פורום ריק ומוסתר (עמוד 459)

רק תבוא 

למה אני משתגעת בלעדייך

אני יקבל אותך כמו שאתה

ולא משנה איך תיראה

או מה תעשה מבטיחה

רק תבוא

למה אני מאבדת אתזה לבד

תבוא בבקשה

רק תבואאאא

לא מדבר
לא לדבר
לה אגלה את הלב הישן
לא אגלה את הלב הנרדם
הלב לא ישן
הלב לא נרדם
הוא רק מתעורר משעון מכוון
הגיע הזמן
לא לדבר
לא מדבר
רק להקשיב ללב הישן
ללב הנרדם

מוזמנים לענות.. מי שרוצה מוזמן גם לפרט ולשתף.

 

או אם אתם מרגישים שיש שאלות יותר מדויקות..

מי ער?

למי טוב עכשיו?

מי מרגיש שהוא הגיע לסוג של מנוחה? (אז.. מי נח?)

 

אפשר גם לענות על זה במובן הכי בסיסי (מי שורד, בינתיים?..)

 

או להיפך.. 

 

 

 

@בת. @נשמה שלי @טעטע איתי(:

ראיתי אותך היום, 

ילד שלי.

ראיתי אותך קטן קטן כזה

פצפון ממש.

הרגשתי את הלב שלי דופק חזק

פתאום זה ממש אמיתי

לא רק שני פסים בבדיקה.

שכבתי שם

בוהה במסך שמולי, הכל שחור לבן

אבל ורוד כל כך.

פתאום רציתי רק שתבוא

רק לרגע

רציתי לומר לך

ילד, אמא אוהבת אותך!

ואז אני שומעת את הקול שלו שואל

רועד מהתרגשות

דופק. יש?

הוא רק רוצה לדעת שהחלום הזה אמיתי

יש. דופק.

הרגשתי את האבן שנפלה לו מהלב.

גם היא הרגישה.

רוצה לשמוע?

ואז פשוט שמענו

בום--בום--בום--

הלב הקטן הזה, פועם

תודה לאבא הטוב.

ואולי קצת מוזר שככה נקשרתי אליך, 

כשאתה כל כך קטן

ובקושי מוחשי

אבל זה פשוט רגש כזה שנוצר ממש עכשיו

במיוחד בשבילו, 

בשביל הקטן שלי.

 

 

ותודה לך א-לי הטוב,

על החסד העצום הזה ששלחת לי

בדמות יצור קטנטן בתוכי...

 

סְתָם כָּכָה
חַיִּים שֶׁהוֹפְכִים לְאוֹבְּסֶסְיָה

אוֹבְּסֶסְיָה הוֹפֶכֶת חַיִּים

סְתָם כָּכָה
יוֹם אֶחָד פָּשׁוּט

מֵתִים

(חח)

כָּכָה סְתָם
חַי בְּתוֹכִי אֵיזֶה כְּאֵב מְיֻתָּם
מְטֻמְטָם
מְטֻמְטָם
מְטֻמְטָם

 

אֵיפֹה אֲנִי בְּתוֹךְ הַכֹּל
ה-כֹּל

 

אֵיפֹה הכָּל בְּתוֹכִי

 

מה יש

אלוקים תעזור לי
להצליח בזה

שחווה את משבר גיל הארבעים של אמא שלה

 

יאי.

 

#רוצים_למות

זה צובט ואני לא מצליחה להסביר
פיזית כואב לי. פיזית
והלילה ההוא של חמישי, איכשהו זה תמיד היום הזה
התפרקות של סוף השבוע


(התקלחתי והמים שרפו על הרגליים. שרפו כל כך חזק שפתאום נזכרתי
נזכרתי שאשכרה עשיתי את זה שוב, איבדתי שליטה ושכחתי)

כשהדבר הטהור היחיד אצלי זה שנאה עצמית.
הידד.

וזהו.

אוף נמאס לי מהצעקות שלה

ובכוונה אני נשארת ערה כי אנוכי מתבגרת מרדנית וסתומה 

 

אם לא אני אז מי.

אז מה.

בדרך כלל יש שלב ביום שבו נולדתי לפני כמה שנים שאני נעצרת ומבקשת משהו לשנה הבאה.
השנה לא היה רגע כזה. היה רגע שהמוח שלי צרח, ממש צרח, ניקיון!!!!
זה היה בחמש בבוקר ולא התעמקתי בזה.
מאז אני עסוקה בלפנות את הקיא של עצמי. זה בא נורא פיזי.
איזה מתוק ה'.
הגוף שלי כבר שבוע עסוק בניקיון מהשורש, מוציא ומוציא ומנקה ומשפשף.
איזה נס שזה בא בפיזי.
איזה נס שהלב יודע שזה לטוב. זה פשוט לנקות אותי. וכל השאר קיבינימט.
הכל לטובה. והכל מדוייק. ומה יהיה עם סוף סמסטר פחות חשוב מהדבר שנקרא אני .
אני רוצה ניקיון ברחמים. ואני מודה על ניקיון שהוא.
רפואה קרובה לבוא.

I know that I'm not that important to you
But to me, girl, you're so much more than gorgeous
So much more than perfect


🙁