זה לתמיד
ולא יחלוף
זה לתמיד
ולא יחלוף
כל נפלאות היום
אז בואי ועמדי לרגע
עכשיו קרוב
עכשיו קרוב
וכל דבר אז בי נוגע
כל נפלאות היום
אז בואי ועמדי לרגע
עכשיו קרוב
עכשיו קרוב
כמות המייקאפ הזו מוגזמת.
זה כבר מכוער.
מהבהבים
בשתי שניות
חולפים חיי אל מול עיני
קולות
מזמן אחר
הלב אומר
להתעורר מהר
מזמן אחר
הלב אומר
להתעורר מהררררררררר
שבהם היית
עולם שראית
ורצית
(מקווה שלא בילבלתי)
מבולבלת מאדדדדאחרונהכל הזכרונות, הדמעות שבכית
שניקו את פניך מהתום
כל החוויות שהעצימו את ימיך
שהדירו שינה מעיניך בלילות
ואחריה חרב שלופה
אמא אבא, וכל השאר.
לא גיבורים אנחנו, כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדינו במיטה
כן, אמא זה חשוב. זה קשה וזה נורא.
פתאום חוזרת לשמוע את הפלייליסט הראשון שלי.
שירים מכל מיני זמנים. מכל מיני תקופות.
בכוונה לא מסודר לפי אב אלא לפי תאריך הוספה
זה מייצג את התקופות שעברתי בחיים.
גם התמרדויות.
גם כניעות.
נפילות.
עליות.
התרחקויות.
שינויים.
זו המילה.
רוצה לישון
לא יודעת לכמה זמן עוד...
4 שנים נראלי סבבה
עד שאגמור לימודים...
אבל אח"כ קשה בעבודה... ומשפחה...
מתי אני רוצה לקום??
מי
מי
מי
לא יעזור לך כלום
אני רואה לך את זה בעיניים
כמעט טובעת בעצב שיש בהם
מי
מי הציף לך אותם בכל כך הרבה עצב?
כבר לא רואים את הצבע שלהם
יש שם רק כאב עצום
אינסופי
וקצת דמעות
וגם כשיבש שם
ואין דמעות
אני לא יכולה לעמוד בפני הכאב
איך אני יכולה להישיר מבט
לראות אותך מתייסרת?
לא צריך מילים
מבט אחד מספיק
אני רואה אותך טובעת
לא מצליחה לנשום
ואני לא מצליחה להציל אותך
הכאב הזה
הוא
הוא חזק ממני
וממך
את נסחפת
כמעט שאין דרך חזרה
אני רוצה למשות אותך מתוכו
אבל הגלים חזקים ממני
רק תגידי
רק תגידי איך
רק תגידי מה
אני אעשה את זה
רק תגידי
אני לא מסוגלת לראות את הכאב הזה
חשוף
מדמם
תני לי לעזור לך
בבקשה
תני לי ללבוש את הפצע
לחבק את הכאב
רק תגידי מה לעשות
שתפסיקי לדמם
ילדה אישה
נבהלת מעצמה
שונאת אותו
שונאת אותי
אבל יותר מששונאת
קשה לי
מאוד
אופ
ה' תעזור לי לא לכעוס על אף אחד
כי כולם שליחים שלך
תעזור לי לא להאשים שום דבר שקרה
כי זאת היד שלך בלבד, זה אתה
ותעזור לי לסמוך עליך
ולהתמלא באהבה
האמת לא כזה אוהבת אותו
כן הייתי שומעת אותו פעם ואז החלטתי שהוא לא בשבילי
אבל תודה
*כנל עם השיר: מה איתך אבא...
אבל בעיקר לזמזם אותם פחות לשמוע, מעדיף כמה שפחות לשמוע בנות למרות שזה שירים מחזקים.
אבל פשוט הלחן והמילים הם וואו אחד גדול
אני ככ מעריכה אתכם הבנים על זה בעיקר מישהו שאוהב את השירים האלה כל הכבוד!
טוב זה טעם אישי...
#
למה אבא?!
למה אני צריך לעבור את זה?!
להיתלש, להיקרע, לכאוב בשביל כולם.
להשאיר מאחור את כל מה שאהבתי.
לנדוד. לבד. רחוק. רחוק מהבית.
מעולם נתקלתי בדבר כזה! בחיי!
אני קרוב ליאוש, קרוב להשלים עם גזירת הגורל.
#
אין מי שישמע את מחשבותיי. ואתה אף פעם לא עונה.
אני משתגע.
אני, וג'סי (החתולה שאימצתי) המיוחמת,
שמייללת, מייללת, לא שותקת!
מטשטשת את אנחותיי שלי! את יללותיי שלי!
אני נשבע! אזרוק אותה בצד הדרך!
שתתילש, שתיקרע, שתכאב בשביל כולם.
שתנדוד. לבד. רחוק רחוק מהבית.
#
[תגובות לא בשירשור אפשר הודעה, תודה]
#
מי ייתן לכם דעת?
מי ייתן ותהיה בכם בינה...
אם הייתי יכול להגיד, מה שהייתי רוצה לעשות,
הייתי אומר, שהייתי תופס לכם בשתי הכתפיים
ומנער..!!
כי מי,
מי לא צריך ניעור פה ושם?
ועל סטירה לא דיברתי. (זו לא בחינתי, זה לא מקומי).
#
אני אוהב אתכם כל כך כל כך כל כך!!
מסורה לכם כל אהבתי, אהבת חינם!
(אך דא עקא, לא נשארה בי טיפת אהבה לעצמי...
הולך, שפוף, אכול שנאה עצמית. שנאת חינם ...)
#
להבא אשתנה. אני בטוח.
אני מלא מלא מלא אנרגיות.
אני מלא מלא מלא חיים. חיות.
נשפכת ממני החוצה.
ואז אתה שוב,
חומד אותי.
טועם ממנה, לוגם ממנה,
משתכר !! ,
מתמכר !!
ואז אתה שוב,
לא יודע שובע לה.
מוצץ ממני כל טיפה קטנה ואחרונה של חיים,
כל שמץ של שלווה, מרץ ושמחה.
נדכא עד מוות.....
יבש.
קמל.
הגבול הדק הזה בין לתת ממה שיש לי למה שצריך לבין לתת את כולי ולהשאיר את עצמי בצד.. זה קשוח נורא.
צריך ללמוד לשים לעצמינו גבולות בנתינה כדי שיישאר משו לעצמינו (להתהלך בהרגשה של שנאה עצמית בעיני זה הדבר הכי נורא בעולם! את מי יש לך אם לא אותך?! אתה מקום ראשון בהכל מבחינתך! וזה לא אומר להיות אגואיסט ולא גאוותן.. להשתדל להיות מאוזנים)
אנונימית~וואי
זה חזק כ"כ
הלוואי שגם לי יקרה
שמישהו יאהב אותי
באמת באמת
והים מנגן אותך
את השיר שלך
והלב נפתח
פצע חשוף רץ במחול טירוף
קרוסלה קרוסלה
שמישהו יעצור את זה
אף לרגע, אף לרגע
פצע חשוף
אין מנוח מהגוף
קרוסלה קרוסלה
שמישהו יעצור את זה
אף לרגע
קרוסלה
אז קפצתי למים כי צריך לשחות
במים לא רואים דמעות...
אני שוקע בתנופה
אל זיכרון יפה שלך
אל מחשבות על אהבה