שבוע חדש
שבוע אש
שבוע של התחלות חדשות
מתפלל לה' שיצליח דרכי
בדבריך, לפי מה שהבנתי...
שכל נקודת זמן היא התחלה חדשה! בנאדם לא צריך להסתכל על העבר שלו ולהתבאס, אלא הוא צריך לבדוק מה הוא עוזה מעכשיו- איך הוא מתקדם, מה הוא משנה בעצמו וכו'
מעכשיו!!
הדברים האלו שעשיתם
שהם לא בהכרח טראגים אבל הם טעות כזו שתשלמו עליה בניתוק
עוד ניתוק
ואולי זו רק אני שלא מוצאת את המקום שלא יפלוט אותה בגלל חוסר התאמה
אבל בחייאת
מי אוהב את כל הפרידות האלו
דמיינו לב, כזה מחומר שמכיל וסופג רגשות ודמעות,
וכולנו עוברים איזו טבילה כזו ברגש, שיהיה לו ממה להתקיים, שירווה אותו כשהוא מתייבש
אבל בשלב מסוים ההשפעה עוברת ולא כולנו מוצאים את המקום ללחלח אותו שוב
את המקום, את האדם, כל אחד ומה שעושה לו את זה
קיצור, פוקוס
ההשפעה עוברת ואני אדם כזה שאוהב לתת חיות לאנשי בלב
אבל לא קלטתי שזה מייבש אותי עד שכבר היה מאוחר מידי
לא קלטתי גם שקרה בי השינוי הזה עד שכבר לא היה ניתן לעשות דבר
ואני לא רוצה את זה
קשה לי השינוי שבי אני רוצה את עצמי המוכר והבטוח
הבטוח
בטוח
בטוח
לא לוקח סיכונים לא מתקרב לא מתרחק לא נשבר לא כואב לא מתייבש לא מצפה לא רוצה
על מי אני עובדת
רוצה
רוצה
רוצה
אבל נשאר רחוק ובטוח
ואני רוצה עכשיו לחזור למקום הזה
כי
אני ככ אחרת
הם עשו בי את השינוי בעזרת הקסם שלהם, ונשארתי לבד
מילא להכיל את עצמי כשיש אדם נוסף שממלא אותי
אבל
עכשיו הם הלכו ואני לא מתמודדת עם זה
אני כבר אחרת
כבר לא רואה וכבר לא יודעת לעזור
כבר לא איזו דמות נוכחת מנותקת ומרוחקת רגשית
אני סתם
סתם
ככ נחרדתי מעומק הכאב
הזדעזעתי מעוצמת הרגש אז דיכאתי אותו
אז נלחמתי בו בשיניים אז הכחשתי כל תחושה שהתלוותה לאותן מחשבות
ויודעים מה?
הצלחתי
ואני יכולה להיות גאה בעצמי כי זה היה לא פשוט
אבל האמת,
אני נחרדת אפילו יותר
אני,,, אעעה.
גאד אני ככ שונאת את עצמי כזו
את הלב השותק לזעקות
אבל חי ומרגיש ומבין רק בגבולות האנושות הרדודה הזו
מנותקת מהחשיבה העמוקה והאינטליגנציה הרגשית המפותחת
מה עשיתי לעצמי.
00:38
הרוב מתקפלים עכשיו לכיוון המיטה או כבר חורפים
אולי יש כמה כמוני שבורחים לכמה פרקים של friends לפני שהלילה יהיה חשוך מידי ועצוב יותר
00:40 ומבחוץ שומעים את someone you loved בפול ווליום
כנראה אני לא לבד בתוך הלבד הזה
ומי יודע כמה כמוני שומעים את זה מהמיטה שלהם וחושבים על הראשון שקפץ להם בדמיון
או השני
או השלישי
או
קיי
אני אפסיק
אה.
מסתבר שזהו
ממש ממש גבוה
משהו אופטימי כזה, שבסופו יש רוח שפורעת את השיער ומרעידה את הגוף בתקווה
צוק התקווה כזה
שהוא ככ גבוה, אבל אפילו הרוע הכי נמוך יכול לשלוט בו
אז ככה.
ממש ככה.
רגע אחד האושר הוא מקצה העולם ועד קצהו וברגע שלאחר מכן
טוב, אתם יודעים
ו,
אעה
אני ככ רוצה שגרה
של טוב.
אולי זו הגדרה שתתאים למצבי
כאילו קשרו חוט לאזור הכתפיים והעורף שלי
ונתנו את האחריות עליי לאיזה מלאך מתלמד, מתלהב מהכוח בידיים שלו
אז הוא מקפיץ אותי כמו בובה על חוטים בין הטוב לרע לטובלרע לאושרסבל עונגכאב עזאזלעזאזלעזאזל
טובעת במים שהנפש שלי משתכרת מהן ומקיאה
הלוואי שהוא יתבגר כבר