פורום ריק ומוסתר (עמוד 499)

אנשים זה מעין עולם הבא.

הם יכולים נראלי לרפא כאב.לרפא את הלב.

לא עד הסוף בכלל אבל כן להוזיז טיפה משו לפחות.

האמת זה תלוי גם בשיתוף פעולה שלי..בעעע.

אז הקיצר תודה אבא.

הם מתוקים ואני אוהבת אנשים.

יש להם לב.

וטעטע ברא אותם אז בכלל שיא המרבו.

ישתבח טעטע.

בעעעעעעעעעעע

רכבת הרים זה בעעעעעעעעעעעע

נו ניחא שיהיה.

כבר מתיש להתעסק בקטע הזה.

זהו, להרפות.

אז תודה ככ אבא.

אוקיי?

אוף זה לא אמור להיות תלוי במשו.

אנויכי צכה לברך על הרעה כשם שמברכת על הטובה.

אז דיי.

תעזור לי טוב?

וואי כמה אכפתיות בבנאדם אחד.ועוד בי?.אני נדהמת.זה מטורף שהיא ככה.

טוב אני מבינה,זה רק כי זאת היא.

אוף ואני חלשה ככ ב*** ובגוף.צכה כוחות.

אךך טאטי אני בהחלט צכה רפואה בהכל.

ועוד יאלדה שאלה אותי היום אם אני חיה.ה' ישמרנו מה אנויכי צכה לענות לשאלה כזאת ריבוינו של עולם מה עונים.וזאת היא אז בכלל גוועלד.פשוט לסנן?אני צכה לענות אמת אבל קשה לי.קשה לי להגיד מצד שני שאני מתה אם אני גם עדיין כאן בעולם טכנית.לא רוצה לומר לה.כי אז זה יהיה חפירות האוקיינוס השלישי.בעעע לא נענה פשוט.ועוד אחת שאלה אותי היום אם אני גוססת.בעע.אז התעלמתי מהשאלה והמשכתי לדבר על דברים אחרים וזה שיגע אותי.אני בורחת מתשובות ושיח נורמלי.אני בורחת מהחיים ומהכל.באלי למות וואי.

בכל אופן הם אנשים טובים שרוצים להתעניין ולשאול מה איתי וזכותם.וגם זכותי אבל לא לענות.נחמד שהיא לא שמה לב שאני מתעלמת.אבל דוגרי זה גם לא נחמד,למרות שלא באלי לענות לה ספציפית.וגם לא דווקא ספציפית אליה.וגם כן באלי לענות לאנשים  מאוד מסויימים אבל מאיפה הכוחות מאיפה.בעעע גוועלד.

וואי והיא בנאדם אוהב לחלוטין.כמה לב יש לה.אייי זה גוועלד זה.זה א זיסר יידל'ה.הייליגער יידל'ה.

היא עוד תביא תמשיח.איי משיח.גוועלד.אךך גוועלד.

אבאלה אתה..פף.

תודה פשוט.

אתה מבין?

אין לי מילים לתאר את ההקלה הזאתי.

אוקי?תודה,אוקי?

הקיצר ונלך היום לשם ויהיה גוועלד.

ואנויכי ככ ככ מתגעגעת.כמה זמן שלא נסעתי אליו כמה זמן וואו.

הוא יתן לי חיות וכוחות לכמה זמן.חד וחלק.אני פשוט יודעת את זה.וזה עושה לי טוב לקלוט שעכשיו מותר להשתחרר מהבית כלא.

ואיזה כיף שאנלא בשבת בבית סוף סוף עד שלישי.זה מטורף.אשכרה מהיום עד שלישי.ליגה של החיים.

כמה היידד כמה.

אבאלה אין לי מילים אין לי מילים.

חסדי ה' כי לא תמנו.

ברוך מחיה המתים.

ברוך מתיר אסורים.

כןכן היידד.

(אוף נכוןןןןןןןןן.יואוווו.)

(וגיברת,תפסתי אותך.עוד שלוש עשרה דקות.את מוכנה?)

(אוף אוף כמה זמן אבלל)

חח אופס האמת שממש לא

(תאמיני לי שבטוח כשנגיע לים ירד גשם.טעטע יהיה חייב לתת לזה לקרות.באנה זה לא תקין.)

האמת שממש כן גיברת יאלדה

((אוי אמן. בהחלט לא תקיןן)

ממ המ הממ הממ מממ המ

(נונו יום יבוא..)

שווש לא לחשוב יותר מידיי.השעות האלה מביאות לאסונות..אךךך בריאות.הקיצר שמעי עוד דקה שתינו עושות את זה.אחת ושתיים ביחד.יאללה?יש אישור?

אני כבר יודעת את מי אוכל לאהוב באמת. אחד שלאהוב זה לא כישלון בשבילו, שלא יצטרך עוד ארבע מהצד בשביל

לנסות להסתיר את זה. שלא יאמין למה שאני חושבת על עצמי, ושלא יכנע לי. אחד שיהיה לו השכל להכניס אותי

הביתה ולטרוק את הדלת. שיעז להגיד לי, תתקלפי מותק,

ומה שיהיה יהיה. אפילו אם ביחד נגלה שאת מכוערת,

בשבילי עדיף אמיתי ומכוער ממזויף ויפה.

ספר האהבה והשיגעון.)

*זוג עיניים*.

אל תטעי ברעש הזה, ילדונת. הוא מחביא שקט גדול כמו מדבר, בודד כמו זאב ודרוך כמו חתול.

הרעש הוא המניפולציה הכי טובה כשרוצים שקט. את לא יודעת? אם אתה שותק כל הזמן, מתחילים לשאול שאלות, להרים גבה...

ברחוב הסואן בין מאות חוגגים עם בירה, וקונפטי ברקע- שם השקט הכי עמוק. שם לא זקוקים לדבר מלבד תחזוק אגבי של 

חיוך מרוח בשביל להישאר לבד בלי הפרעה.

ברחבת הריקודים הזו, מי שזז הצידה מייצר חרושת של דיבורים מיותרים. אז תני לי ללכת לאיבוד בתוך המוסיקה, כי הספייס

הכי מטורף פה הוא בדביקיות הזאת, בין רבבות אדם.

אבל את, אל תטעי בבקשה, מבינה? כל בודד זקוק לפחות לזוג עיניים אחד שיראה אותו, אחרת הוא כמו עץ שנפל בג'ונגל ואף אחד לא שמע. וזו כבר שאלה פילוסופית מורכבת, או יה, קרה או לא קרה, חתיכת חפירה.

ואולי בודד שזיהה אפילו לרגע משהו בזוג העיניים מולו, שלא קנה ת'הצגה, יש מצב שזה נקרא אהבה.

(שברי אופק.)

אחרי שזה נגמר נכנסתי לגלים.

וידעתי טהרה...כמו בכי זה היה, כזה עמוק,

נמשך מקרקע לב מכור, כמו חבל עבה, נפוח בייסור,

עולה מתוך גרון פצוע חלה-אלוקיו,

ממשיך את אור העונג העליון

להתפלש באפר ועפר.

שכינתא בגלותא קוראים לזה?

-----

נכון?

-----

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהֵם כָּתְבוּ אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי.

*געגוע בעיניים.*

מחפש געגוע בכל עיניים שאני פוגש.

יש אחד כזה, אפילו קטן, בכל זוג עיניים:

עיניים אדומות מסאטלה, עיניים קרירות מלימודי מדעים מדוייקים, עיניים מרופדות שומן משפע גשמי,

ועיניים טרוטות מבכי ומאנקת אביונים.

*על הקצה.*

כָּכָה חַי
עַל הַקָּצֶה
מָה שֶׁנִּדְרָשׁ מַמְצִיא
אוֹהֵב אֶת הָרֵיחַ הַזֶּה
שֶׁל הַרְפַּתְקָה מִזְדַּמֶּנֶת
וּמַטָּרָה לֹא מֻשֶּׂגֶת
וּפוֹזָה לֹא מֻצֶּגֶת
קָשֶׁה לִי לָשֶׁבֶת
עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה
שֶׁל חַיִּים בְּשַׁלְוָה
שֶׁל שִׁגְרָה אַפֹרָהּ
זֶה מַרְגִּישׁ לִי רַע
חֲסַר מַשְׁמָעוּת
כְּמוֹ חָתוּל בֶּפַּח זֶבֶל
הַחַי כְּדֵי לִשְׂרֹד
עוֹד אֲרוּחָה.
מְחַפֵּשׂ בּוֹדֵק גְּבוּלוֹת
מֶשָׂחֵק בִּשְׁטָחִים אַפֹרִים
רַק כָּךְ מַרְגִּישׁ חַיִּים.

יֵשׁ יוֹתֵר כּוֹאֵב מִן הַשְּׁתִיקָה. מִלִּים סְתָמִיּוֹת, מְרֻחֲקוֹת, מִמִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בֶּאֱמֶת.