמתי לאנשים צער גדול פף
נוריד תשאלה למה חזרתי(אמא)
זה לא עושה כלום בלב לכתוב ולמחוק
די להתמסכן(אנלא מצליחה לצאת מיזה צריך רצון והוא לא נמצא/לא מוצאת)
שקרשקרשקרלברוחמהאמתלעשותרעלעצמנואיפשרבלישהסביבהנפגעת.
(לא למדתי לקח כמו סתומה מה עושה פה בכלל .אבל באלי לסתום עם הם לא יכולות לסתום אני יעשה אתזה במקומם)
(לכילטיפולאתמולנאמרבפעםהמיליון)
(ולרוב העולם רע)
עוד הלב מתפוצץ(תינוקת באמת הביאו לי שמירה פף)
כל דבר פצפון שעושה אכשהו מסתבך לרע ותמיד אני יצא סתומה עכשיו יצאת צומיסתית עוד אגואיזם
איךאתכותבתפהאעעעעעעכואבליבעעלאנשיםעשיתיכואבתתרחקולמהלאלתתלבנאדםקצתאצמעותמרחבמרחבועשיתימעצמי....)
דואגיםליבצדקסתומהההמוותעכשיולאישחררווזהבאבוללאבזמן)קטנה קטנה לא מבינה כלום כלום טיפשה.)
קצת רוווח בת אאדדםekselion
הלו??? קצת טאקטט בן אאדדםטעטע איתי(:
..טעטע איתי(:
(ממ
רק..אני מתגעגעת אליך.
הלוואי הייתי לידך עכשיו כדי לתת לך חיבוק חזק ממני.
❤)
..קדוישהאחרונה
(גם אני.
תודה..)
..קדוישה
כלום
אווצ מילים
(אני קטנה למה עכשיו בגיל הזה למה?ואני משתדלת על אמת אוף)
..רק הפעם.
יותר משפיזית,פשוט נפשית.
ואני מפחדת.נורא מפחדת.
הם לא מבינים למה אני לא מגיבה.
|נאנח|
לפחות אין לי היום הרבה מידי אחריות.תודה.
..אהבה.
..רחל יהודייה בדם
זה מגיע, רק תנשום.
תגיד לי. תגיד לי עד מתי תוכל לקבל את מי שאני באמת את מי אנינפשי ערגה
והלוואי שאני אוכל להכיל אותך
אני רוצה ללמוד את זה
שב מולי/יובל דיין
זה שוב הסכר שנפתח
ואין לי דלת לסגור
להישאר בבית עד יעבור
הגל הזה מציף
מעיף בי את הכל
ואיך שאני מפחדת
מהעומק מליפול
שב מולי תגיד לי מה אתה רואה
תאמר לי כמה מתוכי תוכל עוד לקבל
תמצא בי מי אני
שב מולי תגיד לי מה אתה רואה
תאמר לי כמה מתוכי תוכל עוד לקבל
תמצא בי מי אני, הפעם
עכשיו הכל כבר מלוכלך
ואין לי רגע לשטוף
עוד אבן על הסלע ואין לזה סוף
שב מולי תגיד לי מה אתה רואה
תאמר לי כמה מתוכי תוכל עוד לקבל
תמצא בי מי אני
איך זה שהים תמיד כל כך שקט
אחרי שאת גליו שלח לחוף בודד
ואם לא יחזרו אף פעם,
בשבילך
שב מולי תגיד לי…
את פרי גנךמשיח נאו בפומ!
זה היה מפתיעמשיח נאו בפומ!אחרונה
יודעיםLicorne
הכי גרוע זה להמשיך להתרפק על עתיד נעלם
אני לא יודעת אם מה שאני זקוקה לו זה אומץ או טמטום
את כל הרמזים הבנתי
I'm pretty sure
What's next?
AhLicorneאחרונה
אולי הגעגוע הזה שורט חדרים בלב, עד שהדימום ישטוף אותי באומץ של מי שנגמר לו האוויר.
בכח של אנשים מיואשים, באנרגיות של סבל מתמשך שבא אל קיצו.
אולי.
מי יודע..
די לחכימא ברמיזא
מה? מה? מה?
דבר אליי, תן לי עוד, משהו..
אפשר להשפיע.. שלא כפי ערכו של המקבל
אני לא מבינה, תסביר
And its over
אולי התסכול הזה כאן כדי להעמיק את האושר במקום אחר.
אולי הוא מזכיר לי מה הוא טוב אמיתי
שאשכח לרגע מהקושי שמחבק אותי חיבוק דוב מיותם.
אולי אני כותבת כדי להתנחם במחשבות על סדר ודברים הבאים על מקומם בשלום
אולי אני משתפת כדי לשטוף ממני מילים ריקות
להציף את החלל במקומות אחרים מלבדי.
אולי יש בי תקווה שהעיניים הנכונות יראו את מה שצריך
שהלב ההוא יקח מן האומץ שאין לי ויחדל מן השתיקה ההיא המצמררת.
אולי יש בי תקווה.
לא היה לי רווח לנשימות, רווח בין המילים והאותיות לולא האור ההוא הזורח,
משהו בתוכי עדיין מאמין לשמש ולכוכבים.
מאמין לשירה נטולת גדרות ותבנית מדויקת
משקל ופסיחה ודיוק שהלב לא מוכל בו.
יש חוקים שחייב לפרוץ יום אחד
יש לב אחד פועם שעדיין מאמין.
גאד.
אני דרמטית.
לב מטומטם.