הדברים האלו
שכ"כ שורטים את הנפש
הרבה יותר משריטות פיזיות.
אז שוב.
הדברים האלו
שכ"כ שורטים את הנפש
הרבה יותר משריטות פיזיות.
אז שוב.
לדפוק את עצמי.
בכח.
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.
נזכרת באותו יום.
שכבתי באפיסת כוחות על הספה.
הייתי לבד בבית.
הוא היה העוגן שלי.
כשבקושי הכרנו.
ושלח לי את השיר הזה.
שאז לא חדר.
ואחר כך הציף.
והמיס.
וחדר.
והשפיע.
ושינה.
ופצע.
וריפא.
עוד 3 ימים
עוד.3.ימים.
עוד 3 ימים!!!!!!!!
מה יהיה????
זה כבר מייאש אותי.
אין לי כח.
אני אעבור את היום הזה???
אני אצא ממנו שפויה???
אם הוא היה יודע לכמה נזק זה יגרום, הוא עדיין היה עושה את זה?
אני לא יודעת.
באמת שלא.
מותר לבקש חיבוק?
לא. אי אפשר.
מאף אחד.
לא רוצה.
לא רוצה!!
לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!
אם הייתי לבד.
הייתי שוברת כמה כוסות.
מנפצת כמה שיותר חזק.
להוציא עצבים.
אם הייתי לבד.
הייתי נותנת לכאב לעלות.
הייתי מרוקנת את עצמי.
הייתי מוצפת.
אם הייתי לבד.
הייתי צורחת לכל העולם.
שזו לא אני. זה הוא.
ושיש אנשים רעים.
אם הייתי לבד.
הייתי *****.
הייתי *****.
הייתי *****.
אם הייתי לבד.
הייתי בוכה.
אבל אני לא.
ובתכלס העולם ממשיך להתנהל
אולי טעות.
אולי לא.
אולי מכוון.
אולי קשור לזה.
אולי לזה.
אולי לזה.
אבל מה זה משנה עכשיו?
אבל קצת.
כנראה שזה וירוס
ועייפות
הגוף מאותת לעצור
השם אוהב אותי.
ובימים האחרונים הוא גם מראה לי את זה
אני שוקע בתנופה
אל זיכרון יפה שלך
אל מחשבות על אהבה
יש מחשבה מסויימת
שכל פעם שהיא עולה לי, אני מרגישה כאב.
מורכב..
ציפורים מתחילות לשיר
אני קם
מלקט מילים להתבהרות
מפתה את איילת השחר