פורום ריק ומוסתר (עמוד 459)

 

או אנשים אנונימים... (סטייל פורום)

 

|אממ מקווה שפסדר שהגבתי אם לא אז מחילה|

ועכשיו היא לא מרגישה טוב

טאטע איזה צעקות אוף עצבים 

אני מוותרת על הרבה דברים בשבילה לא בשבליה תגידי בשביל טאטע

וזהו

(זה קשה שכר בעולם הבא זה עולם הבא מה עם עכשיו למה אני צכה לוותר על כלכך הרבה דברים)

יש 'דעת' שזה חיבור ברגש או בהשתכלות, מתון
ויש 'עצבי' שזה חיבור חיצוני המחיש תחושה

במידה שמחוברים לאלוהים בדעת, הכל מתון ונעים
במידה שמחוברים לאלוהים בחישת המציאות, גם המציאות תגביר את אלוהים בתוכה. כשאלוהים נכנס לתוך המציאות - אוהו, כוחות כאלה גדולים בתוך מציאות גשמית חזקה,

אפשר לדעת בחוש, וזו דרגה עליונה
אפשר לחוש את הדעת, וזו הרגשה נוראה (שאדם מבין שאין לו מושג)
רמז: לאף אחד אין באמת מושג. אלוהים נותן לאדם אפשרות להשיג, ובהתאם המושגים

זה עצוב כי הם חברים עכשיו, פחות או יותר
אני מזהה את כל ה"תסמינים" נקרא לזה.

עוד מעט היא תגדל וזה ישתנה, אני יודעת כי זה מה שקרה עם כולם. וחבל שהוא לא מבין

כמויות של צומי
להגיד שלפחות אני מודעת לעצמי? כן, זה מביך
אולי אין בזה שום דבר רע
אני פשוט מרגישה כמו תינוקת חסרת הגנה לפעמים. וזה גורם לי להתנהג בצורה מטומטמת בלי שתהיה לי שליטה על זה

שניה אח"כ אני מתאפסת ומלקה את עצמי עד מוות, אבל זה קורה שוב ושוב
יופי, כמה קל
בואי נאשים את ההורים והדאדי אישיוז הדפוקים האלו

I'm way too open

מַסְרִיחַ

בעזרת השם יהיה טוב 🙏

כבר טוב
ויהיה עוד הרבה יותר טוב!
בעזרת ה'!!

תודה לך.

תזכור תמיד,
גם בשיא הכאב
שגם זה

זה זמני.

בעזרת ה'
מקווה