ולכמה אפשר לגרום צער. כל כך שונא את זה
יהיה בסדר....
ימ''לאחרונהזה נכון.
וזה כבר לא המיטה שתעזור כי קמתי מימנה הרגע.
למה לקחתי את זה על עצמי,אין לי כוח בנעל.
אני רוצה להיות שם אבל אני בטוח אקרוס נפשית.
וואו, כמה זמן לא נעלבתי
לא נורא
רצה לאשבעצם לא.
בוזדי להתבכיין?
ימ''לאת מפריעה לי להעלים ראיות.
כבר עמדתי להסב את השרשור הזה למשהו אחר.
בכל אופן, החיים לימדו אותי שכל קושי עובר בסופו של דבר - וב"ה הקושי שאחריו בד''כ גם גדול מספיק כדי להשכיח אותו. 
בוזוואו זו אופטימיות נהדרת 
בהצלחה!
להישבר?
למה לא, בעצם?
(תיידע אותי כשזה אוכל לך את הראש)
זהו שלא ברור לי, אבל לא יכול לפרט כאן מה עלול (או עשוי) לקרות.
אם זה לא משהו מזיק, למה לא לתת לעצמך מנוחה?
ביררתי עד כמה שיכולתי, נשארתי בספק ומתוך זה הגעתי להחלטה.
עכשיו רק נשאר לעמוד בה ולא להישבר או לשנות אותה.
כלומר, יש דברים שמותר להישבר בהם מידי פעם, יש דברים שממש לא.
מכייון שאני לא יודעת, הנה לך איחול הבהצלחה הקלאסי
בהצלחה.
היום?
לא היו הדברים מעולם, ואולי לא הייתי כזה חכם.
ואולי זה היה, ואולי אשליה - הכל מחשבות ישנות.
ואולי תאהבי אותי עד הסוף, בלי פחדים ובלי היסוסים.
אני רק בנאדם שעומד על החוף, ומחכה שאולי תנסי.
(מה שאני לא אוהב ברוב השירים שלו, זה שיש משפטים כל כך מדויקים
לצד משפטים חסרי כל משמעות ו/או הקשר - וזה יכול לשגע. אבל האלו המדויקים...)
יש בכלל משהו בעולם שלא נפרדים ממנו מתישהוא?
שכל דבר קצת נשאר אצלנו
גם אנשים.
שאולי זה אומר שאת עוזבת אותנו.
למה? 
להרבה אנשים פה אכפת
וגם לי
ואם באלך כתף את יכולה לדבר איתי, טוב?
האמת שלא כל כך אהבתי את השיר, אבל הוא הזכיר לי את אנא אפנה שאותו כן אהבתי.
לא מזמן הזכרת את השיר הזה (השני).
מי יודע, אולי עוד תאהבי. 
אתה לא מפחיד אותי, בסדר?
תודה
היה שלום
לפעמים אין לדעת מה יהיה
ולא נודע יכול להפחיד הרבה אנשים
אבל אני אוהבת את הלא נודע
לא את המוות
את הלא נודע
בתקווה ...
שירים חסידיים?
פעם היה לי מזה טראומה קשה
ראיתי סרטון כזה על מוטי שטיינמץ והתאהבתי בו, הוא כ'כ חמוד וכ'כ תמים וצדיק
ואז הסכמתי לשמוע שיר אחד שהוא שר עם ישי ריבו (נפשי)
מאז לא שמעתי יותר שירים חסידיים כי גמרתי את הסמינר
אז נגמרה לי הטראומה (בגלל 2 הסיבות שלעיל)
לא שאני שומעת שירים חסידיים אבל פשוט לא כל כך שונאת כמו פעם, זה כבר לא עושה לי טראומה
רק מתייקת, לפי איך שנראה לי וסוגרת את המגירה.
טיפשות רבה מצידי, אבל אוי זה כל כך פשוט ומרגיע.
אני לא באמת מכירה אותך. אם את מסוגלת לכזו חשיפה כנראה ש:
א. את טיפשה
או ש
ב. את פשוט את.
ואני לא מוכנה לקבל את זה.
אני לא יכולה לשמוע את הקול שלו
אני מרגישה כאילו אני עומדת עם האוזן למערבל בטון למשך כמה שעות.
או בתוכו...
אני לא מצליחה לכתוב, אני חושבת שה' נתן לי את המתנה הזאת לכמה זמן ונטלה ממני כשראה שאני לא משתמשת בה בצורה ראויה.
מגיע לי.
ולמה אני כל כך רגישה לעזאזל.
שונאת